יצחק ירנן/איסורי מזבח/ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יצחק ירנן ‏ איסורי מזבח ד

ב

הרובע ונרבע וכו'. הכי איתא במתני' בכורות דף מ"א ואלו שאין שוחטין לא במקדש וכו' ושנעבדה בו עבירה וכו' ובש"ס מנא הני מילי דת"ר מן הבהמה להוציא רובע ונרבע וכו' ונמצא דפירושא דמתני' דנעבדה בו עבירה היינו רובע ונרבע וכן מחד מיעוטא נתמעטו דשניהם שוים ומן התימה על רש"י במתני' שכתב ושנעבדה בו עבירה שנרבע ע"כ, והו"ל למימר רובע ונרבע. וכן הרע"ב כתב בפי' שניהם ונכנס ברובע וסיים בנרבע ובכונה כתב כן ודלא כהתוס' יו"ט דכתב [לא] דקדק בלשונו שנכנס ברובע וסיים בנרבע יעו"ש.
ודע דבש"ס הקשו על הך דרובע ונרבע ונוגח הני בני קטלא נינהו ותירצו ע"פ עד אחד ע"כ. כנראה להדיא דליתא האי גירסא במתני' ע"פ עד אחד וכ"כ רש"י בש"ס ופרכינן והני בני קטלא נינהו וכו' ומשני כגון שאין שם אלא עד אחר ומוכרח שמה שנראה מפירושו במתני' דהוה גריס ע"פ עד אחד ליתא וצריך לתקן בלשונו כמו שראיתי גמ' ישנה שהוגה כן ברש"י ד"ה או שהמית אדם וכו' ולא בנגיחה או ע"פ עצמו וכו' הוי בסקילה ואפי' בהנאה מיתסר עכ"ל. ונראה מזה דמ"ש ע"פ עד אחד או ע"פ עצמו הם דברי עצמו שהביא פירוש הש"ס על מתני' ולא שתפש מלשון המשנה וכן נראה מדברי רבינו בפי' המשנה דלא הוה גריס כן במתני' וכן נראה מדברי הרא"ם בחומש סדר ויקרא ד"ה מן הבהמה ולא כולה יעו"ש בסוף הלשון ודו"ק. וכל זה מוכרח מלשון רש"י בש"ס והן הן דברי הרע"ב בפי' המשנה ודלא כהרב תוס' יו"ט שכתב דגריס רש"י במתני' ע"פ עד אחד או ע"פ עצמו ודו"ק.

ז

המשתחוה להר וכו'. אסורים למזבח. והיינו טעמא דגבוה מהדיוט שאני דאף דלהדיוט קרקע עולם אינו נאסר מ"מ לגבוה מאיס והיינו מ"ש מהר"ש יפה בבראשית רבה סדר ויחי פרשה צ"ט על מ"ש שם כולכם נעשית עבודה זרה על ראשיכם ואע"ג דקרקע עולם אינו נאסר לענין שכינה גנאי הדבר שתשרה שכינה במקום שנעשה ע"ז וכו' אלו דבריו, כלומר דלגבוה שאני מהדיוט וכמו שהוא פשוט זה מדינא דגמרא ופסקו רבינו כאן. וראיתי לרב יהודאי גאון בס' פרשת דרכים דרך ענוים דרוש י"ד דכתב על דברי מהר"ש יפה הנ"ל ולא ידעתי מה הוקשה לרב שהרי פשוט הוא דיש נעבד במחובר אצל גבוה ואין דבר גבוה כירידת ה' על הר סיני אלו דבריו.
ולענ"ד לא ידעתי מאי קא קשיא ליה דהך דהוא פשוט כתבו הוא ג"כ בפשיטות, ועוד נראה למתק יותר דהס"ד הוא דזה דהר סיני לא חשיב כאבני מזבח ולא היה נראה לאסור וחדית דגם זה חשיב כענייני מזבח דגנאי הוא שתשרה שכינה וכו'. וראיתי בס' יצא מחדש קרבן אליצור דף מ"ג כתב על דברי מהר"ש יפה דנראה מדבריו דהע"ז ליתא עכשיו אלא דהיה כבר וכן נראה מלשון הב"ר וא"כ למה הקשה מהר"ש יפה כן ולא הקשה באופן אחר כיון דליכא עכשיו ע"ז התנן ג' בתים הם והכניס לתוכו ע"ז וסילקה הרי זה מותר וכן הוא מתני' דג' אבנים והן הלכתא והיה מתרץ כן והאריך בזה ולא ידעתי את שיחו דהא בהני מתנייתא פי' רש"י הכניס לתוכו ע"ז ואת הבית עצמו לא נתכוון לעבוד ולא הקצהו לתשמיש ע"א אלא לפי שעה הכניס לתוכו ע"א וכן פירש גבי אבן נמצא דמה שהוא מותר היינו טעמא שהוא דרך עראי ואם הוא בקבע אסור גם להדיוט ואלו הרים הגבוהים הם בסיס לע"ז כמ"ש במתני' כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וכו' דע שיש ע"ז אמטו להכי לא הקשה אלא דקרקע אינו נאסר ותירץ דלגבוה שאני ופשוט. וכן הקשו בירושלמי עלה דהך מתני' דר"ע כל מקום שאתה מוצא וכו' ולא כן סברינן מימר דבר שיש בו רוח חיים אע"פ שאינו אסור להדיוט אסור לגבוה בית הבחירה איך נבנה ותירצו ע"פ נביא והביאו התוספות ופירשו דכשם דגבי דבר שיש בו רוח חיים אסור לגבוה אף דשרי להדיוט אף ההרים הרמים אף דשרו להדיוט מטעם שהן קרקע עולם ואינן נאסרים משום בסיס לדבר האסור כמו בית ואבן דנאסרין כשנעשו ע"ז על גביהם בקבע משו"ה נאסרים לגבוה וא"כ איך נבנה בית הבחירה בהר גבוה ואף שנאמר דביערום מע"ז מ"מ לגבוה אסור כיון דנעשה בסיס בקבע לע"ז ותירצו ע"פ נביא נודע שלא היה ע"ז שם מעולם ואיני מבין למה שלא (הבין) [הביא] הירושלמי הלזה ספר הנזכר שם באומרו דשאני בע"ח דהן נעבדים עצמן משו"ה מאיסי לגבוה משא"כ הרים דהן עצמן אינם נעבדים וכבר ביערו הע"ז וכו' יעו"ש. וע"פ האמור בענין פי' לה רב יהודאי הנ"ל האגדות דמס' מגילה ומס' סוטה דתבור וכרמל מהיותם בעלי גאוה נפסלו ומב"ר סדר ויחי נראה דמשום לתא דע"ז נפסלו, והוא דכולהו ס"ל דמשום גבהותם נפסלו אלא דהאגדה אחת ס"ל דמשום גבהותם איכא לתא דע"ז ואגדה אחת ס"ל דמשום גבהותם היינו טעמא ללמד לבריות שהקב"ה מחבב את הענוה יעו"ש ועדיין לא ניצול שהם אגדות חלוקות.
ונראה לענ"ד לומר דלא פליגי ובהקדים מאי דגרסינן בסוטה א"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחאי כל אדם שיש בו גסות הרוח כעובד ע"ז כתיב תועבת ה' כל גבה לב וכתיב ולא תביא תועבה אל ביתך והתייחסות הענין היאך תלוי זה בזה עיין בפרשת דרכים דרך כרמים דף ט"ז ז"ש אחרי שנתגאו לאמר עלי נתנה תורה כולכם גבנונים בעלי מומין ובהגדה אחת מפרש מה הוא המום כולכם נעשית ע"ז על ראשיכם כלומר כיון שאתם גאים חשיב כעובד ע"ז והרי זה דומה כאלו נעשית ע"ז על ראשיכם ודוק. ועיין מ"ש על דברי הלח"מ בהלכה זאת בספרי אגורה באהלך דף כ"ו ע"ב.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.