טעמא דקרא/בראשית/נ

טעמא דקרא בראשית נ

ד

וידבר יוסף אל בית פרעה וגו'. לכאו' למה הי' צריך יוסף לשלוחים ליטול רשות לצאת ולא דיבר בעצמו עם פרעה (ועי' בב"ר פ"ק סי' ד'). ושמעתי בשם אאמו"ר זללה"ה שיוסף ידע שפרעה יאמר לו שזה בלתי אפשרי שיעזוב את מצרים אף לשעה קלה כי הכל יתמוטט ויחרב אם יוסף יעדר כי הוא לבדו לא מסוגל לנהל ולכלכל את מצרים ולכך שלח שליחים ביודעו שבפני אנשים זרים לא יאמר כי יוסף הוא אשר מחזיק את מצרים מפני הבושה ובודאי יאמר אם זהו רצונו יעשה כך. ועוד י"ל, דהלא היה אבל ואין לבוא אל שער המלך בלבוש שק ע"כ לא בא בעצמו אל פרעה לדבר עמו אלא ביקש משלוחים מבית פרעה שהם ידברו עם פרעה.

כג

וירא יוסף לאפרים בני שלשים גם בני מכיר בן מנשה יולדו על ברכי יוסף. כתב בס' מושב זקנים מבעה"ת ובפענח רזא כאן נתקיים נבואת אביו ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו שממנשה ראה רק בני מכיר בן מנשה שהוא דור רביעי מיוסף ולאפרים ראה בני שלשים של אפרים דהיינו דור חמישי של יוסף. ונראה דזה מקורו של התרוה"ד שכתב תלמידו בס' לקט יושר (ה' מילה) משמו שהעולם אומרים שמי שהוא בעל ברית לבן נינו אינו רואה פני גיהנום ולכן נוהגין לכבד לזקנו בסנדקאות ע"ש והנה בתרגום יונתן מתרגם יולדו על ברכי יוסף דגזרינון יוסף וכתב בעל הפי' יונתן דהיינו שיוסף הי' סנדק שלו על ברכיו וזהו על ברכי יוסף, ובני שלשים היינו נכד נכדו של יוסף שהוא דור חמישי ליוסף ולזה קורא התרוה"ד בן נינו, ומדכתיב וגם משמע דגם בבני שלשים של אפרים הי' סנדק (מיהו במ"ב ט"ו נראה דבני רבעים היינו הדור הרביעי וצ"ע).

גם בני מכיר בן מנשה יולדו על ברכי יוסף. ובבמדב"ר פי"ד אמרי' שראה את איעזר בן גלעד בן מכיר בן מנשה, הנה איעזר לא הי' הבכור רק חפר כמ"ש בספרי פנחס סי' קל"ג (והא דחשיב בפ' פנחס חפר בסוף צ"ל דדרך חכמתן קחשיב להו עי' סנהדרין ס"ט ב') ואם ראה את איעזר א"כ ראה גם את חפר, ונראה דהמדרש דרשו מדכתיב בני מכיר משמע שתים ומדלא מצינו למכיר רק בן א' הוא גלעד א"כ אבני בניו קאי וא"כ עכ"פ נולדו לו ב' בני בנים בחיי יוסף והוא חפר ואיעזר (ועי' מצודות דה"א ז' י"ז שגם שם כתיב בני מכיר והכוונה על בני בניו ואולי מפני שגידלם נקראו על שמו).

כו

וימת יוסף בן מאה ועשר שנים. כבר כתיב תחלה ויחי יוסף מאה ועשר שנים, ונ' שבא לומר שהשלים שנותיו מעל"ע מיום שנולד כדאמרי' בסוטה (יג:) שהקב"ה ממלא שנותיהן של צדיקים מיום ליום. והנה יוסף נולד בכ"א תשרי כמ"ש במדרש תדשא סי' ח' שהוא הו"ר וא"כ נפטר ג"כ בהו"ר, מאה ועשר ס"ת ה"ר רמז להושענא רבא.

הפטרת ויחי

הפטרת ויחי עי' במ"א פ"ב.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות)