ריטב"א/מועד קטן/ד/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד ריטב"א קרן אורה רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מאי מדלין שלופי. פי' ללקוט מהם בנתים כדי להרחיבן והוא טרח' זוטא והא קמ"ל דכיון דחזי לאכילה אע"פ שהוא מתקן הנשארו' להרוחה לאחר המועד מותר ליטול אחת מבנתים ואע"ג דלצורך אכילה הוא סגי ליה ללקוט מצד אחר:
כדתנן המדל בגפנים וכו' פי' שהגפנים רצופין מאד ובא לעקור דליין מקצתן כדי להרחיבן ויש בגפנים עוללות אינו נמנע מפני כן שלא להדל וכשם שמהדל בשלו מדל בשל עניים כן פירש רבי שמשון ז"ל:
הא בחדתי הא בעתיקי פי' ולאו חדתי ממש אלא כל שהוא כעין חדתי כגון שאין חריצן ניכר כלל:
והא דתנן אין עושין אמת המים בז' הווינן בה מ"ט דלאו עבודת קרקע נינהו ואיפלגו במלתא רבי זירא ור' אבא בר ממל חד אמר מפני שנראה למראית העין כעודר וגזרו בהו רבנן משום אותן שהיו מקילין בז' וחד אמר שנרא' כמכשיר אגפי' לזריע' ובין למר ובין למר מיירי בשזו האמה היא בתוך השדה דחזי לזריעה או לעידור הא לאו הכי מותר ואוקי בפלוגתייהו דאיכא בנייהו כגון דשקיל ושדי לברא דמשום מכשיר אגופיה ליכא ובעודר הוא דאיכא למפלג מר סבר משום עודר נמי ליכא:
דעודר כי שקיל ליה לעפרא בדוכתיה מנח ליה ואידך סבר דזמנין דעודר נמי שקיל ושדי ליה לבראי כגון דאית ביה עפרא טובא דלא חזי לזריעה אי נמי דשקיל ממולא ושדי בנצא להשוות פני הקרקע שהיא עבודה:
מרימר מתני לה מפני שנרא' כעודר פי' מתני' במשנתי' בפי' רבי אלעזר בן עזריה או' אין עושין אמת המים בז' מפני שנר' כעודר והכי מוכח לישנא דמתני לה וכן הוא בפרש"י והיינו דקשי' ליה אדרבי אלעזר דמשמע דסבי' ליה באידך דלא חיישי' מפני שנרא' כעודר מדקתני עד שיעמיק ג' וההוא ודאי בנותן זבלו בתוך השדה מיירי והיינו דרבי מאי' אוסר מפני שנרא' כמזבל שדהו בז' ואלו כשהוא אוסרו הוא בתוך הבית היכי מחזי כמזבל אלא ודאי בתוך השדה ואפי' הכי שרי רבי אלעזר להעמיק בו ג' ולא חייש לנראה כעודר ואלו במתני' מתנינן דחייש לנראה כעודר דבשלמא אלו לא מתנינן ליה במתני' בהדיא הוה מפרשי טעמא דמתני' מפני שנר' כמכשיר אגופיה לזריעה ותו לא תקש לאידך דלא שייך ביה ההוא טעמא:
ופרקי רבי זירא ורבי אבא בר ממל חד אמר כגון שהעמיק קוד' לשביעית וא"ת והא עושה אדם את זבלו אוצר דקתני רישא היינו בשעומד כבר בז' וא"כ כי קתני עד שיעמיק היינו שיעמיק עכשיו י"ל דהכי קאמר הרוצה קוד' שביעי' שיוכל לעשות את זבלו אוצר בז' אינו רשאי עד שיעמיק קמי' שביעית ג' טפחים בקרקע או שיגביה בקרקע ג' דהשתא לא מחזי:
כעודר וא"ת יוקמה בהא להכי כדהוה מוקים לה לעיל למתני' ולוקים מתני' בדלא שדי לבראתו לא תקשי לאמימר כלל וי"ל דאין ה"נ דמצי לתרוצי הכי אלא דבעי למימר דבר מהני נמי לא קשיא ודכותה בש"ס דמתרגם מתני' אפי' אליבא דבר פלוגתא ועוד י"ל דאי מתני' בדלא שדי לבראי תקשי לר' אליעז' גופיה היכי קתני מפני שנרא' כעודר תיפוק לי מפני שנר' כמכשיר אגפיה לזרעיה דהא נמי טעמא דבהוא כמו חששא דנר' כעודר כדפרכי' לעיל ועוד י"ל דלפום האי לישנא דאמימר דמתני לה במתני' בהדיא לא איפליגו במתני' לעולם רבי אבא בר ממל ורבי זירא ומאן שמעת ליה דאמר דכי שקיל ושדי לבראי אינו נראה כעודר היינו מאן דמפ' טעמא דמתני' מפני שנר' כמכשיר אגפיה לזריעה ואלו לאמימר מעולם לא נאמרו דברים האלו על משנתנו דבהדיא תנן במתני' מפני שנר' כעודר והא דאמימר הכא דמי כמה דאמרי' בעלמא איכא דאמרי ואין זה מחוור:
שם מאי מקולקלת כלומר כמה תהא מקולקלת שיוכלו לתקנה:
א"ר אבהו שאם היתה עמוקה טפח מעמידה על ו' טפחים פי' כי בתחלתה סתם עמקה ו' טפחים ולהכי קרו ליה אמה ואמה של בנין ו' טפחים ואח"כ נתקלקלה חמשה יכול לתקנה להשלים לו' טפחים ובפי' כתוב אם לא חפר בה אלא טפח מתקנין ומעמידה על ו' טפחים ואינו נכון דלא משמע הכי לישנא דמתני' כלל והאי עושה אמה בתחלתה מקרי וזה ברור ומדקתני לישנא דעמידה משמע נמי כי אפי' היתה אמה זו עמוקה יותר או מו' טפחים קודם שנתקלקלה אינו רשאי לתקן בה עכשיו אלא עד ו' טפחים בלבד:
פשי' חצי טפח על ג' טפחים כלומר שלא נשאר בעומקה אלא חצי טפח ורוצה להשלים בה עד ג' טפחים דהיינו ששה חצי טפח דדמי לשיעורא דמתני' אינו רשאי לעשות כן כיון דמעיקרא אין בה אלא חצי טפח לאו כלום היא וכאלו נטממה לגמרי ועושה אותה מחדש דמי:
היתה עמוקה טפחיים ורוצה להעמיקה י"ב טפחים נמי שמשלים כל טפח לו' אפי' הכי אסור דקא טרח טרח' יתיר':
טפחים על ז' מהו דהשתא לא טרח אלא ה' טפחים בלחוד או דלמא כיון דאיכא טפחא יתירא איכא טירחא טפי לזרוק העפר לחוץ וסלק' בתיקו ולקולא דאיסורא דרבנן הוא וכן פסק הרמב"ם ז"ל:
לשפוחי פי' ללקות מעפר וצרורות שבו:
למברי נהרא טמימא והא נמי לתקנו אחר שנטמם בעפר וצרורות:
ולא קדוחי לשון מקדח להרחיבו שקלחו מימיו יפה ואע"ג דטרח' יתיר' הוא שרו בה ויהיב טעמא דכיון דשתו מינייהו דרבי' נינהו:
ותנן כל צרכי רבים פי' והא קמ"ל דהא דתנן שעושין שיש בו צרכי רבים אפי' בטורח גדול וכעין עובדין דחול עושין ואע"ג דבלאו ה"כ יכולין לשתות מהן במועד ודוקא משום דשתו מיניה הא אלו לא חזו מיא אלא להשקות שדות בלחוד לא חשיב צרכי רבים למטרח ביה במועד טרחא יתיר' ומסתברא דאפי' בנהר של בני באגא הוה והיינו דאצטריך לטעמא דכיון דרבים שתו מיניה כצרכי רבים דמי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |