בית יוסף/אורח חיים/יז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בית יוסף ‏ אורח חיים יז

סומא חייב בציצית ונשים ועבדים פטורים בפרק התכלת (מג.) ת"ר הכל חייבים בציצית כהנים לוים וישראלים גרים נשים ועבדים ר"ש פוטר בנשים מפני שמצות עשה שהזמן גרמא הוא וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות מ"ט דר"ש דתניא וראיתם אותו פרט לכסות לילה אתה אומר פרט לכסות לילה או אינו אלא פרט לכסות סומא כשהוא אומר אשר תכסה בה הרי כסות סומא אמור הא מה אני מקיים וראיתם אותו פרט לכסות לילה ומה ראית לרבות כסות סומא ולהוציא כסות לילה מרבה אני כסות סומא שישנה בראיה אצל אחרים ומוציא אני כסות לילה שאינה בראיה וכתב הרי"ף בריש הלכות ציצית דקי"ל כר"ש וכן כתב שם הרא"ש בשם ר"ת והביא ראיה מכמה דוכתי וכ"פ הרמב"ם בפ"ג ואע"ג דאשר תכסה בה איצטריך לחייב טלית בעלת ה' כנפים כמו שכתבתי בריש סימן י' הא אמרינן בגמרא דלר"ש מאשר נפקא ופירש"י אשר רבויא הוא ואייתר תכסה בה לרבות כסות סומא:

וטומטום ואנדרוגינוס חייבים מספק כ"כ הרמב"ם בפ"ג פשוט הוא דכיון דמצוה דאורייתא היא חייבים מספק:

וכתב הרמב"ם יתעטפו בלא ברכה כ"כ בפרק הנזכר. ומ"ש והוא הולך לשיטתו שפירש שנשים אין יכולות לברך בדבר שהן פטורות ג"ז בפרק הנזכר וכתבו שם הגהות שכן דעת רש"י:

אבל ר"ת כתב שיכולות לברך אע"פ שהן פטורות כ"כ בשמו התוס' והרא"ש בפ"ב דר"ה (לג:) ובפ"ק דקידושין (טז:) וכתבו הראיות שיש לדבריו וקצת דיחויות והר"ן בפ' בתרא דר"ה ובפ"ב דסוכה הסכים לדברי ר"ת דמברכות דהא נוטלות עליהם שכר מדאמר ר' יוסי בר' תנינא גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה ומדקאמר גדול אלמא מי שאינו מצווה ועושה נמי יש לו שכר הילכך בכלל מצוה הן ומברכות ולא תימא הואיל ולא נצטוו היאך יאמרו וצונו דכיון שהאנשי' נצטוו ואף הן נוטלות שכר שפיר יאמרו וצונו ובדברי הרא"ש אין הכרע ותמהני על הרמזים שכתבו בפרק בתרא דר"ה ואשה יכולה לברך על מ"ע שהזמן גרמא ובפ"ק דקידושין כתבו פסק בה"ג דנשים יכולות לברך על כל מצוה שהזמן גרמא ונדחו ראיותיו ע"כ. ולענין הלכה נקטינן כהרמב"ם ז"ל דספק ברכות להקל: כתב האגור בשם מהר"י מולין דנשים הלובשות ציצית שטות הוא ומיחזי כיהורא ואחת היתה בשכונתינו שהיתה לובשתו עכ"ל:

קטן היודע להתעטף וכו' ברייתא בס"פ לולב הגזול (מב:) וכתבו הגהות מיי' בפ"ג דאיתא בירושלמי לא סוף דבר של עיטוף אלא שיודע להשליך שתי כנפות לאחוריו וש ים לפניו בשעת ק"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.