שו"ת הרא"ש/צב/ג: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירה אוטומטית מתוך ספריא + התאמה ע"י עורכי האוצר, לרגל יום היארצייט) |
מ (←top: החלפות באמצעות AWB) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{הועלה אוטומטית}} | <noinclude>{{הועלה אוטומטית}}{{ניווט כללי עליון}}'''שו"ת הרא"ש כלל צב - סימן ג'''</noinclude> | ||
'''עוד''' ילמדני ראובן שהשכיר בהמתו לשמעון לב' ימים לילך ולחזור וביום שני בחזרתו גדל הנהר ממי הגשמים עד שהוצרך לעכב יום אחד אם חייב ליתן שכירות אותו יום אם נאמר אנוס היה או נחלק בין אנסא דשכירות דאיבעי ליה לאיתנויי או יהא דומה למבטל כיסו של חבירו דאין לו עליו אלא תרעומת ואם הוא פטור אם המשכיר חייב ליתן לה מזונות אותו יום. | |||
'''תשובה''' אם שכר הבהמה לימים לא שייך ביה טענת אונס כל כך כי היה התנאי בכל יום שיעכבנה יתן שכרו ואם שכרה למקום פלוני ולחזור או שכרה לב' ימים והזכיר המקום שרצה ללכת שם וידעו שהוא מהלך שני ימים ועכבהו גידול הנהר אי לא הוה רגיל להתגדל פסידא דבעל בהמה הוא ואי הוה רגיל דגדל והשוכר הכיר ענין הנהר ולא המשכיר פסידא דשוכר ואם שניהם ידעו פסידא דבעל בהמה ומזונות הבהמה והשכירות דין אחד להם. | |||
<noinclude>{{שולי הגליון}}{{פורסם בנחלת הכלל}}{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
'''תשובה ''' אם שכר הבהמה לימים לא שייך ביה טענת אונס כל כך כי היה התנאי בכל יום שיעכבנה יתן שכרו ואם שכרה למקום פלוני ולחזור או שכרה לב' ימים והזכיר המקום שרצה ללכת שם וידעו שהוא מהלך שני ימים ועכבהו גידול הנהר אי לא הוה רגיל להתגדל פסידא דבעל בהמה הוא ואי הוה רגיל דגדל והשוכר הכיר ענין הנהר ולא המשכיר פסידא דשוכר ואם שניהם ידעו פסידא דבעל בהמה ומזונות הבהמה והשכירות דין אחד להם. | |||
{{ | |||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | |||
גרסה מ־23:35, 8 ביוני 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שו"ת הרא"ש 
צב ג
|
< הקודם · הבא > |
עוד ילמדני ראובן שהשכיר בהמתו לשמעון לב' ימים לילך ולחזור וביום שני בחזרתו גדל הנהר ממי הגשמים עד שהוצרך לעכב יום אחד אם חייב ליתן שכירות אותו יום אם נאמר אנוס היה או נחלק בין אנסא דשכירות דאיבעי ליה לאיתנויי או יהא דומה למבטל כיסו של חבירו דאין לו עליו אלא תרעומת ואם הוא פטור אם המשכיר חייב ליתן לה מזונות אותו יום.
תשובה אם שכר הבהמה לימים לא שייך ביה טענת אונס כל כך כי היה התנאי בכל יום שיעכבנה יתן שכרו ואם שכרה למקום פלוני ולחזור או שכרה לב' ימים והזכיר המקום שרצה ללכת שם וידעו שהוא מהלך שני ימים ועכבהו גידול הנהר אי לא הוה רגיל להתגדל פסידא דבעל בהמה הוא ואי הוה רגיל דגדל והשוכר הכיר ענין הנהר ולא המשכיר פסידא דשוכר ואם שניהם ידעו פסידא דבעל בהמה ומזונות הבהמה והשכירות דין אחד להם.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |