גליוני הש"ס/קידושין/נז/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיפור) |
||
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף נ"ז ע"א'''}} | |||
'''{{עוגן1|כיון}} שהגיע לאת ד' אלקי"ך תירא פירש.''' נ"ב עיין שו"ת מהרי"ל סי' א': | |||
'''{{עוגן1|מאימתי}} אסורים.''' נ"ב בשאלתות פ' מצורע וז"ל ברם צריך צפורי מצורע מאימתי נאסרין משעת שחיטה או משעת לקיחה מי אמרי' משעת לקיחה איקציי להו למצותיהו והוי להו כהקדש ואיתסרו להון אבל משולחת דאיתעביד לה מצוה אמר רחמנא תישתרי א"ד הני לאו מיקדש קדישו ובשחיטה הוא דמיתסרן דקא מתעביד מצוה ת"ש דאיתמר צפורי מצורע מאימתי נאסרין ר' יוחנן אמר כו' עכ"ל ומ"ש דאיסור צפורי מצורע מפאת מוקצה מחמת מצוה, לו קצת ראי' בהך דלהלן ר' יעקב אומר הואיל והוקצה למצותה אסורא ואם דזהו לפי הסברא דאין נאסר מחיים מ"מ סבת האיסור הוא מפאת ההקצאה אלא דס"ל דאין הלקיחה הקצאה רק השחיטה ומ"ש דהיתיר המשולחת מפאת נעשה מצותו כן הביא הר"ש בנגעים פי"ד מ"ב בשם התורת כהנים ע"ש אולם בת"כ שלפנינו ליתי' ומ"ש השאלתות דמוקצה למצוה הוי כהקדש לו דוגמא ומקור בהך דדרשי' חג הסכות וגו' כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל ש"ש על הסוכה: | |||
'''{{עוגן1|רש"י}} ד"ה {{עוגן1|ולא}} פרכינן אי מה קודש כו'.''' נ"ב עיין שו"ת הלכות קטנות [[הלכות קטנות/ב/קצט|ח"ב סי' קצ"ט]]: | |||
'''תוד"ה {{עוגן1|שחטה}}''' כ' '''וקשה כי נמי נמצאת טריפה שניקבו הדקין כו'.''' נ"ב עיין רוקח ה' טריפות סי' שפ"ו הביא באמת ראי' מכאן לאסור הגבינות מבהמה חולבת ושחטוה אח"כ ונמצאת טריפה דמוקמי' אחזקה דהשתא ואמרי' דהית' טריפה מאז ואסרי' להו עד י"ב חודש למפרע עש"ה: | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> |
גרסה אחרונה מ־21:51, 29 בספטמבר 2024
גליוני הש"ס קידושין נז א
כיון שהגיע לאת ד' אלקי"ך תירא פירש. נ"ב עיין שו"ת מהרי"ל סי' א':
מאימתי אסורים. נ"ב בשאלתות פ' מצורע וז"ל ברם צריך צפורי מצורע מאימתי נאסרין משעת שחיטה או משעת לקיחה מי אמרי' משעת לקיחה איקציי להו למצותיהו והוי להו כהקדש ואיתסרו להון אבל משולחת דאיתעביד לה מצוה אמר רחמנא תישתרי א"ד הני לאו מיקדש קדישו ובשחיטה הוא דמיתסרן דקא מתעביד מצוה ת"ש דאיתמר צפורי מצורע מאימתי נאסרין ר' יוחנן אמר כו' עכ"ל ומ"ש דאיסור צפורי מצורע מפאת מוקצה מחמת מצוה, לו קצת ראי' בהך דלהלן ר' יעקב אומר הואיל והוקצה למצותה אסורא ואם דזהו לפי הסברא דאין נאסר מחיים מ"מ סבת האיסור הוא מפאת ההקצאה אלא דס"ל דאין הלקיחה הקצאה רק השחיטה ומ"ש דהיתיר המשולחת מפאת נעשה מצותו כן הביא הר"ש בנגעים פי"ד מ"ב בשם התורת כהנים ע"ש אולם בת"כ שלפנינו ליתי' ומ"ש השאלתות דמוקצה למצוה הוי כהקדש לו דוגמא ומקור בהך דדרשי' חג הסכות וגו' כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל ש"ש על הסוכה:
רש"י ד"ה ולא פרכינן אי מה קודש כו'. נ"ב עיין שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' קצ"ט:
תוד"ה שחטה כ' וקשה כי נמי נמצאת טריפה שניקבו הדקין כו'. נ"ב עיין רוקח ה' טריפות סי' שפ"ו הביא באמת ראי' מכאן לאסור הגבינות מבהמה חולבת ושחטוה אח"כ ונמצאת טריפה דמוקמי' אחזקה דהשתא ואמרי' דהית' טריפה מאז ואסרי' להו עד י"ב חודש למפרע עש"ה:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |