רמב"ן/בבא בתרא/פה/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רשב"ם תוספות רמב"ן רשב"א שיטה מקובצת מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ארבע מדות במוכרין. כתב הרב ר' שמואל ז"ל לאו ד' רשויות קתני. דהא רשות מוכ' ורשות הלה המופקדין אצלו א' הן דגבי מוכ' נמי שייך למימר קבלה ושכירות הוצאה והגבהה כדאמרינן גבי הלה המופקדין אצלו דהא קתני שכירות במתני' גבי מוכ' כדאוקימנ' לעיל ואי ברשות בעלי' היא ישכו' את מקומו הילכך ד' דינין חלוקין קתני.
ואיכא למידק, אם כדברי הרב ז"ל ליערבינהו וליתנינהו ואף על פי שהרב טרח לפרק קושיא זו אינו מספיק ואכתי איכא למרמא עליה מהא דגרסינן במסכת עירובין (ע"ט ב') ומזכה להן ע"י בנו ובתו שמע מינה שאף על פי שקבל עליו המוכר לא קנה לוקח אלא בשכירות. וכן בדין דחצרו כידו וכי המוכר כלי לחברו והוא בידו של מוכר משקבל עליו מוכר קנאו לוקח ומשנה שלימה שנינו נתקבלו שכר זה מזה ותמהני שהרי שנינו בפ"ק דקדושין (כ"ו א') נכסים שאין להן אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות בכסף בשטר ובחזק' אלמא בעינן שיזכה בקרקע בכסף ואח"כ קונה מטלטלין. ואם לאו לא קנה ואפי' צבורין בתוכה ורשות הלה המופקדין אצלו שאני שאם היו בידו ואמר לו זכה לפלוני זוכהלו שזכין לו לאדם וחצרו נמי זוכה לו.
ולפי מקצת נוסחאות שכתוב בהן ברשות מוכר לא קנה עד שיגביהנו או יוציאנו מרשותו ברשות הלה המופקדין אצלו עד שיגביהנו או יוציאנו ברשותו כמו שכתב בהלכות רבינו הגדול ז"ל הכי נמי פירושן דהוצאה מרשותו של מוכר היא הוצאה גמור והוצאה מרשות הלה המופקדין אצלו הוא משיקבל עליו הלה שמכיון שקבל עליו יצאו מרשות מוכר.
ולפי זה יש לפרש דארבע רשויות קתני שדיניהן חלוקין זה מזה ברשות הרבים ובחצר שאינה של שניהם עד שלא נתמלאת המדה למוכר משנתמלאת ללוקח ואם היתה מדה של אחד מהם פי' של לוקח או של ראשון ראשון קנה וברשות לוקח כיון שקבל עליו מוכר קנה לוקח וברשות מוכר לא קנה עד שיגביהנה או עד שיוציאנה מרשותו או שישכור את מקומו ובזו יש לך לומר דמשום הכי לא קתני שכירות מקום גבי מוכר שאין דרך מוכר לשכור את מקומו וברשות הלה המופקדין אצלו כיון שקבל עליו או ישכור את מקומו. ויש לפ' דארבע דינין הם ולא יותר שדין ראשון ראשון קנה ומשנתמלאת המדה ללוקח אחד הוא משנתמלאת המדה נעשית של לוקח וקונה לו.
וא"ת השתא דקא סלק' דעתך מאי חצר שאינה של שניהם שאינה של אחד מהם ואין להם רשות בה כלל היינו רשות הלה המופקדין אצלו לא תטעי בהא דחצר שאינה של שניהם שהניח שם מוכר פירותיו שלא ברשות ואין בעל החצר תופס אותם פירות ברשותו של מוכר או חצר שאינה משתמרת לבעלים שאינה קונה ויד שניהם שוה בחצר אבל רשות הלה המופקדין אצלו תפוס להו מכח מוכר וכאלו הם מונחין בביתו של מוכר דמי שיד נפקד שלו כידו הוא.
והא דאמרינן דברשות הלה המופקדין אצלו כיון שקבל עליו או ששכר את מקומו קנה. איכא דק"ל עלה כיון דק"ל תן כזכה כדאית' בפ"ק דגיטין (יא,ב) למה הצריכו חכמים מעמד שלשתן כיון דתן כזכה מכיון שאמר תן אותו מנה לפלוני וקבל עליו קנאו וזו הקושיא לדברי מי שאמר במסכת גיטין כי אמר רב בפקדון אבל במלוה לא דאי במלוה אמר ודאי צריך מעמד שלשתן דהא ליתיה שיזכה לו.
ויש שהשיבו בזו השאלה דכי בעינן מעמד שלשתן הני מילי בשאין הנפקד רוצה לזכות לו שלא קבל עליו דלא קני וכי א"ל במעמד שלשתן אפילו בעל כרחו וסייעו זה ממעשה דאיסור גיורא דבפ' מי שמת, דאמר רבא אי במעמד שלשתן אי שלח לי לא אתינ' משמע דאי הוה התם על כרחיה דרב' הוה מקני להו במעמד שלשתן וליכא מהא ראיה דהתם מאי דהוה עביד קאמר ולמה ילך ולא יקבל עליו, ועוד דאי אזיל כסיפה ליה מלתא.
ואחרים השיבו ואמרו דלא אמרינן תן כזכה אלא בדבר שמוציאו מתחת ידו ונותנו לזה ליתנו לפלוני מפני שהוא כמזכה לו על יד זה אבל אם היה הדבר מופקד ביד הלה ועכשיו הוא אומר לו ליתנו לפלוני אין אומר בזה כזכה וצריך למעמד שלשתן ויש להם ראיות על זה כפי דעתם. ואם תאמר למה הוצרכו לתקן מעמד שלשתן הרי יכולין לומר זכה. לאו מלתא היא דלאו כולהו אינשי גמירי לומר כן ועוד אנן דינא קאמרינן שאע"פ שלא אמר זכה קנה.
וא"צ לדברים הללו, שמי שאומר מסתברא מלתיה דרב בפקדון הוה מוקי לה בפקדון דליתיה ברשותיה דנפקד כגון פרה שבאגם וכיוצ' בה או שהוא בחצר שאינה משתמרת שאינה קונה לו שאע"פ שקבל עליו ואמר לו זכה בפי' לא קנה ומיהו מדין מעמד שלשתן קונה שאינו דומה למלוה כיון שישנו בעין. ועוד י"ל דרבה דאמר מסתברא מלתיה דרב בפקדון לא סבירא ליה כל האומר תנו כאומר זכו במתנה. אבל כתבתי סברות הללו מפני שאפשר שהן אמת ובמקומן צריכות תלמוד.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |