רש"י/דברים/כ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־13:59, 14 באפריל 2020 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (תיקון עיצוב, והסרת ניקוד (מכמה סיבות), אולי בעתיד נעלה רש"י מנוקד לצד הרש"י הרגיל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רש"יTriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png כ

א

כי תצא למלחמה. סמך הכתוב יציאת מלחמה לכאן, לומר לך שאין מחסר אבר יוצא למלחמה (עי' ספרי). דבר אחר, לומר לך אם עשית משפט צדק, אתה מבטח שאם תצא למלחמה אתה נוצח, וכן דוד הוא אומר (תהילים קי"ט) עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעושקי (תנחומא):

על איבך. יהיו בעיניך כאויבים, אל תרחם עליהם כי לא ירחמו עליך:

סוס ורכב. בעיני כלם כסוס אחד, וכן הוא אומר (שופטים ו') והכית את מדין כאיש אחד, וכן הוא אומר (שמות ט"ו) כי בא סוס פרעה (עי' ספרי):

עם רב ממך. בעיניך הוא רב, אבל בעיני אינו רב (שם):

ב

כקרבכם אל המלחמה. סמוך לצאתכם מן הספר, מגבול ארצכם:

ונגש הכהן. המשוח לכך, והוא הנקרא משוח מלחמה:

ודבר אל העם. בלשון הקדש (סוטה מ"ב):

ג

שמע ישראל. אפלו אין בכם זכות אלא קריאת שמע בלבד, כדאי אתם שיושיע אתכם:

על איביכם. אין אלו אחיכם, שאם תפלו בידם אינם מרחמים עליכם, אין זו כמלחמת יהודה עם ישראל שנאמר (דברי הימים ב' כ"ח ט"ו) ויקמו האנשים אשר נקבו בשמות ויחזיקו בשביה וכל מערמיהם הלבישו מן השלל וילבישום וינעילום ויאכילום וישקום ויסכום וינהלום בחמרים לכל כושל ויביאום ירחו עיר התמרים אצל אחיהם וישובו שמרון, אלא על אויביכם אתם הולכים, לפיכך התחזקו למלחמה (ספרי. סוטה מ"ב):

אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו. ארבע אזהרות כנגד ארבעה דברים שמלכי האמות עושים, מגיפין בתריסיהם כדי להקישן זה לזה כדי להשמיע קול שיחפזו אלו שכנגדן וינוסו, ורומסים בסוסיהם ומצהילין אותם להשמיע קול שעטת פרסות סוסיהם, וצווחין בקולם, ותוקעין בשופרות ומיני משמיעי קול:

אל ירך לבבכם. מצהלת סוסים:

אל תיראו. מהגפת התריסין:

ואל תחפזו. מקול הקרנות:

ואל תערצו. מקול הצוחה (שם):

ד

כי ה' אלהיכם וגו'. הם באים בנצחונו של בשר ודם ואתם באים בנצחונו של מקום. פלשתים באו בנצחונו של גלית, מה היה סופו נפל ונפלו עמו:

ההלך עמכם. זה מחנה הארון (סוטה מ"ב):

ה

ולא חנכו. ולא דר בו, חנוך לשון התחלה:

ואיש אחר יחנכנו. ודבר של עגמת נפש הוא זה:

ו

ולא חללו. לא פדאו בשנה הרביעית, שהפרות טעונין לאכלן בירושלים או לחללן בדמים ולאכל הדמים בירושלים:

ז

פן ימות במלחמה. ישוב פן ימות, שאם לא ישמע לדברי הכהן כדאי הוא שימות (ספרי):

ח

ויספו השטרים. למה נאמר כאן ויספו מוסיפין זה על דברי הכהן, שהכהן מדבר ומשמיע מן שמע ישראל עד להושיע אתכם , ומי האיש ושני ושלישי כהן מדבר ושוטר משמיע, וזה שוטר מדבר ושוטר משמיע (סוטה מ"ג):

הירא ורך הלבב. רבי עקיבא אומר כמשמעו, שאינו יכול לעמד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה. רבי יוסי הגלילי אומר הירא מעברות שבידו, ולכך תלתה לו תורה לחזר על בית וכרם ואשה, לכסות על החוזרים בשביל עברות שבידם שלא יבינו שהם בעלי עברה, והרואהו חוזר אומר שמא בנה בית או נטע כרם או ארש אשה (סוטה מ"ד):

ט

שרי צבאות. שמעמידין זקפין מלפניהם ומלאחריהם וכשילין של ברזל בידיהם וכל מי שרוצה לחזר הרשות בידו לקפח את שוקיו. זקפין, בני אדם עומדין בקצה המערכה לזקף את הנופלים ולחזקם בדברים, שובו אל המלחמה ולא תנוסו, שתחלת נפילה ניסה (ספרי. סוטה מ"ד):

י

כי תקרב אל עיר. במלחמת הרשות הכתוב מדבר, כמו שמפרש בענין כן תעשה לכל הערים הרחקת וגו' (ספרי):

יא

כל העם הנמצא בה. אפלו אתה מוצא בה משבעה אמות שנצטוית להחרימם, אתה רשאי לקימם (שם):

למס ועבדוך. עד שיקבלו עליהם מסים ושעבוד (שם):

יב

ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה. הכתוב מבשרך שאם לא תשלים עמך סופה להלחם בך אם תניחנה ותלך (שם):

וצרת עליה. אף להרעיבה ולהצמיאה ולהמיתה מיתת תחלואים (שם):

יג

ונתנה ה' אלהיך בידך. אם עשית כל האמור בענין, סוף שה' נותנה בידך (שם):

יד

והטף. אף טף של זכרים, ומה אני מקים והכית את כל זכורה" בגדולים (שם):

יז

כאשר צוך. לרבות את הגרגשי (שם):

יח

למען אשר לא ילמדו. הא אם עשו תשובה ומתגירין אתה רשאי לקבלם (שם):

יט

ימים. שנים:

רבים. שלושה, מכאן אמרו אין צרין על עירות של גוים פחות משלושה ימים קדם לשבת, ולמד שפותח בשלום שנים או שלושה ימים, וכן הוא אומר (שמואל ב א') וישב דוד בצקלג ימים שנים (ספרי). ובמלחמת הרשות הכתוב מדבר:

כי האדם עץ השדה. הרי כי משמש בלשון דלמא, שמא האדם עץ השדה להכנס בתוך המצור מפניך להתיסר ביסורי רעב וצמא כאנשי העיר למה תשחיתנו:

כ

עד רדתה. לשון רדוי, שתהא כפופה לך:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.