מפתחי חכמת אמת/י: הבדלים בין גרסאות בדף
(י: הקו) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
לאחר שנצטמצם האור וניתק לצדדין ולא נשאר באמצע ה"חלל ומקום פנוי" רק רשימו לבד, המשיך הוא יתברך אור דרך קו ישר אחד, מן האין סוף אל תוך החלל, וממלא אותו, ולא נתפשט ונמשך האור הזה אל תוך החלל רק דרך קו אחד בלבד, שאל"כ יחזור הדבר לכמות שהי', ויחזור ויתחבר האור הזה שבתוך החלל עם אור האין סוף יחד כבראשונה. ודרך הקו הזה נמשך וירד אור האין סוף המאציל אל תוך החלל העיגול שהוא הנאצל, וע"י כן מתדבקים המאציל בנאצל יחד, היינו אור אין סוף הבלתי מצומצם רק הנתקבץ דרך משל לצדדין, עם האור המצומצם שבתוך החלל ומקום פנוי. | לאחר שנצטמצם האור וניתק לצדדין ולא נשאר באמצע ה"חלל ומקום פנוי" רק רשימו לבד, המשיך הוא יתברך אור דרך קו ישר אחד, מן האין סוף אל תוך החלל, וממלא אותו, ולא נתפשט ונמשך האור הזה אל תוך החלל רק דרך קו אחד בלבד, שאל"כ יחזור הדבר לכמות שהי', ויחזור ויתחבר האור הזה שבתוך החלל עם אור האין סוף יחד כבראשונה. ודרך הקו הזה נמשך וירד אור האין סוף המאציל אל תוך החלל העיגול שהוא הנאצל, וע"י כן מתדבקים המאציל בנאצל יחד, היינו אור אין סוף הבלתי מצומצם רק הנתקבץ דרך משל לצדדין, עם האור המצומצם שבתוך החלל ומקום פנוי. | ||
ונקרא בשם "קו", כי ענין הקו הוא שיש לו אורך ואין לו רוחב, והיינו שמורה על מיעוט האור לגבי אין סוף שמרומז במיעוט הרוחב{{ | ונקרא בשם "קו", כי ענין הקו הוא שיש לו אורך ואין לו רוחב, והיינו שמורה על מיעוט האור לגבי אין סוף שמרומז במיעוט הרוחב{{תוספת|א|ועיין ב"סדר התפילה" בפי' על פתח אליהו, שמסביר שם את ענין הקו שאינו אלא בחי' הארה בעלמא ממנו בערך טיפה בים אוקינוס, במשלים והסברים עיי"ש היטב.}} - וזהו מוכרח כדי שלא יחזור הדבר כמו שהי' כנ"ל - ובחי' האורך מורה על מה שהוא נמשך בכל העולמות אבי"ע, והיינו שמאיר בכל עולם ועולם ע"י התלבשותו תחילה בכלים דאצילות. | ||
והקו והרשימו מתיחדים יחד והם כמו ענין אורות וכלים - שיתבאר אי"ה לקמן - רק שהם בחי' אורות וכלים לכללות העולמות, היינו כמו שיש בכל עולם בפרט עשר ספירות ובחי' אורות וכלים, כן ישנן כל הבחינות והמדרגות הללו בכללות כל העולמות, היינו "עשר ספירות" אחת בין כל העולמות, והקו והרשימו הם בבחי' אורות וכלים לכללות העולמות, כי בכל בחי' ומדריגה יש דוגמת נשמה וגוף, עד"מ, שהוא ג"כ ענין אורות וכלים בכל ספירה וספירה כדלקמן, [[מפתחי חכמת אמת/נה|סי' נ"ה]]. | והקו והרשימו מתיחדים יחד והם כמו ענין אורות וכלים - שיתבאר אי"ה לקמן - רק שהם בחי' אורות וכלים לכללות העולמות, היינו כמו שיש בכל עולם בפרט עשר ספירות ובחי' אורות וכלים, כן ישנן כל הבחינות והמדרגות הללו בכללות כל העולמות, היינו "עשר ספירות" אחת בין כל העולמות, והקו והרשימו הם בבחי' אורות וכלים לכללות העולמות, כי בכל בחי' ומדריגה יש דוגמת נשמה וגוף, עד"מ, שהוא ג"כ ענין אורות וכלים בכל ספירה וספירה כדלקמן, [[מפתחי חכמת אמת/נה|סי' נ"ה]]. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
הרשימו הוא עד"מ הכלי לגבי אור הקו שבתוכו הנמשך מאין סוף ממש, והאור הזה של הקו נעשה כמו נשמה להאור שבהרשימו היינו חיותו וקיומו, וע"י שניהם נתהוו כל הנאצלים והעולמות שלאחריהם. | הרשימו הוא עד"מ הכלי לגבי אור הקו שבתוכו הנמשך מאין סוף ממש, והאור הזה של הקו נעשה כמו נשמה להאור שבהרשימו היינו חיותו וקיומו, וע"י שניהם נתהוו כל הנאצלים והעולמות שלאחריהם. | ||
ובזה נבאר מאמרם ז"ל - הביאו רש"י ז"ל בפ' בראשית - "שבתחילה עלה במחשבה לבראתו במדת הדין, וראה שאין העולם מתקיים והקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין", כלומר שבתחילה עלה במחשבה לבראתו רק מהרשימו לבד שהוא בחי' דינים וצמצומים, וראה שאין העולם מתקיים שתף מדת הרחמים למדת הדין, היינו שהמשיך אור מסביבת החלל לתוכו, שהוא רחמים פשוטים מאין סוף ממש, ושתפה למדת הדין שבאור הרשימו{{ | ובזה נבאר מאמרם ז"ל - הביאו רש"י ז"ל בפ' בראשית - "שבתחילה עלה במחשבה לבראתו במדת הדין, וראה שאין העולם מתקיים והקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין", כלומר שבתחילה עלה במחשבה לבראתו רק מהרשימו לבד שהוא בחי' דינים וצמצומים, וראה שאין העולם מתקיים שתף מדת הרחמים למדת הדין, היינו שהמשיך אור מסביבת החלל לתוכו, שהוא רחמים פשוטים מאין סוף ממש, ושתפה למדת הדין שבאור הרשימו{{תוספת|ב|אח"כ מצאתי כן בפי' "מגיד משנה" על ה"משנת חסידים" שמביא בשם מה"ש, ובאמת בעיוני שם במשנת חסידים עצמו ראיתי שמבואר שם כמעט בדבריו וז"ל: ושתף שורש דין זה במדת רחמים, במה שמשך לתוכו קו אור דק להחיות העולמות אשר יאציל בתוכו עיי"ש. ועיין לקמן {{ממ|}} בענין "תהו ותיקון" שנבאר אי"ה בשם הרמח"ל ז"ל פי' אחר על דברי חז"ל אלו.}}, ונמצא דהעולמות נתהוו משניהם{{תוספת|ג|ומה שהי' נצרך לסלק מקודם את האור ע"י הצמצום, ואח"כ להחזירו במדה ומשקל דרך הקו ההוא, והרי הי' יכול להניח אותה הבחי' של הקו ההוא במקומה, ויסלק רק שאר האור, כיון שהי' עתיד להחזירו באחרונה, עיין ע"ז שער ההקדמות, הקדמה ה'; ועיין בס' "נחמד ונעים" לר' ברוך קוסיבר זצללה"ה בהקדמה גדולה מה שמתרץ על זה.}}. | ||
---- | |||
{{ביאורים}} | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה מ־12:02, 2 בפברואר 2020
|
< הקודם · הבא > |
לאחר שנצטמצם האור וניתק לצדדין ולא נשאר באמצע ה"חלל ומקום פנוי" רק רשימו לבד, המשיך הוא יתברך אור דרך קו ישר אחד, מן האין סוף אל תוך החלל, וממלא אותו, ולא נתפשט ונמשך האור הזה אל תוך החלל רק דרך קו אחד בלבד, שאל"כ יחזור הדבר לכמות שהי', ויחזור ויתחבר האור הזה שבתוך החלל עם אור האין סוף יחד כבראשונה. ודרך הקו הזה נמשך וירד אור האין סוף המאציל אל תוך החלל העיגול שהוא הנאצל, וע"י כן מתדבקים המאציל בנאצל יחד, היינו אור אין סוף הבלתי מצומצם רק הנתקבץ דרך משל לצדדין, עם האור המצומצם שבתוך החלל ומקום פנוי.
ונקרא בשם "קו", כי ענין הקו הוא שיש לו אורך ואין לו רוחב, והיינו שמורה על מיעוט האור לגבי אין סוף שמרומז במיעוט הרוחב[א] - וזהו מוכרח כדי שלא יחזור הדבר כמו שהי' כנ"ל - ובחי' האורך מורה על מה שהוא נמשך בכל העולמות אבי"ע, והיינו שמאיר בכל עולם ועולם ע"י התלבשותו תחילה בכלים דאצילות.
והקו והרשימו מתיחדים יחד והם כמו ענין אורות וכלים - שיתבאר אי"ה לקמן - רק שהם בחי' אורות וכלים לכללות העולמות, היינו כמו שיש בכל עולם בפרט עשר ספירות ובחי' אורות וכלים, כן ישנן כל הבחינות והמדרגות הללו בכללות כל העולמות, היינו "עשר ספירות" אחת בין כל העולמות, והקו והרשימו הם בבחי' אורות וכלים לכללות העולמות, כי בכל בחי' ומדריגה יש דוגמת נשמה וגוף, עד"מ, שהוא ג"כ ענין אורות וכלים בכל ספירה וספירה כדלקמן, סי' נ"ה.
הרשימו הוא עד"מ הכלי לגבי אור הקו שבתוכו הנמשך מאין סוף ממש, והאור הזה של הקו נעשה כמו נשמה להאור שבהרשימו היינו חיותו וקיומו, וע"י שניהם נתהוו כל הנאצלים והעולמות שלאחריהם.
ובזה נבאר מאמרם ז"ל - הביאו רש"י ז"ל בפ' בראשית - "שבתחילה עלה במחשבה לבראתו במדת הדין, וראה שאין העולם מתקיים והקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין", כלומר שבתחילה עלה במחשבה לבראתו רק מהרשימו לבד שהוא בחי' דינים וצמצומים, וראה שאין העולם מתקיים שתף מדת הרחמים למדת הדין, היינו שהמשיך אור מסביבת החלל לתוכו, שהוא רחמים פשוטים מאין סוף ממש, ושתפה למדת הדין שבאור הרשימו[ב], ונמצא דהעולמות נתהוו משניהם[ג].
- ↑ ועיין ב"סדר התפילה" בפי' על פתח אליהו, שמסביר שם את ענין הקו שאינו אלא בחי' הארה בעלמא ממנו בערך טיפה בים אוקינוס, במשלים והסברים עיי"ש היטב.
- ↑ אח"כ מצאתי כן בפי' "מגיד משנה" על ה"משנת חסידים" שמביא בשם מה"ש, ובאמת בעיוני שם במשנת חסידים עצמו ראיתי שמבואר שם כמעט בדבריו וז"ל: ושתף שורש דין זה במדת רחמים, במה שמשך לתוכו קו אור דק להחיות העולמות אשר יאציל בתוכו עיי"ש. ועיין לקמן בענין "תהו ותיקון" שנבאר אי"ה בשם הרמח"ל ז"ל פי' אחר על דברי חז"ל אלו.
- ↑ ומה שהי' נצרך לסלק מקודם את האור ע"י הצמצום, ואח"כ להחזירו במדה ומשקל דרך הקו ההוא, והרי הי' יכול להניח אותה הבחי' של הקו ההוא במקומה, ויסלק רק שאר האור, כיון שהי' עתיד להחזירו באחרונה, עיין ע"ז שער ההקדמות, הקדמה ה'; ועיין בס' "נחמד ונעים" לר' ברוך קוסיבר זצללה"ה בהקדמה גדולה מה שמתרץ על זה.