משנה/כלים/ד: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←top: clean up) |
(פיסוק ובדיקה טכנית) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{עוגןמ|א}} החרס שאינו יכול לעמוד מפני אזנו או שהיה בו חדוד והחדוד מכריעו טהור נטלה האוזן נשבר החדוד טהור רבי יהודה מטמא חבית שנפחתה והיא מקבלת על דפנותיה או שנחלקה כמין שתי עריבות רבי יהודה מטהר וחכמים מטמאין: | {{עוגןמ|א}} החרס שאינו יכול לעמוד מפני אזנו, או שהיה בו חדוד והחדוד מכריעו, טהור. נטלה האוזן נשבר החדוד, טהור. רבי יהודה מטמא. חבית שנפחתה והיא מקבלת על דפנותיה, או שנחלקה כמין שתי עריבות, רבי יהודה מטהר וחכמים מטמאין: | ||
{{עוגןמ|ב}} חבית | {{עוגןמ|ב}} חבית שנתרועעה ואינה יכולה להטלטל בחצי קב גרוגרות, טהורה. גיסטרא שנתרועעה ואינה מקבלת משקין, אף על פי שהיא מקבלת אוכלין, טהורה. {{ממ|ספרים אחרים}} שאין שירין לשירין: | ||
{{עוגןמ|ג}} איזו היא גיסטרא כל שניטלו אזניה | {{עוגןמ|ג}} איזו היא גיסטרא, כל שניטלו אזניה. | ||
{{עוגןמ|ד}} כלי חרש שיש לו שלש שפיות הפנימית עודפת הכל טהור החיצונה עודפת הכל טמא האמצעית עודפת ממנה ולפנים טמא ממנה ולחוץ טהור היו שוות ר' יהודה אומר חולקין האמצעית וחכמים אומרים הכל טהור כלי חרס מאימתי מקבלין טומאה משיצרפו בכבשן והיא גמר מלאכתן: | היו בה חדודים יוצאין, כל המקבל עמה בזיתים, מטמא במגע וכנגדו מטמא באויר. וכל שאינו מקבל עמה בזיתים, מטמא במגע ואין כנגדו מטמא באויר. | ||
היתה מוטה על צדה כמין קתדרה, כל המקבל עמה בזיתים, מטמא במגע וכנגדו מטמא באויר. וכל שאינו מקבל עמה בזיתים, מטמא במגע ואין כנגדו מטמא באויר. | |||
שולי קורפיות ושולי קוסים הצידוניים, אף על פי שאינם יכולים לישב שלא מסומכין, טמאין. שלכך נעשו מתחילתן: | |||
{{עוגןמ|ד}} כלי חרש שיש לו שלש שפיות. הפנימית עודפת, הכל טהור. החיצונה עודפת, הכל טמא. האמצעית עודפת, ממנה ולפנים טמא, ממנה ולחוץ טהור. היו שוות, ר' יהודה אומר, חולקין האמצעית. וחכמים אומרים, הכל טהור. | |||
כלי חרס מאימתי מקבלין טומאה, משיצרפו בכבשן והיא גמר מלאכתן: | |||
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־19:22, 13 בספטמבר 2023
|
< הקודם · הבא > מפרשי הפרק רע"ב מפרשי המשנה פירוש המשנה לרמב"ם |
(א) החרס שאינו יכול לעמוד מפני אזנו, או שהיה בו חדוד והחדוד מכריעו, טהור. נטלה האוזן נשבר החדוד, טהור. רבי יהודה מטמא. חבית שנפחתה והיא מקבלת על דפנותיה, או שנחלקה כמין שתי עריבות, רבי יהודה מטהר וחכמים מטמאין:
(ב) חבית שנתרועעה ואינה יכולה להטלטל בחצי קב גרוגרות, טהורה. גיסטרא שנתרועעה ואינה מקבלת משקין, אף על פי שהיא מקבלת אוכלין, טהורה. (ספרים אחרים) שאין שירין לשירין:
(ג) איזו היא גיסטרא, כל שניטלו אזניה.
היו בה חדודים יוצאין, כל המקבל עמה בזיתים, מטמא במגע וכנגדו מטמא באויר. וכל שאינו מקבל עמה בזיתים, מטמא במגע ואין כנגדו מטמא באויר.
היתה מוטה על צדה כמין קתדרה, כל המקבל עמה בזיתים, מטמא במגע וכנגדו מטמא באויר. וכל שאינו מקבל עמה בזיתים, מטמא במגע ואין כנגדו מטמא באויר.
שולי קורפיות ושולי קוסים הצידוניים, אף על פי שאינם יכולים לישב שלא מסומכין, טמאין. שלכך נעשו מתחילתן:
(ד) כלי חרש שיש לו שלש שפיות. הפנימית עודפת, הכל טהור. החיצונה עודפת, הכל טמא. האמצעית עודפת, ממנה ולפנים טמא, ממנה ולחוץ טהור. היו שוות, ר' יהודה אומר, חולקין האמצעית. וחכמים אומרים, הכל טהור.
כלי חרס מאימתי מקבלין טומאה, משיצרפו בכבשן והיא גמר מלאכתן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |