ערך/ואנוהו

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי ואנוהו

מקור

שנינו בברייתא: זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות עשה לפניו סוכה נאה ולולב נאה ושופר נאה ציצית נאה ספר תורה נאה וכתוב בו לשמו בדיו נאה בקולמוס נאה בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאין.

אם מעכב בדיעבד

יש שכתבו שנחלקו רש"י ותוספות אם דין ואנוהו מעכב אף בדיעבד או שאינו אלא לכתחילה. דעת רש"י (סוכה כט:) שפסול יבש בארבעת המינים הוא מדין ואנוהו ומשמע שהוא דין אף בדיעבד, והתוספות (שם) חולקים שואנוהו אינו אלא לכתחילה ושם פסול מדין "הדר"

מדאורייתא או מדרבנן

במשנת יעבץ (או"ח סימן סז) כתב בדעת הרא"ש שפסק לקולא בספק הגמרא (ב"ק ט:) אם הידור מצווה עד שליש הוא מלגו או מלבר, כיון שבגמרא לא איפשיטא, שלדעתו דין ואנוהו הוא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא ולכן במקום ספק ספק דרבנן לקולא. וכן הביא דעת הריטב"א (יא:) שכתב: מצוה דרבנן משום זה קלי ואנוהו התנאה לפניו במצוות.

ובחיי אדם (כלל סח ס"ה) תלה מחלוקת רש"י ותוספות גבי פסול יבש בארבעת המינים בנדון זה, שלדעת רש"י ואנוהו הוא מדאורייתא ולכך יבש פסול ואילו לדעת התוספות הוי פסול מדרבנן ולכך בעינן לדין הדר. ויש שדקדקו מלשון התוס' שלא נחלקו אלא משום דס"ל שהוא דין לכתחילה ולא מעכב, ומשמע שמודים לרש"י בנדון זה דהוי דאורייתא.

דעת הרמב"ם

הרמב"ם פסק גבי ספר תורה (ס"ת פ"ז ה"ד) שצריך שיהיה הכתב נאה מדין ואנוהו. וכן לענין ארבעת המינים פסק (לולב פ"ז ה"ו) שצריך לאוגדם מדין ואנוהו. אך מאידך השמיט את שאר הדינים המובאים בברייתא

במשנת יעבץ ביאר דעת הרמב"ם שלא אמרינן ואנוהו אלא בעשיית המצווה אך לא ביפוי החפצא של מצווה, ולכן רק כתיבת הספר תורה ואגידת הלולב יש בהם ואנוהו אך לא שאר הדברים.

מצוה בו יותר מבשלוחו

אם ואנוהו עדיף על קיום המצווה בו יותר מבשלוחו, ע"ע *כתיבת ספר תורה.

בטלית נאה

עי' חדש על ה(מ)דף (נזיר ב).

ראו גם

*הידור מצוה.

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף