ערך/הידור מצוה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הזיק חפץ של הידור מצוה)
 
אין תקציר עריכה
שורה 20: שורה 20:
{{שולי הגליון}}
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ערכים|ה}}

גרסה מ־00:40, 4 בנובמבר 2020

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png הידור מצוה

ואנוהו

ע"ע *ואנוהו.

הזיק אתרוג מהודר

המהר"ם מינץ (סימן קיב) הכריע באדם שהזיק אתרוג מהודר, שאינו חייב לשלם אלא דמי אתרוג הכשר לברכה.

דעת הפרי מגדים[1] שיש לחלק בין הזיק בשוגג שאינו חייב לשלם אלא דמי אתרוג כשר, ובין הזיק במזיד שחייב לשלם דמי אתרוג מהודר.

ודעת הביכורי יעקב (סימן תרנו סק"ג) שכיון שנחלקו בזה הפמ"ג ומהר"ם מינץ לכך אמרינן הממע"ה ולא ישלם אלא דמי אתרוג כשר אף בהזיק במזיד, אלא אם כן תפס המזיק שאז יכול לומר קים לי.

ומקור דברי המהר"ם מינץ מדברי הגמרא בבבא קמא (עח:) בנדר להביא עולה והפריש בהמה לנדרו ונגנבה הימנו, שאין צריך לשלם הגזלן אלא דמי עולת העוף כיון שבזה יוצא ידי חובת נדרו.

והמשנה למלך (מעשה הקרבנות פט"ז ה"ז) והחכם צבי (סימן קכ) הקשו על דימויו שגבי קרבן כיון שהקדישו אין לו בעלות ממונית בבהמה אלא רק מה שיכול לקיים על ידה חובת נדרו, וכיון שיכול לשלם לו חובת נדרו על ידי עולת העוף די בכך. משא"כ גבי אתרוג הרי יש לו בעלות ממונית על אתרוג מהודר ששוה יותר ומדוע לא יצטרך המזיק לשלם דמיו.

הביכורי יעקב (שם) יישב שאף בהמת עולה חשובה שלו אף שאינו יכול למוכרה, וראיה לדבר שהרי יכול להחרימה כמבואר בערכין (כח:) ואם כן דמי לאתרוג.




שולי הגליון


  1. הובא בביכורי יעקב (סימן תרנו סק"ג).
מעבר לתחילת הדף