הר המוריה/שגגות/ח

הר המוריה ‏ שגגות ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

חטאת

קבועה וכו'. כריתות כ"ה א' ובהוריות ח' ב' ט' א' ב' ועיין כריתות ב' א' (וברש"י שם משמע דגירסתו היתה בכריתות כ"ה א' חטאת קבועה יעו"ש היטב) ותוספתא פ"ד שם יעו"ש וע"ע תוספתא שם פ"א ובתו"כ ויקרא דבורא דחטאת פ"כ פרשה י"ב.

שיוודע

לו וכו'. עי' כריתות כ"ב א' ב' כ"ה ב' כ"ו ב' ובתו"כ שם פכ"א.

ב

איסור

קבוע וכו'. עיין כל הסוגיא בכריתות י"ז ב' ופסק כמ"ד דאיקבע איסורא כדמשמע בנזיר כ"ג א' וע"ע בכריתות שם בתוס' ד"ה אמר ר"י וכו' יעו"ש היטב (וע"ע בכתובות כ"ב ב' בד"ה באשם וכו' וביבמות פ"ח ב' ד"ה והבא וכו' שכתבו שם דזה ניחא אפי' למ"ד לברר איסורו יעו"ש) וע"ע בכריתות כ"ג א' יעו"ש היטב.

וספק

אם וכו'. לכאורה משמע דזה מיקרי איקבע איסורא וצ"ע לכאורה שהוא נגד דברי התוס' שם ב' ד"ה מדסיפא וכו' וכבר העיר בזה הלח"מ ועיין תוס' יו"ט שם אבל באמת י"ל דרבינו מיירי שהיה מונח כאן חתיכה של חלב שהיה בו כמה זתים ואכל ממנה ואין יודע כמה אכל ומיקרי זה שפיר איקבע איסורא ומש"כ וספק אם היה וכו' ר"ל מה שאכל יש בו ספק אם היה בו כזית או לא ובדברי התוס' יש לעיין טובא ואכ"מ (ועיין תו"כ שם פ"כ פי"ב משמע כתוס' דמיירי שעשה ביהש"מ אבל גם הלח"מ כתב דמיירי ביהש"מ).

חתיכת

חלב וכו'. שם בכריתות יבמות קי"ג א' נדה י"ד ב'.

שבת

וחול וכו'. לענ"ד דזה מיקרי שפיר איקבע איסורא דזה ודאי דיש יום שבת ושפיר איקבע איסורא דשבת משא"כ בספק אם היה כאן שום איסור אם לאו ודלא כמש"כ התוס' שם בכריתות בדבור המתחיל מדסיפא וכו'.

ולא

ידע וכו'. עיין מרן ולחם משנה מה שכתבו בזה.

חלב

הכוי וכו'. שם בכריתות י"ז ב' וביבמות קי"ג א' בכורים תוספתא פרק ב' ועיין פרק ב' דבכורים משנה י'.

עד

שלה וכו'. שם בכריתות ובנדה י"ד ב'.

יבמתו

בתוך וכו'. שם בכריתות ובירושלמי יבמות פ"ד ה"ב יעו"ש היטב ומה שכתב מרן בזה כבר תפסו המל"מ ואישתמיטתיה שכבר קדמו הלח"מ יעו"ש.

ג

ועד

אחד וכו'. כריתות י"א ב' ועיין השגת הראב"ד מש"כ בזה ובמרן ועיין בתוספתא פ"ב דאפי' אשה מכחשת לאיש ועיין סוטה ל"א ב' בתוס' ד"ה הא וכו' (ועיין תוס' כריתות שם דגזלן גרע מאשה יעו"ש ועיין ר"ה כ"ב א' דגזלן גרע).

אם

חטא וכו'. עיין בלח"מ מש"כ בזה התוס' ומש"כ הוא בזה ולענ"ד בחנם נדחק בזה דבוודאי גבי אשם תלוי גופיה יש לדקדק דבאומר איני יודע אין עד אחד נאמן מדאיתא בתו"כ פכ"א וז"ל והוא לא ידע פרט לשאמרו לו אחרים יכול אע"פ שאין מכחיש ת"ל או הודע אליו חטאתו והביא עכ"ל וע"כ מיירי באחד דבתרי פשיטא דכי לא מכחיש נאמנים ועל כרחך בחד ועל כרחך בדאין מכחיש לגמרי דא"כ נפקא ליה מפסוק דלא יקום עד אחד וכמש"כ התוס' התם ועל כרחך מיירי באומר איני יודע דעד אחד אינו נאמן ותרי נאמנים ופשוט לדעתי.

אשת

איש וכו'. זה יצא לו מהא דכתובות כ"ב ב' כ"ג א' יעו"ש היטב.

לספק

מגורשת. עיין בלח"מ שהכריח שתירוץ התוס' דתירצו בכתובות כ"ב ב' שם בד"ה הבא עליה וכו' שכתב דחזקת דייקא ומינסבה מרעה לחזקה דאשת איש יעו"ש שייך ע"כ בגרושה נמי יעו"ש היטב באמת כ"כ התוס' ישנים בכתובות שם וכ"כ התוס' התם כ"ו ב' ד"ה אין וכו' וכ"כ בתוס' ב"ב ל"ב א' בד"ה אנן וכו' יעו"ש וביבמות פ"ח ב' בד"ה והבא וכו' יעו"ש היטב ומה שהשיג על מהר"י בן לב יעו"ש היטב עיין בשיטה מקובצת בכתובות שם שכתב בשם הקונטרסין סברת מהר"י בן לב ועיי"ש עוד שכתב ג"כ קצת כסברת הלח"מ יעו"ש היטב ומ"מ מה שהשיג אמהר"י בן לב מהא דהתוס' בעצמם הקשו קושיא זאת באמת אין מזה השגה דידוע דהתוס' הם מחכמים שונים ואולי קושיית התוס' אזלא אליבא תירוץ שתירצו בב"ב שם דהסוגיא דכתובות כ"ב ב' אזלא אליבא דס"ד דתרי ותרי ספיקא דאורייתא הוי יעו"ש ולפ"ז לכאורה לא איצטריך סברת התוס' לומר דהחזקה דדייקא ומינסבא מרעה לחזקת אשת איש ואהכי שפיר הקשו התוס' בכתובות כ"ג א' ד"ה מ"ש וכו' אמנם למש"כ התם בכתובות באמת אין כאן קושיא. ודע דלכאורה דברי התוס' דב"ב יש לעיין בזה דא"כ מה הקשו עוד דבחטאת קאי כיון שכתבו דסברא דדייקא מרע לה לחזקת א"א ועל כרחך צ"ל דהתוס' דב"ב פליג על הא דכתובות וכתב דלא שייך מרע לה לחזקה רק בטוענת ברי לי ובודאי היא מתייראת לטעון כך במקום דאיכא מכחישים ויש לה חומר בסופה אבל בבאים שנים ואומרים לה מת ושנים אומרים לא מת אין שייך כאן מתוך חומר וכו' כיון שאינה אומרת ברי לא קנסוה חכמים וא"כ שפיר הקשו א"כ לית כאן דייקא אבל התוס' דכתובות ויבמות ס"ל דכל מקום איכא דייקא ביש תרי לגבי תרי והבן ועדיין יש לעיין בזה ובאמת אין כאן עיקר זה המקום. ודע דאע"ג דדעת רבינו דכל ספק מה"ת לקולא מ"מ בעד כנגד עד אע"ג דחזקת דיקא ומינסבא מרע לחזקת א"א מ"מ הוי כספק שתי חתיכות וחייב אשם תלוי דלא מהני סברא דמרע רק דלא נוקמה לחזקת א"א דליהוי כודאי אבל מ"מ הוי ספק מה"ת והבן ועיין ירושלמי יבמות פ"י ה"ג ופ"ב דכתובות ה"ב יעו"ש.

ד

שתי

חתיכות וכו'. ברייתא שם בכריתות י"ח א' ופסק כרבי משום האי טעמא דכתב לעיל הלכה ב' ומפרש דגם רבי ס"ל דבעינן שתי חתיכות וה"ט משום דאיקבע איסורא ודלא כרש"י ז"ל ובאמת יש לעיין על רש"י ז"ל מי דחקו לפרש כך.

ה

ונותר

לפניו וכו'. כבר נתבאר לעיל פ"ב ה"ג יעו"ש.

ואינו

מביא וכו'. כריתות י"ט א' ותוספתא שם פ"ב ובתו"כ שם פ"כ פרשה י"ב ובפי' המשניות לרבינו פסק דחייב אשם תלוי וכ"פ הרע"ב יעו"ש אבל רבינו כאן פסק כר"י לגבי ר"ש ועיין תוספתא פ"ג דכריתות שם מבואר דחייב באשם תלוי יעו"ש היטב והבן.

ו

חטאת

קבועה וכו'. לעיל הלכה א'.

אשמות

תלוין וכו'. שם ט"ו ב' י"ז ב' ותוספתא פ"ד תו"כ שם פ"כ פרשה י"ב ופכ"א.

ה"ז

מביא וכו'. תוספתא פ"ב דכריתות.

ז

חתיכה

משתי וכו'. עיין לעיל פ"ו הי"ב יעו"ש.

ח

מחלקת

לחטאות וכו'. עיין לעיל פ"ו ה"ט.

חייב

אשם וכו'. זה פשוט מהך דהלכה ז' וק"ל.

ט

של

שומן וכו'. כריתות כ"ג א' ותוספתא פרק ג'.

י

של

חלב וכו'. שם ובתוספתא.

השנייה

בהעלם וכו'. אבל אם אכל בהעלם אחד עם הראשון אינו חייב רק שתי חטאות משום חלב אחת ומשום נותר אחת אבל אינו מביא שתים על החלבים דהוי שתי זתים בהעלם אחד ופשוט ועיין שם בתוספתא פרק ג' ויש לעיין במה שכתב שם וז"ל חתיכה של חלב פיגול וחתיכה של חלב נותר אכל אחד מהן ואין ידוע את איזה מהן אכל מביא חטאת ואשם תלוי וכדברי ר"א מביא שתי חטאות אכל שנייה בהעלם אחד מביא שתי חטאות ואשם ודאי בשני העלמות מביא שלש חטאות ואשם ודאי עד כאן לשונו ויש לעיין למה בהעלם אחד מביא שתי חטאות הו"ל להביא שלש חטאות חדא אחלב וחדא אנותר וחדא אפיגול (ומיירי דרק אחד היה שוה פרוטה ואידך לא הוי שו"פ ולכן אינו מביא רק אשם אחד ולא שתים) ועוד איתא שם וז"ל חתיכה של פיגול קדש וחתיכה של נותר אכל את אחד מהן ואין ידוע את איזה אכל מביא חטאת ואשם תלוי וכדברי ר"ע מביא חטאת ושני אשמות תלויין וכדברי ר' אליעזר מביא שלש חטאות אכל שנייה בהעלם אחד מביא שלש חטאות ואשם ודאי בשתי העלמות מביא ארבע חטאות ואשם ודאי עכ"ל והנה גם שם הוא תמוה דאם הנותר הוא בשר ולא חלב וכן הפיגול הוא בשר ולא חלב א"כ אם אכל אחד מהן אינו חייב רק אשם תלוי ולא חטאת וסבור הייתי לומר דט"ס הוא וכצ"ל חתיכה של חלב פיגול וחתיכה של חלב נותר אכל אחד מהן ואינו יודע איזה מהן אכל מביא חטאת ואשם תלוי וכדברי ר"א שתי חטאות אכל שנייה בהעלם אחד מביא שלש חטאות ואשם ודאי בשתי העלמות מביא ארבע חטאות ואשם ודאי חתיכה של פיגול קדש וחתיכה של נותר אכל את אחת מהן ואינו יודע את איזה אכל מביא אשם תלוי וכדברי ר"ע מביא שני אשמות תלויין וכדברי ר"א מביא חטאת אכל שנים בהעלם אחד מביא שתי חטאות ואשם ודאי בשני העלמות מביא שלש חטאות ואשם ודאי (ונתחלפו הבבות) ומסכים מאד לדינא. שוב ראיתי כי המפרש הרגיש ג"כ והגיה ע"ד אחר יעו"ש (ודבריו נראין לכאורה יותר דלפי הגהתי כבר נשנה הדין שם מכבר חתיכה של חלב פיגול וחתיכה של נותר אכל אחד מהן ואינו יודע איזה מהן אכל מביא שתי אשמות תלוין ר"א אומר מביא חטאת ואשם תלוי אכל שתים מביא שלש חטאות עכ"ל ואולי כאן רוצה לחלק בין העלם אחד לשתי העלמות ועוד דאחד מהן היה בו שוה פרוטה ולפ"ז יש להגיה כאן ברישא כמש"כ שם והבן היטב).

מביא

אשם וכו'. יעו"ש היטב בכריתות כ"ג א' ובתוספתא פ"ג.

זה

מביא וכו'. שם בכריתות ובתוספתא פ"ג ועיי"ש בכריתות ז' ב'.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.