רלב"ג - ביאור המילות/דברים/ח: הבדלים בין גרסאות בדף
(העלאת דפים אוטומטית - גירסת הטקסט הראשונה פורסמה ב'ספריא' תחת רשיון נחלת הכלל ועברה התאמה ע"י חברי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== ב == | == ב == | ||
'''למען ענותך לנסותך לדעת את אשר בלבבך.''' | '''למען ענותך לנסותך לדעת את אשר בלבבך.''' הרצון זה שהשם יתעלה הסכים לעונת אותם זה הזמן הארוך אשר הוליכם במדבר והנה היתה תוחלתם בירושת הארץ תוחלת ממושכה כדי נסותם וליסרם בכל זה הזמן אם הם עדין חזקים בשמירת מצות השם יתעלה אם לא ולזה יסרם שם על מרותם פיו תכף שהיו עושין המרי כדי שיהיו חזקים בשמירת מצות השם יתעלה לטוב להם ולהורישם את הארץ אשר נשבע לאבות וכבר ענה אותם השם יתעלה שם באופן אחר מהענוי והוא שכבר הרעיבם וענה אותם במה שחסר להם שם מים בקצת המקומות ולא היה להם בשר לאכול ולא רקות ומיני קטנית ולא שומים ולא בצלים ושאר מה שידמה לזה גם לא היה להם לאכול זולתי אל המן עיניהם כדי להודיע להם עוצם נפלאות השם יתע' עד שכבר החיה עם רב כזה במדבר בזולת לחם במן שהוריד להם בדרך פלא והיה עוד מהפלא בזה שלא בלתה שמלתם מעליהם באותם ארבעים שנה ולא בלו מנעליהם מעל רגליהם והיה זה כולו להתמיד להם בזה הזמן הארוך ראיית אלו הנפלאות העצומות כדי שיורגלו בהאמנת השם יתעלה: | ||
== ה == | == ה == | ||
'''וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו.''' | '''וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו.''' רוצה לומר כי כבר ידעת כי השם יתעלה ייסר אותך על מרותך פיו בהיותך במדבר כאשר ייסר איש את בנו וזה שהאיש שייסר את בנו תכף מרותו כדי שיכיר שמריו היה סבה שהכהו אביו ויקח בזה מוסר. ואולם השם יתעלה לא נסה לענוש הרשעים תכף מרותם כי הוא ארך אפים אך לאהבתו ישראל ייסרם במדבר תכף מרותם כדי שיכירו כי מרים היה סבה אל הרע שקרה להם ויקחו בבזה מוסר ויכנעו לעבודת ה' ית': | ||
== ח == | == ח == | ||
'''ארץ חטה ושעורה.''' | '''ארץ חטה ושעורה.''' הנה שבח ארץ ישראל באילו המינים מהפירות והם חטה ושעורה שהם המינים היותר נבחרים שבמיני התבואה והקדי' החטה שהיא היותר נבחרת מהשעורה ושעורה היא כבדת מגפן יכי הוא מזון ואולם היין אינו הכרחי כל כך כי יוכלו לשתות מים והגפן יותר נכבד מהתאנה והתאנה יותר נכבד מהרמון וזה מבואר בנפשו: | ||
'''ארץ זית שמן ודבש.''' | '''ארץ זית שמן ודבש.''' הנה כמו שהשמן מתואר לארץ ישראל מצד שהיא ארץ זיתים נכונים לעשות מהם שמן כן הדבש מתואר לארץ ישראל מצד שהיא נכונה להצמיח פירות נכונים יהיה מהם הדבש והם התמרים אך לא כוון בזה בדבש הדבורים כי הדבורים יחדשוהו לא הארץ לפי שהשמן הוא יותר הכרחי מהדבש הקדימו ואין ראוי לבאר מזה שיהיה הרמון יותר נכבד מהזיתים והתמרי' כי כבר התחילו לומר ארץ פעם אחרת ולא המשיך זה אל מה שאמר ארץ חטה ושעורה וזאת הסבה גם כן אין ראוי לבאר מזה שיהיה כל אחד מאלו המינים יותר נכבד מהלחם לפי שהזכירו באחרונה כי כבר אמר בו ארץ פעם שלישית ולא המשיכו אל המינים האחרים: | ||
== ט == | == ט == | ||
'''ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם.''' | '''ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם.''' ר"ל שלא תאכל הלחם בדרך עוני וחסרון כי הארץ נותנת פירות הרבה ולזה ימצא בה תמיד רבוי הלחם: | ||
'''לא תחסר כל בה.''' | '''לא תחסר כל בה.''' ר"ל כי כל הדברים ארש יצטרכו לאדם ימצאו שם: | ||
'''ארץ אשר אבניה ברזל וגומ'.''' | '''ארץ אשר אבניה ברזל וגומ'.''' לפי שהברזל והנחשת והוא הברזל הקשה מאד יצטרכו לאנשים מאד במלאכותיהם זכר שהם נמצאים בארץ ישראל הרבה: | ||
== י == | == י == | ||
'''ואכלת ושבעת וגו'.''' | '''ואכלת ושבעת וגו'.''' ר"ל בעבור שהאכילה והשביעה לא יהיה לפי הנהוג כי אם מחלתם הנה הרצון בזה שמי שאכל לחם כדי שישבע חייב לברך השם יתעלה והראיה עוד כי מהלחם ידבר כי ממנו דבר קודם בסמוך ובו לבדו זכר אכילה באמרו תאכל בה לחם והנה זאת הברכה היא לשם יתעלה להודות לו על המזון שחנן אותנו כי אם תהיה הכונה בזה שנודה לו לבד על הארץ הטובה אשר נתן לנו כמו שאיפשר שיחשב זה מזה הפסוק הנה לא תהי' ההודאה שלמה כי מהארץ לא יצא לחם בזולת חנינת השם יתע' ולזה יתן הסדר שיהיה הברה לשם יתעלה תחלה על אשר נתן לנו זאת הלחם ואחר נודה על שנתן לנו הארץ הטובה שהיא מוכנת מאד לצאת ממנה לחם תמיד ולפי שלא תלה זאת המצוה בארץ למדנו מזה שהיא נוהגת בכל מקום עם שעצם הענין מחיי' זה כי בכל מקום שאנחנו בו השם יתעלה נותן לנו לחם אשר נאכל ואולם בעונותינו עתה שאין אנו מחזיקים בארץ ראוי שנתן לשם יתעלה תודה על שנתנה לאבותינו ולנו לפי מה שאנחנו מקוים ולזה ראוי שנבקש ממנו שישיבנו שם ולזה תקנו בזה אנשי כנסת הגדולה אלו שלש ברכות ולפי שאמ' על הארץ הטובה אשר נתן לך והנשים לא היו יורשות הארץ אלא על צד הזרות שקרה להם לבנות צלפחד הנה הענין בספק אם מפני שאינן בכלל נתינת הוראה על הארץ הטובה אשר נתן להם תפטרו מברכ' המזון או נאמ' כי מפני שישנן בכלל נתינ' הודא' על הלחם שחננו השם יתעלה יתחייבו בברכת המזון עם שהנשים גם כן שמחו בכללן באץ הטובה שאם לא ירשו הן בעצמן ירשו בעליהן או אביהן אשר בטובתן טוב להן: | ||
== יא == | == יא == | ||
'''השמר לך פן תשכח.''' | '''השמר לך פן תשכח.''' הוסיף להזהירם שלרוב השומן והלשוה לא ישכחו השם יתעלה ומצותיו לפי שכבר שער השם יתעלה שכן יהיה הענין בסוף והשתדל להצילם מזה כפי היכולת והנה ספר להם שאין ראוי שישכחו השם יתעלה שעשה להם כל הנפלאו' האלו והוא שכבר הוציאם ממצרים שהיו עבדים בזה האופן הנפלא שהתפרסם בתורה והוליכם במדבר הגדול והנורא שהיה משכן הנחשים השרפים הממיתים והיה מקום צמאון שאין בו מים והוציא להם הש' יתע' מים מהצור הקשה והצילם מהיזק הנחשים והעקרבים לולי העת שסבב מרים ונזקו בנחשים מהם על צד הטלת העונש עליהם: | ||
== טז == | == טז == | ||
'''המאכילך מן במדבר.''' | '''המאכילך מן במדבר.''' רוצה לומר שהיה מאכל שלא ידעוהו הקודמים כי השם יתעלה חדשו אז על דרך פלא: | ||
'''למען ענותך.''' | '''למען ענותך.''' בחסרון המאכלים הנהוגים כדי שתכיר נפלאות השם יתעלה להיות האנשים בכל מה שירצה וכדי שינסה אותך איך תתנהג במצותיו עם ראותך אלו הנפלאות כדי שכאשר יתבאר לו חיותך ראוי לירושת הארץ יתננה לך ולזה גם כן השם יתעלה מיסרם במדבר על מרים תכף בלי איחור כדי שישמרם בקלות אל שיהיו הזקי ההמשך למצוה השם יתעלה: | ||
== יז == | == יז == | ||
'''ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי.''' | '''ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי.''' רוצה לומר אולי כאשר תשכח השם יתעלה שעה לך אלו הנפלאות תאמר בלבבך כי בכוחך ירשת הארץ ולזה צוה שיזכור השם יתע' כי מאתו ינתן הכח לישראל לנצח האומות ההם מצד שמרו בריתו עם האבות והודיעם עם זה שאם ישכחו השם יתע' ויעבדו אלהים אחרים יאבדו כאבוד הגוי אשר יי' מוריש מפניהם: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־15:49, 21 ביולי 2020
רלב"ג - ביאור המילות 
דברים ח
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב[עריכה]
למען ענותך לנסותך לדעת את אשר בלבבך. הרצון זה שהשם יתעלה הסכים לעונת אותם זה הזמן הארוך אשר הוליכם במדבר והנה היתה תוחלתם בירושת הארץ תוחלת ממושכה כדי נסותם וליסרם בכל זה הזמן אם הם עדין חזקים בשמירת מצות השם יתעלה אם לא ולזה יסרם שם על מרותם פיו תכף שהיו עושין המרי כדי שיהיו חזקים בשמירת מצות השם יתעלה לטוב להם ולהורישם את הארץ אשר נשבע לאבות וכבר ענה אותם השם יתעלה שם באופן אחר מהענוי והוא שכבר הרעיבם וענה אותם במה שחסר להם שם מים בקצת המקומות ולא היה להם בשר לאכול ולא רקות ומיני קטנית ולא שומים ולא בצלים ושאר מה שידמה לזה גם לא היה להם לאכול זולתי אל המן עיניהם כדי להודיע להם עוצם נפלאות השם יתע' עד שכבר החיה עם רב כזה במדבר בזולת לחם במן שהוריד להם בדרך פלא והיה עוד מהפלא בזה שלא בלתה שמלתם מעליהם באותם ארבעים שנה ולא בלו מנעליהם מעל רגליהם והיה זה כולו להתמיד להם בזה הזמן הארוך ראיית אלו הנפלאות העצומות כדי שיורגלו בהאמנת השם יתעלה:
ה[עריכה]
וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו. רוצה לומר כי כבר ידעת כי השם יתעלה ייסר אותך על מרותך פיו בהיותך במדבר כאשר ייסר איש את בנו וזה שהאיש שייסר את בנו תכף מרותו כדי שיכיר שמריו היה סבה שהכהו אביו ויקח בזה מוסר. ואולם השם יתעלה לא נסה לענוש הרשעים תכף מרותם כי הוא ארך אפים אך לאהבתו ישראל ייסרם במדבר תכף מרותם כדי שיכירו כי מרים היה סבה אל הרע שקרה להם ויקחו בבזה מוסר ויכנעו לעבודת ה' ית':
ח[עריכה]
ארץ חטה ושעורה. הנה שבח ארץ ישראל באילו המינים מהפירות והם חטה ושעורה שהם המינים היותר נבחרים שבמיני התבואה והקדי' החטה שהיא היותר נבחרת מהשעורה ושעורה היא כבדת מגפן יכי הוא מזון ואולם היין אינו הכרחי כל כך כי יוכלו לשתות מים והגפן יותר נכבד מהתאנה והתאנה יותר נכבד מהרמון וזה מבואר בנפשו:
ארץ זית שמן ודבש. הנה כמו שהשמן מתואר לארץ ישראל מצד שהיא ארץ זיתים נכונים לעשות מהם שמן כן הדבש מתואר לארץ ישראל מצד שהיא נכונה להצמיח פירות נכונים יהיה מהם הדבש והם התמרים אך לא כוון בזה בדבש הדבורים כי הדבורים יחדשוהו לא הארץ לפי שהשמן הוא יותר הכרחי מהדבש הקדימו ואין ראוי לבאר מזה שיהיה הרמון יותר נכבד מהזיתים והתמרי' כי כבר התחילו לומר ארץ פעם אחרת ולא המשיך זה אל מה שאמר ארץ חטה ושעורה וזאת הסבה גם כן אין ראוי לבאר מזה שיהיה כל אחד מאלו המינים יותר נכבד מהלחם לפי שהזכירו באחרונה כי כבר אמר בו ארץ פעם שלישית ולא המשיכו אל המינים האחרים:
ט[עריכה]
ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם. ר"ל שלא תאכל הלחם בדרך עוני וחסרון כי הארץ נותנת פירות הרבה ולזה ימצא בה תמיד רבוי הלחם:
לא תחסר כל בה. ר"ל כי כל הדברים ארש יצטרכו לאדם ימצאו שם:
ארץ אשר אבניה ברזל וגומ'. לפי שהברזל והנחשת והוא הברזל הקשה מאד יצטרכו לאנשים מאד במלאכותיהם זכר שהם נמצאים בארץ ישראל הרבה:
י[עריכה]
ואכלת ושבעת וגו'. ר"ל בעבור שהאכילה והשביעה לא יהיה לפי הנהוג כי אם מחלתם הנה הרצון בזה שמי שאכל לחם כדי שישבע חייב לברך השם יתעלה והראיה עוד כי מהלחם ידבר כי ממנו דבר קודם בסמוך ובו לבדו זכר אכילה באמרו תאכל בה לחם והנה זאת הברכה היא לשם יתעלה להודות לו על המזון שחנן אותנו כי אם תהיה הכונה בזה שנודה לו לבד על הארץ הטובה אשר נתן לנו כמו שאיפשר שיחשב זה מזה הפסוק הנה לא תהי' ההודאה שלמה כי מהארץ לא יצא לחם בזולת חנינת השם יתע' ולזה יתן הסדר שיהיה הברה לשם יתעלה תחלה על אשר נתן לנו זאת הלחם ואחר נודה על שנתן לנו הארץ הטובה שהיא מוכנת מאד לצאת ממנה לחם תמיד ולפי שלא תלה זאת המצוה בארץ למדנו מזה שהיא נוהגת בכל מקום עם שעצם הענין מחיי' זה כי בכל מקום שאנחנו בו השם יתעלה נותן לנו לחם אשר נאכל ואולם בעונותינו עתה שאין אנו מחזיקים בארץ ראוי שנתן לשם יתעלה תודה על שנתנה לאבותינו ולנו לפי מה שאנחנו מקוים ולזה ראוי שנבקש ממנו שישיבנו שם ולזה תקנו בזה אנשי כנסת הגדולה אלו שלש ברכות ולפי שאמ' על הארץ הטובה אשר נתן לך והנשים לא היו יורשות הארץ אלא על צד הזרות שקרה להם לבנות צלפחד הנה הענין בספק אם מפני שאינן בכלל נתינת הוראה על הארץ הטובה אשר נתן להם תפטרו מברכ' המזון או נאמ' כי מפני שישנן בכלל נתינ' הודא' על הלחם שחננו השם יתעלה יתחייבו בברכת המזון עם שהנשים גם כן שמחו בכללן באץ הטובה שאם לא ירשו הן בעצמן ירשו בעליהן או אביהן אשר בטובתן טוב להן:
יא[עריכה]
השמר לך פן תשכח. הוסיף להזהירם שלרוב השומן והלשוה לא ישכחו השם יתעלה ומצותיו לפי שכבר שער השם יתעלה שכן יהיה הענין בסוף והשתדל להצילם מזה כפי היכולת והנה ספר להם שאין ראוי שישכחו השם יתעלה שעשה להם כל הנפלאו' האלו והוא שכבר הוציאם ממצרים שהיו עבדים בזה האופן הנפלא שהתפרסם בתורה והוליכם במדבר הגדול והנורא שהיה משכן הנחשים השרפים הממיתים והיה מקום צמאון שאין בו מים והוציא להם הש' יתע' מים מהצור הקשה והצילם מהיזק הנחשים והעקרבים לולי העת שסבב מרים ונזקו בנחשים מהם על צד הטלת העונש עליהם:
טז[עריכה]
המאכילך מן במדבר. רוצה לומר שהיה מאכל שלא ידעוהו הקודמים כי השם יתעלה חדשו אז על דרך פלא:
למען ענותך. בחסרון המאכלים הנהוגים כדי שתכיר נפלאות השם יתעלה להיות האנשים בכל מה שירצה וכדי שינסה אותך איך תתנהג במצותיו עם ראותך אלו הנפלאות כדי שכאשר יתבאר לו חיותך ראוי לירושת הארץ יתננה לך ולזה גם כן השם יתעלה מיסרם במדבר על מרים תכף בלי איחור כדי שישמרם בקלות אל שיהיו הזקי ההמשך למצוה השם יתעלה:
יז[עריכה]
ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי. רוצה לומר אולי כאשר תשכח השם יתעלה שעה לך אלו הנפלאות תאמר בלבבך כי בכוחך ירשת הארץ ולזה צוה שיזכור השם יתע' כי מאתו ינתן הכח לישראל לנצח האומות ההם מצד שמרו בריתו עם האבות והודיעם עם זה שאם ישכחו השם יתע' ויעבדו אלהים אחרים יאבדו כאבוד הגוי אשר יי' מוריש מפניהם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |