נחל קדומים/שמות/ז

נחל קדומים שמות ז

יז

כה אמר ה' בזאת תדע כי אני ה'. כלפי שאמר פרעה הרשע מי ה' אשר אשמע בקולו לכן אמר בזאת תדע כי אני ה' וכבר המפרשים כתבו שפרעה הרשע הי"ל אמונות רעות ומינות גרוע שהעולם קדמון ואת"ל שיש בורא פועל הטוב אינו פועל הרע ואינו משגיח הרי תלתא דפורענותא שלשה פשעי ולכן בריש כל מרעין דמא אלוהו שהוא היאור דמו בראשו נגעו ומזה נודע שיש אלוה בעולם וכן אמר לו בזאת תדע כי אני ה'. ובמכת הצפרדעים אמר למען תדע כי אין כה' אלהינו. אשר הוכה בצפרדעים ובתפלה למשה סרו הצפרדעים והניחו יתרם ביאור ומזה נודע כי אין כה' אלהינו והכל ברצונו טוב ולא טוב והוא יחיד בעולמו. ובמכת הערוב נאמר כי אני ה' בקרב הארץ משגיח בפרטי פרטות להשחית המורדים ולהציל הבוטחים בו וניכר פרטות ההשגחה וזהו כי אני ה' בקרב הארץ דייקא זהו תורף דברים ויש שכתבו בסגנון אחר. ואני בעניי אומר דנקט קרא הני תלת מילי להודיע רוע אמונות פרעה הרשע. אמנם בכל א' מאלה דם צפרדע ערוב יש בכ"א ביטול כל דעותיו הכוזבות. במכת הדם עיקרה אשר משם ניכר שיש אלוה בעולם וכמ"ש בזאת תדע כי אני ה' וגם לכי דייקת נעשה הד"ם בנין אב לסתור גם הב' דעות המזוייפות כי פועל הטוב אינו פועל הרע שהרי ישראל וגוי שו"ת שת"ו בכוס אחד ולגוי הד"ם כי יקריב ולישראל מים ואם ישראל מוכר המים לגוי יוכל לשתות מים ומכאן שה' אחד מריע ומטיב והוא משגיח להטיב לישראל ולהרע למצרים:

וכן במכת הצפרדעים עיקרה להודיע כי אין כה' אלהינו. וכשתסתכל מינה מוכח סתירת השתי דעות הבטלות אחרות דהעולם קדמון דהרי ניכר מהצפרדעים שנוי הטבע בכמה ענינים כשהיו מכין צפרדע נפקי מינה צוורני צוורני ועוד שהיא בוקעת הסלע ועולה מתוך הסלע כמ"ש רז"ל וגם אשר נכנסו בתנור חיו ולא מתו כמו שאמרו רז"ל וזו השגחה גדולה מאד. ובדין עירוב"ח כל תוקפו לפרסם ההשגחה וכמאמר כי אני ה' בקרב הארץ ועוד (אין) [אית] בה תוכחת מגולה שינוי הטבע לבא הערוב עם היער על דרך שפי' הגאון מהר"ר העש"ל ז"ל פסוק וגם האדמה אשר הם עליה דלא בעיתי ואשר לא יצא שום אחד מהחיות מתחום מצרים אפילו כמלא נימא.

גם כתב הרב רבינו מהר"ר שלמה אסתרוק ז"ל כי בשלוח הערוב היה באה ראשונה בו ואח"כ בעבדיו ואח"כ בעמו כאלו נצטוו על זה בפרט ואח"כ בסורם כתיב ויסר הערוב מפרעה מעבדיו ומעמו ואח"כ לא נשאר אחד כאלו היו אנשים והוזהרו מאדוניהם פרטות זה. וזה מורה דיש אלוה הוא הבורא הוא היוצר וגם הוא יחיד וממנו טובה ואינה טובה שהציל לישראל ואין הערו"ב בא אצלם וכל זה מבואר. ומתוך כך נבאר מש"ה הנה יוצא המימה שאמרו רז"ל שהיה הולך לעשות צרכיו לפי שהיה עושה עצמו אלוה. גם מ"ש הכתוב ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת פירש רבינו אפרים ז"ל ויפן שפנה לנקביו וחזר לביתו. וצריך טעם אמאי קפיד קרא לומר שנפנה לעשות צרכיו ולא שת לבו דבשלמא ברישא כתיב הנה יוצא המימה שהלך מרע"ה באותו פרק ונתפס כגנב שהיה עושה עצמו אלוה. אבל אח"כ אמאי אצטריך קרא לומר ויפן לפירושא רבינו אפרים. ואפשר לומר ונקדים מ"ש בסנהדרין דף ט"ל א"ל ההוא אמגושא לאמימר מפלגך לעילאי דהורמיז מפלגך לתתאי דאהורמיז א"ל א"כ היכי שביק אהורמיז להורמיז לאעבורי מיא בארעיה ופירש"י היאך מניח אהורמיז להעביר מים בארצו שכל מה שאדם מכניס דרך פיו מוציא דרך נקבים התחתונים עכ"ל. ובזה פירשו המפרשים דרך דרש הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים שלימה יפנה ויטול ידיו ויקרא ק"ש ויתפלל. דכיון דיפנה יכיר שלא יש שתי רשויות ח"ו דאם כדעת נפסד מאותו המי"ן היכי שביק לאעבורי וכו' ובזה יקבל עליו עול מלכות שמים שלימה עכ"ד.

הנה כי כן יען פרעה אמגושא החי' למינ"א סבר ברשעו שהעולם קדמון ואת"ל הם שתי רשויות. לזה עליון יתן קולו למשה בחירו הנה יוצא המימה ונצבת לקראת"ו נגד סברותיו הרעות כי הוא עושה עצמו אלוה והוא שטות וגונב דעת כי הוא עושה צרכיו. ועוד רעה חולה כי בלבו לב רע סובר שהעולם קדמון ובפיו יאמר שהוא אלוה. ועוד מסתפק בשתי רשויות וממה שעושה צרכיו משם מוכח להפך דאי ח"ו שנים היכי שבק לאעבורי מיא. ונמצא דבלכתך בו בפרק הן נסת"ר מחמת"ו שלשה פשעי שהוא אומר שהוא אלוה ועושה צרכיו. הוא אומר שתי רשויות והיכי שבק לאעבורי מיא. והוא מסתפק שהעולם קדמון ולכן צ"א תאמר לו בזאת תדע כי אני ה' וממכת הדם מוכח שיש אלוה בעולם. ולהגיד רשעותו וסכלותו מטפ"ש ועולה אמר הכתוב ויפן פרעה שעשה צרכיו ולא שת לבו גם לזאת והוכה בסנורים ועדיין הלך חשכים דהם שתי רשויות ולכן הביא הצפרדעים ואמר לו למען תדע כי אין כה' אלהינו ולא יש שתי רשויות ח"ו. או יאמר בזאת תדע כי אני ה' במ"ש הרב שפתי כהן דשם אלהים גי' פ"ו וברוב רחמיו יתברך אמר אני ה' גי' פ"ז אחד יותר על מספר אלהים לכבוש הדין ובזה הוציאנו ממצרים וז"ש בזאת תדע כי אני ה' ובזה כובש הדין כי אני ה' גימטריא פ"ז א' יותר על אלהים ובזה אני מוציאם ממצרים:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.