בכור שור/דברים/ח

בכור שור דברים ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

וזכרת את כל הדרך. כלומר אם יאמר לך לבך לחמוד הכסף והזהב, וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ולא הוצרכת לכסף וזהב:

ג

ויענך. בדרך כדכתיב ענה בדרך כחי:

וירעיבך. במן, שלא היה נותן לו אלא דבר יום ביומו. והיינו וירעיבך, שאינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו. וכל זה לנסותך אם תשמור מצותיו, שתהא צריך לו דבר יום ביומו ותירא אותו ותשמור מצותיו. ועוד כי אין אדם ראוי לו כל התורה והמצות אלא א"כ יכול לסבול ענויין ותוכחות להעמיד עצמו מן המאכל ומן המשתה ולהרעיב את עצמו ולכך נסיה אתכ' בכל זה במדבר. וגם האכילך את המן אשר לא ידעו אבותיך ולא היו מאני' למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם ולא תשים בטחונך על הלחם ולא על מזונות שעל כל מוצא פי ה'. כלומ' על מצותיו וחוקיו שיצא מפיו יחיה האדם ובהם תשים בטחונך ורוב עסקיך כי הם יתנו לך חיים בעולם הזה ולעולם הבא. ולכך לא תלך אחר חמדת חלב לחמוד כסף וזהב באיסור. מיטב לך למנוע עצמך ממנו, לשמור המצות כי העינוי מביאך לאחרית טוב כמו שהראה לך הק' במדבר שעינך והרעיבך, ולבסוף נתן לך אחרית טוב שהביאך אל ארץ טובה. אי נמי וזכרת את הדרך שתשים לליבך כמה הטריחך הק', כדי שתשמור מצותיו. ומתוך תבין בלבך שהק' חפץ ורוצה שתשמור מצותיו ותהיה זהיר בהם:

ד

שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה. מעינוי הדרך על זה הראה לך שלא תתן לב לאכול ולא לכסות אלא ללמד ולשמור מצות, כי הכל יספיק לך בלא עמל אם תגמול בתורה ובמצות. לא בצקה לא נפח' כמו בצק, אנפליר בל':

ה

וידעת עם לבבך. יכול אתה ממנה להבין כי כל העניין הללו לטובתך הן:

כאשר ייסר איש את בנו. שמכהו ומצערו על הספר ומתכוין לטובתו, שאעפ"י שמצר הוא עכשיו, שמח הוא לאחר זמן. כך הק'. מה שמצערו להיות שמח לאחר זמן ולהטיבו באחריתו. ויכפול לך שכרך:

ז

ושמרת את מצות ה' אלהיך [וגו'] כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה. במקום העינוי והרעבון ישפיעך טובתו, כמו שמונה והולך:

יוצאות בבקעה ובהר. אין בני ההר צריכין לירד בבקעה למים ואין בני הבקעה צריכין לעלות בהר למים:

ח

ארץ חטה ושעורה. שבעת מינין הללו מצוין בה, ויש לפר' בכלל ז' מינין הללו הרבה מינין, שהרי שיפון וכוסמין ומין חיטין, שבולת שועל מין שעורין:

ארץ זית שמן ודבש. זית שמן זיתים הראוים להוציא מהן שמן:

ודבש. כל מיני מתיקה קורא דבש:

ט

לא תחסר כל בה. שאין ארץ ישראל חסירה כלום:

י

וברכת [את] ה' [אלהיך] על הארץ הטובה. מצוה. ומכאן תקנו שלש ברכות שבברכת המזון. ואכלת א' ושבעת ב' וברכת ג', שמברך על אכילתו זהו ברכת הזן, על הארץ זהו ברכת הארץ נודה לך, הטובה אשר נתן לך, זהו בונה ירושלים דכתי' ההר הטוב הזה והלבנון. וברכת המוציא מק"ו דהשתא כשהוא שבע ונפשו קצה באוכל צריך לברך. כשהוא רעב והוא תאב ושמח על האוכל לא כל שכן? מעת' אין לירא אלא שתבעט מתוך שיפוע הטובה, ולכך אני מזהירך שלא תשכח את הק' שעשה לך כל הטובה הזאת. ואפי' כשיצערך לענותך, נתכווין לטובתך להטיבך באחריתך:

יט

העדותי בכם היום כי אבוד תאבדון. מהר שלא תוכלו לומר היה לו להזהיר בנו קודם שיפרע:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.