תוספות הרא"ש/קידושין/נב/א

אשה נעשית שליח לחבירתה ואצטריך לאשמועי' אפי' כשקבלה סתם:

ואיהו לא אמר והאמר ר' יוחנן וכו' וא"ת ודילמא אהא דקאמר ואפי' בגזל דידה מתמה ר' יוחנן דקסבר דבגזל דידה מקודשת ואפילו לא שידך דגמרא ומקניא כדי שתתקדשי וי"ל דס"ל לתלמודא דכיון דבגזל בעלמא אינה מקודשת כ"ש בגזל דידה שהיא יכולה למימר דידי שקלי ולא לשם קידושין והא דנקט רב אפילו בגזל דידה משום דבשדך מקדשא טפי בגזל דידה נקטי אפי':

ה"ק מי קאמר כוותי'. תימא וכי זה היה חידוש של ר' יוחנן שאין הגזלן יכול להקדיש הא לא איצטריך ר' יוחנן לאשמועינן אלא משום נגזל דבגזלן פשיטא דלא קני ממתני' דהגוזל דקתני אם נתיאשו הבעלים הרי אלו שלו אבל בלא יאוש לא אבל בנגזל אשכחן פלוגתא דקתני במרובה בשמעתין דצנועות אבל בגזלן ליכא מאן דפליג (אינו) [דאינו] יכול להקדיש ונר' לומר לפי שהיה ראוי להחמיר ולומר דקדשה בגזל מקודשת אע"ג דלא קני ליה משום גזרה דלאחר יאוש ואהאי קאמר ר' יוחנן מי קאמר רב כוותי' דאינה מקודשת כלל כמו שלא החמיר ר' לענין הקדש דקאמר שאין הגזלן יכול להקדיש אפילו מדרבנן ולא חייל עליה שם קדושה דהקדש וקידושין ענין א' הן כדאמרי' דאסר לה (כ"ע) [אכ"ע] כהקדש:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף