גליוני הש"ס/יומא/לב/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף ל"ב ע"ב'''}} | |||
שם | '''{{עוגן1|מאי}} קרצו.''' נ"ב ע' רע"ב פאה פ"ז מ"ד ד"ה נקרצת וצ"ל דגם שם לישנא דקטלא הוא דכ"ז היותו במחובר יש בו כח הצומח דנקרא נפש בפי חכמי המחקר ותלישתו מן המחובר זהו מיתתו דאם הפי' שם כפשוטו חתיכה א"כ מאי פריך כאן מאי קרצו הרי הפי' פשוט כמו חתכו וכהך דהתם וע"ע נגעים פ"ד מ"ד כדי לקרוץ בזוג ונ' שם ג"כ פירושו כדי לחתוך בזוג ונקרא ג"כ קריצה מל' קטלא דהשער ג"כ יונק מן הגוף וכשנחתך היא מיתתו וע"ע נדה נ"ב ב' כדי לקרוץ בצפורן ושם פירש"י כדי לאחוז ע"ש ואולם בכלים פ"ח מ"ו בית שאור כו' השאור והשרץ בתוכו והקרץ בנתיים כו' ובפיה"מ להרמב"ם ובית שאור כלי נחלק בתחלת עשייתו לב' חלקים כו' וזה הדופן המבדיל בין החלקים יקרא קרץ מלשון מחומר קורצתי גם אני {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לג#|איוב ל"ג]]}} ר"ל הבדלתי ונחתכתי עכ"ל ומבואר דכל חתיכת והבדלת דבר נקרא קריצה גם בל' משנה וע"ש זה נקרא הדופן המחתך ומבדיל בין חלקי הבית שאור קרץ וע"ע כלים פט"ו מ"ב אם התקין להיות קורץ עליו כו' ובפיה"מ להרמב"ם וקורץ יחתוך עליו הבצק עכ"ל וכן בר"ש שם קורץ עורך עליו לחם ויש אומרים לחתוך עליו בצק מלשון מחומר קורצתי עכ"ל וצ"ע וע"ע כלים פי"ז מ"א בר"ש דהביא תוספתא חמת חדשה אעפ"י שמקבלת רמונים טהורה תפרה ונקרצה שיעורה ברימונים ע"ש והאי ונקרצה נ' פירושו ג"כ שנחתכה וע"ע ירושלמי יבמות פ"ח ה"א בעא מיקרוץ ע"ש בפני משה פי' שרצה לפרוש הימנו וע' ירושלמי כאן מ"ד נסוחה כו' מחומר קורצתי כו' וע' בשירי קרבן ד"ה חד אמר נכוסה עש"ה: | ||
{{ | '''{{עוגן1|כל}} עבודות יוה"כ אינן כשרות אלא בו.''' נ"ב במהרי"ו סי' קצ"ב כ' דיוה"כ מיכאל ממונה עליו והוא כהן גדול של מעלה ומש"ה אין עבודת יוה"כ כשר אלא בכ"ג עכ"ל: | ||
{{ | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
גרסה אחרונה מ־04:44, 19 באוגוסט 2024
גליוני הש"ס 
יומא לב ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות ישנים ריטב"א חי' הלכות מהרש"א גבורת ארי בית מאיר רש"ש |
מאי קרצו. נ"ב ע' רע"ב פאה פ"ז מ"ד ד"ה נקרצת וצ"ל דגם שם לישנא דקטלא הוא דכ"ז היותו במחובר יש בו כח הצומח דנקרא נפש בפי חכמי המחקר ותלישתו מן המחובר זהו מיתתו דאם הפי' שם כפשוטו חתיכה א"כ מאי פריך כאן מאי קרצו הרי הפי' פשוט כמו חתכו וכהך דהתם וע"ע נגעים פ"ד מ"ד כדי לקרוץ בזוג ונ' שם ג"כ פירושו כדי לחתוך בזוג ונקרא ג"כ קריצה מל' קטלא דהשער ג"כ יונק מן הגוף וכשנחתך היא מיתתו וע"ע נדה נ"ב ב' כדי לקרוץ בצפורן ושם פירש"י כדי לאחוז ע"ש ואולם בכלים פ"ח מ"ו בית שאור כו' השאור והשרץ בתוכו והקרץ בנתיים כו' ובפיה"מ להרמב"ם ובית שאור כלי נחלק בתחלת עשייתו לב' חלקים כו' וזה הדופן המבדיל בין החלקים יקרא קרץ מלשון מחומר קורצתי גם אני (איוב ל"ג) ר"ל הבדלתי ונחתכתי עכ"ל ומבואר דכל חתיכת והבדלת דבר נקרא קריצה גם בל' משנה וע"ש זה נקרא הדופן המחתך ומבדיל בין חלקי הבית שאור קרץ וע"ע כלים פט"ו מ"ב אם התקין להיות קורץ עליו כו' ובפיה"מ להרמב"ם וקורץ יחתוך עליו הבצק עכ"ל וכן בר"ש שם קורץ עורך עליו לחם ויש אומרים לחתוך עליו בצק מלשון מחומר קורצתי עכ"ל וצ"ע וע"ע כלים פי"ז מ"א בר"ש דהביא תוספתא חמת חדשה אעפ"י שמקבלת רמונים טהורה תפרה ונקרצה שיעורה ברימונים ע"ש והאי ונקרצה נ' פירושו ג"כ שנחתכה וע"ע ירושלמי יבמות פ"ח ה"א בעא מיקרוץ ע"ש בפני משה פי' שרצה לפרוש הימנו וע' ירושלמי כאן מ"ד נסוחה כו' מחומר קורצתי כו' וע' בשירי קרבן ד"ה חד אמר נכוסה עש"ה:
כל עבודות יוה"כ אינן כשרות אלא בו. נ"ב במהרי"ו סי' קצ"ב כ' דיוה"כ מיכאל ממונה עליו והוא כהן גדול של מעלה ומש"ה אין עבודת יוה"כ כשר אלא בכ"ג עכ"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |