ביאור הגר"א/חושן משפט/רמח: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה והדגשות בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט() |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
{{עוגןמ|א}} '''אין כו'.''' קלז א' איפסיק ה' כרשב"ג וסוגיא דשם קכ"ה ב' כרשב"ג וכן ספ"י דכתובות: | |||
{{עוגןמ|ב}} '''כגון כו'.''' כמש"ש לדברי ריב"ב וריב"ב בכה"ג קאמר כמש"ש ק"ל א': | |||
{{עוגןמ|ב}} | |||
{{עוגןמ|ג}} | {{עוגןמ|ג}} '''ואפי' אם כו'.''' מדפריך שם והא שלח רב אחא וברייתא ראשונה ע"כ גם שלישי ראוי ליורשו דאל"כ הדק"ל הא ירש קאמר: | ||
{{עוגןמ|ד}} | {{עוגןמ|ד}} '''וכן כו'.''' דלאו דידיה הוא: | ||
{{עוגןמ|ה}} | {{עוגןמ|ה}} '''שכל.''' כ"פ הגאונים ג"כ ודלא כרשב"ם שם שכ' דוקא בדלא פירש בלשון מתנה וע"ש קלג א' הגי' שאין לשון מתנה כו' מ' כדברי הגאונים: | ||
{{עוגןמ|ו}} | {{עוגןמ|ו}} '''ואם כו'.''' עבפ"ק דגטין: | ||
{{עוגןמ|ז}} | {{עוגןמ|ז}} '''אבל הבריא כו'.''' וז"ש שם קלג א' א"ר הונא ש"מ כו' כדשלח כו': | ||
{{עוגןמ|ח}} | {{עוגןמ|ח}} '''ואמר.''' ברמב"ם הגי' או אמר וכ' הב"י דהוא תי' אחר לקושיא הנ"ל דכה"ג אפי' בלשון ירושה כיון שלא באו הנכסים לידם: | ||
{{עוגןמ|ט}} | {{עוגןמ|ט}} '''וכן דין כו'.''' ערשב"ם ד"ה יחזרו כו': | ||
{{עוגןמ|י}} | {{עוגןמ|י}} ''' (ליקוט) ואם עבר כו'.''' דאיפסוק ה' כרשב"ג ול"ת דר"י לטעמיה ואנן קי"ל כר"ל דהא אביי ג"כ ס"ל כוותיה שם דקא' איזהו כו' וכן בספ"י דכתובות וכן רבא בעצמו דפ' כר"ל ס"ל כרשב"ג שם קכ"ה ב' וערשב"ם קלז א' ד"ה דתניא כו' וד"ה ע"כ ל"פ כו' וכ"כ הרא"ש שם והרי"ף שם וש"פ וז"ש בס"ז אין כו' כו' ועמש"ש (ע"כ): | ||
{{עוגןמ|יא}} | {{עוגןמ|יא}} '''או נתן כו'.''' ממש"ש ומודה שאם נתנן כו' מ"ט כו'. ב"י: | ||
{{עוגןמ|יב}} | {{עוגןמ|יב}} '''שאין לשני כו'.''' שם קלו ב' אחריך שאני: | ||
{{עוגןמ|יג}} | {{עוגןמ|יג}} '''נתן לראשון כו'.''' ערשב"ם שם ד"ה דתניא כו' ומיהו לר"ל כו' משא"כ לזמן דלא אקני ליה אלא פירות כמ"ש בגטין מח א' ואזדו לטעמייהו כו': | ||
{{עוגןמ|יד}} | {{עוגןמ|יד}} '''היה חוב כו'.''' עס"ז בהג"ה אמר נכסי לך כו' מ"ש שם בשם הר"ן ע"ש: | ||
{{עוגןמ|טו}} | {{עוגןמ|טו}} '''מת כו' ''' כמ"ש בפסחים לא כיון דיכול לסלקו כו' וע"ל סי' קג ס"ו מש"ש: | ||
{{עוגןמ|טז}} | {{עוגןמ|טז}} '''אין כו'.''' עבה"ג ומתני' שם קלו א' מכר האב כו'. רא"ש: | ||
{{עוגןמ|יז}} | {{עוגןמ|יז}} '''וי"א דלא כו'.''' דלא זכה בגוף מעולם: | ||
{{עוגןמ|יח}} | {{עוגןמ|יח}} '''וי"ח כו'.''' ממש"ש קלג א' אר"ה כו' כדשלח כו' ואמרינן קכ"ה ב' דר"ה ס"ל כל האומר כו' ועב"י במחו' א' בשם הרשב"א: | ||
{{עוגןמ|יט}} | {{עוגןמ|יט}} '''וכן אם כו'.''' מהנ"ל דלר"ה הבעל ירית ואף בני מערבא ל"פ אלא משום דס"ל דלאו כאומר מעכשיו דמי: | ||
{{עוגןמ|כ}} | {{עוגןמ|כ}} '''ואם הם כו'.''' ערשב"ם קלז א' ד"ה דתניא ומיהו לר"ל כו' ובמעכשיו מודה רשב"ג כנ"ל: | ||
{{עוגןמ|כא}} | {{עוגןמ|כא}} '''והיא כו' הלכך כו'.''' כמש"ש קלו ב' איתביה ר"י לר"ל כו' אחריך שאני כו' והתניא כו' וכבר כתבתי שבכה"ג מודה רשב"ג דלא קנה אלא פירות: | ||
{{עוגןמ|כב}} | {{עוגןמ|כב}} '''או ליורשי.''' ומכח זה הכריח המ"מ פי' הרמב"ם בס"ד ועבה"ג בס"ט והר"ן הכריח מכח זה גי' הגאונים: | ||
{{עוגןמ|כג}} | {{עוגןמ|כג}} '''ואפי' כו'.''' הוא עובדא דרב ביבי: | ||
{{עוגןמ|כד}} | {{עוגןמ|כד}} '''אמר אחריך כו'.''' הוא עובדא דסבתא לפי גי' שלנו: | ||
{{עוגןמ|כה}} | {{עוגןמ|כה}} '''אבל כו' אין כו'.''' ר"ל יורשים שבאו מצדה ולא מצד אביה וכמ"ש הרשב"ם שם ד"ה ולא היא כו' דליורשיו הראוין כו'. אבל א"א להמצא דין זה אלא בבעלה וכעובדא דשם או שהנותן נקיבה וכמ"ש קנט ב' א"ל ר"ש תניתוה כו' ה"ד כו' אלא וכו' וכ"כ ב"י בשם לפי גי' הגאונים ובתרה לירתה למה הוצרך לומר ותי' דנ"מ דיורשי הבת ממשפחת אביה יורשין אותה דלא מפקינן אלא בעל משום דה"ל ראוי אבל לדעת הרי"ף דלמסקנא אחריך לאו כמעכשיו דמי אף כשאמר אין יורשיה ממשפחת אביה יורשין אותה אלא נ"מ כו' ע"ש ואע"ג שבגמ לא מפיק אלא בעל ה"ה לשאר יורשיה וכמש"ש קיד ב' מה אשה כו' וכן שם קנט ב': | ||
{{עוגןמ|כו}} | {{עוגןמ|כו}} '''אא"כ כו'.''' שם דבר זה כו' ובכה"ג אף בני מערבא מודי כנ"ל: | ||
{{עוגןמ|כז}} | {{עוגןמ|כז}} '''אמר נכסי כו'.''' כן דקדק בד"מ מדברי הטור מדין שקדם אבל אם אין לה זרע כו' וכ' ונ"ל הטעם דהואיל ובשעת המתנה לא ה"ל לשאר יורשים לירש כו' ודבריו תמוהין והטעם נמש"ל ובהדיא כ' הרשב"ם שם בד"ה ולא היא כו' ומעיקרא כי אמר כו': | ||
{{עוגןמ|כח}} | {{עוגןמ|כח}} '''אמר נכסי כו' י"א כו'.''' כ"כ הר"ן לגי' הג' כנ"ל דהוצרך לומר ובתרה לירתה לזרע זרעה שלא יירשה דלירתה דוקא קאמר וכמ"ש מת שני בחיי ראשון כו' ודבריו תמוהים הא בהדיא מסקינן שם לירתי ואפי' כו' והיינו פלוגתייהו ול"ד לשם דירתי היינו בראוי לירש קאמר וכמש"ש וכן הקשה בדרישה אלא הנ"מ כמ"ש בעצמו שאינה רשאי למכור ואם נתנה במתנת ש"מ לא עשתה כלום וכן לענין בע"ח כמש"ש בס"ה וס"ו: | ||
{{עוגןמ|כט}} | {{עוגןמ|כט}} '''וי"ח.''' עבטור סי"ד בשם תשו' הרא"ש: | ||
{{עוגןמ|ל}} | {{עוגןמ|ל}} '''אע"פ שלוי כו'.''' ר"ל אחר שנתן שמעון ללוי ובעת שנתן לא היה אז של שמעון מ"מ כיון שעבר זכה למפרע דהא אפילו בעל יורשה בההיא עובדא דסבתא כמש"ש דבר זה כו' וכנ"ל: | ||
{{עוגןמ|לא}} | {{עוגןמ|לא}} '''ולא אמר מהיום.''' כנ"ל ר"ס ו' אין כו': | ||
{{עוגןמ|לב}} | {{עוגןמ|לב}} '''ואלו אמר כו'.''' כנ"ל דבני מערבא ל"פ בכה"ג והיא שיטת הגאונים אע"ג שיש חולקין בדבר: | ||
{{עוגןמ|לג}} | {{עוגןמ|לג}} ''' (ליקוט) והעבדים כו'.''' עבה"ג ופשיט לה הרי"ף ממש"ש קכח ב' דרש מר זוטרא כו' אין כו' וכן הוא המסקנא בב"ק יב א' ע"ש (ע"כ): | ||
{{עוגןמ|לד}} | {{עוגןמ|לד}} '''אמר לתת כו'.''' כמ"ש בגמ' דכל מידי דאשכחן דאקרי נכסי הוי בכלל נכסי ה"ה כאן. שם: | ||
{{עוגןמ|לה}} | {{עוגןמ|לה}} '''לא קרקעות כו'.''' עתוס' דב"ק יב א' ד"ה בעינן כו': | ||
{{עוגןמ|לו}} | {{עוגןמ|לו}} '''ולא ס"ת.''' כמ"ש בס' שקדם וז"ש מיהו והיינו לשיטת הרמב"ם בתקפו כהן כו': | ||
{{עוגןמ|לז}} | {{עוגןמ|לז}} '''ולא שייר כו'.''' היינו לשיטת הרא"ש והגה בסי' ר"ן ס"ד דבעינן שיור כדי פרנסתו: | ||
{{עוגןמ|לח}} | {{עוגןמ|לח}} '''דשטרות כו'.''' גמ' דב"ב שם: | ||
{{עוגןמ|לט}} | {{עוגןמ|לט}} '''אבל אם כו'.''' עתוס' ע"ז א' ד"ה אמר. והא דאמר במי כו' ה"מ מתנת ש"מ כו': | ||
גרסה אחרונה מ־00:19, 15 ביולי 2020
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) אין כו'. קלז א' איפסיק ה' כרשב"ג וסוגיא דשם קכ"ה ב' כרשב"ג וכן ספ"י דכתובות:
(ב) כגון כו'. כמש"ש לדברי ריב"ב וריב"ב בכה"ג קאמר כמש"ש ק"ל א':
(ג) ואפי' אם כו'. מדפריך שם והא שלח רב אחא וברייתא ראשונה ע"כ גם שלישי ראוי ליורשו דאל"כ הדק"ל הא ירש קאמר:
(ד) וכן כו'. דלאו דידיה הוא:
(ה) שכל. כ"פ הגאונים ג"כ ודלא כרשב"ם שם שכ' דוקא בדלא פירש בלשון מתנה וע"ש קלג א' הגי' שאין לשון מתנה כו' מ' כדברי הגאונים:
(ו) ואם כו'. עבפ"ק דגטין:
(ז) אבל הבריא כו'. וז"ש שם קלג א' א"ר הונא ש"מ כו' כדשלח כו':
(ח) ואמר. ברמב"ם הגי' או אמר וכ' הב"י דהוא תי' אחר לקושיא הנ"ל דכה"ג אפי' בלשון ירושה כיון שלא באו הנכסים לידם:
(ט) וכן דין כו'. ערשב"ם ד"ה יחזרו כו':
(י) (ליקוט) ואם עבר כו'. דאיפסוק ה' כרשב"ג ול"ת דר"י לטעמיה ואנן קי"ל כר"ל דהא אביי ג"כ ס"ל כוותיה שם דקא' איזהו כו' וכן בספ"י דכתובות וכן רבא בעצמו דפ' כר"ל ס"ל כרשב"ג שם קכ"ה ב' וערשב"ם קלז א' ד"ה דתניא כו' וד"ה ע"כ ל"פ כו' וכ"כ הרא"ש שם והרי"ף שם וש"פ וז"ש בס"ז אין כו' כו' ועמש"ש (ע"כ):
(יא) או נתן כו'. ממש"ש ומודה שאם נתנן כו' מ"ט כו'. ב"י:
(יב) שאין לשני כו'. שם קלו ב' אחריך שאני:
(יג) נתן לראשון כו'. ערשב"ם שם ד"ה דתניא כו' ומיהו לר"ל כו' משא"כ לזמן דלא אקני ליה אלא פירות כמ"ש בגטין מח א' ואזדו לטעמייהו כו':
(יד) היה חוב כו'. עס"ז בהג"ה אמר נכסי לך כו' מ"ש שם בשם הר"ן ע"ש:
(טו) מת כו' כמ"ש בפסחים לא כיון דיכול לסלקו כו' וע"ל סי' קג ס"ו מש"ש:
(טז) אין כו'. עבה"ג ומתני' שם קלו א' מכר האב כו'. רא"ש:
(יז) וי"א דלא כו'. דלא זכה בגוף מעולם:
(יח) וי"ח כו'. ממש"ש קלג א' אר"ה כו' כדשלח כו' ואמרינן קכ"ה ב' דר"ה ס"ל כל האומר כו' ועב"י במחו' א' בשם הרשב"א:
(יט) וכן אם כו'. מהנ"ל דלר"ה הבעל ירית ואף בני מערבא ל"פ אלא משום דס"ל דלאו כאומר מעכשיו דמי:
(כ) ואם הם כו'. ערשב"ם קלז א' ד"ה דתניא ומיהו לר"ל כו' ובמעכשיו מודה רשב"ג כנ"ל:
(כא) והיא כו' הלכך כו'. כמש"ש קלו ב' איתביה ר"י לר"ל כו' אחריך שאני כו' והתניא כו' וכבר כתבתי שבכה"ג מודה רשב"ג דלא קנה אלא פירות:
(כב) או ליורשי. ומכח זה הכריח המ"מ פי' הרמב"ם בס"ד ועבה"ג בס"ט והר"ן הכריח מכח זה גי' הגאונים:
(כג) ואפי' כו'. הוא עובדא דרב ביבי:
(כד) אמר אחריך כו'. הוא עובדא דסבתא לפי גי' שלנו:
(כה) אבל כו' אין כו'. ר"ל יורשים שבאו מצדה ולא מצד אביה וכמ"ש הרשב"ם שם ד"ה ולא היא כו' דליורשיו הראוין כו'. אבל א"א להמצא דין זה אלא בבעלה וכעובדא דשם או שהנותן נקיבה וכמ"ש קנט ב' א"ל ר"ש תניתוה כו' ה"ד כו' אלא וכו' וכ"כ ב"י בשם לפי גי' הגאונים ובתרה לירתה למה הוצרך לומר ותי' דנ"מ דיורשי הבת ממשפחת אביה יורשין אותה דלא מפקינן אלא בעל משום דה"ל ראוי אבל לדעת הרי"ף דלמסקנא אחריך לאו כמעכשיו דמי אף כשאמר אין יורשיה ממשפחת אביה יורשין אותה אלא נ"מ כו' ע"ש ואע"ג שבגמ לא מפיק אלא בעל ה"ה לשאר יורשיה וכמש"ש קיד ב' מה אשה כו' וכן שם קנט ב':
(כו) אא"כ כו'. שם דבר זה כו' ובכה"ג אף בני מערבא מודי כנ"ל:
(כז) אמר נכסי כו'. כן דקדק בד"מ מדברי הטור מדין שקדם אבל אם אין לה זרע כו' וכ' ונ"ל הטעם דהואיל ובשעת המתנה לא ה"ל לשאר יורשים לירש כו' ודבריו תמוהין והטעם נמש"ל ובהדיא כ' הרשב"ם שם בד"ה ולא היא כו' ומעיקרא כי אמר כו':
(כח) אמר נכסי כו' י"א כו'. כ"כ הר"ן לגי' הג' כנ"ל דהוצרך לומר ובתרה לירתה לזרע זרעה שלא יירשה דלירתה דוקא קאמר וכמ"ש מת שני בחיי ראשון כו' ודבריו תמוהים הא בהדיא מסקינן שם לירתי ואפי' כו' והיינו פלוגתייהו ול"ד לשם דירתי היינו בראוי לירש קאמר וכמש"ש וכן הקשה בדרישה אלא הנ"מ כמ"ש בעצמו שאינה רשאי למכור ואם נתנה במתנת ש"מ לא עשתה כלום וכן לענין בע"ח כמש"ש בס"ה וס"ו:
(כט) וי"ח. עבטור סי"ד בשם תשו' הרא"ש:
(ל) אע"פ שלוי כו'. ר"ל אחר שנתן שמעון ללוי ובעת שנתן לא היה אז של שמעון מ"מ כיון שעבר זכה למפרע דהא אפילו בעל יורשה בההיא עובדא דסבתא כמש"ש דבר זה כו' וכנ"ל:
(לא) ולא אמר מהיום. כנ"ל ר"ס ו' אין כו':
(לב) ואלו אמר כו'. כנ"ל דבני מערבא ל"פ בכה"ג והיא שיטת הגאונים אע"ג שיש חולקין בדבר:
(לג) (ליקוט) והעבדים כו'. עבה"ג ופשיט לה הרי"ף ממש"ש קכח ב' דרש מר זוטרא כו' אין כו' וכן הוא המסקנא בב"ק יב א' ע"ש (ע"כ):
(לד) אמר לתת כו'. כמ"ש בגמ' דכל מידי דאשכחן דאקרי נכסי הוי בכלל נכסי ה"ה כאן. שם:
(לה) לא קרקעות כו'. עתוס' דב"ק יב א' ד"ה בעינן כו':
(לו) ולא ס"ת. כמ"ש בס' שקדם וז"ש מיהו והיינו לשיטת הרמב"ם בתקפו כהן כו':
(לז) ולא שייר כו'. היינו לשיטת הרא"ש והגה בסי' ר"ן ס"ד דבעינן שיור כדי פרנסתו:
(לח) דשטרות כו'. גמ' דב"ב שם:
(לט) אבל אם כו'. עתוס' ע"ז א' ד"ה אמר. והא דאמר במי כו' ה"מ מתנת ש"מ כו':
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |