ביאור הגר"א/חושן משפט/רמח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה והדגשות בידי מתנדבי האוצר)
 
מ (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט()
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}


{{עוגןמ|א}} '''אין כו'.''' קלז א' איפסיק ה' כרשב"ג וסוגיא דשם קכ"ה ב' כרשב"ג וכן ספ"י דכתובות:


{{ניווט כללי עליון}}
{{עוגןמ|ב}} '''כגון כו'.''' כמש"ש לדברי ריב"ב וריב"ב בכה"ג קאמר כמש"ש ק"ל א':
 
{{עוגןמ|א}}  '''אין כו'.'''  קלז א' איפסיק ה' כרשב"ג וסוגיא דשם קכ"ה ב' כרשב"ג וכן ספ"י דכתובות:
 
{{עוגןמ|ב}} '''כגון כו'.''' כמש"ש לדברי ריב"ב וריב"ב בכה"ג קאמר כמש"ש ק"ל א':


{{עוגןמ|ג}} '''ואפי' אם כו'.''' מדפריך שם והא שלח רב אחא וברייתא ראשונה ע"כ גם שלישי ראוי ליורשו דאל"כ הדק"ל הא ירש קאמר:
{{עוגןמ|ג}} '''ואפי' אם כו'.''' מדפריך שם והא שלח רב אחא וברייתא ראשונה ע"כ גם שלישי ראוי ליורשו דאל"כ הדק"ל הא ירש קאמר:


{{עוגןמ|ד}} '''וכן כו'.''' דלאו דידיה הוא:
{{עוגןמ|ד}} '''וכן כו'.''' דלאו דידיה הוא:


{{עוגןמ|ה}} '''שכל.''' כ"פ הגאונים ג"כ ודלא כרשב"ם שם שכ' דוקא בדלא פירש בלשון מתנה וע"ש קלג א' הגי' שאין לשון מתנה כו' מ' כדברי הגאונים:
{{עוגןמ|ה}} '''שכל.''' כ"פ הגאונים ג"כ ודלא כרשב"ם שם שכ' דוקא בדלא פירש בלשון מתנה וע"ש קלג א' הגי' שאין לשון מתנה כו' מ' כדברי הגאונים:


{{עוגןמ|ו}} '''ואם כו'.''' עבפ"ק דגטין:
{{עוגןמ|ו}} '''ואם כו'.''' עבפ"ק דגטין:


{{עוגןמ|ז}} '''אבל הבריא כו'.''' וז"ש שם קלג א' א"ר הונא ש"מ כו' כדשלח כו':
{{עוגןמ|ז}} '''אבל הבריא כו'.''' וז"ש שם קלג א' א"ר הונא ש"מ כו' כדשלח כו':


{{עוגןמ|ח}} '''ואמר.''' ברמב"ם הגי' או אמר וכ' הב"י דהוא תי' אחר לקושיא הנ"ל דכה"ג אפי' בלשון ירושה כיון שלא באו הנכסים לידם:
{{עוגןמ|ח}} '''ואמר.''' ברמב"ם הגי' או אמר וכ' הב"י דהוא תי' אחר לקושיא הנ"ל דכה"ג אפי' בלשון ירושה כיון שלא באו הנכסים לידם:


{{עוגןמ|ט}} '''וכן דין כו'.''' ערשב"ם ד"ה יחזרו כו':
{{עוגןמ|ט}} '''וכן דין כו'.''' ערשב"ם ד"ה יחזרו כו':


{{עוגןמ|י}} ''' (ליקוט) ואם עבר כו'.''' דאיפסוק ה' כרשב"ג ול"ת דר"י לטעמיה ואנן קי"ל כר"ל דהא אביי ג"כ ס"ל כוותיה שם דקא' איזהו כו' וכן בספ"י דכתובות וכן רבא בעצמו דפ' כר"ל ס"ל כרשב"ג שם קכ"ה ב' וערשב"ם קלז א' ד"ה דתניא כו' וד"ה ע"כ ל"פ כו' וכ"כ הרא"ש שם והרי"ף שם וש"פ וז"ש בס"ז אין כו' כו' ועמש"ש (ע"כ):
{{עוגןמ|י}} ''' (ליקוט) ואם עבר כו'.''' דאיפסוק ה' כרשב"ג ול"ת דר"י לטעמיה ואנן קי"ל כר"ל דהא אביי ג"כ ס"ל כוותיה שם דקא' איזהו כו' וכן בספ"י דכתובות וכן רבא בעצמו דפ' כר"ל ס"ל כרשב"ג שם קכ"ה ב' וערשב"ם קלז א' ד"ה דתניא כו' וד"ה ע"כ ל"פ כו' וכ"כ הרא"ש שם והרי"ף שם וש"פ וז"ש בס"ז אין כו' כו' ועמש"ש (ע"כ):


{{עוגןמ|יא}} '''או נתן כו'.''' ממש"ש ומודה שאם נתנן כו' מ"ט כו'. ב"י:
{{עוגןמ|יא}} '''או נתן כו'.''' ממש"ש ומודה שאם נתנן כו' מ"ט כו'. ב"י:


{{עוגןמ|יב}} '''שאין לשני כו'.''' שם קלו ב' אחריך שאני:
{{עוגןמ|יב}} '''שאין לשני כו'.''' שם קלו ב' אחריך שאני:


{{עוגןמ|יג}} '''נתן לראשון כו'.''' ערשב"ם שם ד"ה דתניא כו' ומיהו לר"ל כו' משא"כ לזמן דלא אקני ליה אלא פירות כמ"ש בגטין מח א' ואזדו לטעמייהו כו':
{{עוגןמ|יג}} '''נתן לראשון כו'.''' ערשב"ם שם ד"ה דתניא כו' ומיהו לר"ל כו' משא"כ לזמן דלא אקני ליה אלא פירות כמ"ש בגטין מח א' ואזדו לטעמייהו כו':


{{עוגןמ|יד}} '''היה חוב כו'.''' עס"ז בהג"ה אמר נכסי לך כו' מ"ש שם בשם הר"ן ע"ש:
{{עוגןמ|יד}} '''היה חוב כו'.''' עס"ז בהג"ה אמר נכסי לך כו' מ"ש שם בשם הר"ן ע"ש:


{{עוגןמ|טו}} '''מת כו' ''' כמ"ש בפסחים לא כיון דיכול לסלקו כו' וע"ל סי' קג ס"ו מש"ש:
{{עוגןמ|טו}} '''מת כו' ''' כמ"ש בפסחים לא כיון דיכול לסלקו כו' וע"ל סי' קג ס"ו מש"ש:


{{עוגןמ|טז}} '''אין כו'.''' עבה"ג ומתני' שם קלו א' מכר האב כו'. רא"ש:
{{עוגןמ|טז}} '''אין כו'.''' עבה"ג ומתני' שם קלו א' מכר האב כו'. רא"ש:


{{עוגןמ|יז}} '''וי"א דלא כו'.''' דלא זכה בגוף מעולם:
{{עוגןמ|יז}} '''וי"א דלא כו'.''' דלא זכה בגוף מעולם:


{{עוגןמ|יח}} '''וי"ח כו'.''' ממש"ש קלג א' אר"ה כו' כדשלח כו' ואמרינן קכ"ה ב' דר"ה ס"ל כל האומר כו' ועב"י במחו' א' בשם הרשב"א:
{{עוגןמ|יח}} '''וי"ח כו'.''' ממש"ש קלג א' אר"ה כו' כדשלח כו' ואמרינן קכ"ה ב' דר"ה ס"ל כל האומר כו' ועב"י במחו' א' בשם הרשב"א:


{{עוגןמ|יט}} '''וכן אם כו'.''' מהנ"ל דלר"ה הבעל ירית ואף בני מערבא ל"פ אלא משום דס"ל דלאו כאומר מעכשיו דמי:
{{עוגןמ|יט}} '''וכן אם כו'.''' מהנ"ל דלר"ה הבעל ירית ואף בני מערבא ל"פ אלא משום דס"ל דלאו כאומר מעכשיו דמי:


{{עוגןמ|כ}} '''ואם הם כו'.''' ערשב"ם קלז א' ד"ה דתניא ומיהו לר"ל כו' ובמעכשיו מודה רשב"ג כנ"ל:
{{עוגןמ|כ}} '''ואם הם כו'.''' ערשב"ם קלז א' ד"ה דתניא ומיהו לר"ל כו' ובמעכשיו מודה רשב"ג כנ"ל:


{{עוגןמ|כא}} '''והיא כו' הלכך כו'.''' כמש"ש קלו ב' איתביה ר"י לר"ל כו' אחריך שאני כו' והתניא כו' וכבר כתבתי שבכה"ג מודה רשב"ג דלא קנה אלא פירות:
{{עוגןמ|כא}} '''והיא כו' הלכך כו'.''' כמש"ש קלו ב' איתביה ר"י לר"ל כו' אחריך שאני כו' והתניא כו' וכבר כתבתי שבכה"ג מודה רשב"ג דלא קנה אלא פירות:


{{עוגןמ|כב}} '''או ליורשי.''' ומכח זה הכריח המ"מ פי' הרמב"ם בס"ד ועבה"ג בס"ט והר"ן הכריח מכח זה גי' הגאונים:
{{עוגןמ|כב}} '''או ליורשי.''' ומכח זה הכריח המ"מ פי' הרמב"ם בס"ד ועבה"ג בס"ט והר"ן הכריח מכח זה גי' הגאונים:


{{עוגןמ|כג}} '''ואפי' כו'.''' הוא עובדא דרב ביבי:
{{עוגןמ|כג}} '''ואפי' כו'.''' הוא עובדא דרב ביבי:


{{עוגןמ|כד}} '''אמר אחריך כו'.''' הוא עובדא דסבתא לפי גי' שלנו:
{{עוגןמ|כד}} '''אמר אחריך כו'.''' הוא עובדא דסבתא לפי גי' שלנו:


{{עוגןמ|כה}} '''אבל כו' אין כו'.''' ר"ל יורשים שבאו מצדה ולא מצד אביה וכמ"ש הרשב"ם שם ד"ה ולא היא כו' דליורשיו הראוין כו'. אבל א"א להמצא דין זה אלא בבעלה וכעובדא דשם או שהנותן נקיבה וכמ"ש קנט ב' א"ל ר"ש תניתוה כו' ה"ד כו' אלא וכו' וכ"כ ב"י בשם לפי גי' הגאונים ובתרה לירתה למה הוצרך לומר ותי' דנ"מ דיורשי הבת ממשפחת אביה יורשין אותה דלא מפקינן אלא בעל משום דה"ל ראוי אבל לדעת הרי"ף דלמסקנא אחריך לאו כמעכשיו דמי אף כשאמר אין יורשיה ממשפחת אביה יורשין אותה אלא נ"מ כו' ע"ש ואע"ג שבגמ לא מפיק אלא בעל ה"ה לשאר יורשיה וכמש"ש קיד ב' מה אשה כו' וכן שם קנט ב':
{{עוגןמ|כה}} '''אבל כו' אין כו'.''' ר"ל יורשים שבאו מצדה ולא מצד אביה וכמ"ש הרשב"ם שם ד"ה ולא היא כו' דליורשיו הראוין כו'. אבל א"א להמצא דין זה אלא בבעלה וכעובדא דשם או שהנותן נקיבה וכמ"ש קנט ב' א"ל ר"ש תניתוה כו' ה"ד כו' אלא וכו' וכ"כ ב"י בשם לפי גי' הגאונים ובתרה לירתה למה הוצרך לומר ותי' דנ"מ דיורשי הבת ממשפחת אביה יורשין אותה דלא מפקינן אלא בעל משום דה"ל ראוי אבל לדעת הרי"ף דלמסקנא אחריך לאו כמעכשיו דמי אף כשאמר אין יורשיה ממשפחת אביה יורשין אותה אלא נ"מ כו' ע"ש ואע"ג שבגמ לא מפיק אלא בעל ה"ה לשאר יורשיה וכמש"ש קיד ב' מה אשה כו' וכן שם קנט ב':


{{עוגןמ|כו}} '''אא"כ כו'.''' שם דבר זה כו' ובכה"ג אף בני מערבא מודי כנ"ל:
{{עוגןמ|כו}} '''אא"כ כו'.''' שם דבר זה כו' ובכה"ג אף בני מערבא מודי כנ"ל:


{{עוגןמ|כז}} '''אמר נכסי כו'.''' כן דקדק בד"מ מדברי הטור מדין שקדם אבל אם אין לה זרע כו' וכ' ונ"ל הטעם דהואיל ובשעת המתנה לא ה"ל לשאר יורשים לירש כו' ודבריו תמוהין והטעם נמש"ל ובהדיא כ' הרשב"ם שם בד"ה ולא היא כו' ומעיקרא כי אמר כו':
{{עוגןמ|כז}} '''אמר נכסי כו'.''' כן דקדק בד"מ מדברי הטור מדין שקדם אבל אם אין לה זרע כו' וכ' ונ"ל הטעם דהואיל ובשעת המתנה לא ה"ל לשאר יורשים לירש כו' ודבריו תמוהין והטעם נמש"ל ובהדיא כ' הרשב"ם שם בד"ה ולא היא כו' ומעיקרא כי אמר כו':


{{עוגןמ|כח}} '''אמר נכסי כו' י"א כו'.''' כ"כ הר"ן לגי' הג' כנ"ל דהוצרך לומר ובתרה לירתה לזרע זרעה שלא יירשה דלירתה דוקא קאמר וכמ"ש מת שני בחיי ראשון כו' ודבריו תמוהים הא בהדיא מסקינן שם לירתי ואפי' כו' והיינו פלוגתייהו ול"ד לשם דירתי היינו בראוי לירש קאמר וכמש"ש וכן הקשה בדרישה אלא הנ"מ כמ"ש בעצמו שאינה רשאי למכור ואם נתנה במתנת ש"מ לא עשתה כלום וכן לענין בע"ח כמש"ש בס"ה וס"ו:
{{עוגןמ|כח}} '''אמר נכסי כו' י"א כו'.''' כ"כ הר"ן לגי' הג' כנ"ל דהוצרך לומר ובתרה לירתה לזרע זרעה שלא יירשה דלירתה דוקא קאמר וכמ"ש מת שני בחיי ראשון כו' ודבריו תמוהים הא בהדיא מסקינן שם לירתי ואפי' כו' והיינו פלוגתייהו ול"ד לשם דירתי היינו בראוי לירש קאמר וכמש"ש וכן הקשה בדרישה אלא הנ"מ כמ"ש בעצמו שאינה רשאי למכור ואם נתנה במתנת ש"מ לא עשתה כלום וכן לענין בע"ח כמש"ש בס"ה וס"ו:


{{עוגןמ|כט}} '''וי"ח.''' עבטור סי"ד בשם תשו' הרא"ש:
{{עוגןמ|כט}} '''וי"ח.''' עבטור סי"ד בשם תשו' הרא"ש:


{{עוגןמ|ל}} '''אע"פ שלוי כו'.''' ר"ל אחר שנתן שמעון ללוי ובעת שנתן לא היה אז של שמעון מ"מ כיון שעבר זכה למפרע דהא אפילו בעל יורשה בההיא עובדא דסבתא כמש"ש דבר זה כו' וכנ"ל:
{{עוגןמ|ל}} '''אע"פ שלוי כו'.''' ר"ל אחר שנתן שמעון ללוי ובעת שנתן לא היה אז של שמעון מ"מ כיון שעבר זכה למפרע דהא אפילו בעל יורשה בההיא עובדא דסבתא כמש"ש דבר זה כו' וכנ"ל:


{{עוגןמ|לא}} '''ולא אמר מהיום.''' כנ"ל ר"ס ו' אין כו':
{{עוגןמ|לא}} '''ולא אמר מהיום.''' כנ"ל ר"ס ו' אין כו':


{{עוגןמ|לב}} '''ואלו אמר כו'.''' כנ"ל דבני מערבא ל"פ בכה"ג והיא שיטת הגאונים אע"ג שיש חולקין בדבר:
{{עוגןמ|לב}} '''ואלו אמר כו'.''' כנ"ל דבני מערבא ל"פ בכה"ג והיא שיטת הגאונים אע"ג שיש חולקין בדבר:


{{עוגןמ|לג}} ''' (ליקוט) והעבדים כו'.''' עבה"ג ופשיט לה הרי"ף ממש"ש קכח ב' דרש מר זוטרא כו' אין כו' וכן הוא המסקנא בב"ק יב א' ע"ש (ע"כ):
{{עוגןמ|לג}} ''' (ליקוט) והעבדים כו'.''' עבה"ג ופשיט לה הרי"ף ממש"ש קכח ב' דרש מר זוטרא כו' אין כו' וכן הוא המסקנא בב"ק יב א' ע"ש (ע"כ):


{{עוגןמ|לד}} '''אמר לתת כו'.''' כמ"ש בגמ' דכל מידי דאשכחן דאקרי נכסי הוי בכלל נכסי ה"ה כאן. שם:
{{עוגןמ|לד}} '''אמר לתת כו'.''' כמ"ש בגמ' דכל מידי דאשכחן דאקרי נכסי הוי בכלל נכסי ה"ה כאן. שם:


{{עוגןמ|לה}} '''לא קרקעות כו'.''' עתוס' דב"ק יב א' ד"ה בעינן כו':
{{עוגןמ|לה}} '''לא קרקעות כו'.''' עתוס' דב"ק יב א' ד"ה בעינן כו':


{{עוגןמ|לו}} '''ולא ס"ת.''' כמ"ש בס' שקדם וז"ש מיהו והיינו לשיטת הרמב"ם בתקפו כהן כו':
{{עוגןמ|לו}} '''ולא ס"ת.''' כמ"ש בס' שקדם וז"ש מיהו והיינו לשיטת הרמב"ם בתקפו כהן כו':


{{עוגןמ|לז}} '''ולא שייר כו'.''' היינו לשיטת הרא"ש והגה בסי' ר"ן ס"ד דבעינן שיור כדי פרנסתו:
{{עוגןמ|לז}} '''ולא שייר כו'.''' היינו לשיטת הרא"ש והגה בסי' ר"ן ס"ד דבעינן שיור כדי פרנסתו:


{{עוגןמ|לח}} '''דשטרות כו'.''' גמ' דב"ב שם:
{{עוגןמ|לח}} '''דשטרות כו'.''' גמ' דב"ב שם:


{{עוגןמ|לט}} '''אבל אם כו'.''' עתוס' ע"ז א' ד"ה אמר. והא דאמר במי כו' ה"מ מתנת ש"מ כו':
{{עוגןמ|לט}} '''אבל אם כו'.''' עתוס' ע"ז א' ד"ה אמר. והא דאמר במי כו' ה"מ מתנת ש"מ כו':





גרסה אחרונה מ־00:19, 15 ביולי 2020

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png רמח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) אין כו'. קלז א' איפסיק ה' כרשב"ג וסוגיא דשם קכ"ה ב' כרשב"ג וכן ספ"י דכתובות:

(ב) כגון כו'. כמש"ש לדברי ריב"ב וריב"ב בכה"ג קאמר כמש"ש ק"ל א':

(ג) ואפי' אם כו'. מדפריך שם והא שלח רב אחא וברייתא ראשונה ע"כ גם שלישי ראוי ליורשו דאל"כ הדק"ל הא ירש קאמר:

(ד) וכן כו'. דלאו דידיה הוא:

(ה) שכל. כ"פ הגאונים ג"כ ודלא כרשב"ם שם שכ' דוקא בדלא פירש בלשון מתנה וע"ש קלג א' הגי' שאין לשון מתנה כו' מ' כדברי הגאונים:

(ו) ואם כו'. עבפ"ק דגטין:

(ז) אבל הבריא כו'. וז"ש שם קלג א' א"ר הונא ש"מ כו' כדשלח כו':

(ח) ואמר. ברמב"ם הגי' או אמר וכ' הב"י דהוא תי' אחר לקושיא הנ"ל דכה"ג אפי' בלשון ירושה כיון שלא באו הנכסים לידם:

(ט) וכן דין כו'. ערשב"ם ד"ה יחזרו כו':

(י) (ליקוט) ואם עבר כו'. דאיפסוק ה' כרשב"ג ול"ת דר"י לטעמיה ואנן קי"ל כר"ל דהא אביי ג"כ ס"ל כוותיה שם דקא' איזהו כו' וכן בספ"י דכתובות וכן רבא בעצמו דפ' כר"ל ס"ל כרשב"ג שם קכ"ה ב' וערשב"ם קלז א' ד"ה דתניא כו' וד"ה ע"כ ל"פ כו' וכ"כ הרא"ש שם והרי"ף שם וש"פ וז"ש בס"ז אין כו' כו' ועמש"ש (ע"כ):

(יא) או נתן כו'. ממש"ש ומודה שאם נתנן כו' מ"ט כו'. ב"י:

(יב) שאין לשני כו'. שם קלו ב' אחריך שאני:

(יג) נתן לראשון כו'. ערשב"ם שם ד"ה דתניא כו' ומיהו לר"ל כו' משא"כ לזמן דלא אקני ליה אלא פירות כמ"ש בגטין מח א' ואזדו לטעמייהו כו':

(יד) היה חוב כו'. עס"ז בהג"ה אמר נכסי לך כו' מ"ש שם בשם הר"ן ע"ש:

(טו) מת כו' כמ"ש בפסחים לא כיון דיכול לסלקו כו' וע"ל סי' קג ס"ו מש"ש:

(טז) אין כו'. עבה"ג ומתני' שם קלו א' מכר האב כו'. רא"ש:

(יז) וי"א דלא כו'. דלא זכה בגוף מעולם:

(יח) וי"ח כו'. ממש"ש קלג א' אר"ה כו' כדשלח כו' ואמרינן קכ"ה ב' דר"ה ס"ל כל האומר כו' ועב"י במחו' א' בשם הרשב"א:

(יט) וכן אם כו'. מהנ"ל דלר"ה הבעל ירית ואף בני מערבא ל"פ אלא משום דס"ל דלאו כאומר מעכשיו דמי:

(כ) ואם הם כו'. ערשב"ם קלז א' ד"ה דתניא ומיהו לר"ל כו' ובמעכשיו מודה רשב"ג כנ"ל:

(כא) והיא כו' הלכך כו'. כמש"ש קלו ב' איתביה ר"י לר"ל כו' אחריך שאני כו' והתניא כו' וכבר כתבתי שבכה"ג מודה רשב"ג דלא קנה אלא פירות:

(כב) או ליורשי. ומכח זה הכריח המ"מ פי' הרמב"ם בס"ד ועבה"ג בס"ט והר"ן הכריח מכח זה גי' הגאונים:

(כג) ואפי' כו'. הוא עובדא דרב ביבי:

(כד) אמר אחריך כו'. הוא עובדא דסבתא לפי גי' שלנו:

(כה) אבל כו' אין כו'. ר"ל יורשים שבאו מצדה ולא מצד אביה וכמ"ש הרשב"ם שם ד"ה ולא היא כו' דליורשיו הראוין כו'. אבל א"א להמצא דין זה אלא בבעלה וכעובדא דשם או שהנותן נקיבה וכמ"ש קנט ב' א"ל ר"ש תניתוה כו' ה"ד כו' אלא וכו' וכ"כ ב"י בשם לפי גי' הגאונים ובתרה לירתה למה הוצרך לומר ותי' דנ"מ דיורשי הבת ממשפחת אביה יורשין אותה דלא מפקינן אלא בעל משום דה"ל ראוי אבל לדעת הרי"ף דלמסקנא אחריך לאו כמעכשיו דמי אף כשאמר אין יורשיה ממשפחת אביה יורשין אותה אלא נ"מ כו' ע"ש ואע"ג שבגמ לא מפיק אלא בעל ה"ה לשאר יורשיה וכמש"ש קיד ב' מה אשה כו' וכן שם קנט ב':

(כו) אא"כ כו'. שם דבר זה כו' ובכה"ג אף בני מערבא מודי כנ"ל:

(כז) אמר נכסי כו'. כן דקדק בד"מ מדברי הטור מדין שקדם אבל אם אין לה זרע כו' וכ' ונ"ל הטעם דהואיל ובשעת המתנה לא ה"ל לשאר יורשים לירש כו' ודבריו תמוהין והטעם נמש"ל ובהדיא כ' הרשב"ם שם בד"ה ולא היא כו' ומעיקרא כי אמר כו':

(כח) אמר נכסי כו' י"א כו'. כ"כ הר"ן לגי' הג' כנ"ל דהוצרך לומר ובתרה לירתה לזרע זרעה שלא יירשה דלירתה דוקא קאמר וכמ"ש מת שני בחיי ראשון כו' ודבריו תמוהים הא בהדיא מסקינן שם לירתי ואפי' כו' והיינו פלוגתייהו ול"ד לשם דירתי היינו בראוי לירש קאמר וכמש"ש וכן הקשה בדרישה אלא הנ"מ כמ"ש בעצמו שאינה רשאי למכור ואם נתנה במתנת ש"מ לא עשתה כלום וכן לענין בע"ח כמש"ש בס"ה וס"ו:

(כט) וי"ח. עבטור סי"ד בשם תשו' הרא"ש:

(ל) אע"פ שלוי כו'. ר"ל אחר שנתן שמעון ללוי ובעת שנתן לא היה אז של שמעון מ"מ כיון שעבר זכה למפרע דהא אפילו בעל יורשה בההיא עובדא דסבתא כמש"ש דבר זה כו' וכנ"ל:

(לא) ולא אמר מהיום. כנ"ל ר"ס ו' אין כו':

(לב) ואלו אמר כו'. כנ"ל דבני מערבא ל"פ בכה"ג והיא שיטת הגאונים אע"ג שיש חולקין בדבר:

(לג) (ליקוט) והעבדים כו'. עבה"ג ופשיט לה הרי"ף ממש"ש קכח ב' דרש מר זוטרא כו' אין כו' וכן הוא המסקנא בב"ק יב א' ע"ש (ע"כ):

(לד) אמר לתת כו'. כמ"ש בגמ' דכל מידי דאשכחן דאקרי נכסי הוי בכלל נכסי ה"ה כאן. שם:

(לה) לא קרקעות כו'. עתוס' דב"ק יב א' ד"ה בעינן כו':

(לו) ולא ס"ת. כמ"ש בס' שקדם וז"ש מיהו והיינו לשיטת הרמב"ם בתקפו כהן כו':

(לז) ולא שייר כו'. היינו לשיטת הרא"ש והגה בסי' ר"ן ס"ד דבעינן שיור כדי פרנסתו:

(לח) דשטרות כו'. גמ' דב"ב שם:

(לט) אבל אם כו'. עתוס' ע"ז א' ד"ה אמר. והא דאמר במי כו' ה"מ מתנת ש"מ כו':


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון