גליוני הש"ס/שבת/קלח/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
קל"ח א' | {{מרכז|'''דף קל"ח ע"א'''}} | ||
'''{{עוגן1|אלא}} אמר אביי לוקה מכת מרדות מדרבנן שלא יעשה כו'.''' נ"ב ל' הבה"ג פכ"ג מה' שבת: | |||
'''{{עוגן1|מי}} איכא מידי כו'.''' נ"ב הכוונה דדבר שלפי דעת אחד מותר א"א שיטעה חבירו כל כך לומר שחייב כרת וכן להיפוך וע' כזה בשו"ת מהר"י ברונא סי' מ"ב מש"ש ולעניין ב' מוהלים בשבת אחד למול ואחד לעשות פריעה נ"ל דאין נכון כו' מיהו כרת אינו חייב כדאמרי' פר"א דמילה כו' מיהו נהי דחיובא ליכא איסורא מיהא איכא דאי שרי לכתחלה לא הוי טעי ר' כהנא לומר דחייב כרת כו' עכ"ל ע"ש וזהו שכתבו התוס' כאן ד"ה מי לא ידע רבי מאי קמשני דסוף סוף הא יש כאן ריחוק הדיעות מכרת להיתיר לכתחלה וא"א שיהי' דעת טעות בכמו זה: | |||
'''{{עוגן1|משום}} מה מתרינן בי' כו'.''' נ"ב כזה מ"ק ב' ב': | |||
'''{{עוגן1|כוותי'}} דידי מסתברא כו' ואידך אמר כוותי' דידי מסתברא.''' נ"ב כזה מנחות נ' ב', מועד קטן ב' ב': | |||
'''{{עוגן1|הי'}} כרוך עלי' חוט או משיחה מותר לנטותה לכתחלה.''' נ"ב הי' כרוך עלי' חוט או משיחה אין זו קרוי' טלית אלא אהל מאין יכול להתעטף בה יצתה מתורת טלית ונעשית ככילה ומותר לנטותה לכתחלה, ל' הבה"ג פכ"ד מה' שבת: | |||
{{ | '''{{עוגן1|בעא}} מיני' ר' כהנא מרב כילה מהו א"ל אף מטה אסורה מטה מהו א"ל אף כילה מותרת כילה ומטה מהו א"ל כילה אסורה ומטה מותרת ולא קשיא כו'.''' נ"ב כסיגנון זה בחולין נ"ב ב' בעא מיני' ר' כהנא מרב יש דרוסה לחתול כו' א"ל אף לחולדה יש דרוסה, יש דרוסה לחולדה כו', א"ל אף לחתול אין דרוסה, לחתול ולחולדה יש להן דרוסה או אין להן דרוסה א"ל לחתול יש דרוסה ולחולדה אין דרוסה ולא קשיא כו' [אגב שוטפא ציינתי זה כי הובא בתוס' כאן ד"ה בעאן: | ||
{{ | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
גרסה מ־03:45, 11 באוגוסט 2024
גליוני הש"ס 
שבת קלח א
אלא אמר אביי לוקה מכת מרדות מדרבנן שלא יעשה כו'. נ"ב ל' הבה"ג פכ"ג מה' שבת:
מי איכא מידי כו'. נ"ב הכוונה דדבר שלפי דעת אחד מותר א"א שיטעה חבירו כל כך לומר שחייב כרת וכן להיפוך וע' כזה בשו"ת מהר"י ברונא סי' מ"ב מש"ש ולעניין ב' מוהלים בשבת אחד למול ואחד לעשות פריעה נ"ל דאין נכון כו' מיהו כרת אינו חייב כדאמרי' פר"א דמילה כו' מיהו נהי דחיובא ליכא איסורא מיהא איכא דאי שרי לכתחלה לא הוי טעי ר' כהנא לומר דחייב כרת כו' עכ"ל ע"ש וזהו שכתבו התוס' כאן ד"ה מי לא ידע רבי מאי קמשני דסוף סוף הא יש כאן ריחוק הדיעות מכרת להיתיר לכתחלה וא"א שיהי' דעת טעות בכמו זה:
משום מה מתרינן בי' כו'. נ"ב כזה מ"ק ב' ב':
כוותי' דידי מסתברא כו' ואידך אמר כוותי' דידי מסתברא. נ"ב כזה מנחות נ' ב', מועד קטן ב' ב':
הי' כרוך עלי' חוט או משיחה מותר לנטותה לכתחלה. נ"ב הי' כרוך עלי' חוט או משיחה אין זו קרוי' טלית אלא אהל מאין יכול להתעטף בה יצתה מתורת טלית ונעשית ככילה ומותר לנטותה לכתחלה, ל' הבה"ג פכ"ד מה' שבת:
בעא מיני' ר' כהנא מרב כילה מהו א"ל אף מטה אסורה מטה מהו א"ל אף כילה מותרת כילה ומטה מהו א"ל כילה אסורה ומטה מותרת ולא קשיא כו'. נ"ב כסיגנון זה בחולין נ"ב ב' בעא מיני' ר' כהנא מרב יש דרוסה לחתול כו' א"ל אף לחולדה יש דרוסה, יש דרוסה לחולדה כו', א"ל אף לחתול אין דרוסה, לחתול ולחולדה יש להן דרוסה או אין להן דרוסה א"ל לחתול יש דרוסה ולחולדה אין דרוסה ולא קשיא כו' [אגב שוטפא ציינתי זה כי הובא בתוס' כאן ד"ה בעאן:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |