ראשי תיבות בבלי/מועד קטן/יט/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הכנה ליצירת ראשי תיבות)
 
(←‏top: יצירת ר"ת באופן אוטומטי באמצעות AWB)
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
והתניא הקובר את מתו שלשה ימים קודם
{{רת הוראות}}
לרגל בטלה הימנו גזרת שבעה שמונה ימים
ו{{רת|התניא}} ה{{רת|קובר}} א{{רת|ת}} מ{{רת|תו}} ש{{רת|לשה}} י{{רת|מים}} ק{{רת|ודם}} ל{{רת|רגל}} ב{{רת|טלה}} ה{{רת|ימנו}} ג{{רת|זרת}} ש{{רת|בעה}} ש{{רת|מונה}} י{{רת|מים}} ק{{רת|ודם}} ל{{רת|רגל}} ב{{רת|טלה}} ה{{רת|ימנו}} ג{{רת|זרת}} ש{{רת|לשים}} ו{{רת|מגלח}} ע{{רת|רב}} ה{{רת|רגל}} א{{רת|ם}} ל{{רת|א}} ג{{רת|ילח}} ע{{רת|רב}} ה{{רת|רגל}} א{{רת|סור}} ל{{רת|גלח}} א{{רת|חר}} ה{{רת|רגל}} א{{רת|בא}} ש{{רת|אול}} א{{רת|ומר}} מ{{רת|ותר}} ל{{רת|גלח}} א{{רת|חר}} ה{{רת|רגל}} ש{{רת|כשם}} ש{{רת|מצות}} ש{{רת|לשה}} מ{{רת|בטלת}} ג{{רת|זרת}} ש{{רת|בעה}} כ{{רת|ך}} מ{{רת|צות}} ש{{רת|בעה}} מ{{רת|בטלת}} ג{{רת|זרת}} ש{{רת|לשים}} ש{{רת|בעה}} ו{{רת|האנן}} ש{{רת|מונה}} ת{{רת|נן}} ק{{רת|סבר}} א{{רת|בא}} ש{{רת|אול}} מ{{רת|קצת}} ה{{רת|יום}} כ{{רת|כולו}} ו{{רת|יום}} ש{{רת|ביעי}} ע{{רת|ולה}} ל{{רת|ו}} ל{{רת|כאן}} ו{{רת|לכאן}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} ח{{רת|סדא}} א{{רת|מר}} ר{{רת|בינא}} ב{{רת|ר}} ש{{רת|ילא}} ה{{רת|לכה}} כ{{רת|אבא}} ש{{רת|אול}} ו{{רת|מודים}} ח{{רת|כמים}} ל{{רת|אבא}} ש{{רת|אול}} כ{{רת|שחל}} ש{{רת|מיני}} ש{{רת|לו}} ל{{רת|היות}} ב{{רת|שבת}} ע{{רת|רב}} ה{{רת|רגל}} ש{{רת|מותר}} ל{{רת|גלח}} ב{{רת|ערב}} ש{{רת|בת}} כ{{רת|מאן}} א{{רת|זלא}} ה{{רת|א}} ד{{רת|אמר}} ר{{רת|ב}} ע{{רת|מרם}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} א{{רת|בל}} כ{{רת|יון}} ש{{רת|עמדו}} מ{{רת|נחמין}} מ{{רת|אצלו}} מ{{רת|ותר}} ב{{רת|רחיצה}} כ{{רת|מאן}} כ{{רת|אבא}} ש{{רת|אול}} א{{רת|מר}} א{{רת|ביי}} ה{{רת|לכה}} כ{{רת|אבא}} ש{{רת|אול}} ב{{רת|יום}} ש{{רת|בעה}} ו{{רת|מודים}} ח{{רת|כמים}} ל{{רת|אבא}} ש{{רת|אול}} ב{{רת|יום}} ש{{רת|לשים}} ד{{רת|אמרינן}} מ{{רת|קצת}} ה{{רת|יום}} כ{{רת|כולו}} ר{{רת|בא}} א{{רת|מר}} ה{{רת|לכה}} כ{{רת|אבא}} ש{{רת|אול}} ב{{רת|יום}} ש{{רת|לשים}} ו{{רת|אין}} ה{{רת|לכה}} כ{{רת|אבא}} ש{{רת|אול}} ב{{רת|יום}} ש{{רת|בעה}} ו{{רת|נהרדעי}} א{{רת|מרי}} ה{{רת|לכה}} כ{{רת|אבא}} ש{{רת|אול}} ב{{רת|זו}} ו{{רת|בזו}} ד{{רת|אמר}} ש{{רת|מואל}} ה{{רת|לכה}} כ{{רת|דברי}} ה{{רת|מיקל}} ב{{רת|אבל}} ש{{רת|לשים}} י{{רת|ום}} מ{{רת|נלן}} י{{רת|ליף}} פ{{רת|רע}} פ{{רת|רע}} מ{{רת|נזיר}} כ{{רת|תיב}} ה{{רת|כא}} [[תנ"ך/ויקרא/י#ו|ר{{רת|אשיכם}} א{{רת|ל}} ת{{רת|פרעו}}]] ו{{רת|כתיב}} ה{{רת|תם}} [[תנ"ך/במדבר/ו#ה|ג{{רת|דל}} פ{{רת|רע}} ש{{רת|ער}} ר{{רת|אשו}}]] מ{{רת|ה}} ל{{רת|הלן}} ש{{רת|לשים}} א{{רת|ף}} כ{{רת|אן}} ש{{רת|לשים}} ו{{רת|התם}} מ{{רת|נלן}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} מ{{רת|תנה}} ס{{רת|תם}} נ{{רת|זירות}} ש{{רת|לשים}} י{{רת|ום}} מ{{רת|אי}} ט{{רת|עמא}} א{{רת|מר}} ק{{רת|רא}} [[תנ"ך/במדבר/ו#ה|ק{{רת|דוש}} י{{רת|היה}}]] י{{רת|היה}} ב{{רת|גימטריא}} ת{{רת|לתין}} ה{{רת|וו}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} ה{{רת|ונא}} ב{{רת|ריה}} ד{{רת|רב}} י{{רת|הושע}} ה{{רת|כל}} מ{{רת|ודין}} כ{{רת|שחל}} ש{{רת|לישי}} ש{{רת|לו}} ל{{רת|היות}} ע{{רת|רב}} ה{{רת|רגל}} ש{{רת|אסור}} ב{{רת|רחיצה}} ע{{רת|ד}} ה{{רת|ערב}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} נ{{רת|חמיה}} ב{{רת|ריה}} ד{{רת|רב}} י{{רת|הושע}} א{{רת|שכחתינהו}} ל{{רת|רב}} פ{{רת|פי}} ו{{רת|לרב}} פ{{רת|פא}} ד{{רת|יתבי}} ו{{רת|קאמרי}} ה{{רת|לכה}} כ{{רת|רב}} ה{{רת|ונא}} ב{{רת|ריה}} ד{{רת|רב}} י{{רת|הושע}} א{{רת|יכא}} ד{{רת|אמרי}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} נ{{רת|חמיה}} ב{{רת|ריה}} ד{{רת|רב}} י{{רת|וסף}} א{{רת|שכחתינהו}} ל{{רת|רב}} פ{{רת|פי}} ו{{רת|לרב}} פ{{רת|פא}} ו{{רת|לרב}} ה{{רת|ונא}} ב{{רת|ריה}} ד{{רת|רב}} י{{רת|הושע}} ד{{רת|יתבי}} ו{{רת|קאמרי}} ה{{רת|כל}} מ{{רת|ודים}} ש{{רת|אם}} ח{{רת|ל}} ש{{רת|לישי}} ש{{רת|לו}} ל{{רת|היות}} ע{{רת|רב}} ה{{רת|רגל}} ש{{רת|אסור}} ב{{רת|רחיצה}} ע{{רת|ד}} ה{{רת|ערב}} ב{{רת|עא}} מ{{רת|יניה}} א{{רת|ביי}} (מ{{רת|רבא)}} ק{{רת|ברו}} ב{{רת|רגל}} ר{{רת|גל}} ע{{רת|ולה}} ל{{רת|ו}} ל{{רת|מנין}} ש{{רת|לשים}} א{{רת|ו}} א{{רת|ין}} ר{{רת|גל}} ע{{רת|ולה}} ל{{רת|ו}} ל{{רת|מנין}} ש{{רת|לשים}} ל{{רת|מנין}} ש{{רת|בעה}} ל{{רת|א}} ק{{רת|מיבעיא}} ל{{רת|י}} ד{{רת|לא}} נ{{רת|הגא}} מ{{רת|צות}} ש{{רת|בעה}} ב{{רת|רגל}} כ{{רת|י}} ק{{רת|א}} מ{{רת|יבעיא}} ל{{רת|י}} ל{{רת|מנין}} ש{{רת|לשים}} ד{{רת|קא}} נ{{רת|הגא}} מ{{רת|צות}} ש{{רת|לשים}} ב{{רת|רגל}} מ{{רת|אי}} א{{רת|}} א{{רת|ינו}} ע{{רת|ולה}} א{{רת|יתיביה}} ה{{רת|קובר}} א{{רת|ת}} מ{{רת|תו}} ש{{רת|ני}} י{{רת|מים}} ק{{רת|ודם}} ה{{רת|רגל}} מ{{רת|ונה}} ח{{רת|משה}} י{{רת|מים}} א{{רת|חר}} ה{{רת|רגל}} ו{{רת|מלאכתו}} נ{{רת|עשית}} ע{{רת|}} א{{רת|חרים}} ו{{רת|עבדיו}} ו{{רת|שפחותיו}} ע{{רת|ושים}} ב{{רת|צינעא}} ב{{רת|תוך}} ב{{רת|יתו}} ו{{רת|אין}} ר{{רת|בים}} מ{{רת|תעסקין}} ע{{רת|מו}} {{שומר דף בבלי|שכבר}}
קודם לרגל בטלה הימנו גזרת שלשים
ומגלח ערב הרגל אם לא גילח ערב הרגל
אסור לגלח אחר הרגל אבא שאול אומר
מותר לגלח אחר הרגל שכשם שמצות
שלשה מבטלת גזרת שבעה כך מצות
שבעה מבטלת גזרת שלשים שבעה והאנן
שמונה תנן קסבר אבא שאול מקצת היום
ככולו ויום שביעי עולה לו לכאן ולכאן
אמר רב חסדא אמר רבינא בר שילא
הלכה כאבא שאול ומודים חכמים לאבא
שאול כשחל שמיני שלו להיות בשבת ערב
הרגל שמותר לגלח בערב שבת כמאן אזלא
הא דאמר רב עמרם אמר רב אבל כיון
שעמדו מנחמין מאצלו מותר ברחיצה כמאן
כאבא שאול אמר אביי הלכה כאבא שאול
ביום שבעה ומודים חכמים לאבא שאול
ביום שלשים דאמרינן מקצת היום ככולו
רבא אמר הלכה כאבא שאול ביום שלשים
ואין הלכה כאבא שאול ביום שבעה ונהרדעי
אמרי הלכה כאבא שאול בזו ובזו דאמר
שמואל הלכה כדברי המיקל באבל שלשים
יום מנלן יליף פרע פרע מנזיר כתיב הכא [[תנ"ך/ויקרא/י#ו|ראשיכם אל תפרעו]] וכתיב התם
[[תנ"ך/במדבר/ו#ה|גדל פרע שער ראשו]] מה להלן שלשים אף כאן שלשים והתם מנלן אמר
רב מתנה סתם נזירות שלשים יום מאי טעמא אמר קרא [[תנ"ך/במדבר/ו#ה|קדוש יהיה]] יהיה
בגימטריא תלתין הוו אמר רב הונא בריה דרב יהושע הכל מודין כשחל
שלישי שלו להיות ערב הרגל שאסור ברחיצה עד הערב אמר רב נחמיה
בריה דרב יהושע אשכחתינהו לרב פפי ולרב פפא דיתבי וקאמרי הלכה
כרב הונא בריה דרב יהושע איכא דאמרי אמר רב נחמיה בריה דרב יוסף
אשכחתינהו לרב פפי ולרב פפא ולרב הונא בריה דרב יהושע דיתבי וקאמרי
הכל מודים שאם חל שלישי שלו להיות ערב הרגל שאסור ברחיצה עד
הערב בעא מיניה אביי (מרבא) קברו ברגל רגל עולה לו למנין שלשים או
אין רגל עולה לו למנין שלשים למנין שבעה לא קמיבעיא לי דלא נהגא
מצות שבעה ברגל כי קא מיבעיא לי למנין שלשים דקא נהגא מצות
שלשים ברגל מאי א"ל אינו עולה איתיביה הקובר את מתו שני ימים
קודם הרגל מונה חמשה ימים אחר הרגל ומלאכתו נעשית ע"י אחרים
ועבדיו ושפחותיו עושים בצינעא בתוך ביתו ואין רבים מתעסקין עמו
{{שומר דף בבלי|שכבר}}
 
 
 
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: מועד קטן]]

גרסה אחרונה מ־22:36, 3 באוגוסט 2020

ראשי תיבות בבלי TriangleArrow-Left.png מועד קטן TriangleArrow-Left.png יט TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
ריטב"א
חי' הלכות מהרש"א
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


עמוד זה נועד לשינון הדף באמצעות חשיפת ראשי התיבות בלבד. כדי להיזכר בהמשך המילה ניתן להדגיש ולחשוף אותה באמצעות הסמן ('עכבר')

והתניא הקובר את מתו שלשה ימים קודם לרגל בטלה הימנו גזרת שבעה שמונה ימים קודם לרגל בטלה הימנו גזרת שלשים ומגלח ערב הרגל אם לא גילח ערב הרגל אסור לגלח אחר הרגל אבא שאול אומר מותר לגלח אחר הרגל שכשם שמצות שלשה מבטלת גזרת שבעה כך מצות שבעה מבטלת גזרת שלשים שבעה והאנן שמונה תנן קסבר אבא שאול מקצת היום ככולו ויום שביעי עולה לו לכאן ולכאן אמר רב חסדא אמר רבינא בר שילא הלכה כאבא שאול ומודים חכמים לאבא שאול כשחל שמיני שלו להיות בשבת ערב הרגל שמותר לגלח בערב שבת כמאן אזלא הא דאמר רב עמרם אמר רב אבל כיון שעמדו מנחמין מאצלו מותר ברחיצה כמאן כאבא שאול אמר אביי הלכה כאבא שאול ביום שבעה ומודים חכמים לאבא שאול ביום שלשים דאמרינן מקצת היום ככולו רבא אמר הלכה כאבא שאול ביום שלשים ואין הלכה כאבא שאול ביום שבעה ונהרדעי אמרי הלכה כאבא שאול בזו ובזו דאמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל שלשים יום מנלן יליף פרע פרע מנזיר כתיב הכא ראשיכם אל תפרעו וכתיב התם גדל פרע שער ראשו מה להלן שלשים אף כאן שלשים והתם מנלן אמר רב מתנה סתם נזירות שלשים יום מאי טעמא אמר קרא קדוש יהיה יהיה בגימטריא תלתין הוו אמר רב הונא בריה דרב יהושע הכל מודין כשחל שלישי שלו להיות ערב הרגל שאסור ברחיצה עד הערב אמר רב נחמיה בריה דרב יהושע אשכחתינהו לרב פפי ולרב פפא דיתבי וקאמרי הלכה כרב הונא בריה דרב יהושע איכא דאמרי אמר רב נחמיה בריה דרב יוסף אשכחתינהו לרב פפי ולרב פפא ולרב הונא בריה דרב יהושע דיתבי וקאמרי הכל מודים שאם חל שלישי שלו להיות ערב הרגל שאסור ברחיצה עד הערב בעא מיניה אביירבא) קברו ברגל רגל עולה לו למנין שלשים או אין רגל עולה לו למנין שלשים למנין שבעה לא קמיבעיא לי דלא נהגא מצות שבעה ברגל כי קא מיבעיא לי למנין שלשים דקא נהגא מצות שלשים ברגל מאי א אינו עולה איתיביה הקובר את מתו שני ימים קודם הרגל מונה חמשה ימים אחר הרגל ומלאכתו נעשית ע אחרים ועבדיו ושפחותיו עושים בצינעא בתוך ביתו ואין רבים מתעסקין עמו
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף