בית נתן/ברכות/נו/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
מעבר לתחילת הדף
(מדק"ס) |
(הע' מבניהו) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
אימא לי מאי חזינא '''בליליא הדין''' בחילמאי א"ל חזית '''דאתו''' פרסאי '''ותפשו לך וטחנו בך קשיאתא בפרהדיא''' דדהבא הרהר '''כולא''' יומא '''וחזא''' א"ל שבור מלכא לשמואל אמריתו דחכימתו טובא אימא לי מאי חזינא בחלמאי א"ל חזית דאתו רומאי '''ותפסו''' לך '''ורעו''' בך '''חזירים בחוטרא''' דדהבא<ref>וכן מהופך הסדר בכי"מ וילקוט, וכ' בדק"ס דכ"נ מדבורי רש"י שכך היה סדרו, וצ"ע בכוונתו.</ref> הרהר '''וחזא''' בר הדיא מפשר '''חלמא''' הוה מאן דיהיב ליה '''זוזא''' מפשר ליה '''חלמא לטיבותא ולמאן''' דלא יהיב ליה '''זוזי''' מפשר ליה '''לבישא''' אביי ורבא חזו חלמא אביי '''יהב''' ליה זוזא ורבא לא '''יהב''' ליה '''זוזא''' אמרי ליה אקרינן '''בחלמאן''' שורך טבוח לעיניך וגו' לרבא א"ל '''בבישתא''' פסיד עסקך '''וטבחת תורא ולא אכלת מיניה מצערא''' דלבך לאביי א"ל '''בטבא נפיש לך''' עסקך '''וטבחו תורא בביתך''' ולא '''תיהני''' למיכל '''מיניה''' מחדוה דלבך, אמרי ליה אקרינן בנים ובנות תוליד וגו' לרבא א"ל '''בבישתא כדכתיב ולאביי''' א"ל בנך ובנתך '''נפישי<ref>וחסר בט"ס מן בנך ובנתך נפישין הראשון עד השני {{ממ|דק"ס}} ומכאן שייך לפתרון בניך ובנותיך נתונים לעם אחר.</ref> ואת''' אמרת '''לקריבי יהיבנא להו ודביתך''' אמרה '''לקריבי יהיבנא להון עד דאכפת להון ויהבינון לקריבהא ומדמיין באפך כדקא משתקלין לעמא נוכראה''' לרבא '''אמר איתתיה מיתה ומסרן בנך וכלתך'''<ref>צ"ל בנך '''ובנתך''' וכ"ה בכ"י פ' {{ממ|דק"ס}}.</ref> לידי אתתא אחריתי '''וכדאמר ר' חייא''' בר '''אבא מאי''' דכתיב בניך ובנותיך נתונים לעם אחר זו אשת '''אב''' אקרינן '''בחלמא''' לך אכול בשמחה לחמך לאביי '''א"ל''' מרווח עסקך ואכלת ושתית וקרית '''פסוקך מיוקרא'''<ref>וגי' הדפוס עדיף דיוקרא דלבא הוא חולי הלב כדאמר בשבת ק"מ א' {{ממ|דק"ס}}.</ref> דלבך לרבא '''א"ל מפסיד עסקך אכלת''' ושתית '''ואיקרייך פסוקיך לפקוחי דעתך<ref>בדק"ס הביא גי' כי"מ דתיבות "פסיד עסקך" ליתא והגי' טבחת ולא אכלת '''ולא שתית''' וקרית '''פסוקא''' והביא ע"ז גי' הב"נ וכ' וז"ל וכ"ה בכתב יד פאריז רק דשם הגי' לא אכלת. וגי' הב"נ נראית דהא לך אכול כתיב עכ"ל.</ref> אמרו ליה חזינן דקא קרינן בחלמא''' זרע רב תוציא השדה לאביי א"ל '''רישא דקרא''' לרבא א"ל '''כסיפא אמרו ליה''' אקרינן '''בחלמא וראו''' כל עמי הארץ '''כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך''' לאביי א"ל '''ריש מתיבתא הוית ודחלי כולי עלמא מינך''' לרבא א"ל '''בי זיונא''' דמלכא איתבר '''ולמחר אתו ותפשו לך ואתו''' כ"ע '''למימר לרבא תפסו ליה לדידן על אחת כמה וכמה''' למחר איתבר '''בי זיונא''' דמלכא '''אתו ותפשי לרבא''' אמרי ליה '''אקריין בחלמא זיתים''' יהיו '''לך לאביי''' א"ל '''כרישיה''' לרבא א"ל '''כסיפיה''', '''אמרו חזינן חסא דקדח אפום דנא''' לאביי א"ל '''מלי עסקך''' עיף עסקך כחסא לרבא א"ל '''מריד''' עיסקך '''כחסא אמרו ליה חזינן חביתא דתליא''' בדיקלא לאביי א"ל '''מלי עסקך לרבא''' א"ל חלי עסקך '''ואתו כ"ע ונסבי בלא פשיטי אמרו''' ליה '''חזינן''' בישרא '''אפום דנא''' לאביי א"ל בסים חמרך '''וכ"ע זבני מיניה למיתי עם בישרא''' לרבא א"ל תקיף חמרך ואתו כ"ע '''למישקל''' ('''לא''') '''למכווי בישרא<ref>וצ"ל כמו בכ"י פ' ואתו כ"ע '''למישקל חלא למיטוי''' בשרא. ומיכווי היינו מיטוי {{ממ|דק"ס}}.</ref> אמרו''' ליה '''חזינן רומני אפום דנא''' לאביי א"ל '''עיף'''<ref>וט"ס דהחסא עליו כפולים ומונחים זע"ז אבל לא הרימון וצ"ל כמו בכ"י פ' '''עדיף''' עסקך כרמונא {{ממ|דק"ס}}.</ref> עסקך כרומנא לרבא א"ל '''קוויה''' עסקך כרומנא '''אמרו''' ליה '''חזינא דנא דחמרא''' דנפל '''בבירא''' לאביי א"ל מיתבעי עסקך '''כי האי דנפל''' בבירא ולא '''מישתכח''' לרבא א"ל '''סרי''' עסקך ושדית ליה לבירא '''אמרו ליה חזינן דנא דחמרא דסליק לדיקלא לאביי א"ל עדיף עיסקך כדיקלא לרבא א"ל פסיד עיסקך כתמרים<ref>ודבר אחר הוא מהא דאמר לעיל חביתא דתליא בדקלא {{ממ|דק"ס}}.</ref> אמרו חזינן פטר חמור''' דקאי '''עילוון''' לאביי א"ל '''כי הוית ריש מתיבתא קאי עילווך אימורא''' לרבא א"ל פטר חמור גהיט מתפלך א"ל '''והא איתיה''' א"ל וי"ו דפטר '''חמור גהיט עיין רבא וחזא דגהיט וי"ו מפטר חמור דתפיליה''' אזל רבא לחודיה לגביה א"ל חזאי<ref>וצ"ל '''דשא''' דביתא וכ"ה בכ"י פ' {{ממ|דק"ס}}.</ref> '''דביתא דאיתבר ונפל''' א"ל '''איתתיה מיתה''' א"ל '''תרי ככי דאיתברו מיניה ונפלו''' א"ל '''תרין בנין מתין ליה''' א"ל חזאי '''תרין יונין דפרקין''' א"ל '''תרתין נשין מגרשות אמר חזאי''' תרי '''רישי לפתות''' א"ל '''תרי גולפי''' בלעת '''ומאן הוא דלימחיין למחר כי אזל לבי מדרשא אשתכח הני''' תרי סגי נהורי '''דמינצי אזל לפירקינהו אישתמיט חד מנייהו ומחייה''' תרי '''גולפי בעי לממחייה אחרינא''' אמר '''תרי חזאי בחלמאי ושבקה סוף סוף יהיב''' ליה '''זוזא''' א"ל חזאי '''כותלא חדתא דאיתבר''' א"ל '''ניכסי''' קנית '''ולא מצטערת ביהו'''<ref>ונ"ל שצ"ל '''מצרת''' בהו {{ממ|דק"ס}}.</ref> א"ל חזאי '''דסתרן ביתיה ובדרו בכולי עלמא''' א"ל '''ניבדרו שמעתתך''' א"ל חזאי אפדנא דאביי דנפל '''ואתא אבקא מכסין''' א"ל אביי שכיב '''ואתא מתיבתא דפומבדיתא וסמכי עילווך''' א"ל חזאי '''דבזעי ליה לרישיה''' ונתר '''מוקריה''' א"ל '''אודדא''' מבי סדיא '''נפל''' א"ל '''חזינן דקא קריין הלילא דמיצרא''' בחילמא א"ל ניסא '''מיתעביד''' לך '''סוף הוא דקא עבר''' בהדי' '''במעברא'''<ref>וכ"ה [א"ה מא"ל חזינן דקא קריין כו' במעברא] בכ"י פ' ושם '''לסוף הוה קעבר''' בהדיה במברא והוא הנכון {{ממ|דק"ס}}.</ref> אמר '''בר הדיא''' בהדי גברא '''דצריך לניסא'''<ref>וכ"ה בכ"י פ' וגי' ישרה היא למאוד {{ממ|דק"ס}}.</ref> למה לי '''כי''' סליק נפיל '''מיניה ספרא''' אשכחיה רבא '''חזייה''' דהוה כתיב ביה כל החלומות הולכין אחר הפה אמר '''רבא בדילך הוה קיימא יהי''' רעוה '''כי היכי דלא חס ההוא גברא עילואי לימסר למלכותא''' דלא '''ליחסו עילוהי אמר רבא על כל מילי''' מחילנא '''ליה''' בר '''מבני ובנתי וברתי''' דרב חסדא '''דלא מחילנא ליה<ref>וכ"ה מן אמר רבא כו' מחילנא ליה בכ"י פ', וסדר הדפוס עדיף. והגי' בר מבני כו' ודאי שהיא הגי' האמיתית. ובכ"י פ' בר מבניי ובנתיה דר"ח {{דק"ס}}.</ref> אמר בר הדיא''' מאי אעביד '''דאמר רבנן קללת''' חכם אפילו בחנם היא באה '''כ"ש דצערתיה לרבא ליקום ההוא גברא ליגלי דגלות''' מכפרת עון קם '''גלה''' לבי '''רומאי יתיב''' אפיתחא דריש '''תרעא''' דמלכא '''הוה ההוא גברא דהוה מפקיד עילויי גיזא דמלכא''' א"ל חזאי '''דנפל תיכלא באצבעתיה''' א"ל הב לי זוזא '''לא''' יהב ליה לא אמר ליה ולא מידי א"ל חזאי דנפל תכלא בתרתין '''אצבעתיה ותו בתלת ותו בארבע ותו בכוליה ידיה א"ל עילוי מאי מפקדית א"ל עילוי שיראי דמלכא''' א"ל נפל תכלא '''בשיראי דמלכא<ref>וכ"ה מן יתיב אפיתחא כו' בשיראי דמלכא בכ"י פ' ושם דריש '''תרייא''' דמלכא כו' חזאי '''בחילמאי''' דנפל כו' לא יהב ליה '''זוזא''' כו' אצבעתיה '''א"ל הב לי זוזא לא יהב ליה ולא א"ל ולא מידי''' ותו בתלת כו' {{ממ|דק"ס}}.</ref>סוף אישתמע מילתא''' בי '''שבור''' מלכא '''אתיוה''' לריש '''תרזיא<ref>בכ"י פ' '''תרייא''' {{ממ|דק"ס}}.</ref> אמרו ליה היכי הוה מעשה אמר להו הכי והכי הוה אמרו ליה אטו בחמשה זוזי מפסדת שיראי דמלכא קטלוה<ref>וכ"ה סוף אישתמע כו' קטלוהו בכ"י פ', וזה נר' לגי' ישרה שגם הריש תרזיא פשע במאי דלא יהיב ליה זוזי וכן צ"ל בהכ"י [א"ה שגורס אחרי תיבות שיראי דמלכא "אייתוה לבר הדיא כפיתין ליה" כו'] וחסר שם תיבת "קטלוהו" אחר שיראי דמלכא דאל"כ אתיוהו לבר הדיא הוא כפול ומיותר אבל כן ליתא גם בכ"י פ'. והגי' שבור מלכא ט"ס הוא דמלך פרס היה ומה ענייניה אפתחא דרומי ויש לי הרהורי דברים בזה דמלך רומי הידועה רגיל הגמ' לכנותו בשם קיסר ועי' מ"ש לקמן נ"ח א' {{ממ|דק"ס}}.</ref> סוף אתיוה''' לבר הדיא '''תפשוה להלין ארזי וכפינהו לרישינהו ואסרו''' חד כרעיה '''לחדא''' וחד כרעיה '''לחדא ושבקוה''' עד דאיצטליק רישיה '''אמר רבא לא מחילנא ליה עד דאיצטליק רישיה מגופיה''' אזל כל חד וחד וקם '''בדוכתיה''' ואיצטליק '''רישיה''' ונפל '''בתריה'''<ref>וקרוב לזה בכי"מ וע"י והנה מלבד שאיני יודע פשט הדבר איני מבין אם הוא גלה לרומאי לכפר עונו רבא מאי בעי התם ומי הביאו לרומי ועוד שח"ו שיאמר רבא לא מחילנא ליה אחר שכבר נידון במיתה חמורה לכן נר' דגירסת הגמ' היא העקרית ותיבות "עד דאיצטליק רישיה" ל"ג ליה וכן מחקו בס' מראה אש ופירוש דברי | אימא לי מאי חזינא '''בליליא הדין''' בחילמאי א"ל חזית '''דאתו''' פרסאי '''ותפשו לך וטחנו בך קשיאתא בפרהדיא''' דדהבא הרהר '''כולא''' יומא '''וחזא''' א"ל שבור מלכא לשמואל אמריתו דחכימתו טובא אימא לי מאי חזינא בחלמאי א"ל חזית דאתו רומאי '''ותפסו''' לך '''ורעו''' בך '''חזירים בחוטרא''' דדהבא<ref>וכן מהופך הסדר בכי"מ וילקוט, וכ' בדק"ס דכ"נ מדבורי רש"י שכך היה סדרו, וצ"ע בכוונתו.</ref> הרהר '''וחזא''' בר הדיא מפשר '''חלמא''' הוה מאן דיהיב ליה '''זוזא''' מפשר ליה '''חלמא לטיבותא ולמאן''' דלא יהיב ליה '''זוזי''' מפשר ליה '''לבישא''' אביי ורבא חזו חלמא אביי '''יהב''' ליה זוזא ורבא לא '''יהב''' ליה '''זוזא''' אמרי ליה אקרינן '''בחלמאן''' שורך טבוח לעיניך וגו' לרבא א"ל '''בבישתא''' פסיד עסקך '''וטבחת תורא ולא אכלת מיניה מצערא''' דלבך לאביי א"ל '''בטבא נפיש לך''' עסקך '''וטבחו תורא בביתך''' ולא '''תיהני''' למיכל '''מיניה''' מחדוה דלבך, אמרי ליה אקרינן בנים ובנות תוליד וגו' לרבא א"ל '''בבישתא כדכתיב ולאביי''' א"ל בנך ובנתך '''נפישי<ref>וחסר בט"ס מן בנך ובנתך נפישין הראשון עד השני {{ממ|דק"ס}} ומכאן שייך לפתרון בניך ובנותיך נתונים לעם אחר.</ref> ואת''' אמרת '''לקריבי יהיבנא להו ודביתך''' אמרה '''לקריבי יהיבנא להון עד דאכפת להון ויהבינון לקריבהא ומדמיין באפך כדקא משתקלין לעמא נוכראה''' לרבא '''אמר איתתיה מיתה ומסרן בנך וכלתך'''<ref>צ"ל בנך '''ובנתך''' וכ"ה בכ"י פ' {{ממ|דק"ס}}.</ref> לידי אתתא אחריתי '''וכדאמר ר' חייא''' בר '''אבא מאי''' דכתיב בניך ובנותיך נתונים לעם אחר זו אשת '''אב''' אקרינן '''בחלמא''' לך אכול בשמחה לחמך לאביי '''א"ל''' מרווח עסקך ואכלת ושתית וקרית '''פסוקך מיוקרא'''<ref>וגי' הדפוס עדיף דיוקרא דלבא הוא חולי הלב כדאמר בשבת ק"מ א' {{ממ|דק"ס}}.</ref> דלבך לרבא '''א"ל מפסיד עסקך אכלת''' ושתית '''ואיקרייך פסוקיך לפקוחי דעתך<ref>בדק"ס הביא גי' כי"מ דתיבות "פסיד עסקך" ליתא והגי' טבחת ולא אכלת '''ולא שתית''' וקרית '''פסוקא''' והביא ע"ז גי' הב"נ וכ' וז"ל וכ"ה בכתב יד פאריז רק דשם הגי' לא אכלת. וגי' הב"נ נראית דהא לך אכול כתיב עכ"ל.</ref> אמרו ליה חזינן דקא קרינן בחלמא''' זרע רב תוציא השדה לאביי א"ל '''רישא דקרא''' לרבא א"ל '''כסיפא אמרו ליה''' אקרינן '''בחלמא וראו''' כל עמי הארץ '''כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך''' לאביי א"ל '''ריש מתיבתא הוית ודחלי כולי עלמא מינך''' לרבא א"ל '''בי זיונא''' דמלכא איתבר '''ולמחר אתו ותפשו לך ואתו''' כ"ע '''למימר לרבא תפסו ליה לדידן על אחת כמה וכמה''' למחר איתבר '''בי זיונא''' דמלכא '''אתו ותפשי לרבא''' אמרי ליה '''אקריין בחלמא זיתים''' יהיו '''לך לאביי''' א"ל '''כרישיה''' לרבא א"ל '''כסיפיה''', '''אמרו חזינן חסא דקדח אפום דנא''' לאביי א"ל '''מלי עסקך''' עיף עסקך כחסא לרבא א"ל '''מריד''' עיסקך '''כחסא אמרו ליה חזינן חביתא דתליא''' בדיקלא לאביי א"ל '''מלי עסקך לרבא''' א"ל חלי עסקך '''ואתו כ"ע ונסבי בלא פשיטי אמרו''' ליה '''חזינן''' בישרא '''אפום דנא''' לאביי א"ל בסים חמרך '''וכ"ע זבני מיניה למיתי עם בישרא''' לרבא א"ל תקיף חמרך ואתו כ"ע '''למישקל''' ('''לא''') '''למכווי בישרא<ref>וצ"ל כמו בכ"י פ' ואתו כ"ע '''למישקל חלא למיטוי''' בשרא. ומיכווי היינו מיטוי {{ממ|דק"ס}}.</ref> אמרו''' ליה '''חזינן רומני אפום דנא''' לאביי א"ל '''עיף'''<ref>וט"ס דהחסא עליו כפולים ומונחים זע"ז אבל לא הרימון וצ"ל כמו בכ"י פ' '''עדיף''' עסקך כרמונא {{ממ|דק"ס}}.</ref> עסקך כרומנא לרבא א"ל '''קוויה''' עסקך כרומנא '''אמרו''' ליה '''חזינא דנא דחמרא''' דנפל '''בבירא''' לאביי א"ל מיתבעי עסקך '''כי האי דנפל''' בבירא ולא '''מישתכח''' לרבא א"ל '''סרי''' עסקך ושדית ליה לבירא '''אמרו ליה חזינן דנא דחמרא דסליק לדיקלא לאביי א"ל עדיף עיסקך כדיקלא לרבא א"ל פסיד עיסקך כתמרים<ref>ודבר אחר הוא מהא דאמר לעיל חביתא דתליא בדקלא {{ממ|דק"ס}}.</ref> אמרו חזינן פטר חמור''' דקאי '''עילוון''' לאביי א"ל '''כי הוית ריש מתיבתא קאי עילווך אימורא''' לרבא א"ל פטר חמור גהיט מתפלך א"ל '''והא איתיה''' א"ל וי"ו דפטר '''חמור גהיט עיין רבא וחזא דגהיט וי"ו מפטר חמור דתפיליה''' אזל רבא לחודיה לגביה א"ל חזאי<ref>וצ"ל '''דשא''' דביתא וכ"ה בכ"י פ' {{ממ|דק"ס}}.</ref> '''דביתא דאיתבר ונפל''' א"ל '''איתתיה מיתה''' א"ל '''תרי ככי דאיתברו מיניה ונפלו''' א"ל '''תרין בנין מתין ליה''' א"ל חזאי '''תרין יונין דפרקין''' א"ל '''תרתין נשין מגרשות אמר חזאי''' תרי '''רישי לפתות''' א"ל '''תרי גולפי''' בלעת '''ומאן הוא דלימחיין למחר כי אזל לבי מדרשא אשתכח הני''' תרי סגי נהורי '''דמינצי אזל לפירקינהו אישתמיט חד מנייהו ומחייה''' תרי '''גולפי בעי לממחייה אחרינא''' אמר '''תרי חזאי בחלמאי ושבקה סוף סוף יהיב''' ליה '''זוזא''' א"ל חזאי '''כותלא חדתא דאיתבר''' א"ל '''ניכסי''' קנית '''ולא מצטערת ביהו'''<ref>ונ"ל שצ"ל '''מצרת''' בהו {{ממ|דק"ס}}.</ref> א"ל חזאי '''דסתרן ביתיה ובדרו בכולי עלמא''' א"ל '''ניבדרו שמעתתך''' א"ל חזאי אפדנא דאביי דנפל '''ואתא אבקא מכסין''' א"ל אביי שכיב '''ואתא מתיבתא דפומבדיתא וסמכי עילווך''' א"ל חזאי '''דבזעי ליה לרישיה''' ונתר '''מוקריה''' א"ל '''אודדא''' מבי סדיא '''נפל''' א"ל '''חזינן דקא קריין הלילא דמיצרא''' בחילמא א"ל ניסא '''מיתעביד''' לך '''סוף הוא דקא עבר''' בהדי' '''במעברא'''<ref>וכ"ה [א"ה מא"ל חזינן דקא קריין כו' במעברא] בכ"י פ' ושם '''לסוף הוה קעבר''' בהדיה במברא והוא הנכון {{ממ|דק"ס}}.</ref> אמר '''בר הדיא''' בהדי גברא '''דצריך לניסא'''<ref>וכ"ה בכ"י פ' וגי' ישרה היא למאוד {{ממ|דק"ס}}.</ref> למה לי '''כי''' סליק נפיל '''מיניה ספרא''' אשכחיה רבא '''חזייה''' דהוה כתיב ביה כל החלומות הולכין אחר הפה אמר '''רבא בדילך הוה קיימא יהי''' רעוה '''כי היכי דלא חס ההוא גברא עילואי לימסר למלכותא''' דלא '''ליחסו עילוהי אמר רבא על כל מילי''' מחילנא '''ליה''' בר '''מבני ובנתי וברתי''' דרב חסדא '''דלא מחילנא ליה<ref>וכ"ה מן אמר רבא כו' מחילנא ליה בכ"י פ', וסדר הדפוס עדיף. והגי' בר מבני כו' ודאי שהיא הגי' האמיתית. ובכ"י פ' בר מבניי ובנתיה דר"ח {{ממ|דק"ס}}.</ref> אמר בר הדיא''' מאי אעביד '''דאמר רבנן קללת''' חכם אפילו בחנם היא באה '''כ"ש דצערתיה לרבא ליקום ההוא גברא ליגלי דגלות''' מכפרת עון קם '''גלה''' לבי '''רומאי יתיב''' אפיתחא דריש '''תרעא''' דמלכא '''הוה ההוא גברא דהוה מפקיד עילויי גיזא דמלכא''' א"ל חזאי '''דנפל תיכלא באצבעתיה'''<ref>עי' ב{{ממק|בניהו}} שביאר לפי גי' הדפוס דהראשון היה במחט והשאר בתכלא כדי שלא ירגיש בפתרון החלום. ובמדרש הגדול הראשון במחט בשיראי דמלכא והשאר אצבעותיו עלו בשיראי דמלכא.</ref> א"ל הב לי זוזא '''לא''' יהב ליה לא אמר ליה ולא מידי א"ל חזאי דנפל תכלא בתרתין '''אצבעתיה ותו בתלת ותו בארבע ותו בכוליה ידיה א"ל עילוי מאי מפקדית א"ל עילוי שיראי דמלכא''' א"ל נפל תכלא '''בשיראי דמלכא<ref>וכ"ה מן יתיב אפיתחא כו' בשיראי דמלכא בכ"י פ' ושם דריש '''תרייא''' דמלכא כו' חזאי '''בחילמאי''' דנפל כו' לא יהב ליה '''זוזא''' כו' אצבעתיה '''א"ל הב לי זוזא לא יהב ליה ולא א"ל ולא מידי''' ותו בתלת כו' {{ממ|דק"ס}}.</ref>סוף אישתמע מילתא''' בי '''שבור''' מלכא '''אתיוה''' לריש '''תרזיא<ref>בכ"י פ' '''תרייא''' {{ממ|דק"ס}}.</ref> אמרו ליה היכי הוה מעשה אמר להו הכי והכי הוה אמרו ליה אטו בחמשה זוזי מפסדת שיראי דמלכא קטלוה<ref>וכ"ה סוף אישתמע כו' קטלוהו בכ"י פ', וזה נר' לגי' ישרה שגם הריש תרזיא פשע במאי דלא יהיב ליה זוזי וכן צ"ל בהכ"י [א"ה שגורס אחרי תיבות שיראי דמלכא "אייתוה לבר הדיא כפיתין ליה" כו'] וחסר שם תיבת "קטלוהו" אחר שיראי דמלכא דאל"כ אתיוהו לבר הדיא הוא כפול ומיותר אבל כן ליתא גם בכ"י פ'. והגי' שבור מלכא ט"ס הוא דמלך פרס היה ומה ענייניה אפתחא דרומי ויש לי הרהורי דברים בזה דמלך רומי הידועה רגיל הגמ' לכנותו בשם קיסר ועי' מ"ש לקמן נ"ח א' {{ממ|דק"ס}}.</ref> סוף אתיוה''' לבר הדיא '''תפשוה להלין ארזי וכפינהו לרישינהו ואסרו''' חד כרעיה '''לחדא''' וחד כרעיה '''לחדא ושבקוה''' עד דאיצטליק רישיה '''אמר רבא לא מחילנא ליה עד דאיצטליק רישיה מגופיה''' אזל כל חד וחד וקם '''בדוכתיה''' ואיצטליק '''רישיה''' ונפל '''בתריה'''<ref>וקרוב לזה בכי"מ וע"י והנה מלבד שאיני יודע פשט הדבר איני מבין אם הוא גלה לרומאי לכפר עונו רבא מאי בעי התם ומי הביאו לרומי ועוד שח"ו שיאמר רבא לא מחילנא ליה אחר שכבר נידון במיתה חמורה לכן נר' דגירסת הגמ' היא העקרית ותיבות "עד דאיצטליק רישיה" ל"ג ליה וכן מחקו בס' מראה אש ופירוש דברי הגמרא ושרו לחבלא אזל כל חד וחד מהני ארזי וקם כו' ואולי צ"ל אדוכתיה עד דאצטליק רישיה ונפל בתרין ותיבת ואצטליק לחוד הוא מיותר {{ממ|דק"ס}}. אמנם עי' בבן יהוידע שכתב דהראו לרבא בחלום או מראה, וביאר שם כל הענין.</ref> שאל בן דמא בן '''אחתיה דר'''' ישמעאל וכו': | ||
<noinclude>{{שולי הגליון}} | <noinclude>{{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־20:40, 1 בספטמבר 2022
אימא לי מאי חזינא בליליא הדין בחילמאי א"ל חזית דאתו פרסאי ותפשו לך וטחנו בך קשיאתא בפרהדיא דדהבא הרהר כולא יומא וחזא א"ל שבור מלכא לשמואל אמריתו דחכימתו טובא אימא לי מאי חזינא בחלמאי א"ל חזית דאתו רומאי ותפסו לך ורעו בך חזירים בחוטרא דדהבא[1] הרהר וחזא בר הדיא מפשר חלמא הוה מאן דיהיב ליה זוזא מפשר ליה חלמא לטיבותא ולמאן דלא יהיב ליה זוזי מפשר ליה לבישא אביי ורבא חזו חלמא אביי יהב ליה זוזא ורבא לא יהב ליה זוזא אמרי ליה אקרינן בחלמאן שורך טבוח לעיניך וגו' לרבא א"ל בבישתא פסיד עסקך וטבחת תורא ולא אכלת מיניה מצערא דלבך לאביי א"ל בטבא נפיש לך עסקך וטבחו תורא בביתך ולא תיהני למיכל מיניה מחדוה דלבך, אמרי ליה אקרינן בנים ובנות תוליד וגו' לרבא א"ל בבישתא כדכתיב ולאביי א"ל בנך ובנתך נפישי[2] ואת אמרת לקריבי יהיבנא להו ודביתך אמרה לקריבי יהיבנא להון עד דאכפת להון ויהבינון לקריבהא ומדמיין באפך כדקא משתקלין לעמא נוכראה לרבא אמר איתתיה מיתה ומסרן בנך וכלתך[3] לידי אתתא אחריתי וכדאמר ר' חייא בר אבא מאי דכתיב בניך ובנותיך נתונים לעם אחר זו אשת אב אקרינן בחלמא לך אכול בשמחה לחמך לאביי א"ל מרווח עסקך ואכלת ושתית וקרית פסוקך מיוקרא[4] דלבך לרבא א"ל מפסיד עסקך אכלת ושתית ואיקרייך פסוקיך לפקוחי דעתך[5] אמרו ליה חזינן דקא קרינן בחלמא זרע רב תוציא השדה לאביי א"ל רישא דקרא לרבא א"ל כסיפא אמרו ליה אקרינן בחלמא וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך לאביי א"ל ריש מתיבתא הוית ודחלי כולי עלמא מינך לרבא א"ל בי זיונא דמלכא איתבר ולמחר אתו ותפשו לך ואתו כ"ע למימר לרבא תפסו ליה לדידן על אחת כמה וכמה למחר איתבר בי זיונא דמלכא אתו ותפשי לרבא אמרי ליה אקריין בחלמא זיתים יהיו לך לאביי א"ל כרישיה לרבא א"ל כסיפיה, אמרו חזינן חסא דקדח אפום דנא לאביי א"ל מלי עסקך עיף עסקך כחסא לרבא א"ל מריד עיסקך כחסא אמרו ליה חזינן חביתא דתליא בדיקלא לאביי א"ל מלי עסקך לרבא א"ל חלי עסקך ואתו כ"ע ונסבי בלא פשיטי אמרו ליה חזינן בישרא אפום דנא לאביי א"ל בסים חמרך וכ"ע זבני מיניה למיתי עם בישרא לרבא א"ל תקיף חמרך ואתו כ"ע למישקל (לא) למכווי בישרא[6] אמרו ליה חזינן רומני אפום דנא לאביי א"ל עיף[7] עסקך כרומנא לרבא א"ל קוויה עסקך כרומנא אמרו ליה חזינא דנא דחמרא דנפל בבירא לאביי א"ל מיתבעי עסקך כי האי דנפל בבירא ולא מישתכח לרבא א"ל סרי עסקך ושדית ליה לבירא אמרו ליה חזינן דנא דחמרא דסליק לדיקלא לאביי א"ל עדיף עיסקך כדיקלא לרבא א"ל פסיד עיסקך כתמרים[8] אמרו חזינן פטר חמור דקאי עילוון לאביי א"ל כי הוית ריש מתיבתא קאי עילווך אימורא לרבא א"ל פטר חמור גהיט מתפלך א"ל והא איתיה א"ל וי"ו דפטר חמור גהיט עיין רבא וחזא דגהיט וי"ו מפטר חמור דתפיליה אזל רבא לחודיה לגביה א"ל חזאי[9] דביתא דאיתבר ונפל א"ל איתתיה מיתה א"ל תרי ככי דאיתברו מיניה ונפלו א"ל תרין בנין מתין ליה א"ל חזאי תרין יונין דפרקין א"ל תרתין נשין מגרשות אמר חזאי תרי רישי לפתות א"ל תרי גולפי בלעת ומאן הוא דלימחיין למחר כי אזל לבי מדרשא אשתכח הני תרי סגי נהורי דמינצי אזל לפירקינהו אישתמיט חד מנייהו ומחייה תרי גולפי בעי לממחייה אחרינא אמר תרי חזאי בחלמאי ושבקה סוף סוף יהיב ליה זוזא א"ל חזאי כותלא חדתא דאיתבר א"ל ניכסי קנית ולא מצטערת ביהו[10] א"ל חזאי דסתרן ביתיה ובדרו בכולי עלמא א"ל ניבדרו שמעתתך א"ל חזאי אפדנא דאביי דנפל ואתא אבקא מכסין א"ל אביי שכיב ואתא מתיבתא דפומבדיתא וסמכי עילווך א"ל חזאי דבזעי ליה לרישיה ונתר מוקריה א"ל אודדא מבי סדיא נפל א"ל חזינן דקא קריין הלילא דמיצרא בחילמא א"ל ניסא מיתעביד לך סוף הוא דקא עבר בהדי' במעברא[11] אמר בר הדיא בהדי גברא דצריך לניסא[12] למה לי כי סליק נפיל מיניה ספרא אשכחיה רבא חזייה דהוה כתיב ביה כל החלומות הולכין אחר הפה אמר רבא בדילך הוה קיימא יהי רעוה כי היכי דלא חס ההוא גברא עילואי לימסר למלכותא דלא ליחסו עילוהי אמר רבא על כל מילי מחילנא ליה בר מבני ובנתי וברתי דרב חסדא דלא מחילנא ליה[13] אמר בר הדיא מאי אעביד דאמר רבנן קללת חכם אפילו בחנם היא באה כ"ש דצערתיה לרבא ליקום ההוא גברא ליגלי דגלות מכפרת עון קם גלה לבי רומאי יתיב אפיתחא דריש תרעא דמלכא הוה ההוא גברא דהוה מפקיד עילויי גיזא דמלכא א"ל חזאי דנפל תיכלא באצבעתיה[14] א"ל הב לי זוזא לא יהב ליה לא אמר ליה ולא מידי א"ל חזאי דנפל תכלא בתרתין אצבעתיה ותו בתלת ותו בארבע ותו בכוליה ידיה א"ל עילוי מאי מפקדית א"ל עילוי שיראי דמלכא א"ל נפל תכלא בשיראי דמלכא[15]סוף אישתמע מילתא בי שבור מלכא אתיוה לריש תרזיא[16] אמרו ליה היכי הוה מעשה אמר להו הכי והכי הוה אמרו ליה אטו בחמשה זוזי מפסדת שיראי דמלכא קטלוה[17] סוף אתיוה לבר הדיא תפשוה להלין ארזי וכפינהו לרישינהו ואסרו חד כרעיה לחדא וחד כרעיה לחדא ושבקוה עד דאיצטליק רישיה אמר רבא לא מחילנא ליה עד דאיצטליק רישיה מגופיה אזל כל חד וחד וקם בדוכתיה ואיצטליק רישיה ונפל בתריה[18] שאל בן דמא בן אחתיה דר' ישמעאל וכו':
- ↑ וכן מהופך הסדר בכי"מ וילקוט, וכ' בדק"ס דכ"נ מדבורי רש"י שכך היה סדרו, וצ"ע בכוונתו.
- ↑ וחסר בט"ס מן בנך ובנתך נפישין הראשון עד השני (דק"ס) ומכאן שייך לפתרון בניך ובנותיך נתונים לעם אחר.
- ↑ צ"ל בנך ובנתך וכ"ה בכ"י פ' (דק"ס).
- ↑ וגי' הדפוס עדיף דיוקרא דלבא הוא חולי הלב כדאמר בשבת ק"מ א' (דק"ס).
- ↑ בדק"ס הביא גי' כי"מ דתיבות "פסיד עסקך" ליתא והגי' טבחת ולא אכלת ולא שתית וקרית פסוקא והביא ע"ז גי' הב"נ וכ' וז"ל וכ"ה בכתב יד פאריז רק דשם הגי' לא אכלת. וגי' הב"נ נראית דהא לך אכול כתיב עכ"ל.
- ↑ וצ"ל כמו בכ"י פ' ואתו כ"ע למישקל חלא למיטוי בשרא. ומיכווי היינו מיטוי (דק"ס).
- ↑ וט"ס דהחסא עליו כפולים ומונחים זע"ז אבל לא הרימון וצ"ל כמו בכ"י פ' עדיף עסקך כרמונא (דק"ס).
- ↑ ודבר אחר הוא מהא דאמר לעיל חביתא דתליא בדקלא (דק"ס).
- ↑ וצ"ל דשא דביתא וכ"ה בכ"י פ' (דק"ס).
- ↑ ונ"ל שצ"ל מצרת בהו (דק"ס).
- ↑ וכ"ה [א"ה מא"ל חזינן דקא קריין כו' במעברא] בכ"י פ' ושם לסוף הוה קעבר בהדיה במברא והוא הנכון (דק"ס).
- ↑ וכ"ה בכ"י פ' וגי' ישרה היא למאוד (דק"ס).
- ↑ וכ"ה מן אמר רבא כו' מחילנא ליה בכ"י פ', וסדר הדפוס עדיף. והגי' בר מבני כו' ודאי שהיא הגי' האמיתית. ובכ"י פ' בר מבניי ובנתיה דר"ח (דק"ס).
- ↑ עי' בבניהו שביאר לפי גי' הדפוס דהראשון היה במחט והשאר בתכלא כדי שלא ירגיש בפתרון החלום. ובמדרש הגדול הראשון במחט בשיראי דמלכא והשאר אצבעותיו עלו בשיראי דמלכא.
- ↑ וכ"ה מן יתיב אפיתחא כו' בשיראי דמלכא בכ"י פ' ושם דריש תרייא דמלכא כו' חזאי בחילמאי דנפל כו' לא יהב ליה זוזא כו' אצבעתיה א"ל הב לי זוזא לא יהב ליה ולא א"ל ולא מידי ותו בתלת כו' (דק"ס).
- ↑ בכ"י פ' תרייא (דק"ס).
- ↑ וכ"ה סוף אישתמע כו' קטלוהו בכ"י פ', וזה נר' לגי' ישרה שגם הריש תרזיא פשע במאי דלא יהיב ליה זוזי וכן צ"ל בהכ"י [א"ה שגורס אחרי תיבות שיראי דמלכא "אייתוה לבר הדיא כפיתין ליה" כו'] וחסר שם תיבת "קטלוהו" אחר שיראי דמלכא דאל"כ אתיוהו לבר הדיא הוא כפול ומיותר אבל כן ליתא גם בכ"י פ'. והגי' שבור מלכא ט"ס הוא דמלך פרס היה ומה ענייניה אפתחא דרומי ויש לי הרהורי דברים בזה דמלך רומי הידועה רגיל הגמ' לכנותו בשם קיסר ועי' מ"ש לקמן נ"ח א' (דק"ס).
- ↑ וקרוב לזה בכי"מ וע"י והנה מלבד שאיני יודע פשט הדבר איני מבין אם הוא גלה לרומאי לכפר עונו רבא מאי בעי התם ומי הביאו לרומי ועוד שח"ו שיאמר רבא לא מחילנא ליה אחר שכבר נידון במיתה חמורה לכן נר' דגירסת הגמ' היא העקרית ותיבות "עד דאיצטליק רישיה" ל"ג ליה וכן מחקו בס' מראה אש ופירוש דברי הגמרא ושרו לחבלא אזל כל חד וחד מהני ארזי וקם כו' ואולי צ"ל אדוכתיה עד דאצטליק רישיה ונפל בתרין ותיבת ואצטליק לחוד הוא מיותר (דק"ס). אמנם עי' בבן יהוידע שכתב דהראו לרבא בחלום או מראה, וביאר שם כל הענין.