משנה ברורה/אורח חיים/תקמב
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
שלא לעשות מלאכה לאחרים בחול המועד אלא בחנם
(א) מלאכות המותרות. כגון (א) כל דבר שהוא לצורך המועד דבעי שינוי (ב) וכן ההדיוט שהתירו לו לתפור כדרכו (ג) וכן כמה דברים שאסרו משום טרחא אף שאינה מלאכה ממש:
(ב) אבל בשכר אסור. דקבלת שכר במועד (ד) כעובדא דחול דמיא.
יש מן הפוסקים (ה) שסוברין דאם א"א לו לבעה"ב לעשות המלאכה אלא באלו והם אינם רוצים אלא דוקא בשכר מותר ליתן להם מאחר שהוא לצורך המועד:
(ג) אלא שאוכל עמו וכו'. דשוב לא הוי כעובדא דחול ושרי לצורך המועד:
(ד) ודבר האבד וכו'. דכמו שהתירו לבעה"ב ליתן מלאכתו לפועל שאין לו מה לאכול ואף כשהוא שלא לצורך המועד התירו לבעה"ב כדי שיהיה טובה לפועל (ו) ה"נ יש להתיר לפועל ליטול שכר בשביל טובת בעה"ב:
(ה) מותר לעשות אפילו וכו'. ר"ל אפילו שלא לצורך המועד (ז) והוא מעשה אומן ועיין בבה"ל דאם יכול למצוא עכו"מ לזה נכון (ח) שלא ישכור ישראלים:
(ו) כל מלאכה וכו'. היינו אפילו שלא לצורך המועד (ט) וגם לא בעי שינוי וכדלעיל בסימן תקל"ז סט"ו ע"ש:
(ז) ע"י פועל שאין לו מה יאכל. היינו שאין לו כלל לאכול (י) אבל אם יש לו לחם ומים (יא) אסור לו לעשות מלאכה [מ"א] (יב) וי"א דאפילו יש לו רק שאין לו צרכי יו"ט ג"כ מותר לו לעשות מלאכה. ועיין במ"א סימן תקל"ד דצריך עכ"פ לעשות בצנעא דהרואה לא ידע שהפועל הוא עני כ"כ (יג) ומ"מ אם א"א לו לעשות בצנעא מותר לו לעשות בפרהסיא (יד) כיון שאין לו מה לאכול כלל:
(ח) כדי שישתכר וירויח. ואף אם יש לו כלי בית למכור מותר לעשות מלאכה ואינו מחוייב למכור כלי ביתו אבל אם יש לו סחורות ויכול למוכרם אסור לו לעשות מלאכה [אחרונים] עוד כתבו דמלאכה שמקבל בשעה שאין לו מה יאכל מותר לקבל שכר אפילו הרבה יותר מכדי אכילתו אבל אח"כ אסור לו לקבל לעשות מלאכה אחרת בשל אחרים:
< הקודם · הבא >