גליוני הש"ס/נדרים/ח/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף ח' ע"א'''}} | |||
'''{{עוגן1|מניין}} שנשבעין לקיים כו'.''' נ"ב ע' שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' רצ"ב רצ"ג רצ"ד רצ"ה וע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ט"ו והנה לכאורה הכונה כאן דמותר לישבע ולא חשיב שבועת שוא וכדאמר הא קמ"ל דשרי כו' ואולם ברש"י חגיגה יו"ד א' ד"ה שנשבעין לקיים המצוה כ' דמצוה לישבע לקיים מצוה ע"ש וע"ש בתוד"ה לקיים ג"כ חידוש דמשמע מדבריהם דרק בשבועה בשם לקיים מצוה הוא דיש ענין הזריזות אבל לא בשבועה גרידא עש"ה: | |||
'''{{עוגן1|דשרי}} לי' לאיניש לזרוזי נפשי'.''' נ"ב ע' תוספתא שבועות פ"ב שבועה שלא אוכל שלא אוכל ואכל אינו חייב אלא אחת שלא אמר אלא לזרז את הראשונות: | |||
'''{{עוגן1|נדר}} גדול נדר כו'.''' נ"ב ע' פי' כר"ן דכ' דאיירי בשבועה וע' פי' הרא"ש דכ' דהוי כנדר צדקה וע' שו"ת מהר"ם פדוואה סי' ע"ב וע' רא"ש תענית פ"ק סי' י"ד דמסופק לומר דנדר להתענות הוי חיוב דאוריתא להתענות מתורת נדר עש"ה וצ"ל ג"כ דילפי' לי' מנדר צדקה דכל נדר לענין מצוה מחויבין לקיימו ואולי תענית דוקא דהוי כמקריב חלבו ודמו ודמי לנדר קרבן ואולם דוחק לומר דיהי' משום זה נדר דאוריתא וע"ע ברא"ש שם ס' י"ג וע' בר"ן שם דק"ע ע"ב מדפי הרי"ף ד"ה ואיכא למידק מש"ש וקבלה דתענית לא חמירא כנדר גמור כו' לפי שאינה אלא קבלה לדבר מצוה כו' עש"ה כל הדיבור והנה פי' הר"ן כאן דאיירי בשבועה ע' כזה עוד בעירובין ל' א' דמוקי ברייתא דנודר מן הככר מערבין לו בה דאיירי בשבועה ע"ש ברש"י וע"ע מנחות ק"ט ב' הדירן שלא לעבוד עכו"ם והכונה שהשביען וכדמייתי עלי' קרא ונשבעות לד' צבאות ע"ש וע"ע סנהדרין כ"ד א' במשנה דור לי בחיי ראשך וברש"י דור לי ל' שבועה: | |||
'''{{עוגן1|והלא}} מושבע ועומד כו'.''' נ"ב הא דק' דהא אין מושבע ועומד על פרק זה דייקא ע' שו"ת תשב"ץ ח"א סי' ק' בסוף התשובה ד"ה עוד אני אומר כו': | |||
שם ר"ן ד"ה ולא כו' שהיא חלה לגבי בל יחל | '''{{עוגן1|נידוהו}} בחלום כו'.''' נ"ב בשאלתות פ' מקץ יש שם כמה דברי חידוש בזה ומש"ש והוא דגמירי אבות ומדות אין מבואר אם כונתו שהמתירים צריך שיהיו גמירי כו' או שהרואים בחלום שנידוהו צריך שיהיו גמירי כו' ומ"ש מדות ג"כ אין מבואר אם כונתו משניות מס' מדות או מדות שהתורה נדרשת בהן או כונתו מדות של דרך ארץ בעלמא שידעו מדות אנושיות היינו שהמתירים [או הרואים ויותר מסתבר לפי"ז דקאי אמתירים] יהיו אנשי דרך ארץ מיהת בכל פנים אם אינם בעלי תנו הילכתא וע' קידושין מ' ב' במשנה: | ||
'''{{עוגן1|ר"ן}} ד"ה {{עוגן1|ולא}} כו' שהיא חלה לגבי בל יחל.''' נ"ב ע' גליון הגרע"א ז"ל וע' אריכות בשו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתנ"ט וע' הג"א בהג"ה ראשונה שבפ' שבועת העדות: | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> |
גרסה אחרונה מ־20:02, 26 באוגוסט 2024
מניין שנשבעין לקיים כו'. נ"ב ע' שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' רצ"ב רצ"ג רצ"ד רצ"ה וע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ט"ו והנה לכאורה הכונה כאן דמותר לישבע ולא חשיב שבועת שוא וכדאמר הא קמ"ל דשרי כו' ואולם ברש"י חגיגה יו"ד א' ד"ה שנשבעין לקיים המצוה כ' דמצוה לישבע לקיים מצוה ע"ש וע"ש בתוד"ה לקיים ג"כ חידוש דמשמע מדבריהם דרק בשבועה בשם לקיים מצוה הוא דיש ענין הזריזות אבל לא בשבועה גרידא עש"ה:
דשרי לי' לאיניש לזרוזי נפשי'. נ"ב ע' תוספתא שבועות פ"ב שבועה שלא אוכל שלא אוכל ואכל אינו חייב אלא אחת שלא אמר אלא לזרז את הראשונות:
נדר גדול נדר כו'. נ"ב ע' פי' כר"ן דכ' דאיירי בשבועה וע' פי' הרא"ש דכ' דהוי כנדר צדקה וע' שו"ת מהר"ם פדוואה סי' ע"ב וע' רא"ש תענית פ"ק סי' י"ד דמסופק לומר דנדר להתענות הוי חיוב דאוריתא להתענות מתורת נדר עש"ה וצ"ל ג"כ דילפי' לי' מנדר צדקה דכל נדר לענין מצוה מחויבין לקיימו ואולי תענית דוקא דהוי כמקריב חלבו ודמו ודמי לנדר קרבן ואולם דוחק לומר דיהי' משום זה נדר דאוריתא וע"ע ברא"ש שם ס' י"ג וע' בר"ן שם דק"ע ע"ב מדפי הרי"ף ד"ה ואיכא למידק מש"ש וקבלה דתענית לא חמירא כנדר גמור כו' לפי שאינה אלא קבלה לדבר מצוה כו' עש"ה כל הדיבור והנה פי' הר"ן כאן דאיירי בשבועה ע' כזה עוד בעירובין ל' א' דמוקי ברייתא דנודר מן הככר מערבין לו בה דאיירי בשבועה ע"ש ברש"י וע"ע מנחות ק"ט ב' הדירן שלא לעבוד עכו"ם והכונה שהשביען וכדמייתי עלי' קרא ונשבעות לד' צבאות ע"ש וע"ע סנהדרין כ"ד א' במשנה דור לי בחיי ראשך וברש"י דור לי ל' שבועה:
והלא מושבע ועומד כו'. נ"ב הא דק' דהא אין מושבע ועומד על פרק זה דייקא ע' שו"ת תשב"ץ ח"א סי' ק' בסוף התשובה ד"ה עוד אני אומר כו':
נידוהו בחלום כו'. נ"ב בשאלתות פ' מקץ יש שם כמה דברי חידוש בזה ומש"ש והוא דגמירי אבות ומדות אין מבואר אם כונתו שהמתירים צריך שיהיו גמירי כו' או שהרואים בחלום שנידוהו צריך שיהיו גמירי כו' ומ"ש מדות ג"כ אין מבואר אם כונתו משניות מס' מדות או מדות שהתורה נדרשת בהן או כונתו מדות של דרך ארץ בעלמא שידעו מדות אנושיות היינו שהמתירים [או הרואים ויותר מסתבר לפי"ז דקאי אמתירים] יהיו אנשי דרך ארץ מיהת בכל פנים אם אינם בעלי תנו הילכתא וע' קידושין מ' ב' במשנה:
ר"ן ד"ה ולא כו' שהיא חלה לגבי בל יחל. נ"ב ע' גליון הגרע"א ז"ל וע' אריכות בשו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתנ"ט וע' הג"א בהג"ה ראשונה שבפ' שבועת העדות:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |