ראשי תיבות בבלי/מועד קטן/ד/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הכנה ליצירת ראשי תיבות)
 
(←‏top: יצירת ר"ת באופן אוטומטי באמצעות AWB)
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
מדלין שלופי כדתנן המידל בגפנים כשם
{{רת הוראות}}
שהוא מידל בשלו כך הוא מידל בשל עניים
מ{{רת|דלין}} ש{{רת|לופי}} כ{{רת|דתנן}} ה{{רת|מידל}} ב{{רת|גפנים}} כ{{רת|שם}} ש{{רת|הוא}} מ{{רת|ידל}} ב{{רת|שלו}} כ{{רת|ך}} ה{{רת|וא}} מ{{רת|ידל}} ב{{רת|של}} ע{{רת|ניים}} ד{{רת|ברי}} ר{{רת|'}} י{{רת|הודה}} ר{{רת|בי}} מ{{רת|איר}} א{{רת|ומר}} ב{{רת|שלו}} ר{{רת|שאי}} ו{{רת|אינו}} ר{{רת|שאי}} ב{{רת|של}} ע{{רת|ניים}} א{{רת|מר}} ל{{רת|יה}} ו{{רת|התניא}} מ{{רת|דלין}} מ{{רת|ים}} ל{{רת|ירקות}} כ{{רת|די}} ל{{רת|אוכלן}} א{{רת|מר}} ל{{רת|יה}} א{{רת|י}} ת{{רת|ניא}} ת{{רת|ניא}}: ו{{רת|אין}} ע{{רת|ושין}} ע{{רת|וגיות}} ל{{רת|גפנים}}: מ{{רת|אי}} ע{{רת|וגיות}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} י{{רת|הודה}} ב{{רת|נכי}} ת{{רת|ניא}} נ{{רת|מי}} ה{{רת|כי}} א{{רת|לו}} ה{{רת|ן}} ע{{רת|וגיות}} ב{{רת|דידין}} ש{{רת|בעיקרי}} ז{{רת|יתים}} ו{{רת|שבעיקרי}} ג{{רת|פנים}} א{{רת|יני}} ו{{רת|הא}} ר{{רת|ב}} י{{רת|הודה}} ש{{רת|רא}} ל{{רת|בני}} ב{{רת|ר}} צ{{רת|יתאי}} ל{{רת|מעבד}} ב{{רת|נכי}} ל{{רת|כרמיהון}} ל{{רת|א}} ק{{רת|שיא}} ה{{רת|א}} ב{{רת|חדתי}} ה{{רת|א}} ב{{רת|עתיקי}}: ר{{רת|'}} א{{רת|לעזר}} ב{{רת|ן}} ע{{רת|זריה}} א{{רת|ומר}} א{{רת|ין}} ע{{רת|ושין}} א{{רת|ת}} ה{{רת|אמה}}: ב{{רת|שלמא}} מ{{רת|ועד}} מ{{רת|שום}} ד{{רת|קא}} ט{{רת|רח}} א{{רת|לא}} ש{{רת|ביעית}} מ{{רת|אי}} ט{{רת|עמא}} פ{{רת|ליגו}} ב{{רת|ה}} ר{{רת|בי}} ז{{רת|ירא}} ו{{רת|רבי}} א{{רת|בא}} ב{{רת|ר}} מ{{רת|מל}} ח{{רת|ד}} א{{רת|מר}} מ{{רת|פני}} ש{{רת|נראה}} כ{{רת|עודר}} ו{{רת|חד}} א{{רת|מר}} מ{{רת|פני}} ש{{רת|מכשיר}} א{{רת|גפיה}} ל{{רת|זריעה}} מ{{רת|אי}} ב{{רת|ינייהו}} א{{רת|יכא}} ב{{רת|ינייהו}} ד{{רת|קא}} א{{רת|תו}} מ{{רת|יא}} ב{{רת|תריה}} מ{{רת|אן}} ד{{רת|אמר}} מ{{רת|פני}} ש{{רת|מכשיר}} א{{רת|גפיה}} ל{{רת|זריעה}} א{{רת|יכא}} ו{{רת|מ"ד}} מ{{רת|פני}} ש{{רת|נראה}} כ{{רת|עודר}} ל{{רת|יכא}} ו{{רת|למאן}} ד{{רת|אמר}} מ{{רת|פני}} ש{{רת|נראה}} כ{{רת|עודר}} ל{{רת|יחוש}} מ{{רת|פני}} ש{{רת|מכשיר}} א{{רת|גפיה}} ל{{רת|זריעה}} א{{רת|לא}} א{{רת|יכא}} ב{{רת|ינייהו}} ד{{רת|קא}} ש{{רת|קיל}} מ{{רת|יניה}} ו{{רת|שדי}} ל{{רת|בראי}} ל{{רת|מאן}} ד{{רת|אמר}} מ{{רת|פני}} ש{{רת|מכשיר}} א{{רת|גפיה}} ל{{רת|זריעה}} ל{{רת|יכא}} ל{{רת|מ}} מ{{רת|פני}} ש{{רת|נראה}} כ{{רת|עודר}} א{{רת|יכא}} ו{{רת|למ"ד}} מ{{רת|פני}} ש{{רת|מכשיר}} א{{רת|גפיה}} ל{{רת|זריעה}} ל{{רת|יחוש}} מ{{רת|פני}} ש{{רת|נראה}} כ{{רת|עודר}} ע{{רת|ודר}} נ{{רת|מי}} כ{{רת|י}} ק{{רת|א}} ש{{רת|קיל}} ב{{רת|דוכתיה}} מ{{רת|נח}} ל{{רת|יה}} א{{רת|מימר}} מ{{רת|תני}} ל{{רת|ה}} מ{{רת|פני}} ש{{רת|נראה}} כ{{רת|עודר}} ו{{רת|קשיא}} ל{{רת|יה}} ד{{רת|רבי}} א{{רת|לעזר}} ב{{רת|ן}} ע{{רת|זריה}} א{{רת|דר'}} א{{רת|לעזר}} ב{{רת|ן}} ע{{רת|זריה}} ו{{רת|מי}} א{{רת|מר}} ר{{רת|'}} א{{רת|לעזר}} ב{{רת|ן}} ע{{רת|זריה}} כ{{רת|ל}} ש{{רת|נראה}} כ{{רת|עודר}} א{{רת|סור}} ו{{רת|רמינהי}} ע{{רת|ושה}} א{{רת|דם}} א{{רת|ת}} ז{{רת|בלו}} א{{רת|וצר}} ר{{רת|'}} מ{{רת|איר}} א{{רת|וסר}} ע{{רת|ד}} ש{{רת|יעמיק}} ש{{רת|לשה}} ט{{רת|פחים}} א{{רת|ו}} ע{{רת|ד}} ש{{רת|יגביה}} ג{{רת|'}} ט{{רת|פחים}} ה{{רת|יה}} ל{{רת|ו}} ד{{רת|בר}} מ{{רת|ועט}} מ{{רת|וסיף}} ע{{רת|ליו}} ו{{רת|הולך}} ר{{רת|בי}} א{{רת|לעזר}} ב{{רת|ן}} ע{{רת|זריה}} א{{רת|וסר}} ע{{רת|ד}} ש{{רת|יעמיק}} ש{{רת|לשה}} א{{רת|ו}} ע{{רת|ד}} ש{{רת|יגביה}} ש{{רת|לשה}} א{{רת|ו}} ע{{רת|ד}} ש{{רת|יתן}} ע{{רת|ל}} ה{{רת|סלע}} ר{{רת|'}} ז{{רת|ירא}} ו{{רת|ר'}} א{{רת|בא}} ב{{רת|ר}} מ{{רת|מל}} ח{{רת|ד}} א{{רת|מר}} כ{{רת|גון}} ש{{רת|העמיק}} ו{{רת|חד}} א{{רת|מר}} ז{{רת|יבלו}} מ{{רת|וכיח}} ע{{רת|ליו}}: ו{{רת|מתקנין}} א{{רת|ת}} ה{{רת|מקולקלת}} ב{{רת|מועד}}: מ{{רת|אי}} מ{{רת|קולקלת}} א{{רת|מר}} ר{{רת|בי}} א{{רת|בא}} ש{{רת|אם}} ה{{רת|יתה}} ע{{רת|מוקה}} ט{{רת|פח}} מ{{רת|עמידה}} ע{{רת|ל}} ש{{רת|שה}} ט{{רת|פחים}} פ{{רת|שיטא}} ח{{רת|צי}} ט{{רת|פח}} ע{{רת|ל}} ש{{רת|לשה}} ט{{רת|פחים}} כ{{רת|יון}} ד{{רת|לא}} ע{{רת|בר}} מ{{רת|יא}} ל{{רת|א}} כ{{רת|לום}} ה{{רת|וא}} ט{{רת|פחיים}} ע{{רת|ל}} ש{{רת|נים}} ע{{רת|שר}} ד{{רת|קא}} ט{{רת|רח}} ט{{רת|ירחא}} י{{רת|תירא}} ל{{רת|א}} ט{{רת|פחיים}} ע{{רת|ל}} ש{{רת|בעה}} מ{{רת|הו}} ה{{רת|כא}} ח{{רת|משה}} ק{{רת|א}} מ{{רת|עמיק}} ו{{רת|הכא}} ח{{רת|משה}} ק{{רת|א}} מ{{רת|עמיק}} א{{רת|ו}} ד{{רת|למא}} כ{{רת|יון}} ד{{רת|איכא}} ט{{רת|פח}} י{{רת|תירא}} א{{רת|יכא}} ט{{רת|ירחא}} ט{{רת|פי}} ת{{רת|יקו}} א{{רת|ביי}} ש{{רת|רא}} ל{{רת|בני}} ב{{רת|ר}} ה{{רת|מדך}} ל{{רת|שחופי}} נ{{רת|הרא}} ר{{רת|בי}} י{{רת|רמיה}} ש{{רת|רא}} ל{{רת|הו}} ל{{רת|בני}} ס{{רת|כותא}} ל{{רת|מיכרא}} נ{{רת|הרא}} ט{{רת|מימא}} ר{{רת|ב}} א{{רת|שי}} ש{{רת|רא}} ל{{רת|הו}} ל{{רת|בני}} מ{{רת|תא}} מ{{רת|חסיא}} ל{{רת|אקדוחי}} נ{{רת|הר}} ב{{רת|ורניץ}} א{{רת|מר}} כ{{רת|יון}} ד{{רת|שתו}} מ{{רת|יניה}} ר{{רת|בים}} כ{{רת|רבים}} ד{{רת|מי}} ו{{רת|תנן}} ע{{רת|ושין}} כ{{רת|ל}} צ{{רת|ורכי}} ר{{רת|בים}}: ו{{רת|מתקנין}} א{{רת|ת}} {{שומר דף בבלי|קילקולי}}
דברי ר' יהודה רבי מאיר אומר בשלו רשאי
ואינו רשאי בשל עניים אמר ליה והתניא
מדלין מים לירקות כדי לאוכלן אמר ליה אי
תניא תניא: ואין עושין עוגיות לגפנים: מאי
עוגיות אמר רב יהודה בנכי תניא נמי
הכי אלו הן עוגיות בדידין שבעיקרי זיתים
ושבעיקרי גפנים איני והא רב יהודה שרא
לבני בר ציתאי למעבד בנכי לכרמיהון לא
קשיא הא בחדתי הא בעתיקי: ר' אלעזר
בן עזריה אומר אין עושין את האמה: בשלמא
מועד משום דקא טרח אלא שביעית מאי
טעמא פליגו בה רבי זירא ורבי אבא בר
ממל חד אמר מפני שנראה כעודר וחד אמר מפני שמכשיר אגפיה לזריעה
מאי בינייהו איכא בינייהו דקא אתו מיא בתריה מאן דאמר מפני שמכשיר
אגפיה לזריעה איכא וממפני שנראה כעודר ליכא ולמאן דאמר מפני
שנראה כעודר ליחוש מפני שמכשיר אגפיה לזריעה אלא איכא בינייהו דקא
שקיל מיניה ושדי לבראי למאן דאמר מפני שמכשיר אגפיה לזריעה ליכא
למ"ד מפני שנראה כעודר איכא ולמ"ד מפני שמכשיר אגפיה לזריעה ליחוש
מפני שנראה כעודר עודר נמי כי קא שקיל בדוכתיה מנח ליה אמימר מתני
לה מפני שנראה כעודר וקשיא ליה דרבי אלעזר בן עזריה אדר' אלעזר בן
עזריה ומי אמר ר' אלעזר בן עזריה כל שנראה כעודר אסור ורמינהי עושה
אדם את זבלו אוצר ר' מאיר אוסר עד שיעמיק שלשה טפחים או עד שיגביה
ג' טפחים היה לו דבר מועט מוסיף עליו והולך רבי אלעזר בן עזריה אוסר
עד שיעמיק שלשה או עד שיגביה שלשה או עד שיתן על הסלע ר' זירא
ור' אבא בר ממל חד אמר כגון שהעמיק וחד אמר זיבלו מוכיח עליו: ומתקנין
את המקולקלת במועד: מאי מקולקלת אמר רבי אבא שאם היתה עמוקה
טפח מעמידה על ששה טפחים פשיטא חצי טפח על שלשה טפחים כיון
דלא עבר מיא לא כלום הוא טפחיים על שנים עשר דקא טרח טירחא יתירא
לא טפחיים על שבעה מהו הכא חמשה קא מעמיק והכא חמשה קא מעמיק
או דלמא כיון דאיכא טפח יתירא איכא טירחא טפי תיקו אביי שרא לבני
בר המדך לשחופי נהרא רבי ירמיה שרא להו לבני סכותא למיכרא נהרא
טמימא רב אשי שרא להו לבני מתא מחסיא לאקדוחי נהר בורניץ אמר
כיון דשתו מיניה רבים כרבים דמי ותנן עושין כל צורכי רבים: ומתקנין את
{{שומר דף בבלי|קילקולי}}
 
 
 
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: מועד קטן]]

גרסה אחרונה מ־22:31, 3 באוגוסט 2020

ראשי תיבות בבלי TriangleArrow-Left.png מועד קטן TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
ריטב"א
קרן אורה
רש"ש
גליוני הש"ס

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


עמוד זה נועד לשינון הדף באמצעות חשיפת ראשי התיבות בלבד. כדי להיזכר בהמשך המילה ניתן להדגיש ולחשוף אותה באמצעות הסמן ('עכבר')

מדלין שלופי כדתנן המידל בגפנים כשם שהוא מידל בשלו כך הוא מידל בשל עניים דברי ר' יהודה רבי מאיר אומר בשלו רשאי ואינו רשאי בשל עניים אמר ליה והתניא מדלין מים לירקות כדי לאוכלן אמר ליה אי תניא תניא: ואין עושין עוגיות לגפנים: מאי עוגיות אמר רב יהודה בנכי תניא נמי הכי אלו הן עוגיות בדידין שבעיקרי זיתים ושבעיקרי גפנים איני והא רב יהודה שרא לבני בר ציתאי למעבד בנכי לכרמיהון לא קשיא הא בחדתי הא בעתיקי: ר' אלעזר בן עזריה אומר אין עושין את האמה: בשלמא מועד משום דקא טרח אלא שביעית מאי טעמא פליגו בה רבי זירא ורבי אבא בר ממל חד אמר מפני שנראה כעודר וחד אמר מפני שמכשיר אגפיה לזריעה מאי בינייהו איכא בינייהו דקא אתו מיא בתריה מאן דאמר מפני שמכשיר אגפיה לזריעה איכא ומ"ד מפני שנראה כעודר ליכא ולמאן דאמר מפני שנראה כעודר ליחוש מפני שמכשיר אגפיה לזריעה אלא איכא בינייהו דקא שקיל מיניה ושדי לבראי למאן דאמר מפני שמכשיר אגפיה לזריעה ליכא למ"ד מפני שנראה כעודר איכא ולמ"ד מפני שמכשיר אגפיה לזריעה ליחוש מפני שנראה כעודר עודר נמי כי קא שקיל בדוכתיה מנח ליה אמימר מתני לה מפני שנראה כעודר וקשיא ליה דרבי אלעזר בן עזריה אדר' אלעזר בן עזריה ומי אמר ר' אלעזר בן עזריה כל שנראה כעודר אסור ורמינהי עושה אדם את זבלו אוצר ר' מאיר אוסר עד שיעמיק שלשה טפחים או עד שיגביה ג' טפחים היה לו דבר מועט מוסיף עליו והולך רבי אלעזר בן עזריה אוסר עד שיעמיק שלשה או עד שיגביה שלשה או עד שיתן על הסלע ר' זירא ור' אבא בר ממל חד אמר כגון שהעמיק וחד אמר זיבלו מוכיח עליו: ומתקנין את המקולקלת במועד: מאי מקולקלת אמר רבי אבא שאם היתה עמוקה טפח מעמידה על ששה טפחים פשיטא חצי טפח על שלשה טפחים כיון דלא עבר מיא לא כלום הוא טפחיים על שנים עשר דקא טרח טירחא יתירא לא טפחיים על שבעה מהו הכא חמשה קא מעמיק והכא חמשה קא מעמיק או דלמא כיון דאיכא טפח יתירא איכא טירחא טפי תיקו אביי שרא לבני בר המדך לשחופי נהרא רבי ירמיה שרא להו לבני סכותא למיכרא נהרא טמימא רב אשי שרא להו לבני מתא מחסיא לאקדוחי נהר בורניץ אמר כיון דשתו מיניה רבים כרבים דמי ותנן עושין כל צורכי רבים: ומתקנין את
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף