גליוני הש"ס/שבת/קלח/א
גליוני הש"ס שבת קלח א
קל"ח א' אלא אמר אביי לוקה מכת מרדות מדרבנן שלא יעשה כו', נ"ב ל' הבה"ג פכ"ג מה' שבת:
שם מי איכא מידי כו', נ"ב הכוונה דדבר שלפי דעת אחד מותר א"א שיטעה חבירו כל כך לומר שחייב כרת וכן להיפוך וע' כזה בשו"ת מהר"י ברונא סי' מ"ב מש"ש ולעניין ב' מוהלים בשבת אחד למול ואחד לעשות פריעה נ"ל דאין נכון כו' מיהו כרת אינו חייב כדאמרי' פר"א דמילה כו' מיהו נהי דחיובא ליכא איסורא מיהא איכא דאי שרי לכתחלה לא הוי טעי ר' כהנא לומר דחייב כרת כו' עכ"ל ע"ש וזהו שכתבו התוס' כאן ד"ה מי לא ידע רבי מאי קמשני דסוף סוף הא יש כאן ריחוק הדיעות מכרת להיתיר לכתחלה וא"א שיהי' דעת טעות בכמו זה:
שם משום מה מתרינן בי' כו', נ"ב כזה מ"ק ב' ב':
שם כוותי' דידי מסתברא כו' ואידך אמר כוותי' דידי מסתברא, נ"ב כזה מנחות נ' ב', מועד קטן ב' ב':
שם הי' כרוך עלי' חוט או משיחה מותר לנטותה לכתחלה, נ"ב הי' כרוך עלי' חוט או משיחה אין זו קרוי' טלית אלא אהל מאין יכול להתעטף בה יצתה מתורת טלית ונעשית ככילה ומותר לנטותה לכתחלה, ל' הבה"ג פכ"ד מה' שבת:
שם בעא מיני' ר' כהנא מרב כילה מהו א"ל אף מטה אסורה מטה מהו א"ל אף כילה מותרת כילה ומטה מהו א"ל כילה אסורה ומטה מותרת ולא קשיא כו', נ"ב כסיגנון זה בחולין נ"ב ב' בעא מיני' ר' כהנא מרב יש דרוסה לחתול כו' א"ל אף לחולדה יש דרוסה, יש דרוסה לחולדה כו', א"ל אף לחתול אין דרוסה, לחתול ולחולדה יש להן דרוסה או אין להן דרוסה א"ל לחתול יש דרוסה ולחולדה אין דרוסה ולא קשיא כו' [אגב שוטפא ציינתי זה כי הובא בתוס' כאן ד"ה בעאן:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |