גליוני הש"ס/פסחים/ז/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף ז' ע"א'''}} | |||
'''{{עוגן1|המקדש}} משש שעות כו'.''' נ"ב בשאלתות פ' צו וז"ל אלמא אפי' במקום קידושין שויוהו כדלאו דידי' הוא ולא מצי מיבטיל עכ"ל, ונ' מדבריו דמה"ת שפיר חשוב שלו רק דרבנן שויוהו כדלאו דידי' והוא כשיטת רש"י כאן דהוא משום אפקעינהו כו' וכ"ה גם בבה"ג פ"ב מה' פסח בהדיא וז"ל ואע"ג דמשש שעות ולמעלה איסורא דחמץ מדרבנן הוא דאסיר כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ואפקעינהו רבנן לקידושי' עכ"ל: | |||
'''{{עוגן1|היה}} יושב בביהמ"ד ונזכר.''' נ"ב דוגמתו דמאי פ"ז מ"ה ושם איתא והוא בביהמ"ד או בשדה: | |||
'''{{עוגן1|הואיל}} ושוקי ירושלים עשוין להתכבד כו'.''' נ"ב ע' מה שדן מזה במרדכי פ"ק דביצה רמז תרנ"א דאין להתיר בצים של עכו"ם ביו"ט מטעם רובא דרוב נולדין קודם יו"ט דבצים הוי כמו דבר המתכבד שמתמעט בכל יום דמיד שנולדים הבצים מיד אוכלים אותם וה"ל כשוקי ירושלים דכאן עש"ה וע' שו"ת מהר"י ברונא סי' קע"ג הביא דברי המרדכי בשינוי ע"ש שכ' וז"ל והא איכא קצת רגלים לדבר דאי נגמר מאתמול מאתמול הוי מייתי כדרך האומנים וכל היכא דאיכא דרך לא מועיל רובא כדאמרי' במרדכי בפ"ק דביצה דלא אזלי' בתר רובא דנולדו קודם יו"ט משום דדרך לאכלן מיד עכ"ל עש"ה: | |||
שם | '''{{עוגן1|לבער}} חמץ.''' נ"ב פי' פינוי הבית מן החמץ נקרא ביעור כמו בערתי הקודש מן הבית וע"כ הבדיקה דהיא עצמה ממעשה הפינוי מברכין מיד לפני' ברכת ביעור חמץ, ס' הפרדס לרש"י סי' קכ"ח ע"ש ויל"ע דמ"ש מבדיקת סכין של שחיטה דכ' בשחיטות מהרי"ו וז"ל למה אין מברכין על בדיקת הסכין כמו על השחיטה וי"ל כל מצוה שאין עשייתה גמר מלאכתה אין מברכין עלי' וראי' מסוכה אע"ג דכתי' חג הסכות תעשה לך אין מברכין על עשייתה לפי שאין עשייתה גמר מלאכתה פי' גמר מצוה דבדיקת סכין אין עשייתה גמר מלאכה שהרי צריך אח"כ שחיטה עכ"ל וא"כ כי היכי דבדיקת הסכין הוא שם הכשר והתחלת השחיטה ועכ"ז אין מברכין עלי' רק על השחיטה דהיא גוף המצוה ה"נ לא הי' לנו לברך על בדיקת החמץ רק על הביעור דהוא גוף המצוה וצ"ל דשאני בדיקת סכין דאינו מהתחלת מעשה השחיטה דהיא בבהמה משא"כ הבדיקה דהוא בסכין והבדיקה רק הכשר הצריך לשחיטה לא התחלת השחיטה משא"כ בביעור חמץ דהבדיקה והחיפוש אחר החמץ כדי לבערו הוא מהתחלת ביעורו וכמובן וע' רא"ש קידושין פרק א' סי' כ' בהגהות אשיר"י שם דברכת קידושי קטנה דרבנן מועלת אביאה שאחרי' בגדלות דהם עיקר הקידושין מה"ת ע"ש ושם הקידושין לביאה התחלה רחוקה יותר מבדיקה לביעור דכאן ואולם יל"ע עוד ממ"ש במהרי"ל בסדר הגדה וז"ל אמר מהר"י סג"ל הא דלא מיחדינן ברכה על ד' הכוסות כגון וצונו לשתות ד' כוסות נראה לו משום דהן מפוזרין ולא מכונסין בפעם אחת והיינו טעמא נמי דלא מברך על הלל דליל פסח מאחר דמחולק מקצתו קודם סעודה ומקצתו אחרי' עכ"ל וא"כ ה"נ דהברכה על הבדיקה והביעור תיקשי דכיון דהבדיקה בלילה והביעור ביום בשעה ששית והם מחולקין איפוא א"כ לא הי' לנו לברך כלל וכן תיקשי אהגהות אשיר"י הנ"ל ויש לחלק וק"ל וע"ע רוקח סי' רפ"ג כ' ג"כ כמהרי"ל הנ"ל באריכות יותר עש"ה וע"ע שו"ת מהר"י ברונא סי' ל"ה עש"ה וע' שו"ת הרא"ש כלל י"ד אות ג' ד"ה והא דלא מברכין כו' מש"ש ואומר אני דהוצאת חמץ מהבית כו' עש"ה כל הדיבור: | ||
'''{{עוגן1|בלבער}} כ"ע לא פליגי כו'.''' נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל כ"ו אות א': | |||
{{ | '''{{עוגן1|רש"י}} ד"ה {{עוגן1|דיקא}} נמי''' כ' '''מה בידו לעשות יותר כו'.''' נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' מ"ט: | ||
{{ | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
גרסה אחרונה מ־00:42, 19 באוגוסט 2024
המקדש משש שעות כו'. נ"ב בשאלתות פ' צו וז"ל אלמא אפי' במקום קידושין שויוהו כדלאו דידי' הוא ולא מצי מיבטיל עכ"ל, ונ' מדבריו דמה"ת שפיר חשוב שלו רק דרבנן שויוהו כדלאו דידי' והוא כשיטת רש"י כאן דהוא משום אפקעינהו כו' וכ"ה גם בבה"ג פ"ב מה' פסח בהדיא וז"ל ואע"ג דמשש שעות ולמעלה איסורא דחמץ מדרבנן הוא דאסיר כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ואפקעינהו רבנן לקידושי' עכ"ל:
היה יושב בביהמ"ד ונזכר. נ"ב דוגמתו דמאי פ"ז מ"ה ושם איתא והוא בביהמ"ד או בשדה:
הואיל ושוקי ירושלים עשוין להתכבד כו'. נ"ב ע' מה שדן מזה במרדכי פ"ק דביצה רמז תרנ"א דאין להתיר בצים של עכו"ם ביו"ט מטעם רובא דרוב נולדין קודם יו"ט דבצים הוי כמו דבר המתכבד שמתמעט בכל יום דמיד שנולדים הבצים מיד אוכלים אותם וה"ל כשוקי ירושלים דכאן עש"ה וע' שו"ת מהר"י ברונא סי' קע"ג הביא דברי המרדכי בשינוי ע"ש שכ' וז"ל והא איכא קצת רגלים לדבר דאי נגמר מאתמול מאתמול הוי מייתי כדרך האומנים וכל היכא דאיכא דרך לא מועיל רובא כדאמרי' במרדכי בפ"ק דביצה דלא אזלי' בתר רובא דנולדו קודם יו"ט משום דדרך לאכלן מיד עכ"ל עש"ה:
לבער חמץ. נ"ב פי' פינוי הבית מן החמץ נקרא ביעור כמו בערתי הקודש מן הבית וע"כ הבדיקה דהיא עצמה ממעשה הפינוי מברכין מיד לפני' ברכת ביעור חמץ, ס' הפרדס לרש"י סי' קכ"ח ע"ש ויל"ע דמ"ש מבדיקת סכין של שחיטה דכ' בשחיטות מהרי"ו וז"ל למה אין מברכין על בדיקת הסכין כמו על השחיטה וי"ל כל מצוה שאין עשייתה גמר מלאכתה אין מברכין עלי' וראי' מסוכה אע"ג דכתי' חג הסכות תעשה לך אין מברכין על עשייתה לפי שאין עשייתה גמר מלאכתה פי' גמר מצוה דבדיקת סכין אין עשייתה גמר מלאכה שהרי צריך אח"כ שחיטה עכ"ל וא"כ כי היכי דבדיקת הסכין הוא שם הכשר והתחלת השחיטה ועכ"ז אין מברכין עלי' רק על השחיטה דהיא גוף המצוה ה"נ לא הי' לנו לברך על בדיקת החמץ רק על הביעור דהוא גוף המצוה וצ"ל דשאני בדיקת סכין דאינו מהתחלת מעשה השחיטה דהיא בבהמה משא"כ הבדיקה דהוא בסכין והבדיקה רק הכשר הצריך לשחיטה לא התחלת השחיטה משא"כ בביעור חמץ דהבדיקה והחיפוש אחר החמץ כדי לבערו הוא מהתחלת ביעורו וכמובן וע' רא"ש קידושין פרק א' סי' כ' בהגהות אשיר"י שם דברכת קידושי קטנה דרבנן מועלת אביאה שאחרי' בגדלות דהם עיקר הקידושין מה"ת ע"ש ושם הקידושין לביאה התחלה רחוקה יותר מבדיקה לביעור דכאן ואולם יל"ע עוד ממ"ש במהרי"ל בסדר הגדה וז"ל אמר מהר"י סג"ל הא דלא מיחדינן ברכה על ד' הכוסות כגון וצונו לשתות ד' כוסות נראה לו משום דהן מפוזרין ולא מכונסין בפעם אחת והיינו טעמא נמי דלא מברך על הלל דליל פסח מאחר דמחולק מקצתו קודם סעודה ומקצתו אחרי' עכ"ל וא"כ ה"נ דהברכה על הבדיקה והביעור תיקשי דכיון דהבדיקה בלילה והביעור ביום בשעה ששית והם מחולקין איפוא א"כ לא הי' לנו לברך כלל וכן תיקשי אהגהות אשיר"י הנ"ל ויש לחלק וק"ל וע"ע רוקח סי' רפ"ג כ' ג"כ כמהרי"ל הנ"ל באריכות יותר עש"ה וע"ע שו"ת מהר"י ברונא סי' ל"ה עש"ה וע' שו"ת הרא"ש כלל י"ד אות ג' ד"ה והא דלא מברכין כו' מש"ש ואומר אני דהוצאת חמץ מהבית כו' עש"ה כל הדיבור:
בלבער כ"ע לא פליגי כו'. נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל כ"ו אות א':
רש"י ד"ה דיקא נמי כ' מה בידו לעשות יותר כו'. נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' מ"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |