שער אפרים/עא
< הקודם · הבא > |
- שאלה עא
מהרב הכולל הגאון מרא דארעא דישראל כמהר"ר משה גאלאנטי נר"ו מקרתא קדישא דירושלם תו"בב:
הראשון שבראשון אין למעלה הימנו. השני שבראשון תקות חוט השני אשר נקשרה אהבתו בקירות לבנו הראשון שבשני המאורות הוא המאור הגדול המאיר אל עבר פנינו. השלישי שבראשון למשפחותיו יהיה חוט משולש רואין זה את זה ושוב התורה אינה פוסקת ממנו. השני שבשני ידיו שתי הלוחות הברית ובעשר אצבעותיו יצרו שורא ובר שורא אין ערוך אליו בדורנו. הראשון שבשלישי מן הסדרים בקי רב ונקי כמאן דמנחי בכיסתי' דמי ולו יד בשלשה הנשארים נפלאות מתורתו הראנו ויראנו. השלישי שבשני עמודי התוך תורה וג"ח ועבודת הכהונה פורחת הימנו. השני שבשלישי משליש ימותיו במקרא ומשנה ותלמוד בבלי וירושלמי חזק הוא ממנו. השלישי שבשלישי על כולי עלמ' בקשת מלחמתה של תורה הוא הגאון המופלא בתווני דליבא יתיב כמהר"ר אפרים הכהן נר"ו בכמוהר"ר יעקב הכהן זלה"ה. ש' לתורתו ש' למשנתו. ש' לסיעת מרחמוהי. ש' לבניו החכמים וחתנים מן המנין אהל ישרים יפריח יברך את בית אהרן יראי י"י הגדולים עם הקטנים יוסף י"י עליכם אלף פעמים זו משלי ויברך אתכם כאשר דבר לכם ברית כהנת עולם החיים והשלום:
כתבו הבהיר אל עבר פני האיר ואותיות מחכימות שהגם שהוא בכתב אשכנז רוח קדשו הופיע בבית מדרשינו וקרינו ושלשנו בנועם שיח סוד וטעמנו צוף דבש ונופת צופים אמרום בחלקת אמרים רכו משמן כו' הוא עד כי תמיד תהלתו בפי ובתוך רבים אהללנו מקצת שבחו שלא בפניו ותמיד תהלתו בפי יעלה גם עלה לשכון כבוד בארצנו נגילה ונשמחה בו בתורתו בו בקדושתו כי"ר אמן:
עתה באתי על של עתה בהאי לישנ' דהרא"ש ז"ל בפ' הנושא הקושי' מבוארת והנה היא מוצאת בתוך נתיבות משפט הוא ספר קדוש ונורא שמו מהרב המובהק כמהר"ח אלגאזי זלה"ה כנראה שספר זה לא הגיע לידו נדפס בקושטנדינה יע"א אם לעת כזאת לא האיר אל עבר פניו ישלח אחריו לקושטנדינה כי ידעתי שיהנה מאורו כי רב מומחה ובקי הוא ובתוך ס' הנ"ל דף קי"ז ע"ד כתב קושי' מר שיחיה וכתב דאש תמיטתיה להרא"ש ז"ל סוף הירושלמי ולא מצא ידיו ורגליו להשיב גם מר ראה קושי הענין ואנן מה נעני בתרייהו החרש והמסגר מי יפתח בדורו עם כל זה כבר כתבתי מה שעלתה מצודתי בדוחק והוא זה ואומר לענ"ד שגירסת הרא"ש ז"ל היה כגירסתינו בירושלמי לא כאשר הביאה הרשב"א ז"ל דגריס בתרוייהו הכי נמי דקשה דהיכי תלי זה בזה דודאי מ"ד התם גבי קטן דחייב בין בכתובה בין בתנאין מכ"ש בנ"ד דהחזירה אך החלוקה ראשונה צריכא תלמוד דנימא דמ"ד התם דחייב דוקא בכתובה ולא בתנאים הוא מטעם דמעיקר' לא נחית הקטן לתורת חיוב ולאו בר חיוב' הוא כלל ומעולם לא נתחייב בכלום אך כשבעל וקיימה ואתינן עליה לחיוב' אמרי' דיו שנחייבהו מחדש בכתובה משום דעל הסתם אין אדם בועל בעילת זנות ונתחייב בכתובה מחדש בכתובה אבל לא בתנאין, אך גבי הנושא את האשה ונתחייב לזון את בתה ה' שנים וזנה קצת מהם וגירשה והחזירה אז יורה יודה שכיון שהחזיר' חזרה לכל החיוב שכבר היה חייב ומה גם שאמדינן דעתה שלא היתה חוזרת עמו אלא בחושבה עולם כמנהגו נוהג וחזר הדין כמו שהיינו בנשואין הראשונים משא"כ גבי קטן שמעולם לא היה שום תורת חיוב והיה כלא היה הכתובה והתנאים ודו"ק. וכן הקשה הרב בעל נ"מ על הירושלמי יע"ש ולע"ד שאפשר דס"ל להרא"ש ז"ל שזו עצמו שהקשינו היא כוונת הירושלמי כפי גירסתינו בדפוס כתוב לאמר החזירה מ"ד לכתובה אבל לא לתנאין תני ר"ל תני דהדבר צריך תלמוד ראיה דאפי' דהתם ס"ל לכתובה ולא לתנאים והכי הלכת' הכא אפשר דס"ל דבין לכתובה בין לתנאין כמ"ש מטעמ' דכתיבנא דחילוק יש בין התם להכא אך מ"ד התם דבין לכתובה בין לתנאים והיינו מ"ש הירושלמי ומ"ד בין לכתובה ובין לתנאי' מה הני ר"ל מהני הכא ג"כ במכ"ש א"נ דבסיפ' הוה גריס הכי נמי כגירסת הרשב"א אבל בריש' הוה גריס כגירסתינו תני ר"ל דהדבר צריך תלמוד ולהכי לא הביא ראיה הרא"ש ז"ל מהירושלמי דמשמע דמספק' ליה אך מסבר' קאמר דלכתוב' ולא לתנאים מטעם דהמע"ה א"נ הוה גריס מה תני שהוא אמת בחלוק' הראשונה שר"ל דלמ"ד דבין לכתובה בין לתנאים מה תני מה צריך תלמוד מכ"ש דהכ' נמי בין לכתובה בין לתנאין אך כיון דקי"ל כמ"ד לכתובה ולא לתנאים א"כ הדבר צריך תלמוד ובספק ויש בידי להאריך בזה לתרץ קושי' אחרת בלשון הרא"ש ז"ל אך לעת כזאת די בזה גם הראיתי לפניו לשונות הרמב"ם ז"ל לכבוד כהונתו מה שחדשתי עתה ח' לניסן מעניני דיומא. כל זה נדחקתי לבקש מעתיקים להודיע ולהוודע שבתווני דליב' יתיב ואם אשכחהו תשכח ימיני לעולם תפילתי לפני אלקינו זה העומד אחר כתלינו דכוין פתיחין לי בבית מדרשי כסאו יכון בצדק ומשפט ומשרים בבני חיי וחכימי לא יגרע מצדיק עיניו ומזוני, רויחי כנפשו הרמתה ונפש נאמן אהבתו הצעיר משה בכמהר"ר יהונתן גאלאנטי ס"ט חותם בס' ציץ הזהב נזר הקדש משנת ונבנתה העיר על תל"ה לפ"ק:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |