מעשה רקח/קרבן פסח/ה
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בעריכה
מי ששגג או נאנס. בדפוס מגדל עוז כתוב כיצד מי ששגג או נאנס. ומ"ש
אבל מי שהיה טמא וכו' ומרן ז"ל הביא דבריו שבפירוש המשנה שלא נאמר בו לשון כרת וכו' כוונתו שלא נאמר הכרת בפירוש דהא לא נפקא לן אלא מקרא דחטאו ישא ובג"ש דאילו חיוב כרת פשיטא דחייב כמ"ש בראש הפרק לפיכך חייבין עליו כרת. ובעיקר דבריו קשה טובא דבין לר' נחמן בין לרב ששת אלו חייבין דקתני מתני' קאי אמזיד מיהא ובגמרא קא מתמה שוגג ונאנס בני כרת נינהו עיי"ש ואין לנו בקושיא זאת אלא דברי הרב לח"מ ז"ל והרב ברכת הזבח ז"ל שכתבו דכל הך שקלא וטריא אינה אלא לר' נתן ור' חנינא אבל לרבי דקיי"ל כוותיה דשגג בראשון והזיד בשני חייב המשנה מתפרשת כפשטה עיין עליהם ובס' דינא דחיי ז"ל דף ט"ו האריך להקשות על רבינו דבגמרא אוקמוה כמאן דאמר מגדף היינו מברך את ה' ורבינו בפירוש המשנה ובפט"ו דסנהדרין פסק דמגדף היינו עובד ע"ז ולא מצא לו מענה ועם כי הדבר צריך ביאור נראה לענ"ד דמההיא דסנהדרין אין הכרח כלל עיין עליו:
העריכה
וכן טבילת אמהותיו וכו'. כתב הראב"ד ז"ל בתוספתא דפסחים בדברים שבין פסח מצרים לפסח דורות ע"כ. ולא ידעתי אם כוונתו להשיג או לסייע ובתוספתא שם סוף פ"ח קתני מי שהיו לו עבדים שלא מלו ושפחות שלא טבלו מעכבין אותו מלאכול פסח ר' אליעזר בן יעקב אומר אומר אני בפסח מצרים הכתוב מדבר ע"כ ומדכתב הראב"ד בדברים שבין פסח מצרים וכו' משמע קצת דכוונתו להשיג שהיה לו לפסוק כראב"י ומ"מ האמת שאין כאן השגה אם פסק כת"ק:
ועריכה
הקטן וכו'. כתב מרן ז"ל דגירסת רבינו במכילתא וכל עבד איש ולא של אשה וקטן ע"כ. וקשה טובא דביבמות דף מ"ח פריך עבד איש ולא עבד אשה וכן בגיטין דף ל"ח ובקידושין דף ע"ב משמע דגם אשה מילת עבדיה מעכבתה ותו דלרבינו דאצטריך איש למעוטי קטן מה הקשה בגמרא עבד איש ולא עבד אשה וכן הקשה המל"מ ז"ל ואילולי דברי מרן ז"ל היינו יכולין לומר דלרבינו אשה בכלל איש תדע דלא מפיק אלא קטן וכבר הקדים בראש פ"א דאחד האיש ואחד האשה במצוה זו ולאידך קושיא י"ל דממשמעותיה דתיבת איש הוא דקאמר הכי והא והא איתא:
חעריכה
לפיכך אין שוחטין עליהן וכו'. כתב מרן ז"ל דלעניין דחיית שבת לא ראה לפסוק כר' יוסי וכו' ע"כ והקשה הרב לח"מ ז"ל דא"כ אמאי קאמר בגמרא דהא דר' אלעזר אתיא כר' יהודה לימא דאתיא כר' יוסי דלענין דחיית שבת מודה ר' יוסי כסברת הרמב"ם ז"ל וכו' ע"כ. ולא זכיתי להבין דבריו דכוונת מרן ז"ל דר' יוסי אה"נ דס"ל דדחי שבת אך מכיון דאשכחן לר' אלעזר דמשמע מדבריו דבשני לא דחי שבת לא רצה רבינו להקל בחילול שבת דחמיר ור' יוסי השוה שני לראשון שהרי קאמר ואצ"ל בראשון א"כ לדעתו דחי שבת ודאי, גם הרב קרית ספר ז"ל כתב דר' יהודה דאמר בשני עושין אותה טפילה לא אצטריך אלא היכא דחל בשבת דבחול פשיטא דשוחטין עליה ע"כ והוא מגומגם דבגמרא אמרו אהני ככל חקת הפסח לטפילה בעלמא מכלל הדברים משמע דאין דוחה שבת כלל:
טעריכה
מי שהיה בינו וכו'. על מ"ש מרן ז"ל דפסק כעולא וכו', [כתב] בס' ברכת הזבח ז"ל דף מ"ב לא ערבו לו דבריו לא ידעתי למה והוא ז"ל כתב דרכים אחרים דחוקים עיין עליו:
מי שהיה חבוש וכו'. קשה דממתני' וגמרא משמע דאף ביד גוים דוקא לעצמן אין שוחטין אבל עם אחרים שוחטין ולמה לא חילק רבינו ואפשר דעם אחרים מלתא דפשיטא היא דלא גרע מחולה וזקן שנמנים עם אחרים כמ"ש פ"ב ולכך לא חש לבאר גם בפירוש המשנה סתם ועל כרחך כוונתו כאמור ועיין להרב לח"מ ז"ל ודין האונן ביארו רבינו לקמן פ"ו הל' ט':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |