מפתחי חכמת אמת/ט
|
< הקודם · הבא > |
בכדי להגדיר ולהסביר את מהות ענין הרשימו ולתת לו צביון הראוי וצורה מבוררת אביא בזה איזה משלים ודוגמאות לקוחים מספרים, שמסבירים ומקרבים אל השכל את גדר ומהות ענין הרשימו.
המגיד הק' ממיזריץ זצלל"ה (בספרו "אור תורה") מסביר במשל: אם רואה אדם בנין או ציור נאה, הרי שגם אחר הראות הזה נשאר הרשימו חקוק בלבו וכל הבנין, ושזהו נקרא רשימו בכל מקום.
ובמשל אחר (שם) הפנימיות שהיא החכמה הנעלמה, אין כח לא בתלמיד להשיגו ולא בהרב להבינו, אך זאת פעולת הרב בתלמידו שמניח בו "רושם" חכמתו הסתומה.
וכן הרב מלאדי זצללה"ה תלמידו (ב"לקוטי תורה", בהוספות לסדר ויקרא) מסביר את ענין הרשימו על דרך אדם השומע חכם גדול חוזר על למודו בגירסא בלי עיון בחזרת לשון המשנה בקריאה בעלמא לשינון הזכרון, הרי נסתלקה כל העמקות והרחבת השכל ואינה מתגלה כלל באותיות אלו באותו המובן של העמקות שיש בענין השכלי ההוא, ואותיות הגירסא הן בבחי' רשימו לגבי אור השכל שיש בענין העיוני ההוא, וכן הדבר באור אין סוף שאע"פ שנסתלק ממקום העולמות, מ"מ נשאר בו הרשימו.
אמנם זה ההעלם של החכם החוזר על למודו הוא רק לגבי זולתו, שאותיות הדיבור של גירסתו אינן מתגלות ממש רק בבחי' רשימו של אור השכל, אבל לגבי החכם בעצמו, שכל הענין גלוי וידוע לו על בוריו בכל עמקותו וסוקר במחשבה אחת מה שצריך לפרש בדברים זמן רב, אין שום מקום כלל להעלם והסתלקות השכל והמחשבה. ואם כך הוא באדם ששכלו הוא בעל גבול, ואע"פ כן כשהוא בקי ויודע את הענין אין אצלו שום העלם גם בשעה שאינו מדבר באותו הענין, כל שכן וקל וחומר באלפי אלפים והבדלות לגבי אור אין סוף ב"ה, שגם בהיותו בבחי' צמצום שנסתלק האור ונשאר רק הרשימו, שאין זה שום העלם כלל לגבי האור אין סוף, ולכן "אני הוי' לא שניתי".
דבריו הללו האירו נגד עיני ועשו רושם במעמקי לבבי איך שהוא ז"ל מסביר את ענין הרשימו והצמצום בשלילת השנוי, וכן אנו רואים בדברי האר"י ז"ל שהבאתי לעיל שמסביר את ענין הצמצום במשל על דרך משים אבן בתוך ברכת מים כו', כדי שלא לטעות בשנוי וחסרון בהבורא יתברך ח"ו, וכן מבואר בספרים בביאור האיך שייך בספירות העליונות, שהאורות יוגבלו בהכלים דספירות, בבחי' חסד לבד או גבורה כו', הלא האורות הם בבחינת אין סוף, והאיך שייך שיוגבלו במדריגה אחת בחי' חסד או גבורה לבד, ומבואר המשל לזה ע"ד מים שמשתנים לפי גוון הכלים[1], דאם שופכים מים בכלי ירוקה עד"מ, נראה ונדמה לעין הגשמית שגם המים הם במראה ירוקה, הגם שבאמת המים לא נשתנו כלל, והמה כמו שהיו וד"ל.
- ↑ כעין משל זה מובא עוד ב"חובת הלבבות" (שער הבחינה פרק א') ועיין בזה היטב באריכות בס' "עסיס רמונים" קיצור הפרדס מהרמ"ק זצ"ל שער עצמות וכלים פרק ד'. ועיין עוד ב"תניא" אגה"ק פרק כ' ד"ה "איהו וחיוהי" כו' בביאור יחוד "אורות וכלים" עיי"ש.