ערך/קרבן פסח: הבדלים בין גרסאות בדף
מ''מ למיזם חדש על ה(מ)דף. |
←הקרבן עצמו: אם יש הידור בכבש יותר מעז |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
=== מי היה אומר הלל על הפסח, הלויים או הבעלים === | === מי היה אומר הלל על הפסח, הלויים או הבעלים === | ||
עי' תוספות {{ממ|[[תוספות/סוכה/נד/א#שייר|סוכה נד. ד"ה שייר]]}}; ערוך לנר {{ממ|[[ערוך לנר/סוכה/נד/א|שם]]}}; חידושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם {{ממ|הל' קרבן פסח}}; חקרי לב {{ממ|[[חקרי לב/אורח חיים/פז|או"ח סי' פז]]}}; חידושי בתרא {{ממ|ערכין י.}}; חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/סוכה/נד|סוכה נד]]}}. | עי' תוספות {{ממ|[[תוספות/סוכה/נד/א#שייר|סוכה נד. ד"ה שייר]]}}; ערוך לנר {{ממ|[[ערוך לנר/סוכה/נד/א|שם]]}}; חידושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם {{ממ|הל' קרבן פסח}}; חקרי לב {{ממ|[[חקרי לב/אורח חיים/פז|או"ח סי' פז]]}}; חידושי בתרא {{ממ|ערכין י.}}; חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/סוכה/נד|סוכה נד]]}}. | ||
== הקרבן == | |||
לקרבן פסח כשרים כבשים ועזים. ובתוס' {{ממ|[[תוספות/פסחים/ג/ב#מאליה|פסחים ג:]] ד"ה מאליה}} כתבו שרוב פסחיהם היו טלה (היינו מן הכבשים). אם יש הידור מיוחד בקרבן פסח ליקח דווקא טלה ולא עז, עי' רש"ש [[רש"ש/פסחים/סט/ב|פסחים סט:]] במשנה מן הכבשים ומן העזים. | |||
== צלייתו == | == צלייתו == | ||
גרסה מ־09:53, 21 באפריל 2025
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
קרבן פסח
מינוי
כמה אנשים צריך להמנות על הפסח
הרמב"ם (קרבן פסח פ"ב ה"ב) כתב שמשתדלין שלא לשחוט את הפסח על היחיד. משמע שיתר על כן שרי ואפילו שני אנשים.
בתרגום יונתן (שמות יב ד) על הפסוק ואם ימעט הבית מהיות משה, כתב: ואין זעירין אינשי ביתא ממנין עשרה כמיסת למיכול אימרא וגו', ומשמע שצריך עשרה בני אדם, וכן דקדק מלשונו בקרית מלך (על הרמב"ם שם). וע"ע לשון הגמרא בפסחים (סד.) אין לך כל פסח שאין נמנין עליו יותר מעשרה בני אדם.
חבורה שכולה זקנים
בגמרא בפסחים (צא.) מבואר שאין עושין חבורה שכולה זקנים. ובטעם הדבר נחלקו הראשונים אם החשש הוא שלא יוכלו לאכול אפילו כזית או שאף אם יכולים לאכול כזית מכל מקום יש לחוש שלא יאכלו את כל הקרבן וייעשה נותר. ועיין בזה ברש"י, רבינו חננאל ובמאירי שם. וכן ברמב"ם בפירוש המשנה וביד החזקה (קרבן פסח פ"ב ה"ד). וע"ע ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג (הוצאה ישנה עמודים 177-178) מה שכתב בענין זה.
אכילת קטן בפסח שלא למנויו
עי' חדש על ה(מ)דף (נדרים לו).
לאו דכל בן נכר
ערך מורחב – כל בן נכר לא יאכל בו
איזה משמר מקריב קרבן פסח
עי' חדש על ה(מ)דף (סוכה נה).
קריאת ההלל
מי היה אומר הלל על הפסח, הלויים או הבעלים
עי' תוספות (סוכה נד. ד"ה שייר); ערוך לנר (שם); חידושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם (הל' קרבן פסח); חקרי לב (או"ח סי' פז); חידושי בתרא (ערכין י.); חדש על ה(מ)דף (סוכה נד).
הקרבן
לקרבן פסח כשרים כבשים ועזים. ובתוס' (פסחים ג: ד"ה מאליה) כתבו שרוב פסחיהם היו טלה (היינו מן הכבשים). אם יש הידור מיוחד בקרבן פסח ליקח דווקא טלה ולא עז, עי' רש"ש פסחים סט: במשנה מן הכבשים ומן העזים.
צלייתו
באופן צליית הפסח נחלקו הרמב"ם והראב"ד (פסח פ"י הי"א):
- דעת הרמב"ם שאין מנקים את הפסח כשאר הבשר ואין מחתכים אותו אלא צולין אותו שלם.
- דעת הראב"ד שאסור לעשות כן שהרי צולה הפסח עם גיד הנשה ועם שמנו, אלא יש להסיר את גיד הנשה קודם הצלייה.
כפרה
במשנה בפסחים (עח:) נאמר 'נטמא בשר וחלב קיים אינו זורק את הדם', ובגמרא אמר על כך רב גידל אמר רב 'אם זרק הורצה', ומפרש רש"י 'לא מעכבא כפרה בדיעבד', נמצא שבקרבן פסח יש כפרה אפילו שלא בא על חטא.
אמנם חידוש זה נמצא בראשונים גם לגבי מוסף שבת, וכתב על כך בברכי יוסף (סימן רפג) שודאי מכפרים אלא דלא להכי נצטוו, והגר"ח פלאג'י בשו"ת לב חיים (ח"א לג) הביא כן מהגמרא בבכורות (כו:) שמפורש שם ד'עיקר' עולה לאו לכפרה, הרי שמצאנו שה'עיקר' לאו לשם כך אבל 'כפרה מקופיא' יש בה.
זמן אכילתו
מחלוקת תנאים אם זמנה מעיקר הדין עד חצות או עד עלות השחר, והלכה כמאן - עי' חדש על ה(מ)דף (מגילה כא).
ערלות
פסול ערלות עצמו ומילת זכריו
עי' חדש על ה(מ)דף (יבמות ע).
חיוב אשה במילת זכרים
עי'חדש על ה(מ)דף (יבמות עא).
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |