אוצר:בית המדרש/הלכה/כללי

בדף זה ירוכזו הדיונים בענייני הלכה.

נא, נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה").

הכשרת השיש

שמעתי שנוהגים לא להכשיר את השיש במטבח אלא רק אחרי ששהה כשהוא יבש כ"ד שעות. אשמח לדעת את המקור לדין זה, והאם יש מקום להקל בזה. שואלין ודורשין (שיחה) 18:45, 24 במרץ 2018 (UTC)

המנהג הוא להיזהר מלהניח דברי חמץ חמים על השיש כ"ד שעות קודם ההכשרה מחמת שאין מגעילים כלים שהם בני יומם, אולם מאחר ואת רוב סוגי השיש היום לא ניתן להכשיר וכל ההכשרה היא לחומרא בעלמא, ואנו סומכים על רדידי האלומיניום או ה P.V.C. יש מקום להקל להכשיר אף אם הניח דבר חמץ חם על השיש. יודע ספר (שיחה) 16:46, 25 במרץ 2018 (UTC)

כמו כן כדאי להיזהר מלהניח דבר חריף חם, אף אם אינו חמץ, כי החריף משביח את החמץ הבלוע כבר בשיש והרי הוא נותן טעם לשבח וכשיבוא אחר כך להגעיל את השיש הרי יפלוט השיש את החמץ הבלוע וישוב ויבלענו. מאידך גיסא, נראה שיש מקום להקל כי בדרך כלל בהגעלת השיש מיד אחרי ששופכים את המים החמים הם מתקררים, וממילא אין מקום לחשש כי בשעת הפליטה איידי דטריד למפלט לא בלע ואחר כך כבר אינו חם דיו, ורק בהגעלת כלים בתוך סיר שהמים ממשיכים לרתוח כל העת יש לחשוש כנ"ל, ובאתי רק להעיר. והטעם להניח כיסוי נוסף על השיש מלבד שבשיש קיסר וכיוצא בזה לא מועיל הגעלה, הרי גם באופן זה יכולים אנו להיזהר אף מנותן טעם לפגם של חמץ הבלוע בשיש שיצא בשעת ההגעלה וחזר ונבלע. סיני ועוקר הרים (שיחה) 18:57, 26 במרץ 2018 (UTC)

השארת ביצה גלויה במשך הלילה

ידוע לי שאסור להשאיר ביצה בצורה מסויימת. שאלתי האם ביצה חיה אף היא בכלל? ומה הדין כאשר הופרדו החלבון והחלמון, האם הדין משתנה באופן זה. ומה אפשר לעשות אם יש לי ביצה פתוחה. יישר כח. שואלין ודורשין (שיחה) 23:31, 29 בספטמבר 2018 (UTC)

הפוסקים דנים בזה, זה נוגע בעיקר בתעשייה ששם מוכרים חלבונים וחלמונים נפרדים, יש אסכולה הטוענת שהאיסור נאמר רק בביצה מבושלת (ששייך בה 'קלופה') ואין לחדש איסור בביצה חיה. ויש מחמירים בפרט שחמירא סכנתא, אבל בכל מקרה אפשר להוסיף משהו לביצה ובתערובת ודאי אין בעיה. כמה צריך להוסיף בשביל שזה ייקרא תערובת? לא יודע. (תוך כדי כתיבה מצאתי פה מראי מקומות רבים בסוגיה זו. חפש בדף את המילה "חלבון" ותקרא מהתוצאה השנייה ואילך). מקווה שעזרתי. פתקא טבא. אויצרניק (שיחה) 23:40, 29 בספטמבר 2018 (UTC)

עיין שו"ת ישכיל עבדי^{[השלם מקור]} שדן בזה באריכות. Yd2743‏‏ (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה

טיפות עיניים בשבת

האם מותר לשים טיפות עיניים בשבת, כשסיבת השמתם אינה מפני חולי אלא כדי למנוע יובש או גירוד בעין. כלומר, הטיפות נועדו למעשה "להרטיב" את העין ולא "לרפאות" אותה. חיפשתי ב"אורחות שבת" ולא מצאתי. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי

שלום, הרב ארחות שבת שנה פרקו בנושא זה, בקובץ הנפלא "היכלא", גליון ד, תשע"ד, עמ' קלז. "בעניין שימוש בדמעות מלאכותיות בשבת". מסקנתו שם חד-משמעית לאיסור. אולי ברבות הימים נקבל את אישור הרבנים ארחות שבת להעלאת ספרם הנפלא לאוצר הספרים דנן, ואז נוכל לצרף מדור הוספות מקבצי 'היכלא' ויזכו על ידינו להגדיל תורה ולהאדירה. אוצר האוצר (שיחה) 20:03, 2 בדצמבר 2019 (UTC)

כתיבת חידושי תורה בחול המועד

ראיתי לנכון להעתיק בזה את דברי הט"ז (או"ח סימן תקמה סקי"ג) וז"ל: ועוד נראה להוסיף על דברי רבותינו טעם להתיר כתיבת חידושים בתורה אף בלא טעם שכחה, כיון שכל עת ורגע מוטל עליו לעמול בתורה ולחדש בה כפי יכולת שלו, אין שייך לומר בזה ימתין עד אחר י"ט ואז יכתוב החידוש, דאותו זמן יהיה עליו חיוב אחר דהיינו שיחדש אחר כך חידושים אחרים, ואם יתעכב בכתיבת החידושים שלמד תוך המועד יצטרך ללמוד שנית מה שלמד כבר ולהזכיר מה שיש חידוש כבר אצלו, יבטלנו מלימוד חידושים אחרים באותה שעה ואין לך דבר האבוד גדול מזה שמאבד הזמן, עכ"ל. בין הזמנים (שיחה) 05:59, 17 באפריל 2020 (UTC)

חתונה כשחל ר"ח אייר בערב שבת

כתב המשנה ברורה (או"ח סימן תצג סק"ה) ואף להנוהגים איסור לפני ר"ח אייר, מכל מקום אם חל ר"ח אייר בימי ששי ושבת כיון שיש כאן תוספת שמחה שבת ור"ח, יש להתיר להסתפר בערב שבת מפני כבוד השבת וגם לישא אשה בו ביום כיון שעיקר הסועדה יהיה בשבת ור"ח, עכת"ד.

ולגבי תספורת כתב בספר שערי ימי הפסח להגר"י טשזנר וז"ל: ולענין תספורת שמעתי מבית דינו של הגר"ש ואזנר (שליט"א) [זצ"ל] שכן מורה הרב (שליט"א) [זצ"ל] להקל בזה להסתפר ביום ששי עש"ק, אא"כ מי שנוהג כצוואת ר"י חסיד לא להסתפר בר"ח גם כשחל בע"ש. ומי שחמיר כן כר"י חסיד אין לו היתר להסתפר כבר ביום חמישי, כי איסור תספורת בימי הספירה הוא יותר חמור מצוואת ר"י חסיד, ע"כ.

אלא שיש לנו לדון במה שכתב המשנה ברורה 'וגם לישא אשה בו ביום' אם יש לנהוג כן כיום. והנה בספר הנ"ל כתב שכאן באה"ק אין המנהג להקל להתחתן, ואולי משום שכאשר מתחתנים בערב שבת אין מנהגינו לעשות סעודת החתונה בליל שבת אלא מיד אחר החופה בערב שבת, עכ"ד. ואני לא הכרתי מנהג זה לעשות בער"ש חתונה עם סעודה ואף אם יש בודדים שעושים כן, פליאה שיקרא זה בשם 'מנהג'.

אמנם בזמן הזה שעקב המגיפה המשתוללת בחוצות יסכימו הרבה לעשות החתונה באופן הנזכר ובפרט כשקללת יום מרובה מקודמו ואין איש יודע מה ילד יום, יש לדון אם מותר לנהוג למעשה כהתר המשנה ברורה ולעשות החופה בערב שבת קודם השקיעה ולאכול סעודת החתונה בליל שבת. מצולות ים (שיחה) 06:39, 21 באפריל 2020 (UTC)

בענין כיסוי ראש

האם אשה קרחת חייבת בכיסוי ראש או לא?

הנה יש לחקור אם החיוב לכסות ראש של אשה הוא דוקא שערות ראשה או אפילו אם אין לה שער עדיין יש חיוב לכסות.

הספק שלי הוא שמצד א' לשון הגמרא בברכות "שער באשה ערוה" אולם בגמ' כתובות (עב.) ״ראשה״ פרוע דאורייתא היא דכתיב ופרע את ראש האשה ותנא דבי רבי ישמעאל אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפרוע ראש.

ברש״י שבת (נז. ובעוד מקומות]]) כתב שתגלה ״שערה״, אולם בדף נז: כתב רש״י ״ראשה״.

ועי׳ רשב"א (שבת ס.) דמבואר קצת מדבריו דבקרחת ליכא חיוב לכסות ורק משום גנאי דרכה לכסות ראשה וצ"ע בזה. דב״ש (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה

ויש להוסיף שלא מצינו לכאורה רק ששער באשה ערוה וילפינן לה מקרא דמשבח האשה בשערה ואם כן מה מקום לחייב אשה קרחת בכיסוי ראש. ש"ס יידן (שיחה) 22:42, 10 במאי 2020 (UTC)

אולי גזירת הכתוב. ופרע ראש האשה. דב״ש (שיחה) 04:58, 11 במאי 2020 (UTC)

דב״ש, מה"ת משם שחייבת להיות מכוסה ראש הלא אפשר להעמיד הפסוק באופן שיש לה שער, כלומר שמה שהוצרך לפריעת ראש הוא כשראשה מכוסה ואה"נ אם אין ראשה מכוסה ופרועה ועומדת לית לן בה, ולו יצוייר שתבוא אשה בפריעת ראש, האם יהיה דין לכסותה בשביל לקיים בה דין ופרע ראש האשה. אולי כן, איני יודע. ש"ס יידן (שיחה) 08:52, 11 במאי 2020 (UTC)

ברכת רוגעלך ממולא ירקות

מה ברכתו של רוגעלך ממולא במילוי ירקות וכדו', האם כל ממולא נקטינן שברכתו מזונות או שיש לחוש להמוציא? שי עולמות (שיחה) 11:57, 10 ביוני 2020 (UTC)