גליוני הש"ס/נדרים/ח/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיפור) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף ח' ע"א'''}} | |||
'''{{עוגן1|מניין}} שנשבעין לקיים כו'.''' נ"ב עיין שו"ת הלכות קטנות [[הלכות קטנות/ב/רצב|ח"ב סי' רצ"ב]] [[הלכות קטנות/ב/רצג|רצ"ג]] [[הלכות קטנות/ב/רצד|רצ"ד]] [[הלכות קטנות/ב/רצה|רצ"ה]] ועיין שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ט"ו והנה לכאורה הכונה כאן דמותר לישבע ולא חשיב שבועת שוא וכדאמר הא קמ"ל דשרי כו' ואולם ברש"י חגיגה יו"ד א' ד"ה שנשבעין לקיים המצוה כ' דמצוה לישבע לקיים מצוה ע"ש וע"ש בתוד"ה לקיים ג"כ חידוש דמשמע מדבריהם דרק בשבועה בשם לקיים מצוה הוא דיש ענין הזריזות אבל לא בשבועה גרידא עש"ה: | |||
'''{{עוגן1|דשרי}} ליה לאיניש לזרוזי נפשי'.''' נ"ב עיין תוספתא שבועות פ"ב שבועה שלא אוכל שלא אוכל ואכל אינו חייב אלא אחת שלא אמר אלא לזרז את הראשונות: | |||
'''{{עוגן1|נדר}} גדול נדר כו'.''' נ"ב עיין פי' כר"ן דכ' דאיירי בשבועה ועיין פי' הרא"ש דכ' דהוי כנדר צדקה ועיין שו"ת מהר"ם פדוואה סי' ע"ב ועיין רא"ש תענית פ"ק סי' י"ד דמסופק לומר דנדר להתענות הוי חיוב דאוריתא להתענות מתורת נדר עש"ה וצ"ל ג"כ דילפי' ליה מנדר צדקה דכל נדר לענין מצוה מחויבין לקיימו ואולי תענית דוקא דהוי כמקריב חלבו ודמו ודמי לנדר קרבן ואולם דוחק לומר דיהי' משום זה נדר דאוריתא וע"ע ברא"ש שם ס' י"ג ועיין בר"ן שם דק"ע ע"ב מדפי הרי"ף ד"ה ואיכא למידק מש"ש וקבלה דתענית לא חמירא כנדר גמור כו' לפי שאינה אלא קבלה לדבר מצוה כו' עש"ה כל הדיבור והנה פי' הר"ן כאן דאיירי בשבועה , עיין כזה עוד בעירובין ל' א' דמוקי ברייתא דנודר מן הככר מערבין לו בה דאיירי בשבועה ע"ש ברש"י וע"ע מנחות ק"ט ב' הדירן שלא לעבוד עכו"ם והכונה שהשביען וכדמייתי עליה קרא ונשבעות לד' צבאות ע"ש וע"ע סנהדרין כ"ד א' במשנה דור לי בחיי ראשך וברש"י דור לי ל' שבועה: | |||
'''{{עוגן1|והלא}} מושבע ועומד כו'.''' נ"ב הא דק' דהא אין מושבע ועומד על פרק זה דייקא, עיין שו"ת תשב"ץ ח"א סי' ק' בסוף התשובה ד"ה עוד אני אומר כו': | |||
שם ר"ן ד"ה ולא כו' שהיא חלה לגבי בל יחל | '''{{עוגן1|נידוהו}} בחלום כו'.''' נ"ב בשאלתות פ' מקץ יש שם כמה דברי חידוש בזה ומש"ש והוא דגמירי אבות ומדות אין מבואר אם כונתו שהמתירים צריך שיהיו גמירי כו' או שהרואים בחלום שנידוהו צריך שיהיו גמירי כו' ומ"ש מדות ג"כ אין מבואר אם כונתו משניות מס' מדות או מדות שהתורה נדרשת בהן או כונתו מדות של דרך ארץ בעלמא שידעו מדות אנושיות היינו שהמתירים [או הרואים ויותר מסתבר לפי"ז דקאי אמתירים] יהיו אנשי דרך ארץ מיהת בכל פנים אם אינם בעלי תנו הילכתא ועיין [[בבלי/קידושין/מ/ב|קידושין מ' ב']] במשנה: | ||
'''{{עוגן1|ר"ן}} ד"ה {{עוגן1|ולא}} כו' שהיא חלה לגבי בל יחל.''' נ"ב עיין גליון הגרע"א ז"ל ועיין אריכות בשו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתנ"ט ועיין הג"א בהג"ה ראשונה שבפ' שבועת העדות: | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־15:11, 26 בספטמבר 2024
מניין שנשבעין לקיים כו'. נ"ב עיין שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' רצ"ב רצ"ג רצ"ד רצ"ה ועיין שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ט"ו והנה לכאורה הכונה כאן דמותר לישבע ולא חשיב שבועת שוא וכדאמר הא קמ"ל דשרי כו' ואולם ברש"י חגיגה יו"ד א' ד"ה שנשבעין לקיים המצוה כ' דמצוה לישבע לקיים מצוה ע"ש וע"ש בתוד"ה לקיים ג"כ חידוש דמשמע מדבריהם דרק בשבועה בשם לקיים מצוה הוא דיש ענין הזריזות אבל לא בשבועה גרידא עש"ה:
דשרי ליה לאיניש לזרוזי נפשי'. נ"ב עיין תוספתא שבועות פ"ב שבועה שלא אוכל שלא אוכל ואכל אינו חייב אלא אחת שלא אמר אלא לזרז את הראשונות:
נדר גדול נדר כו'. נ"ב עיין פי' כר"ן דכ' דאיירי בשבועה ועיין פי' הרא"ש דכ' דהוי כנדר צדקה ועיין שו"ת מהר"ם פדוואה סי' ע"ב ועיין רא"ש תענית פ"ק סי' י"ד דמסופק לומר דנדר להתענות הוי חיוב דאוריתא להתענות מתורת נדר עש"ה וצ"ל ג"כ דילפי' ליה מנדר צדקה דכל נדר לענין מצוה מחויבין לקיימו ואולי תענית דוקא דהוי כמקריב חלבו ודמו ודמי לנדר קרבן ואולם דוחק לומר דיהי' משום זה נדר דאוריתא וע"ע ברא"ש שם ס' י"ג ועיין בר"ן שם דק"ע ע"ב מדפי הרי"ף ד"ה ואיכא למידק מש"ש וקבלה דתענית לא חמירא כנדר גמור כו' לפי שאינה אלא קבלה לדבר מצוה כו' עש"ה כל הדיבור והנה פי' הר"ן כאן דאיירי בשבועה , עיין כזה עוד בעירובין ל' א' דמוקי ברייתא דנודר מן הככר מערבין לו בה דאיירי בשבועה ע"ש ברש"י וע"ע מנחות ק"ט ב' הדירן שלא לעבוד עכו"ם והכונה שהשביען וכדמייתי עליה קרא ונשבעות לד' צבאות ע"ש וע"ע סנהדרין כ"ד א' במשנה דור לי בחיי ראשך וברש"י דור לי ל' שבועה:
והלא מושבע ועומד כו'. נ"ב הא דק' דהא אין מושבע ועומד על פרק זה דייקא, עיין שו"ת תשב"ץ ח"א סי' ק' בסוף התשובה ד"ה עוד אני אומר כו':
נידוהו בחלום כו'. נ"ב בשאלתות פ' מקץ יש שם כמה דברי חידוש בזה ומש"ש והוא דגמירי אבות ומדות אין מבואר אם כונתו שהמתירים צריך שיהיו גמירי כו' או שהרואים בחלום שנידוהו צריך שיהיו גמירי כו' ומ"ש מדות ג"כ אין מבואר אם כונתו משניות מס' מדות או מדות שהתורה נדרשת בהן או כונתו מדות של דרך ארץ בעלמא שידעו מדות אנושיות היינו שהמתירים [או הרואים ויותר מסתבר לפי"ז דקאי אמתירים] יהיו אנשי דרך ארץ מיהת בכל פנים אם אינם בעלי תנו הילכתא ועיין קידושין מ' ב' במשנה:
ר"ן ד"ה ולא כו' שהיא חלה לגבי בל יחל. נ"ב עיין גליון הגרע"א ז"ל ועיין אריכות בשו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתנ"ט ועיין הג"א בהג"ה ראשונה שבפ' שבועת העדות:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |