אלשיך/בראשית/יד
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אעריכה
ויהי בימי אמרפל וכו'. ראוי לשית לב כי באומרו עשו מלחמה וכו' נראה שמתחלה התעוררו ארבע מלכים אלה אל החמשה. ואחר כך הוא נהפך באומרו ויצא מלך סדום וכו' ויערכו אתם מלחמה. ועוד למה הפסיק בנתיים בענין כדרלעומר ואשר הכו את רפאים כו' והעמלקי כו' ומהראוי היה שאחר או' עשו מלחמה כו' יספר כל הנעשה בה. שהוא ועמק השדים בארות וכו' ולא יאמר כל מה שמענין כדרלעומר והלאה עד ועמק השדים כי אין צורך הוא לענין אברם. ועוד שביא' כדרלעומר והמלכים אשר אתו נראה שהיה על מרד החמשה מלכים הנזכר שמרדו בו. וא"כ במקום אומרו ויכו את רפאים כו'. היל"ל ויכוי את מלך סדום כו'. ועוד אומרו וישובו אל עין משפט. כי לא נאמר עד כה שבאו שם. שיאמר עתה ששבו שמה. והנה לבא אל הענין נעיר הערה. וגדול היא אלי הלא היא מה עלה על לב אברם להתאפק לרדוף אחרי ד' מלכים גדולי עולם אשר הניסו והכו חמשה מלכים. ומה גם עתה לאומרים כי את אלעזר לבדו לקח עמו. שעולה מספר שמו שמונה עשר ושלש מאות. ואיך ערב אל לבו לרדוף אחר מלכים גדולים הוא ונערו. והלא אין לאדם לשים עצמו בסכנה. כמשז"ל שמא אין עושים לו נס ואם עושים מנכים לו מזכיותיו. ואין לך מסתכן גדול מזה. והאיש הירא ורך הלבב מהמצרים הרואים את אשתו. וצוה לה לאמר אחותי היא פן יהרגהו על דבר אשתו. איך יתגבר עתה לרדוף אחרי ד' מלכים העצומים האלה. ועוד נשית לב אל מאמרם ז"ל באמר' אמרפל מלך שנער זה בבל שנאמר כו'. אריוך מלך אלסר זה מדי. כדרלעומר מלך עילם זה יון. ותדעל מלך גוים זה אדום. ע"כ. הנה דרך כלל הלא כמו זר נחשב עניינם פה. ומה גם אומרו זה אדום שעדיין אדום לא היה ולא נברא. ועוד נשים לב אל אומרו ויבא הפליט זה מיכאל כו'. למה נתייחד הוא אל שליחות זה ולמה נקרא פליט כי גם שאמרו שפלטו אל מן המלאכים שהפילו הוא ית' לארץ. למה נרמז ענין זה פה:
אמנם הנה כתבנו למעלה כי רצה הקב"ה טרם בא גלות מצרים וד' גליות. להקל עול גלות מצרים מעל עמו. ולבשרם מעתה יצאו ברכוש גדול ממצרים ושלא יאבדו שם ולא בד' גליות כ"א דוגמת כולם יראו מעתה ויבטחו על העתיד. והוא במה שכתבנו למעלה. כי כנגד כל מה שאירע לישראל במצרים. אירע שם לאברהם ושרה. וה' הצילם ויצאו ברכוש גדול. ויקל עול הגלות ההוא על ידם כמפורש למעלה. וכן על ארבע גליות העתידות שירך לב שומעם. איך יתקיימו ישראל בתוכם ולא יאבדו כמו שכתבנו בסמוך. ע"כ מעתה הביא דוגמתם ויפילם תחת יד אברהם יחד כלם. לרמוז מעתה כי ככה יהיו לעתיד. כד"א יקים אלהא שמיא מלכו די לעלמיא לא תתחבל והרקת כו'. שהם הארבע גליות שהצלם במיני תכונתו היה משל אליהם. וזה כיוונו ז"ל באומר' אמרפל מלך שנער זה בבל כו' שהם ד' גליות. ששרי הארבעה העתידים. הן הם שרים של אלו. כי ע"כ אמר ותדעל מלך גוים זה אדום כו'. כי הלא יקשה כי עדין לא הולידו יצחק. ואיך היה תדעל מלך על אומתו. אך הוא שהיה מלכותו תחת שריו. והוא נלמד מגזרה שוה מאומרו ב' גוים בבטנך וע"כ להעיר את אברהם ולהחזיקו. גזר יבא מיכאל כי הוא אשר יעמוד לישראל בימים ההם. כד"א ואין אחר מתחזק עמי כ"א מיכאל שרכם והוא הפליט מהמלאכים המנגדים על בריאת העולם אשר אברהם מקיימו. וז"א הפליט לו' שממנו יראה כי כאשר פלט ה' את מיכאל מהמנגדים ההם. כן יציל את אברם מהמלכים. והוא כי מיכאל הוא מבחינות חסד לאברהם כי הוא מלאך החסד העוזר את גומלי חסד כאברהם. וזה אחשוב היא כוונת הנביא באומרו מי העיר ממזרח וכו' ירדפם כו' מי פעל כו'. והוא שמקשה קושייתנו ואו' מי העיר ממזרח לו' מי העיר את אשר ממזרח. הוא אברם שיערב אל לבו לרדוף ד' מלכים גדולים הלא הוא כי הנה צדק יקראהו לרגלו. הוא כי ב' מדות טובות היו לאברם. א' מדת צדקה שהיה מפזר ונותן. ב' מדת חסד שזולת מציאות הצדקה היה עושה בגופו מהלך ברגליו ממקום למקום שהוא חסד עם הצדקה שהיא העיקר כמז"ל קצרו לפי חסד. לפי חסד שבצדקה. וב' מדות אלו הן של כתות המליצים ליברא העולם. כמשז"ל (שם פ"ג) חסד או' יברא שכולו מלא חסדים. אמת או' אל יברא שכולו מלא שקרים צדק או' יברא שכולו מלא צדקות. שלום אומר אל יברא שכולו מלא קטטות. והענין כי רצה הקב"ה לגלות כי מה שעשה אברם במלכים ההם. והנה ידוע כי צדיק הוא הנותן כח לעשות חיל לישראל בימים ההם. כמד"א בצדק תכונני וכו'. והיה צדק אזור מתניו. אמר הנה צדק העתיד להגביר את ישראל. הוא יקראהו אל המתייחס לרגלו. והוא כי ארבע רגלי המרכבה הן מיכאל גבריאל רפאל אוריאל. והנה מיכאל הוא רגל א' שמבחינת החסד לאברהם. וגבריאל רגל המתייחס ליצחק. והג' וד' ליעקב ודוד:
ונבא אל הענין אמר כי צדק שעשה אברהם. יקראהו למי שהוא רגלו של אברהם הוא מיכאל. רגל החסד שבמרכבה המתייחסת לאברהם בגמילות חסדו. שיבא לעורר את אברהם ולהחזיקו לרדוף אחרי המלכים ההם. והצדק ההוא הוא גם אשר יתן לפניו גוים ומלכים ירד. מעין אשר יעשה למלך משיחנו. שאליו גוים ידרשו. וירד מים עד ים ע"י צדק אזור מתניו. ולמה הוצרך מלאך כדי שהוא יתן כעפר חרבו. שיזרוק אברם קומץ עפר על איש אחד. וכל אנשים שעמו מתאבקים כי בהכות אברהם את איש היו רבים מוכים. וכן כקש נדף. מהרוח שמגיע הקש אל כל קבוץ אנשים הנמצאים. כן חץ קשתו היה מגיע אל קבוץ רב. וזה איו כח באיש לעשותו. אך לא תייחס חץ קשתו אל אברם. כ"א כקש נדף מהרוח אשר עשה ה' כך היה קשתו נדף מרוח אלהים שמצד החסד הוא מיכאל. כמד"א עושה מלאכיו רוחות. ושיעור הכתוב כי צדק של אברהם יקראהו לרגלו היא למיכאל כמדובר. ולמה קראו כדי שיתן מיכאל כעפר חרבו כקש נדף ממנו קשתו. ואם יאמר איש מה יועיל צדק על עשות אברם צדקות. אם ינגדהו שלום ע"י לעשותו קטטות עם ד' מלכים. ומה גם לרז"ל (שם פ' מ"ד) האומרים שהיה אברם או' אוי לי שמא בתוכם היו צדיקים. עד שאמר לו הקב"ה אל תירא אברם כי כלן היו קוצים. וזה יאמר פה אולי יעבור מדות שלום שמא היו בהם טובים. וארז"ל כי כשבא הקב"ה לברא אדם. צדק אומר יברא. שלום או' אל יברא באומרו שהאדם מלא קטטות. לזה אומר ירדפם כו' לומר אם כאשר ירדפם היה לכונת קטטות. שהוא עבור שלום אורח ברגליו לא יבא. שלא היה חוזר שלום כי קטרוג השלום. אך אדרבה היתה כונתו לעשות שלום בעולם. בהעביר גלולים מן הארץ ומי פעל ועשה כל הנצחון הזה שלא בדרך טבע שיפיל אברם ד' מלכים. מי שהיא קורא הדורות מראש מבריאת העולם להבטיחו על העתיד. וענין קורא הדורות כו' היא מאמרם ז"ל בב"ר (שם פ' ח) בנשמות של צדיקים נמלך שהוא כמפורש אצלנו שם. כי למה שהבחירה חפשית. יחוייב יחרב העולם על דורות המכעיסים ובאין. ע"כ נמלך בנשמות הצדיקים אשר מאז ייחד הנאותים לכל דור ודור לקיימן עד סופן. ועי"כ בראו כי לא יתבטל. וזהו קורא הדורות העתידים מראש שקראן לימלך בהם שיש כמספר יהי"ה בכל דור ודור. ולהבטיח בל יתעתד העולם ליאבד בארבע גליות פן יאבדו בם ישראל. ואם אין ישראל אין עולם. ע"כ אני ה' ראשון שהשלטתי וכליתי לד' מלכיות ביד אברהם. ובזה תבטחו שואת אחרונים שבדורות אחרונים אני הוא. כאשר עשיתי באברם כן אעשה לכלות הד' גליות בידי ישראל. והוא כל מה שכתבנו כי כל כוונתו יתב' היתה למען החזיק לב האבות וישראל. כי ככה יתן ה' את הד' גליות ביד ישראל וע"כ נתן בלב אברם ע"י מלאכיו להתעורר ולרדוף אחריהם. עוד יתכן דרך ב'. ובו יתישבו כל ההערות שהערנו בכתובים. והוא במה שאז"ל במדרש (שם פ' מ"ב) כי כונתם היתה לבא על אברם כי הוא יצא להציל את לוט בן אחיו. ויקומו עליו ויהרגוהו כאשר היה לולא ה' היה לו. וראוי לשים לב מה להם אצל אברם. ועוד למה ילכו בעקיפין ולא יכלו עדיו להורגו:
אמנם לבא אל הענין נזכירה מאמרם ז"ל (שם) באומרם עין משפט היא קדש. לא מצינו מקום ששמו עין משפט. אלא עין שעשתה מדת הדין בעולם בקשו לסמותה. היא קדש שקידש שמו של הקב"ה בכבשן האש ע"כ:
וראוי לדעת מהו עין שעשתה מדת הדין בעולם. אך הוא כי הנה אמרו רבותינו ז"ל בפרקי ר' אליעזר (פרק כ"ד) כי בהיות כל בני עולם בונים מגדל בדור הפלגה עבר אברם בן תרח וראה אותם בונים והיה נמרוד מלך עליהם. ואמר אברם מה אתם עושים. העל ה' אתם מורדים לא תצליחו. אמרו לנמרוד והשיב ואמר אברם פרדה עקרה שאינו מוליד. מיד עמד אברם ויקללם בשם ה'. מיד וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל ונתפלגו. ועל פי דרכנו נשית לב אל תשובת נמרוד. כי מה השיב על תוכחות אברם באומרו שהיה פרדה עקרה. אך במקום אחר מבואר אצלינו כי תשובת נמרוד היתה. באומרו כי אברם עקר למה שנמרוד וכל בוני המגדל היתה כוונתם להגביר כח החצונים בעולם. ואברהם היה מקריא שמו של הקב"ה בעולם ומוריד שכינה למטה שהיא מבטל מחשבותם אשר יזמו לעשות. ועל כן נטמן אברם בארץ כמה שנים מיום הולדו כי מאז בקש נמרוד להורגו שהוא כי השיג בחכמתו שהוא יהפך כל עניינו. ובהיות אברם בן מ"א שנה ועבר והביט במגדל אמר שלא יצליחו. כי הוא יבטל מחשבותם בהדבקו בה' ותורתו. ועשותו נפשות רבות. ולזה השיב ואמר אברם פרדה עקרה. והוא כמאמר פרקי ר"א כי כל אשר גיירו אברם ושרה לא עמדו בניהם אחריהם באמונתו כ"א הם לבדם. וע"כ אמר אין אמונת אברם נמשכת אחר דור זה לכל הנפש שעושה. והוא אינו מוליד שימשך זרעו אחריו באמונתו ויבטל מחשבותינו. כי לא יהיה ענין אברם רק בחייו בלבד. אז קללם בשם ה' וירד ה' בבית דינו לעשות משפט בעולם. הנה שהעיר אברם מדת הדין שאם לא היה הוא מעורר. היה עדין הוא ית' מאריך להם על אחדותם. וזה היה בלב נמרוד הוא אמרפל לנקום מן אברם. וזהו וישובו אל עין משפט. כי עין של אברהם שהביט בבוני המגדל ועשתה מדת הדין בעולם ע"ז קללו אתם בשם ה' בהביט בם. בקשו אמרפל הוא נמרוד וחבריו לסמותה. וש"ת איך יוצדק אומרו וישובו כאלו פעם אחרת באו עליו. לזה אמר היא קדש שקידש כו' והואכי נמרוד הוא אמרפל שהפילו לכבשן האש שהתחיל להתנקם ממנו ולא שוה לו. עתה שבו הוא וסיעתו להכותו בחרב אנוש. לו' שאם נצול מהאש הדומם. לא ינצל מידי אדם בעל בחירה. וזהו היא קדש שקדש שמו ית' באש. או שיעור הענין למה בקשו לסמות עין שעשתה כו' והוא אינו מוליד. כי על זה היה מתנחם נמרוד. לז"א כי היא קדש שקידש כו'. והיה ירא פן עי"כ ידבקו יחד כל העולם באמונתו. ותתבטל כוונת נמרוד כי לא היה עוד מתחזק עמו. הנה לפנינו טעם משטימת אמרפל הוא נמרוד על אברם. ומדוקדק בפסוק כי על כן וישובו ויבואו כו'. ומעתה ראוי לדעת למה עשו בערמה לבלתי לכת מתחלה הלוך ונסוע עדיו אך הוא כי אינו כבוד מלך וכ"ש ארבע מלכים ללכת אחר איש א'. שנית שאם היו הולכים באופן שיורגש שאליו יבאו. לא יבצר מאברם מלקבץ אתו כל רבים עמים מסביבותיו כי גדול שמו בגוים כמשז"ל על פסוק עמק שוה כו'. על כן התנכלו להראות כי על זולתו הם באים ואפי' על סדום לא באו דרך ישרה. עם היות כוונת אמרפל לבא לקחת משם את לוט למען יצא אברם להצילו ויהרג כלאחר יד טרם היות פנאי לאברם לקבץ עמים רבים:
ובזה נבא אל ביאור הכתובים והתכתם. והוא בשום לב אל אומרו ויהי בימי. מה צרה היתה שם. וגם או' בימי אמרפל כו' כי אחר שכל הענין נמשך אחר ענין כדרלעומר שבא על המלכים המורדים בו עם המלכים אשר אתו. ומזה נמשך ענין לוט ואברם. א"כ הל"ל מתחלה ויהי בימי כדרלעומר. אך הנה אמר וי"הי כיהיה ווי על שבאו להרוג את אברם המקיים העולם. שהעיקר בזה הוא אמרפל הוא נמרוד שונאו. ע"כ אמר ויהי בימי אמרפל כו'. והענין ר"ל יאמר איש כי הוי היה מתייחס אל כדרלעומר. כי על ידו נתגלגל הדבר. ע"כ הקדים. ואמר ויהי בימי אמרפל כו' לומר כי הוי אל אמרפל יתייחס אויבו של אברם. כי גם שתראה שע"י כדרלעומר נתגלגל ענין סדום. וגם תראה כי אדרבה מלך סדום וחביריו המה יצאו לעשות מלחמה נגד ד' מלכים. נהפוך הוא כי הנה אמרפל בראש ואחריו הג' מלכים. הם אשר עשו מלחמה את מלך סדום ומלך עמורה כו'. כי לכך באו אלא שעשו בערמה כי יובן כי כל ישעם וכל חפץ על סדום לשבות את לוט. לשיצא אחריו אברם ויהרגהו. כי גם שתראה סדר הענין הפך זה. הנה דע לך כי כל אלה חברו אל עמק השדים כו'. כי מה שחברו כל ד' מלכים אלה לא היה רק לבא אל עמק השדים שלפני סדום. שהוא למען יצא מלך סדום וחבריו אליהם. שאל"כ מי נתן את אמרפל הגדול. מכל מלכי הזמן. וגם אריוך הגדול מכדרלעומר. יצאו אחריו לריב ריבו כי הנה י"ב שנה עבדו את כדרלעומר וכו' ובארבע עשרה שנה בא כדרלעומר והמלכים אשר אתו. ומי נתן גדולים ממנו יהיו נגררים אחריו. והראיה כי לא הלכו מיד אתו אל המורדים בו כ"א ויכו את רפאים כו' להורות כי לא לנקום נקמת כדרלעומר באו. אך כל ישעם וכל חפץ היה. כי וישובו אל עין משפט כו' הוא אברם כמדובר. כי להשיגו כוונו. וע"כ את כל סביבותיו של סדום הכו את העמלקי וגם את האמורי היושב כו' למען יצאו מלך סדום כו' אל עמק השדים הסמוך להם. באו' כי טוב לצאת חמשה מלכים יחד. ולא שיבאו הד' אל כל אחד בפני עצמו. וזהו ויערכו מלחמה את כדרלעומר כו' והיה נראה כי הה' הם הבאים על הד' כנראה כי ויערכו כו'. אך לא כן הוא לפי האמת. כ"א ארבעה מלכים את החמשה. כי מתחלה כל ישעם וכל חפץ ארבעה היה לבא עליהם אלא שעשו בערמה כלאחר יד לבא על סדום בל יובן כי ע"כ באו מתחלה לבל ירגישו תחבולתם על אברם. ועל הג' מלכים לא רצו להורות כי כל ישעם וכל חפץ לריב ריבו של כדרלעומר כי אינו לפי כבודם כי הם גדולים ממנו. והורו כוונת באומרו ויקחו כו'. והוא בשום לב אל אומרו ויקחו ב' פעמים. ויקחו את כל רכושם כו' ויקחו את לוט כו' ולא נאמר הכל בבת אחת. וגם אומרו וילכו ב' פעמים. ועוד אומרו והוא יושב בסדום שהוא מיותר. אך למה שכל חפצם לא היה בעצם אל סדום ועמורה כו'. רק על מה שיתגלגל מענין צאת אברם אחר לוט. ע"כ לא נכנסו תוך הערים לשלול שללם ולשבית שביים. כ"א ויקחו את כל רכוש סדום ועמורה ואת כל אכלם שהוא כל מה שהיה במחניהם חוצה בעמק השדים וילכו. ואח"כ בראות שעדין לא עשו כוונתם כי לא נלקח לוט. ע"כ חזרו ויקחו את לוט למה שהוא בן אחי אברם כלומר כי לכך לקחוהו על היותו בן אחי אברם שהוא שיצא להצילו ויהרגוהו. והראיה כי הנה והוא יושב בסדום. ולא היה עם החיל שחוץ לעיר. ועם כל זה נכנסו לקחת אותו ואת כל רכושו ולא את זולתו ורכוש זולתו. כי מהשאר לא לקחו כ"א את הנמצא חוץ לעיר רכושם ואכלם. אך זה יורה כי כל כוונתם לא היתה רק על דבר היותו בן אחי אברם. וע"כ בבא הפליט שהוא עוג כמ"ש ז"ל שאמר עוג אברם קוניון (פי' קנאי) הוא ושמע שנבשבה אחיו לוט ויצא ויהרגוהו. ולכן כשמוע אברם כי נשבה אחיו כלומר כי לא נשבע כ"א אחיו. שיורה כי אליו כוונו ואם לא יצא אליהם. לא יבצר מהם מדלוק אחריו. ע"כ וירק כו' וירדוף אחריהם. או שיעור הענין וישמע והבין אברם כי מה שנשבה היה להיותו אחיו לשיצא להצילו. וע"כ יצא כי גם לא יצא לא יניחוהו:
טזעריכה
וישב את כל הרכוש כו'. הנה היה הדעת נוטה כי מה שהציל את כל הרכוש. הוא כי בראותם את אברם. העם הנס נהפך אל הרודפי' בעזרת אברם והצילו את כל הרכוש וגם את לוט אמר כי לא היה בו כי אם אברם לבד הציל את כל הרכוש. ואחר הכל הציל את העם. באופן כי היו העם מהנצולים אחר הרכוש ולא מהמצילים אותו:
יזעריכה
ויצא מלך כו'. הנה מהראוי יסמוך אחר פסוק זה ויאמר מלך סדום. ולא יפסיק בנתים בענין מלכי צדק. אך יאמר ראו נא מה בין מלך סדום למלך שלם כי מלך סדומה למה שהוא מרעים וחטאים לא יצא לקראת אברם להקביל פניו בבאו להכות את אויביו. כי אם עתה אחרי שובו מהכות את כדרלעומר כו'. וגם עתה לא נתעורר כ"א אל עמק שוה כו'. שהוא כמ"ש ז"ל (ב"ר פ' מ"ג) שהושוו כל האומות ועשו לו בימה והמליכוהו עליהם. וזהו אל עמק שוה הוא עמק המלך. ואמר כי שם יצאו מלך סדום במקום שראה כל האומות מקבילים פניו ומנשאים אותו נוסף גם הוא כתוספת עליהם. עם שהוא בלבד אשר קבל טובה בפרטות. וגם אז בידים רקניות. אך מלכי צדק למה שהוא מלך שלם הוציא לחם ויין עם שהוא כהן לאל עליון. ואדרבה מהראוי שהכל יביאו לו דורון. או יאמר והוא כהן כי מה שלא האכילו בשר היה על היותו כהן לאל עליון מקריב קרבנות ולא יראה כמאכילו מבשר הזבח אשר לא כדת. וכענין הממונים על לחם הפנים. שלא היה בביתם פת נקיה ומפטמי הקטורת שלא היה מתבשמים בביתם. בל יחשדום שנהנים מהקדש. כן מלכי צדק לא הוציא רק לחם ויין ולא בשר. כי בלחם ויין לא היה חשד. כי בימים ההם לא היו נסכי יין ולחמי מנחות או לחם הפנים. כמו שארז"ל (שם) כי בזכות לחם ויין שנתן לפניו בישרו על שתי הלחם ונסכים לעתיד. עוד רמז כי במה שהיא מלך הוציא לחם ויין. ובמה שהוא כהן לאל עליון ויברכהו וכו':
יטעריכה
ויברכהו כו'. הנה ארז"ל בב"ר (שם פ' י"ט) כי ע"י שבעה שחטאו נסתלקה שכינה עד רקיע שביעי כאשר מנאום פ' בראשית. כי הא' סילקה מהארץ לרקיע ראשון והשני לשני. עד שהשביעי סילקה לשביעי. וכשנולד אברם ע"י זכותו הורידה לששי יצחק לחמישי יעקב לרביעי כו'. ונבא אל הביאור. והוא כי הנה ידענו כי העולם על צד החסד נברא והיה מתקיים. ואמר ברוך אברם לאל הוא בעל החסד. שבמדת חסד אל ברא העולם והיה כבודו מלא כל הארץ. וגרמו העונות להסתלק עד השביעי. עם שנברא במדת אל שהוא חסד. ועוד מעט היה מסתלק גם משם ונאבד העולם. ובכן ברוך אתה שעם היותו מסולק עד השביעי שהוא עליון. הספיק זכותך שעם כל זה לא נמנע מלברכך. והטעם שזכה אברם להיות ברוך. הוא להיות קונה בזכותו שמים וארץ. כי מתחלה היה עולם בתורת חסד חנם. ועוד מעט היה מסתלק גם משם והיה העולם אבד שמים וארץ. ואברם קנאם בדמי מעשיו הטובים כאלו שמים וארץ שלו. כי הוא מקיימם בלא תורת חסד חנם. ומדה כנגד מדה עשה עמך כי ברוך אל עליון שעם היותו עליון ברקיע שביעי. לא משם משפיע עליך כ"א גם בא עדיך למטה לארץ להושיעך. וזהו אשר מגן צריך בידך. והוא כי דרכו ית' שיפקוד על צבא המרום במרום. שממכון שבתו מכניע את השר תחלה ואח"כ ואת מלכי האדמה על האדמה. אך לא עשה כן להכניע את שרי המלכים במרום ואח"כ לומר לך השמד כ"א גם את שרי מלכי האדמה מגן ומסר למטה בידך נמצא כי עם בהיותו רחוק עוררת רחמים עד רקיע העליון. וגם הוא ית' היה עמך גם בארץ מתחת. או יאמר מעין האמור. והוא במ"ש למעלה כי נמרוד המולך בדור הפלגה. שבנו מגדל להשליט החצונים בעולם. ולסלק הקדושה עד נסתלקה שכינה עד רקיע שביעי. יבא אברהם ע"י הקריאה שמו ית' בכל העולם. חזר וקנה העולם בזכותו. וזהו ברוך אברם לאל עליון שנסתלק למעלה. ומה שיבורך הוא להיותו קונא שמים וארץ. שהיו ביד החצונים וקנאם הוא. והוא כי עם היות אמרפל הוא נמרוד צר לאברהם כי הפילו לכבשן האש. לא כיון אברם לינקם ממנו רק לקנות שמים וארץ שהיו אבודים על ידו. שהיה גבור ציד צד את הבריות ומקרבן לע"ג. כי עודנו מחזיק בטומאתו שלדור הפלגה כי מלכם היה. וברוך אל עליון שלא מסרם ביד אברם על הנוגע אל כבוד עצמו שהיה ממשיך העולם לע"ג ומאבד עולמו ית'. רק על כבוד אברם שחש יותר על כבוד הצדיק מעל כבוד עצמו. וזהו אשר עם היותו עליון מסתלק עד רקיע שביעי ע"י נמרוד. ועכ"ז אשר מגן צריך להיותם צריך כי נמרוד וסייעתו הפילוהו לכבשן האש ובאו עתה להרגו. ולבל נאמר כי על שקבל מתנת מעשר ממנו ברכו. אמר כי הלא אדרבה אחר שברכו ויתן לו מעשר מכל. או יחזור אומרו קונה אליו ית' ואומר ברוך אברם. שבהיותו בארץ הקנה אל עליון שמים וארץ. שהי' העולם אבד בדורות שהיו מכעיסין ובאים. ושיעור הכ' ברוך אברם לאל עליון. שעל ידו היה אל עליון קונה שמים וארץ כי נעשו קנין קיים. וכאשר אברם מארץ הקנה העולם לאל עליון. גם ברוך אל שעם היות עליון משם מגן צריך בידיך בארץ. עוד כיון ברוך אברם ולא על גבורתו שנצח ארבע מלכים גדולים. כ"א זכותו שע"י אל עליון קונה שמים וארץ. אך הגבורה והניצוח לא עשאו אברם כי ברוך אל עליון אשר מגן צריך בידיך כי הוא עשה ולא אתה:
כאעריכה
ויאמר מלך כו'. הנה למעלה כתבנו טעם א' אל מה שאחר אומרו ויצא מלך סדום כו' לא הזכיר מיד מה דבר אל אברם ומה ענהו. כ"א הפסיק בענין מלכי צדק. עוד אפשר דרך שני והוא כי עד כה חשב מלך סדום אולי אברם יתן לו כל הרכוש כי כל ישעו וכל חפץ לא היה רק על לוט בן אחיו. אך בראותו שנתן לו מעשר מכל. אז אמר אם לא היה בדעתו לקחתו לעצמו כ"א להחזירו. לא היה נותן ממנו מעשר מכל. וזהו שסמך ויתן לו מעשר מכל ויאמר מלך סדום כו' תן כו' והרכוש קח לך. ועדיין אפשר ג"כ שבתחלה לא חשב שהיה הענין רק להציל את לוט אך לא היו צריו. אך באומרו מגן צריך. שיורה על היותם צריו ג"כ כיון. וא"כ יאכל שלל צריו ע"כ אמר תן כו' והרכוש קח לך:
כבעריכה
ויאמר אברם כו'. הנה וי"ו של ואם אקח יתירה. ואם הוא שגם לא יקח מאשר לו בביתו. אין צריך לאומרו כי אם הרכוש שלקח בחרבו ובקשתו לא יקח ק"ו מהון ביתו. אך לזה נשית לב אל אומרו תן לי הנפש ולא אמר תן לי האנשים. אך הנה ארז"ל (שם פ' ל"ט) שגייר אברם את הבנים ושהם גזרו ערלות אבותיהם. ובזה יאמר תן לי הנפש אשר עשית וגיירת מעמי. כד"א ואת הנפש אשר עשו בחרן. וזהו תן לי כאלו שלו היו כבר כי קנאם כאלו ילדם והרכוש קח לך. כי לא קמתם כנפש בעצם. ועל שתיהן השיב על הנפש הרימותי ידי כו' מחוט ועד שרוך מהם אתן שאמרתי תן לי. ובכלל השבועה ואם אקח מכל אשר לך היא הרכוש. לא על שאינו שלי כי הלא הצלתי לעצמי. רק על חילול ה' שלא תאמר אתה החושב שלא זכיתי בו תאמר אני העשרתי את אברם. ואמר בלעדי כלומר מופרש ממני הוא הרכוש כדי לתתו לך שלא אכלתי ממני מפני קדוש ה'. וז"א בלעדי רק כו' מיעוט במלת רק המעשר שנתן לכהן והוא על כי מן הדין של אברהם היה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |