גליוני הש"ס/פסחים/ד/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף ד' ע"ב'''}} | |||
'''{{עוגן1|המשכיר}} בית לחבירו בחזקת בדוק ומצאו שאינו בדוק מהו.''' נ"ב ע' ספק היפיכיי בשו"ת הלכות קטנות [[הלכות קטנות/א/צח|סי' צ"ח]] במשכיר בחזקת אינו בדוק ומצאו בדוק אי הוי מקח טעות דאמר בעינא למיעבד מצוה ע"ש וע' אריכות בעניין ניחא לי' לאיניש למעבד מצוה בממוני' בשו"ת ח"ס [[שו"ת חתם סופר/א/ב|חלק או"ח סי' ב']] וע' שו"ת מהרי"ל סי' קצ"ח: | |||
'''{{עוגן1|דניחא}} ליה כו'.''' נ"ב ע' שו"ת חות יאיר [[חות יאיר/קסו|סי' קס"ו]]: | |||
'''{{עוגן1|כתיב}} שבעת ימים כו' וכתיב אך ביום הראשון כו'.''' נ"ב ע' שו"ת הלכות קטנות [[הלכות קטנות/ב/קפו|ח"ב סי' קפ"ו]]: | |||
'''{{עוגן1|רש"י}} ד"ה {{עוגן1|בביטול}} בעלמא''' כ' '''דכתי' תשביתו כו'.''' נ"ב וכ"ה דעת הבה"ג פ"א מה' פסח וז"ל ובתר דבדק מבטל לי' דכתי' תשביתו שאור מבתיכם עכ"ל וע' ר"ן ריש פרקין דהביא דרש הסיפרי לא יראה לך שאור בטל בלבך ונ' כוונת הסיפרי ג"כ על ביטול החשיבות ולא מטעם הפקר רק הכוונה שיבטל חשיבותו בלבו שלא יהא נחשב אצלו כלל רק כעפרא בעלמא ולא יראה לך היינו שלא יהא נראה וחשוב בעיניך כעניין רואה אני את דברי אדמון ובל' המקרא מצינו ג"כ כזה בב"ב ט' א' כי תראה ערום וכסיתו כשיראה לך היינו דאין כוונת כי תראה על ראיית העין רק הכוונה שיהי' נראה וספון לך שתדע שאינו רמאי רק עני וראוי לכך לכסותו ע"ש ותבן: | |||
'''{{עוגן1|כ'}} {{עוגן1|והשבתה}} בלב היא השבתה.''' נ"ב ע' שו"ת הרי"ם חאו"ח וגוף הערתו דביטול חמץ עניינו כתבן וביטלו דפ"ק דסוכה כו' כבר קדמו במהרי"ק שורש קמ"ב: | |||
'''תוד"ה {{עוגן1|הימנוהו}}''' כ' '''אע"ג דכל דבר שהוא בידם מהימנינן להו לנשים כו' ואפי' בדאוריתא כו'.''' נ"ב היינו דוקא בדבר שבידם אבל דבר שאין בידם לא מהימני בדאוריתא ואפי' אין בו טורח והא דנאמנת אשה לומר כזה התיר לי רבי היינו רק בנדות דהתורה האמינתה על עצמה כדדרשי' וספרה לה לעצמה אבל לנשים דעלמא וכן בשאר מילי אין נאמנת לומר בספק במילי דאוריתא שדבר זה התיר רבי פלוני ועוד שאין נותנין לב לדקדק באיזה דרך התיר, שו"ת מהרי"ו סי' כ"ה ולעניין קטנים ע' שו"ת מהר"י ברונא סי' רכ"ב עש"ה: | |||
{{ | '''{{עוגן1|מסורת הש"ס}}''' כ' '''בכורות ח' א'.''' נ"ב צ"ל בכורות [[בבלי/בכורות/יח/ב|י"ח ב']], [[בבלי/בכורות/נח/א|נ"ח א']]: | ||
{{ | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> |
גרסה אחרונה מ־01:04, 19 באוגוסט 2024
המשכיר בית לחבירו בחזקת בדוק ומצאו שאינו בדוק מהו. נ"ב ע' ספק היפיכיי בשו"ת הלכות קטנות סי' צ"ח במשכיר בחזקת אינו בדוק ומצאו בדוק אי הוי מקח טעות דאמר בעינא למיעבד מצוה ע"ש וע' אריכות בעניין ניחא לי' לאיניש למעבד מצוה בממוני' בשו"ת ח"ס חלק או"ח סי' ב' וע' שו"ת מהרי"ל סי' קצ"ח:
דניחא ליה כו'. נ"ב ע' שו"ת חות יאיר סי' קס"ו:
כתיב שבעת ימים כו' וכתיב אך ביום הראשון כו'. נ"ב ע' שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' קפ"ו:
רש"י ד"ה בביטול בעלמא כ' דכתי' תשביתו כו'. נ"ב וכ"ה דעת הבה"ג פ"א מה' פסח וז"ל ובתר דבדק מבטל לי' דכתי' תשביתו שאור מבתיכם עכ"ל וע' ר"ן ריש פרקין דהביא דרש הסיפרי לא יראה לך שאור בטל בלבך ונ' כוונת הסיפרי ג"כ על ביטול החשיבות ולא מטעם הפקר רק הכוונה שיבטל חשיבותו בלבו שלא יהא נחשב אצלו כלל רק כעפרא בעלמא ולא יראה לך היינו שלא יהא נראה וחשוב בעיניך כעניין רואה אני את דברי אדמון ובל' המקרא מצינו ג"כ כזה בב"ב ט' א' כי תראה ערום וכסיתו כשיראה לך היינו דאין כוונת כי תראה על ראיית העין רק הכוונה שיהי' נראה וספון לך שתדע שאינו רמאי רק עני וראוי לכך לכסותו ע"ש ותבן:
כ' והשבתה בלב היא השבתה. נ"ב ע' שו"ת הרי"ם חאו"ח וגוף הערתו דביטול חמץ עניינו כתבן וביטלו דפ"ק דסוכה כו' כבר קדמו במהרי"ק שורש קמ"ב:
תוד"ה הימנוהו כ' אע"ג דכל דבר שהוא בידם מהימנינן להו לנשים כו' ואפי' בדאוריתא כו'. נ"ב היינו דוקא בדבר שבידם אבל דבר שאין בידם לא מהימני בדאוריתא ואפי' אין בו טורח והא דנאמנת אשה לומר כזה התיר לי רבי היינו רק בנדות דהתורה האמינתה על עצמה כדדרשי' וספרה לה לעצמה אבל לנשים דעלמא וכן בשאר מילי אין נאמנת לומר בספק במילי דאוריתא שדבר זה התיר רבי פלוני ועוד שאין נותנין לב לדקדק באיזה דרך התיר, שו"ת מהרי"ו סי' כ"ה ולעניין קטנים ע' שו"ת מהר"י ברונא סי' רכ"ב עש"ה:
מסורת הש"ס כ' בכורות ח' א'. נ"ב צ"ל בכורות י"ח ב', נ"ח א':
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |