מראי מקומות/שמות/לט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
< הקודם · הבא > מעבר לתחילת הדף
(יצירת דף עם התוכן "{{ניווט כללי עליון}} == פסוק ג == הטעם שמזכירה התורה כאן כיצד טוו את חוטי הזהב, יעויין ב{{ממק|ר...") |
(מעלון ניצוץ אחד) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== פסוק ג == | == פסוק ג == | ||
הטעם שמזכירה התורה כאן כיצד טוו את חוטי הזהב, יעויין ב{{ממק|רמב"ן}} וב{{ממק|ספורנו}}. | הטעם שמזכירה התורה כאן כיצד טוו את חוטי הזהב, יעויין ב{{ממק|רמב"ן}} וב{{ממק|ספורנו}}. | ||
== פסוק יג == | |||
=== והטור הרביעי תרשיש שהם וישפה === | |||
לעיל בפרשת ציווי מלאכת המשכן נאמר 'וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה' {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כח#כ|לעיל כח כ]]}}, בתוספת ו' החיבור בין 'תרשיש' לבין 'שוהם', ולכאורה כפי המובא כאן הוא הנכון, כמו נופך ספיר ויהלום. שרק לפני האחרון מוסיפים ו' החיבור. | |||
מבאר ה'משך חכמה' {{ממ|[[משך חכמה/שמות/כח#כ|שם]]}}, שבפרשת הציווי נוספה האות ו', לפי שכאשר דיבר ה' למשה, אמר לו הדברים באופן שיהיה ברור, שלא תיבלע האות ש' של סיום 'תרשיש' באות ש' הפותחת את 'שוהם'. אמנם כאן שאינו אלא תיאור של מעשה החושן, שפיר יש לכתוב כדבעי, כאשר ו' החיבור מופיעה רק במילה האחרונה. שכן בקריאת התיבות בספר התורה אין לחשוש לעירוב בין המילים שעומדות נבדלות וברורות זו מזו. | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־23:06, 3 במרץ 2022
פסוק ג[עריכה]
הטעם שמזכירה התורה כאן כיצד טוו את חוטי הזהב, יעויין ברמב"ן ובספורנו.
פסוק יג[עריכה]
והטור הרביעי תרשיש שהם וישפה[עריכה]
לעיל בפרשת ציווי מלאכת המשכן נאמר 'וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה' (לעיל כח כ), בתוספת ו' החיבור בין 'תרשיש' לבין 'שוהם', ולכאורה כפי המובא כאן הוא הנכון, כמו נופך ספיר ויהלום. שרק לפני האחרון מוסיפים ו' החיבור.
מבאר ה'משך חכמה' (שם), שבפרשת הציווי נוספה האות ו', לפי שכאשר דיבר ה' למשה, אמר לו הדברים באופן שיהיה ברור, שלא תיבלע האות ש' של סיום 'תרשיש' באות ש' הפותחת את 'שוהם'. אמנם כאן שאינו אלא תיאור של מעשה החושן, שפיר יש לכתוב כדבעי, כאשר ו' החיבור מופיעה רק במילה האחרונה. שכן בקריאת התיבות בספר התורה אין לחשוש לעירוב בין המילים שעומדות נבדלות וברורות זו מזו.