שער אפרים/קטו
|
< הקודם · הבא > |
- שאלה קטו
נשאלתי ע"ד החתן אשר שאל טבעת מאשה בלי ידיעת בעלה כו' וצוה הרב האב"ד לחזור ולקדש בפני שני עדים באותו שבת וחכם א' קרא תגר ע"ז ודעתו להפריש הזוג וליתן ריוח בין הדבקים מטעם דמבואר בא"ה סי' ס"ג דאין כונסין הבתולה לחופה בשבת לפי שע"י חופה הוא זוכה במציאתה והוי כקונה קנין בשבת ואלמנה אין קונה בה חופה כ"א יחוד לכן צריך ליחד קודם שבת נשמע שעיקר קנין של מציאה ומעשה ידיה של הבתולה היא החופה כמו יחוד באלמנה ובנדון זה מאחר שהקדושין ליתא שנעשו בטעות גם החופה ליתא ובכן יורנו מורנו כדת מה לעשות. זהו תורף שאלתו בשינוי לשון קצת:
תשובה אם אבא להשיב על עיקרא דדינ' דהמקדש בדבר שאול השואל אצל האשה בלי ידיעת בעלה אם הם קדושין אם לא לא תיכול מגילה עפה וגם מעל"ת לא שאל דין הנ"ל רק עיקר שאלתו עבור שהחופ' הוא קודם לקידושי' מאחר שהקידושין היו בטעות א"כ צריך חיבת חופה אחר הקידושין לדעת הח' א' הנ"ל אמנם אחר המחילה מכבוד החכם הנז' שלענ"ד יפה הורה הרב האב"ד נר"ו שא"צ חופה חדשה ואין זה כקונה קנין בשבת והדבר מבואר בגמ' ובפוסקים דאף שהחופה קודם לקידושי' מ"מ א"צ לא כניסה לחופה ולא ברכה דאיתא בגמ' דיבמות פרק חרש והובא בטא"ה סי' מ"ג דהמקדש קטנה אין קידושין חלין אבל לאחר שתגדיל חלין הקידושין ואינה צריכה קידושין אחרים וגמרי קידושי' וכתב הרב המגיד בפ"ד על דברי הרמב"ם שמ"ש הרמב"ם שמשגדלו גמרי קידושיה דוקא כשבעל אחר שגדלה אבל לא בעל לא עכ"ל וכי בעל עכ"פ גמרי קידושין הלא החופה קדמה לקידושי' דהחופה היה בקטנות והקידושין והבעילה היה בגדלות וליכ' למימר דהטעם גבי קטנה הואיל ומצינו מדרבנן תקנו קידושין לקטנה לכן מועיל החופה דבקטנות לבעילה שבגדלות כיון דעכ"פ קידושין היו מדרבנן דהרי קטן שלא תיקנו רבנן לו קידושי' כלל וכמ"ש בגמ' דיבמות הנ"ל ובטור הנ"ל דלקטנה דוקא תיקנו נשואי' שלא ינהגו מנהג הפקר ולא לקטן ואפ"ה אמרינן גבי קטן שקידש בכתובות בפ' המדיר קטן שקידש אע"פ ששלח סבלונות לאחר מכאן אינה מקודשת ואם בעלו קנו רשבי"א בעלו לא קנו והלכתא כת"ק וכמ"ש הרא"ש והטור וכל הפוסקים ואף רשב"י לא פליג אלא אם אדם בועל ע"ד קידושין הראשונים או לא אבל מ"מ תרוייהו סברי בבעל ע"ד קידושי' קנו אף דחופה שלו היה בקטנות וליכא למימר דגם הכניסה לחופה מחדש דא"כ מאי למימרא דקידושין חדשי' עם חופה חדשה שקונה וגם אליב' דת"ק דהלכת' כוותי' סברו דבטלו קנו דאפי' אין עדים שבא עליה משהגדיל אלא שנתייחד עמה משהגדיל וא"כ כשהכניסה לחופה פשיט' ואין לדחות ולומר לפי שגבי קטן שקידש אף דקידושיו אינן קידושין מכל מקום ביאת בן ט' שנים הוי ביאה ואין לה עוד דין בתולה משהגדיל רק כאלמנה וכמו שכתוב בהגהות אלפסי והובא בבעל המפה סימן מ"ג דאין לה רק כתובה מנה וגבי אלמנה אין החופה קונה רק היחוד כמו שכתוב בירושלמי הלין דכנסין ארמלין צריכין ליחודי כו' קמי שבתא וכמבואר בהרא"ש והטור לכן אין צריך חופה שהיחוד דקידושין היא החופה בפעם א' הלא בהמדיר גבי קטן שקדש הנ"ל אמרי' ברישא קדשה בטעות בפחות מש"פ אינה מקודשת ואם בעלו קנו כו' ע"ש ואם לא בעל צריכה קידושין אחרים דהיינו קידושי כסף פרוטה או שטר וא"צ חופה חדשה דדומיא דבטלו קנו אף שהחופה הראשונה הי' קודם הקידושין ומה לי להאריך בזה הענין כי לענ"ד הדבר פשוט (וכן מבואר בהגהות מרדכי בקידושין פ"ב ובהגמ"יי סי' י"ח הל' נשים):
ומ"ש הח' שקרא תגר על הרב מאריה דאתריה והביא ראיה מגמ' דקדושין ואשיר"י שם שחופה דוקא אחר קידושין גומר וכמדומה שהבין הח' הנז' מ"ש בגמ' אליבא דרב הונא דף ה' דהיינו חופה שגומר אחר קידושי כסף דדוק' אחר כסף ולא אם הכניסה לחופה מקודם ואח"כ קידשה אבל ז"א שהרי דעת רב הונא דחופה קונה לבד ואליב' דרבא דחולק עליו וסבר שחופה אינו גומר אלא ע"י קידושין פירושו דוקא עם קידושין וליכא נ"מ אם קידושיה קודמים או חופה קודם ואשר הביא ראיה הר"ן בשם בעל העיטור ריש כתובות שמתרץ הלשונות ע"י חופה וקדושין אף שקידושין קודמים היינו שבאמת לכתחלה הקדושין קודמין אבל לא לעיכוב' ועיין בש"ע סי' ס' מ"ש הרב בעל המפה סוף סעיף א' קידשה בטעות והנלע"ד כתבתי:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |