מראי מקומות/בראשית/כה: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירה) |
(גבר נח שירכן - שידכן, ומהו לשון שידוכים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
==יט== | == פסוק יט == | ||
===ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק=== | === ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק === | ||
ה{{ממק|רשב"ם}} כתב לפרש לפי פשוטו של מקרא לפי שאמר למעלה בישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כה#יב|לעיל כה יב]]}}, אבל כאן יצחק עיקר בן היה לאברהם שהוא הוליד את יצחק מאשתו גמורה כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כא#יב|לעיל כא יב]]}} כי ביצחק יקרא לך זרע. | ה{{ממק|רשב"ם}} כתב לפרש לפי פשוטו של מקרא לפי שאמר למעלה בישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כה#יב|לעיל כה יב]]}}, אבל כאן יצחק עיקר בן היה לאברהם שהוא הוליד את יצחק מאשתו גמורה כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כא#יב|לעיל כא יב]]}} כי ביצחק יקרא לך זרע. | ||
==כ== | == פסוק כ == | ||
===אחות לבן הארמי=== | === אחות לבן הארמי === | ||
ב{{ממק|אור החיים}} פירש שזה גרם שילדה בן רשע מחמת שרוב בנים דומים לאחי האם {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/קי/א|ב"ב קי.]]}}. | ב{{ממק|אור החיים}} פירש שזה גרם שילדה בן רשע מחמת שרוב בנים דומים לאחי האם {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/קי/א|ב"ב קי.]]}}. | ||
==כא== | == פסוק כא == | ||
===ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו=== | === ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו === | ||
בספר דברי שמואל | בספר דברי שמואל {{ממ|סלונים}} מפרש שיצחק אבינו מגודל שפלות רוחו והכנעתו חשב על עצמו שאינו ראוי לבקש ולהתפלל על בנים בזכות עצמו, כי אינו כדאי, שהרי סוף סוף הוא בן לצדיק גדול כל כך, ואף הוא עצמו נעקד בידיו על גבי המזבח, ואם כן אין חידוש שהוא צדיק, אבל רבקה שנולדה בבית רשעים ואביה ואחיה וכל משפחתה כולם רשעים ואף על פי כן היא לבדה עמדה בצדקתה, אם כן פשיטא שזכותה גדולה מזכותו, וז"ש הכתוב 'לנוכח אשתו', בזכות אשתו, שהיה שפל ונכנע כל כך בעיניו עד שלא התפלל אלא בזכותה. | ||
== פסוק כז == | |||
=== איש יודע ציד איש שדה == | |||
{{ממק|אונקלוס}} תרגם 'גבר נח שירכן'. בתוספות בבבא קמא {{ממ|פ' החובל}} ובאור זרוע הארוך {{ממ|ב"ב פ' יש נוחלין}} כתבו שיש לגרוס 'שידכן', והוא אדם בטל ההולך בשדה לטייל ולהיות נשקט מעסקיו הטורדים את הגוף, וכמו 'ותשקוט הארץ' שתרגומו 'ושדיכת ארעא'. וזה לשון 'משדכין את התינוקות' שממציאים להם השקט לתינוקות בהיותן נשואות לאיש. {{ממ|{{ממק|באורי מהרא"י}}}}. | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־18:49, 7 במאי 2024
פסוק יט[עריכה]
ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק[עריכה]
הרשב"ם כתב לפרש לפי פשוטו של מקרא לפי שאמר למעלה בישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית (לעיל כה יב), אבל כאן יצחק עיקר בן היה לאברהם שהוא הוליד את יצחק מאשתו גמורה כדכתיב (לעיל כא יב) כי ביצחק יקרא לך זרע.
פסוק כ[עריכה]
אחות לבן הארמי[עריכה]
באור החיים פירש שזה גרם שילדה בן רשע מחמת שרוב בנים דומים לאחי האם (ב"ב קי.).
פסוק כא[עריכה]
ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו[עריכה]
בספר דברי שמואל (סלונים) מפרש שיצחק אבינו מגודל שפלות רוחו והכנעתו חשב על עצמו שאינו ראוי לבקש ולהתפלל על בנים בזכות עצמו, כי אינו כדאי, שהרי סוף סוף הוא בן לצדיק גדול כל כך, ואף הוא עצמו נעקד בידיו על גבי המזבח, ואם כן אין חידוש שהוא צדיק, אבל רבקה שנולדה בבית רשעים ואביה ואחיה וכל משפחתה כולם רשעים ואף על פי כן היא לבדה עמדה בצדקתה, אם כן פשיטא שזכותה גדולה מזכותו, וז"ש הכתוב 'לנוכח אשתו', בזכות אשתו, שהיה שפל ונכנע כל כך בעיניו עד שלא התפלל אלא בזכותה.
פסוק כז[עריכה]
= איש יודע ציד איש שדה[עריכה]
אונקלוס תרגם 'גבר נח שירכן'. בתוספות בבבא קמא (פ' החובל) ובאור זרוע הארוך (ב"ב פ' יש נוחלין) כתבו שיש לגרוס 'שידכן', והוא אדם בטל ההולך בשדה לטייל ולהיות נשקט מעסקיו הטורדים את הגוף, וכמו 'ותשקוט הארץ' שתרגומו 'ושדיכת ארעא'. וזה לשון 'משדכין את התינוקות' שממציאים להם השקט לתינוקות בהיותן נשואות לאיש. (באורי מהרא"י).