מראה הפנים/עירובין/ג/ד

מראה הפנים עירובין ג ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נתגלגל חוץ לתחום וכו'. בבבלי דף ל"ה גרסי' עלה אמר רבא ל"ש אלא שנתגלגל חוץ לד' אמות אבל לתוך ד' אמות הנותן את עירובו יש לו ארבע אמות. ורבו הפירושים בזה ואני לא אביא אלא כפי' הרמב"ם ודעתו ז"ל ומה שהכריחו לפירושו והיוצא מזה לדין אחר וכיוצא בו שנלמד עוד מזה לבאר בכמה מקומות בחיבורו. דעת הרמב"ם לפרש הא דקאמר רבא הנותן את עירובו יש לו ד' אמות היינו ד' אמות במקום עירובו והוא באמצע הד' אמות כ"ה בפירושו להמשנה. וכ"כ בחבורו בפ"ו מהלכות עירובין בהלכה י"א כל המניח עירובו יש לו במקום עירובו ד' אמות ולפיכך המניח עירובי תחומין שלו בסוף התחום ונתגלגל ויצא חוץ לתחום בתוך ב' אמות ה"ז עירוב ואם יצא חוץ לב' אמות אינו עירוב וכו'. והעיקר בזה כמ"ש הה"מ לדעתו שם שאינו מדמה דין ד' אמות להנחת העירוב לדין הטלטול שאמרו והוזכר בדבריו בפי"ב מהלכות שבת בהט"ו מותר לאדם לטלטל בר"ה בתוך ד' אמות על ד' אמות שהוא עומד בצידן ויש לו לטלטל בכל המרובע הזה. ונראה לו שרבא כיון שלא הזכיר ד' אמות לכל רוח אינו ר"ל אלא ב' אמות מכאן וב' אמות מכאן וכשהזכיר חוץ לד' אמות ר"ל חוץ למקום ד' אמות שיש לו אע"פ שאינו חוץ לתחום אלא ב' ע"כ מדברי הה"מ שם. ובדין מי שיצא חוץ לתחום הנשנה לקמן בסוף פ"ד כתב בפכ"ז מהלכות שבת בהלכה י"א וז"ל מי שיצא חוץ לתחום אפי' אמה אחת לא יכנוס שהד' אמות שיש לו לאדם תחילתן ממקום שהוא עומד בו לפיכך כיון שיצא חוץ מתחומו אמה או יתר ישב במקומו ואין לו להלך אלא בתוך ד' אמות. מעמידת רגליו ולחוץ. ועיין בדברי הה"מ שם שיש שפירשו דבריו כר' יהודה במתני' מי שישן בדרך וכו' דלקמן בפ"ד. ולדעתי נראה לפרש כחכמים דהתם והיינו דודאי לענין טלטול אין לו לטלטל אלא במרובע של ד' אמות על ד' אמות וכמו שפירשתי לקמן במתני' שם ומיהו הד' אמות שלו לעולם הן מתחילין ממקום שהוא עומד בו וכדבריו בפי"ב שהבאתי שכתב שהוא עומד בצדן. והשתא מכיון שזה יצא חוץ לתחום ולדעת מיירי ושלא במקום מצוה כי היכי דלא תקשי מהבלעת תחומין כקושיית הראב"ד שם. וכבר מתורץ זה בפירושו שם. דלא אמרו הבלעת תחומין מילתא היא אליבא דחכמים אלא דוקא במקום מצוה או שהוא לאנסו כההיא דנחמיה בריה דרב חנילאי בדף מ"ג וכ"כ הרי"ף ז"ל בהדיא בפ"ד וא"כ זה שיצא במזיד חוץ לתחומו אין לו לחזור בתוך התחום ואין לו אלא ד' אמות מעמידת רגליו ולחוץ ולא לצד תחומו. ודאתאן עלה בענין ד' אמות של מקום עירובו דלעיל דלדעת הרמב"ם מכיון שלא אמר רבא בהדיא ד' אמות לכל רוח ש"מ דהד' אמות הן ממקום העירוב שבאמצע וב' אמות לכאן וב' אמות לכאן. ובהכי ניחא לי ליישב לדעתו ז"ל בהאי שלא הזכיר מדין דרבא בשמעתא דנתנו באילן דלעיל דאמר רבא לא שנו אלא באילן העומד חוץ לעיבורה של עיר וכדפרש"י ז"ל בעיבורה של העיר שהיא בתוך אלפים של עירו והיה רוצה לילך עוד אלפים והניח עירובו באותה העיר באילן וכו' ופריך אי הכי בחוץ לעיבורה נמי כיון דאמר רבא המניח עירובו יש לו ד' אמות הואי רה"י כו' אמר רב יצחק הכא באילן הנוטה חוץ לד' אמות עסקינן וכו'. והנה במה שלא הזכיר דינא דרבא גופיה בהא דמחלק באילן ודאי לק"מ לדברי הרמב"ם שהרי הוא ז"ל לא הזכיר כלל דין דאילן גבי עירוב. וכמו שהראה דבפ"ו מביא שאר בבות דמתני' נתנו במגדל נתנו בראש הקנה או הקונדס ובבא דנתנו באילן לא הזכיר בשום מקום אלא שנכלל בדבריו במ"ש שם בהלכה א' וט' שכתב וצריך שיהא הוא ועירובו במקום אחד וכו' לפיכך אם נתכוין לשבות בר"ה וכו' ובזה כולל כל חלוקי דינים הנאמרים באילן ובבור דמתני' שם וא"כ כל היכא דמקרי רה"י או כרמלית וכגון בתוך עיבורה של העיר שהיא כבתוך העיר כמה שהזכיר למעלה בהלכה ה' ג"כ בכלל דינים אלו. ועוד דבר מן דין הרי כבר כתב הרא"ש בשם הר"מ ז"ל בריש כיצד מעברין דהאי דמחלק רבא בין אילך העומד חוץ לעיבורה ובין העומד בתוך עיבורה של עיר כר"מ דהתם הוא דס"ל נותנין קרפף לעיר וזה אחד מן הראיות של מהר"מ דפוסק כר"מ. ורי"ף ורמב"ם פסקו שם כחכמים כמו שיתבאר טעמם לקמן שם. ועיין לקמן בפ' הנזכר בד"ה נותנין קרפף לעיר ותמצא ישוב נכון ביותר ומוכרח הוא. אלא שזה צריך ביאור שלא הזכיר מאוקימתא דהתם אליבא דרבא דבאילן שנוטה חוץ לד' אמות כו'. ומה שנאמר שם בהאי אוקימתא ולמאי שנתבאר לעיל י"ל דלא סמיך הוא ז"ל אהאי סוגיא לא על הקושיא אליבא דרבא ולא על האוקימתא בהשינויא וטעמו דהרי עיקר הקושיא אינה אלא אי מפרשינן להא דרבא דיש לו ד' אמות לכל רוח וכדכתבו התוס' שם בהדיא בד"ה והאמר רבא הנותן עירובו יש לו ד' אמות לכל רוח כאילו מוקפת מחיצה וכו' וזה לא שייך כ"א דוקא לדעת המפרשים דרבא לכל רוח הוא דקאמר וכך היא כוונת הסוגיא דהתם אליבא דרבא ולפיכך אתינן לאוקימתא דרב יצחק והאמור בה אבל כי דייקינן מלישנא דרבא גופיה שלא הזכיר בדבריו לכל רוח וכפירושו ז"ל שאין לו אלא ב' אמות לכאן וב' אמות לכאן והכל ברוח אחת לא שייך לומר דהוי כמוקף מחיצה דנחשבי' להמקום הזה כרה"י וכד אתינן להאי דיוקא אליבא דרבא גופיה תו לא צריכין כלל להאי אוקימתא וזה טעמו ז"ל שלא הזכיר כלום מזה. וכן לא הזכיר הרי"ף ז"ל מזה משום דמפרש להא דרבא גופיה כפי' הנזכר:

אבל אם היתה ספק טהורה ספק טמאה מערבין בה. אם נפרש לזה כפשטי' כדנראה לכאורה א"כ הוא נגד התוספתא דסוף פ"ב והובאה בבבלי דל"ו דספק טמאה ספק טהורה אין זה ספק עירוב כשר. לכך נראה דהאי לא אמר וכו' כעין בעיא הוא דשואל הש"ס אם נדייק דלא אמר אלא ונטמאת ספק וכו' אבל אם היתה ספק טהורה וכו' מהו שמערבין בה ועלה קאמר ר' שמואל בר נחמן אחר חזקות הלכו כלומר דלא מכשרינן בספק עירוב אא"כ איכא למימר אוקי אחזקתיה בשעת הנאת העירוב אבל זה שנולד הספק מקודם ולא היה לו חזקת כשרות בשעת הנחה אין זה ספק עירוב כשר והוי כדהתם והאי מתיבין וכו' מילתא באנפי נפשה היא:

רבי יונתן אמר קומי ר"ח רובה וכו'. הך מילתא מוחלפת שיטה היא בבבלי סוף פ"ק דר"ח לר' יונתן ודר' יונתן לר"ח ופסק הרמב"ם ז"ל כר' חייא בריש פרק כ"ז מהלכות שבת היוצא חוץ לתחום המדינה בשבת לוקה וכו'. וכנלמד ממסקנא דהכא אין לך מחוור מכולם אלא י"ב מיל כמתנה ישראל. ומה שנמצא מקושיית בעל המאור ז"ל בשאר המפרשים שהקשו מהא דאמרי' בפ' כלל גדול דידע בתחומין ואליבא דרבי עקיבא ואי י"ב מיל מדאורייתא אמאי קאמר אליבא דר"ע דוקא י"ל דר"ל דפ' כלל גדול דאיתמר הך שינויא אליביה התם ס"ל כמ"ד הכא דסוף תחומי שבת אינו מחוורין מד"ת והלכך קאמר ואליבא דר"ע דוקא. ועיין לקמן בפ"ה הלכה א' ד"ה התיב אסי וכו' תמצא ישוב נכון וסייעתא גדולה לדעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל:

עירוב עשו אותו כספק חרש לפי אשר כתוב לפנינו יש לפותרו כדפרישית בפנים ולמ"ד עירוב ד"ת ויותר נראה שצ"ל כספק חדש וזהו הדין דתנן בריש פ"ח דנדרים קונם יין שאני טועם היום וכו' ואם אמר חדש אחד אסור בכל החדש ור"ח להבא ומותר בו וקי"ל דאפי' ר"ח הוא ב' ימים לא אמרי' דהואיל ויום ל' שהוא ספק אם הוא מחדש זה או מחדש הבא נחמיר בו מספק אלא דאפ"ה מותר בו והולכין להקל דאינשי ריש ירחא קרו ליה וה"נ בספק עירוב אפי' למ"ד ד"ת היא הולכין בו להקל וכשר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף