אור שמח/שגגות/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־13:57, 2 במרץ 2020 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (פרידברג-ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
הר המוריה
יצחק ירנן
מעשה רקח
מקורי הרמב"ם לרש"ש
ציוני מהר"ן
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


אור שמחTriangleArrow-Left.png שגגות TriangleArrow-Left.png ח

ג

שעד אחד אומר מת בעלה ועד אחד אומר לא מת (בעלה) כו'.
נ"ב לטעמו אזיל דסבר בהלכות גרושין פי"ב דאם ניסת לעד שאמר מת לא תצא דהוי ספק לכן מביא אשם תלוי, ובירושלמי הוריות פ"ג ה"ב אכל כזית ספק משנתגייר ספק עד שלא נתגייר ספק משהביא ש"ש ספק עד שלא הביא חייב באשם תלוי, ויפה כתב המראה"פ דהוי לא איקבע איסורא וכחתיכה אחת דמי' אולם לדברי הכס"מ דעד אחד חשיב קביע איסורא א"כ בעד אחד אומר דמשהביא ש"ש אכל ועד אחד אומר עד שלא הביא ש"ש חייב אשם תלוי:

ד

מי שהיו לפניו שתי חתיכות כו' ה"ז חייב באשם תלוי.
הנה היכי שיבורר בודאי אם צריך עכשיו להביא אשם תלוי להגין עליו מן היסורים אמר בירושלמי פרק החולץ ה"ב אם היו לפניו שני זיתים אחד של חלב ואחד של שומן ואכל אחד מהן וחבירו מונח בתיבה ואמר מאחר שאילו אמצא את המפתח יכול אני לעמוד על וודאו מהו שיהא חייב על ספיקו אשם תלוי, ופשיט מהך דתנן הכונס יבמתו ונמצאת מעוברת עד שלא יוודע לו אם אינו בן קיימא הוא אינו מביא הד"א שאינו מביא, ולדעתי קשה דכל שלא הפילה הרי צריכין להלוך בתר רובא דרוב יולדות בני קיימא ומיעוט מפילות ואם ניזול בתר רוב הרי חיוב חטאת מונח עליו ואיך יביא אשם תלוי דאף בדיני נפשות אזלינן בתר רוב וכש"כ לענין קרבן ועיין סנהדרין (דף ס"ט). ואולי משום דאם תפיל לעתיד נמצא דלא בא עליה באיסור למפרע ולא עבד איסורא לכן אינו חייב חטאת וכמו דאמר בגיטין (דף כ"ח) המגרש אשתו סמוך למיתתו אסורה לאכול בתרומה מיד דשמא ימות חיישינן וכן אמר בירושלמי תמן דלשמא תפיל חיישינן עיי"ש, וצ"ב קצת מדברי התוס' פרק יוצא דופן (דף מ"ו) ד"ה וריו"ח ור"ל וי"ל דאזלינן בתר רוב שמביאין ב' שערות בזמנן כו' ומשום רוב זה חשיבא התראה ודאית ולא חיישינן שמא לא יביא ב' שערות בזמנן אע"ג דלעתיד הוא ודוק, ובמק"א הארכתי בזה בס"ד ואכ"מ:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.