טורי אבן/מגילה/כז/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית (+הכללת אבני מילואים ואבני שהם)) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (+הערה מקונטרס אחרון) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{מרכז|'''דף כ"ז ע"ב'''}} | {{מרכז|'''דף כ"ז ע"ב'''}} | ||
'''מימי לא עשיתי קפנדריא כו'.''' וכ"ת מאי | '''{{עוגן1|מימי}} לא עשיתי קפנדריא כו'.'''{{הערה|לולא ד' רש"י היה נ"ל מדאמ' לב"ה (לפי גי' הש"ס פה לאפוקי הגי' בסוטה) משמ' דה"ק אם היה הולך לבהכ"נ והיה יכול לעשות קפנדרי' לקצר הילוכו לא עשה כן אלא סיבב הדר' כדי ליטול שכר פסיעות כדאמרי' ב"מ (דף ק"ז) וכההוא עובדא דאלמנה בסוטה (דף כ"ב) מהרב מוהרש"ש:[[קטגוריה:רבי שמואל שטראשון: הערות על טורי אבן: מגילה]] {{צבע גופן|אפור|'''{{עוגן1|קונטרס אחרון}}'''}}}} וכ"ת מאי רבותא דידיה הא מדינא אסור י"ל דמיירי בגוונא שיש היתר כגון שהיתה שביל מעיקרא. א"נ שנכנס על מנת שלא לעשות קפנדריא. א"נ בנכנס לבה"כ להתפלל. למאן דגרס לקמן (דף כ"ח) דמותר לעשות קפנדריא. מיהו למאן דגרס לקמן הנכנס לבה"כ להתפלל מצוה לעשות קפנדריא בע"כ מהאי לא מיירי ר"א כיון דמצוה הוא. והא דקאמר ולא פסעתי על ראשי עם קדוש אע"ג דאיסורא איכא כדאמרינן בפ"ק דסנהדרין (דף ז') מנין לדיין שלא יפסיע על ראשי עם קודש שנא' לא תעלה במעלות וסמיך לי' ואלה המשפטים. י"ל כדאמ' בפי"ב דיבמות (ד' ק"ה) גבי ר"י בר יוסי מי שצריך לו עם קדוש יפסיע על ראשי עם קודש ובסוף פ"ג דהוריות (דף י"ג) אמרינן תלמיד חכם ובני ת"ח בזמן שרבים צריכים להן מפסיעין על ראשי העם ור"א רבים היו צריכין לו ומדינא היה שרי אפ"ה החמיר על עצמו והא דקא' ולא נושא כפיו בלא ברכה אע"ג דכהן מברך קוד' נ"כ כדאמרי' בפ"ז דסוטה (דף ל"ט) שמא מתחילה לא תיקנו ברכה קודם נ"כ ור"א הוא דתיקן לברך דהרבה מצות מצינו שאין טעונין ברכה וכן נראה קצת שם בפ"ז דסוטה דמ"ל להא דשאלו את ר"א ושאל הגמ' מאי מברך משמע דמדר"א אתיא לן דנ"כ צריך לברך: | ||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{שולי הגליון}} | ||
{{דיקטה}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־22:06, 25 במאי 2024
מימי לא עשיתי קפנדריא כו'.[1] וכ"ת מאי רבותא דידיה הא מדינא אסור י"ל דמיירי בגוונא שיש היתר כגון שהיתה שביל מעיקרא. א"נ שנכנס על מנת שלא לעשות קפנדריא. א"נ בנכנס לבה"כ להתפלל. למאן דגרס לקמן (דף כ"ח) דמותר לעשות קפנדריא. מיהו למאן דגרס לקמן הנכנס לבה"כ להתפלל מצוה לעשות קפנדריא בע"כ מהאי לא מיירי ר"א כיון דמצוה הוא. והא דקאמר ולא פסעתי על ראשי עם קדוש אע"ג דאיסורא איכא כדאמרינן בפ"ק דסנהדרין (דף ז') מנין לדיין שלא יפסיע על ראשי עם קודש שנא' לא תעלה במעלות וסמיך לי' ואלה המשפטים. י"ל כדאמ' בפי"ב דיבמות (ד' ק"ה) גבי ר"י בר יוסי מי שצריך לו עם קדוש יפסיע על ראשי עם קודש ובסוף פ"ג דהוריות (דף י"ג) אמרינן תלמיד חכם ובני ת"ח בזמן שרבים צריכים להן מפסיעין על ראשי העם ור"א רבים היו צריכין לו ומדינא היה שרי אפ"ה החמיר על עצמו והא דקא' ולא נושא כפיו בלא ברכה אע"ג דכהן מברך קוד' נ"כ כדאמרי' בפ"ז דסוטה (דף ל"ט) שמא מתחילה לא תיקנו ברכה קודם נ"כ ור"א הוא דתיקן לברך דהרבה מצות מצינו שאין טעונין ברכה וכן נראה קצת שם בפ"ז דסוטה דמ"ל להא דשאלו את ר"א ושאל הגמ' מאי מברך משמע דמדר"א אתיא לן דנ"כ צריך לברך:
- ↑ לולא ד' רש"י היה נ"ל מדאמ' לב"ה (לפי גי' הש"ס פה לאפוקי הגי' בסוטה) משמ' דה"ק אם היה הולך לבהכ"נ והיה יכול לעשות קפנדרי' לקצר הילוכו לא עשה כן אלא סיבב הדר' כדי ליטול שכר פסיעות כדאמרי' ב"מ (דף ק"ז) וכההוא עובדא דאלמנה בסוטה (דף כ"ב) מהרב מוהרש"ש: קונטרס אחרון
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |