מנחת שי/תהילים/עז: הבדלים בין גרסאות בדף
(העלאת דפים אוטומטית - גירסא ראשונית של הטקסט פורסמה ברשיון נחלת הכלל ב'ספריא' ועברה התאמה ע"י חברי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== א == | == א == | ||
'''ידיתון.''' | '''ידיתון.''' ידותון קרי: | ||
== ב == | == ב == | ||
'''והאזין.''' | '''והאזין.''' בדפוס ישן כתיב וְהֶאֱזִין ואין להאזין אליו ולשון הראב"ע י"א שהיה ראוי להיות והאזין כמו לא האמין ור' משה אמר שהוא לשון צווי ולפי דעתי שם הפועל: | ||
== ג == | == ג == | ||
'''נגרה.''' | '''נגרה.''' הגימ"ל דגושה: | ||
== ח == | == ח == | ||
'''הלעולמים.''' | '''הלעולמים.''' הלמ"ד רפה והה"א בלא געיא מכלול דף ס"א: | ||
'''הלעולמים יזנח, אדני.''' | '''הלעולמים יזנח, אדני.''' יש פסיק בין יזנח לשם: | ||
== יא == | == יא == | ||
'''חלותי היא.''' | '''חלותי היא.''' בא מלעיל מפני המלה זעירא אשר בצדו מכלול דף קנ"ט ועיין עוד שם: | ||
== יב == | == יב == | ||
'''אזכיר.''' | '''אזכיר.''' אזכור קרי: | ||
== טו == | == טו == | ||
'''עשה פלא הודעת בעמים.''' | '''עשה פלא הודעת בעמים.''' מלת עשה בצירי ומלת פלא רפי ומלת בעמים רפי: | ||
== טז == | == טז == | ||
'''גאלת בזרוע.''' | '''גאלת בזרוע.''' במקצת ספרים מלת גאלת בטעם ימנית ובי"ת בזרוע ג"כ דגושה ולא ידעתי למה שמתנאי אתי מרחיק כשהה"א אינה נכתבת צריך שהמלה הסמוכה לה תהיה מלה זעירא או מלעיל בתנועה הראשונה שלה או באות השני' אם אות ראשונה בשוא ואין כאן שום א' מאלה התנאים ובס"א כ"י ישן מצאתיו רפי כמשפט כ"כ המכלל יופי ובמכלול בשער אותיות אהו"י כתוב כי הוא נדגש מדין אתי מרחיק אבל אינו על המנהג כי הטעם באות שני ובמקצת נוסחאות מספרי המסרה נמנה זה עם אותם שיצאו מן הכלל ועיין גם כן מ"ש באיוב ה' על חקרנוה כן היא: | ||
== יז == | == יז == | ||
'''ראוך מים אלהים.''' | '''ראוך מים אלהים.''' האל"ף בגעיא בס"ס: | ||
== יט == | == יט == | ||
'''רָגְזָה וַתִּרְעַש.''' | '''רָגְזָה וַתִּרְעַש.''' כן הוא במדוייקים: | ||
== כ == | == כ == | ||
'''ושביליך.''' | '''ושביליך.''' ושבילך קרי: | ||
'''ועקבותיך.''' | '''ועקבותיך.''' דגש הקו"ף לתפארת: | ||
== כא == | == כא == | ||
'''ביד משה.''' | '''ביד משה.''' מפני הגעיא שעם השוא תקרא חירק בהרחבה מכלול דף קפ"ט: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־16:26, 21 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא >
אלשיך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
ידיתון. ידותון קרי:
ב[עריכה]
והאזין. בדפוס ישן כתיב וְהֶאֱזִין ואין להאזין אליו ולשון הראב"ע י"א שהיה ראוי להיות והאזין כמו לא האמין ור' משה אמר שהוא לשון צווי ולפי דעתי שם הפועל:
ג[עריכה]
נגרה. הגימ"ל דגושה:
ח[עריכה]
הלעולמים. הלמ"ד רפה והה"א בלא געיא מכלול דף ס"א:
הלעולמים יזנח, אדני. יש פסיק בין יזנח לשם:
יא[עריכה]
חלותי היא. בא מלעיל מפני המלה זעירא אשר בצדו מכלול דף קנ"ט ועיין עוד שם:
יב[עריכה]
אזכיר. אזכור קרי:
טו[עריכה]
עשה פלא הודעת בעמים. מלת עשה בצירי ומלת פלא רפי ומלת בעמים רפי:
טז[עריכה]
גאלת בזרוע. במקצת ספרים מלת גאלת בטעם ימנית ובי"ת בזרוע ג"כ דגושה ולא ידעתי למה שמתנאי אתי מרחיק כשהה"א אינה נכתבת צריך שהמלה הסמוכה לה תהיה מלה זעירא או מלעיל בתנועה הראשונה שלה או באות השני' אם אות ראשונה בשוא ואין כאן שום א' מאלה התנאים ובס"א כ"י ישן מצאתיו רפי כמשפט כ"כ המכלל יופי ובמכלול בשער אותיות אהו"י כתוב כי הוא נדגש מדין אתי מרחיק אבל אינו על המנהג כי הטעם באות שני ובמקצת נוסחאות מספרי המסרה נמנה זה עם אותם שיצאו מן הכלל ועיין גם כן מ"ש באיוב ה' על חקרנוה כן היא:
יז[עריכה]
ראוך מים אלהים. האל"ף בגעיא בס"ס:
יט[עריכה]
רָגְזָה וַתִּרְעַש. כן הוא במדוייקים:
כ[עריכה]
ושביליך. ושבילך קרי:
ועקבותיך. דגש הקו"ף לתפארת:
כא[עריכה]
ביד משה. מפני הגעיא שעם השוא תקרא חירק בהרחבה מכלול דף קפ"ט:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |