חתם סופר על הירושלמי/עירובין/ג/ד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
 
 

גרסה אחרונה מ־12:30, 11 ביולי 2023

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
חתם סופר
גליוני הש"ס




חתם סופר על הירושלמי TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ר' שמעון וכו'. אין לך מחוור מכולם אלא תחום שנים עשר מיל כמחנה ישראל. ובש"ס דילן סוטה פ' כשם איכא מ"ד תחומין אלפים אמות דאורייתא ויליף מקרא מקיר העיר וחוצה אלפים אמה סביב ולא קיי"ל כוותיה אלא הרי"ף ורמב"ם פסקו כירושלמי דוקא י"ב מיל דאורייתא כמחנה ישראל. ונ"ל אלו ואלו דא"ח. דודאי משמע מפרשת לוים שזה הוה מקום הראוי לכל עיר והיוצא מזה יוצא ממקומו ביום השביעי. ונפקא מיניה לגוי ששבת שאם יצא חוץ לאלפים אמה מעירו שוב אינו מתחייב מיתה שהרי לא שבת. אך בישראל גז"ה הוא אל יצא איש ממקומו מקומם שבמדבר מחנה ישראל שהיה י"ב מיל נמצא ישראל אינו עובר מן התורה עד שיצא חוץ לי"ב מיל וב"נ מכיון שיצא חוץ לאלפיים כבר קיים יום ולילה לא ישבותו. ובזה נ"ל ליישב מאחז"ל קיים א"א כל התורה כולה ואפילו ע"ת ורשב"א בתשובה ססי' צ"ד גרס עירובי תחומין ושמעתי שסמך על קרא עקב אשר שמע אברהם בקולי היינו עקב שדש בעקביו שהיא תחומין ונכון הוא. אלא שצ"ע מ"ש עירובי תחומין היה לו לומר קיים תחומין וכי לא סגי שלא יניח עירוב בשלמא עירובי תבשילין דלא סגי דלא יבשל ויאפה מיו"ט לשבת ע"י ע"ת אבל עירובי תחומין קשה. והא"ש אאע"ה רצה לקיים חומרת ישראל וחומרת ב"נ ע"כ הניח עירובי תחומין בכל ע"ש סוף אלפים והותר לו איסור תחומין דרבנן לילך יותר מאלפים ומ"מ לא שבת כב"נ שהרי בב"נ הוה זה יציאה חוץ לתחום ובב"נ אין עירוב מועיל ולא גרוע כי לישראל תקנו והם אמרו לאסור אפי' חוץ לאלפים והם התירו ע"י עירוב אבל לב"נ איך העירוב מפסיד ונמצא שבת כישראל שהרי לא יצא חוץ לי"ב מיל רק חוץ לאלפים דרבנן דמהני עירוב ולא שבת כב"נ כיון שיצא חוץ לאלפים ונכון הוא בעזהי"ת:

בשירי קרבן ד"ה ההן אם לא וכו'. נעלם ממנו גירסת מלחמות ה' פ"ב דביצה והר"ן והרא"ש פ' מי שאחזו בגיטין הן אם לא כלאחר הוא ע"ש פירושו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף