אוצר:בית המדרש: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־07:07, 28 ביוני 2022

ברוכים הבאים לבית המדרש של אוצר הספרים היהודי השיתופי.

בבית המדרש מתנהלים דיונים תורניים בנושאים שונים בין כלל משתמשי האוצר. כל אחד רשאי לשאול, לעורר, להאיר, להעיר, לענות, להשיב, להגיב וכו'.

שאלות הנוגעות לדף מסויים יש להעלות בדף השיחה של הדף.
בעיות טכניות מקומן בדף הייעוץ הטכני.
שאלות לשוניות מקומן בדף הייעוץ הלשוני.
שאלות הנוגעות לצורת העריכה באוצר מקומן בדף ייעוץ העריכה.

כללי מועדים שביעית פרשת השבוע מסכתות הש"ס תפילה דף היומי סוגיות הלכה רמב"ם היומי

ניתן לעיין גם בחידושי העורכים כפי שהועלו במרחב המשתמשים האישי

חידושי העורכים

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 <div style="text-align:center;">
+<span class="mw-ui-button mw-ui-progressive" style="display:inline-block">[[אוצר:בית המדרש/כללי|<span style="color:#fff;">כללי</span>]]</span>
 <span class="mw-ui-button mw-ui-progressive" style="display:inline-block">[[אוצר:בית המדרש/מועדים|<span style="color:#fff;">מועדים</span>]]</span>
+<span class="mw-ui-button mw-ui-progressive" style="display:inline-block">[[אוצר:בית המדרש/שביעית|<span style="color:#fff;">שביעית</span>]]</span>
 <span class="mw-ui-button mw-ui-progressive" style="display:inline-block">[[אוצר:בית המדרש/פרשת שבוע|<span style="color:#fff;">פרשת השבוע</span>]]</span>
 <span class="mw-ui-button mw-ui-progressive" style="display:inline-block">[[אוצר:בית המדרש/ש"ס|<span style="color:#fff;">מסכתות הש"ס</span>]]</span>
@@ שורה 19: / שורה 21: @@
 <span class="mw-ui-button mw-ui-progressive" style="display:inline-block">[[אוצר:בית המדרש/הלכה|<span style="color:#fff;">הלכה</span>]]</span>
 <span class="mw-ui-button mw-ui-progressive" style="display:inline-block">[[אוצר:בית המדרש/הרמב"ם היומי|<span style="color:#fff;">רמב"ם היומי</span>]]</span>
 </div>
@@ שורה 28: / שורה 31: @@
 <span class="mw-ui-button mw-ui-progressive" style="display:inline-block">[[אוצר:בית המדרש/חידושי העורכים|<span style="color:#fff;">חידושי העורכים</span>]]</span>
 </div>
-אם השאלה שלכם לא מתאימה לאף אחת מהאפשרויות המוזכרות, תוכלו להעלות אותה לדיון בדף זה.
-נא, נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה").
-<!-- כתוב כאן את שאלתך -->
-== עשרה כרובים על ידי שלמה? ==
-האם שלמה המלך עשה גם עשרה כרובים בבית קודש הקודשים או רק עשרה שולחנות ומנורות, והיכן הם עמדו, הכרובים.
-:בפסוק {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/ו#כג|מלכים א' ו כג]]}} נאמר: וַיַּ֣עַשׂ בַּדְּבִ֔יר שְׁנֵ֥י כְרוּבִ֖ים עֲצֵי־שָׁ֑מֶן עֶ֥שֶׂר אַמּ֖וֹת קוֹמָתֽוֹ. וראה שם בהמשך הפסוקים אופן הצבתם בקדש הקדשים. ושם פסוק כט מבואר שהיו גם כרובים מצויירים על קירות קדש הקדשים. ראה גם ריטב"א {{ממ|[[ריטב"א/בבא בתרא/צט/א|ב"ב צט.]]}} שדן כלפי הסוגיא המבוארת שם אם עוסקת בכרובים הנצבים או בכרובים המצויירים. ונידונו כרובים אלו בסוגיית הש"ס בבבא בתרא {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/צט/א|צט.]]}} וביומא {{ממ|[[בבלי/יומא/נד/ב|נד:]]}}. וכן הוזכרו גם בסוכה {{ממ|[[בבלי/סוכה/ה/ב|ה:]]}}
-:ואמנם בספר אמונת חכמים לרבי אביעד שר שלום באזילה {{ממ|פרק כג}}, כתב שבית המקדש הראשון נעשה באופן אחר, משונה לגמרי מן השמכן, '''והיו בו עשרה כרובים''' וכו'. ובמטפחת ספרים ליעב"ץ שם כתב שהוא שיבוש, כי לא היו שם רק עשרה מכונות וכיורות וכן מנורות ושולחנות, אבל כרובים לא נתחדשו שם, רק שנים שהיו עומדים בבית נוספים על של משכן שאותם היו בכפורת בלבד. והמליץ שאולי רצה לומר שהיו עשר אמות קומתם, וכן מקצות כנף לכנף עשר אמות, וטעה וכתב עשר כרובים.
-:ובטעם שלא עשה עשר כרובים כדרך שעשה עשר מנורות ושולחנות, אף שאין להקשות כן שהרי "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל", מכל מקום יש ליתן לכך טעם על פי מה שביאר המשך חכמה {{ממ|[[משך חכמה/שמות/כז#כ|שמות כז כ]]}} לפי חשבון גודל חלל ההיכל בבית ראשון ביחס לחלל ההיכל במשכן, שמשום כך מוכרח היה להיות שם אחר עשר מנורות. ולכן עשה גם שולחנות עשרה, כי השולחן צריך להיות נוכח המנורה. ולפי זה מבואר היטב מדוע כרובים לא הוצרך לעשות עשרה. ואמנם כל דברי המשך חכמה שם רק לדעת הסוברים שבבית שני לא היו עשרה כרובים ועשרה שולחנות וכמו שכתב שם להדיא בדבריו, ודבר זה במחלוקת גדולה הוא שנוי.
-== עורבים במגיפה ==
-מה המקור שבמגיפה אין הציפורים מצויים אלא העורבים מצויים יותר?
-:כך כותב רבינו חיים ויטאל {{ממ|שער רוח הקודש, דרוש ג}}: ואמנם יש עוף ממונה להודיע גזירת רעב, ואחד על הדבר, ואחד על הארבה וכיוצא. כן יש ממונים על הטובות והבשורות הטובות... והעורב כולו בשורות רעות, ובפרט על הדבר ועל המגיפה... והגולדרינ"א - ציפור דרור, מבשר בשורות טובות, ובפרט על עצירת המגיפה. וכמעט שבכל זמן המגיפה אינה נמצאת בעיר שיש שם מגיפה. והביא על כך את הפסוק האמור בחורבן הבית {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/ט#ט|ירמיה ט ט]]}} "מעוף השמים עד בהמה נדדו", שכיון שכל מטרת הציפורים לבשר את העומד לקרות, ממילא כשגלו ולא היה שם אדם לא היה צורך בהם. [[משתמש:המיישיבון|המיישיבון]] ([[שיחת משתמש:המיישיבון|שיחה]]) 00:09, 17 בינואר 2022 (IST)
-== עבודת הבכורים לעתיד לבוא ==
-שאלה: האם כשיבוא המשיח הבכורים יעבדו בבית המקדש כמו כהנים, וא"כ מה המקור לזה?
-:בספר נתיבות ההלכה {{ממ|פסח, עמוד 224}} מובא שו"ת בענין זה מהגר"ח קניבסקי [נערך ע"י רבי אברהם חיים שציגל שליט"א מג"ש 'והגית' בישיבת חדרה קרית ספר, מחבר ספר 'דולה ומשקה']: שאלה: יש שמועה בשם מר"ן שליט"א שלעתיד לבוא תחזור העבודה לבכורים. מהו המקור לשמוע זו? תשובה: באור חיים בשם האר"י ז"ל. שאלה: האם הכוונה שרק בכורים יעבדו, או שגם בכורים וגם כהנים. תשובה: שניהם.
-:באור החיים {{ממ|[[אור החיים/במדבר/ג#מה|במדבר ג מה]]}} מובא בשם חז"ל שלעתד לבא תשוב העבודה לבכורות. ובפרדס יוסף החדש {{ממ|פרשת במדבר אות צד}} הביא בשם ספר בית אב {{ממ|פרשת במדבר}} שהעיד בשם הגרי"ז מבריסק שאמר לו שלא נאמר דבר כזה בחז"ל ולא יתכן שתחזור העבודה לבוכרים. ובספר בית אב שם הביא שראה במפרש אחד שכתב שהמקור הוא בילקוט שמעוני שכל מקום שנאמר 'לי' הוא לעולם, ובכורים כתיב 'והיו לי הבכורים'. אמנם ט"ס נפל שם שכן כך נאמר גבי הלווים ולא גבי הבכורים, אך הכוונה היא לפסק 'לי יהיו' האמור בבכורים {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/ג#יג|במדבר ג יג]]}}.
-:ובפרדס יוסף שם הביא מחידושי מהרי"ו {{ממ|או"ח סימן תע}} שהביא מחלוקת אחרונים אם בכורות כהנים ולוים צריכים להתענות בערב פסח. וביאר על פי דברי האור החיים הנ"ל, שלכאורה כיצד מותר לצום בערב פסח הלא יש לחוש שמהרה יבנה בית המקדש ויום זה יהיה יום טוב ואסור לצום בו. אך כל הבכורים אין חשש כיון שיתחילו לעבוד בבית המקדש ויהיה להם זכרון שאסור לצום כשיבנה בית המקדש, משא"כ הבכורים הכהנים והלוים לא יהיה להם היכר ולכן אסורים בתענית. ובפרדס יוסף שם תמה על דבריו שהרי האור החיים לא נתכוון שתתבטל העבודה בכהנים אלא רק שהבכורים יחזרו לעבוד.
-:ובלא"ה צ"ב הרי אף קודם חטא העגל עבדו אותם בכורים כהנים ולויים, ואפילו לו יצוייר שיחזרו הבכורים לעבוד במקום הכהנים עדיין יהיו בכורים אלו בכלל העובדים, ומדוע לא יהיה להם היכר. [[משתמש:המיישיבון|המיישיבון]] ([[שיחת משתמש:המיישיבון|שיחה]]) 02:09, 16 בינואר 2022 (IST)
-::וכדברי האור החיים שם כן כתב גם בפירושו לבראשית {{ממ|[[אור החיים/בראשית/מט#כח|מט כח]]}} שיעקב השתדל לקנות הבכורה מעשו, כדי שלא יהיה לעשו חלק בעבודה לעתיד לבא.
-::ובטעמא דקרא {{ממ|[[טעמא דקרא/בראשית/מט#ג|בראשית מט ג]]}} הביא מקור דברי האור החיים ממדרש רבה {{ממ|[[ויקרא רבה/ב|ויק"ר ב]]}} שכל משום שנאמר 'לי' אינו זז לעולם, ובבכורות כתיב 'לי כל בכור', ואף שלקח מהם הבכורה ע"כ שלעתיד לבוא תשוב אליהם ויתקיים מאמר 'לי'. אמנם בעמק הנצי"ב {{ממ|בהעלותך פסקא לד ד"ה בכהנים}} ביאר שקדושתם לענין פטר רחם תהיה קיימת לעולם, ולפי זה הקשו בקובץ עיון הפרשה {{ממ|ענייני פדיון הבן אות כא; קובץ קמה פ' במדבר אות ו}} מה מקור האור החיים.
-::עוד הביאו מקור אחר לדברי האור החיים, מדברי הספרא {{ממ|ריש פרשת שמיני, מכילתא דמילואים, אות יז}} באותה שעה זכה במתנות כהונה, וזה בנשיאת כפים, לו ולדורותיו עד שיחיו המתים. משמע שאחר שיקמו לתחיה תלקח העבודה מהם. אמנם אי אפשר שיהיה זה מקור דברי האור החיים שכן ממקור זה משמע שלעתיד לבוא רק הבכורים יעבדו ולא הכהנים.
-::ומה שנקט האור החיים בפשטות שלעתיד לבוא יעבדו עכ"פ גם הכהנים, הביאו שם ראיה לזה מסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/צ/ב|צ:]]}} שם מביאה הגמרא מקור לתחיית המתים מדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יח#כח|במדבר יח כח]]}} "ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן", וכי אהרן לעולם קיים, אלא מלמד שעתיד לחיות וישראל נותנין לו תרומה. הרי שאף אחר תחיית המתים ימשיך אהרן בעבודותו. אמנם דחו שם ע"פ דברי הבעל הטורים {{ממ|[[בעל הטורים/במדבר/ג#ב|במדבר ג ב]]}} שאהרן היה בכור. ולפי זה יש לומר שתחזור לאהרן כבכור.
-::ועוד הביאו ראיה לזה מסוגיית הגמרא בתענית {{ממ|[[בבלי/תענית/יז/ב|יז:]]}} וסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/כב/ב|כב:]]}} שדנה הגמרא אם מותר לכהנים בזמן הזה לשתות יין ולגדל שער מטעם דחיישינן שמא יבנה המקדש, הרי משמע שלעתיד לבוא יעבדו הכהנים. ומאידך יש להעיר שמסוגיא זו משמע שלא יעבדו הבכורות, כי אם לא כן מדוע הוצרכה הגמרא לדון בדין כהנים דוקא ולא דנה בדין בכורים. ועיין אריכות גדולה בספר כרם אליעזר {{ממ|נגעים, סימן לד}} והוא מקור לקובץ הנ"ל, ונו"נ בכל הצדדים בענין זה. [[משתמש:המיישיבון|המיישיבון]] ([[שיחת משתמש:המיישיבון|שיחה]]) 02:30, 16 בינואר 2022 (IST)
-תודה רבה. והיכן מבואר שבעבר הם היו עובדים בבית המקדש? ומתי וכיצד זה פסק? (השואל) [[משתמש:המיישיבון|המיישיבון]] ([[שיחת משתמש:המיישיבון|שיחה]]) 14:43, 16 בינואר 2022 (IST)
-== מציאת שידוך על יד באר המים ==
-בכמה מקומות אצל אבותינו אנו רואים שמצאו את זיווגם ליד הבאר. אליעזר הלך לחפש את זיווגו של יצחק ליד באר המים, יעקב עשה זאת שוב עם רחל, וכן אצל משה שהציל את בנות מדין על יד באר המים ולבסוף הביא הדבר לזיווגו. מהו ביאור הענין? [[משתמש:מצולות ים|מצולות ים]] ([[שיחת משתמש:מצולות ים|שיחה]]) 13:17, 13 בנובמבר 2020 (IST)
-:יש על זה בזוהר משהו שצדיקים מצאו זיווגם על יד הבאר מים, והביאו ב' דוגמאות הנ"ל, [איני זוכר איפה זה כרגע]. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 20:49, 14 באפריל 2021 (IDT)
-:בלי קשר לענין הזיווג (ואולי כן יש קשר, זאת התורה, כי מאיש לוקחה זאת, וכו') מעניין מה שהרמב"ן בפירושו על התורה (פרשת ויצא) כותב, וזה לשונו:
-:'''וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רובצים עליה.''' יאריך הכתוב בספור הזה להודיענו כי קווי ה' יחליפו כח, ויראתו תתן עוז. כי הנה יעקב אבינו בא מן הדרך והוא עיף, ויגל לבדו האבן אשר היו צריכים אליה כל הרועים, ושלשה עדרי צאן אשר להם רועים רבים ושומרים כלם רובצים עליה, אינם יכולים להניעה כלל. ולרבותינו בבראשית רבה גם בזה להם סוד רמז לעתיד, כי נזדמן לו ככה שנכנס בדרך הבאר, ולא נאספו כל העדרים רק שלשה מהם, ובא בזמן שהאבן על פי הבאר, והעדרים שומרים לה, וכל הענין המסופר כאן, להודיעו שיצליח בדרך הזה, ויצא ממנו זרע זוכה לרמז הזה. כי הבאר ירמוז לבית המקדש. ושלשה עדרי צאן, עולי שלשה רגלים. כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים, שמשם היו שואבין רוח הקדש, או שירמוז כי מציון תצא תורה שנמשלה למים, ודבר ה' מירושלם. ונאספו שמה כל העדרים, באים מלבא חמת עד נחל מצרים. וגללו את האבן והשקו, שמשם היו שואבין רוח הקודש. והשיבו את האבן, מונח לרגל הבא.
-:[[משתמש:נועם|נועם]] ([[שיחת משתמש:נועם|שיחה]]) 22:25, 14 באפריל 2021 (IDT)
-== מסירת הסימנים על ידי רחל ==
-אולי השאלה מוכרת אבל בכל זאת אני מעלה אותה גם כאן. איך יכלה רחל למסור את הסימנים ללאה, ובמילים אחרות איך היא יכולה לבגוד באמון שנתן בה יעקב (בין אדם לחבירו) בשביל שלא לבייש את אחותה (גם כן בין אדם לחבירו) ובפרט שמעשה זה נעשה עוד קודם נוצרה השאלה של הבושה שהרי מסרה לה את הסימנים עוד קודם אותו לילה. גם לומר שידעה שיעקב יסכים, אי אפשר, שהרי בדיוק בשביל כך הוא נתן את הסימנים כמבואר ברש"י שידע שלבן רמאי וינסה לתת לו את לאה. [[משתמש:סיני ועוקר הרים|סיני ועוקר הרים]] ([[שיחת משתמש:סיני ועוקר הרים|שיחה]]) 01:00, 30 באוקטובר 2020 (IST)
-:אצטט מספר לב שלום להגר"ש שבדרון {{ממ|בראשית, פ' ויצא עמוד רסב}} שעמד על שאלה זו, וכך כתב: ויש לנו להבין הלא בכדי להנצל מתרמית זו סיכמו יעקב ורחל על סימנים מוסכמים ולא חשו לבזיון לאה, ומדוע התחרטה רחל ברגע האחרון ומסרה את הסימנים ללאה כדי להצילה מבזיון. מעיקרא מאי קסברה ולבסוף מאי קסברה.
-:עוד יש להבין הרי רחל הסכימה עם יעקב על כל ענין הסימנים, והאיך היא מפירה את מה שסיכמו בלא ידיעת יעקב, והרי לכאורה אינה רשאית לבטל את ההסכם באופן חד צדדי.
-: ויישב שם שהיו רחל ויעקב סבורים שלבן יחליף את לאה ברחל רק אחר שמחת כלולותיהם וממילא לא תתבזה לאה, וכיון שלא כך היה חזרה בה רחל ואף הבינה שיעקב לא יסכים לנישואיה באופן שתבוש לאה. [[משתמש:תורה לשמה|תורה לשמה]] ([[שיחת משתמש:תורה לשמה|שיחה]]) 08:21, 30 באוקטובר 2020 (IST)
-::עוד על דרך זה בשיעורי הגרמ"ד הלוי על התורה {{ממ|בראשית כט כה}}, וצ"ב דלכאורה לזה גופא ניתנו לה הסימנים ואיך מסרתן ללאה, והרי יעקב אבינו העלה בדעתו כל זה ומכל מקום נתן לה הסימנים כדי למנוע ההחלפה ומדוע עשתה רחל נגד ציוויו.
-::ויישב שם: ונראה דגם יעקב אבינו מעיקרא היתה דעתו שאם ימצא שהכניס לו את לאה ולא את רחל ויתברר זה עי, שלא תדע הסימנים לא היה משלח את לאה. דבאמת הסימנים לא נועדו למנוע את כניסת לאה תחת רחל, אלא כדי שלא יכניס לו לבן גוייה מן השוק, דהרי כמו שרימהו לבן לתת לו את לאה היה יכול להכניס לו גויה מן השוק במקום רחל. [[משתמש:תורה לשמה|תורה לשמה]] ([[שיחת משתמש:תורה לשמה|שיחה]]) 08:27, 30 באוקטובר 2020 (IST)
-:::עי' בגמ' מגילה דף י"ג, תחילת עמוד ב', שהסימנים נועדו למנוע את כניסת לאה תחת רחל (ולא למנוע כניסת גוייה מן השוק). וכנראה זה בגלל שהיו מאוד דומות. [[משתמש:נועם|נועם]] ([[שיחת משתמש:נועם|שיחה]]) 23:19, 14 באפריל 2021 (IDT)
-:עד ששואלים על רחל למה גרמה לזה, שישאלו על לאה שעשתה כך בפועל, (ואף שרחל יותר צדיקה, מ"מ לאה גם היתה צדיקה, וכמו שכתוב שהיה עליה תביעה כלפי שמיא על כך שלא נשאה לעשיו כי אולי היתה מחזירתו למוטב). אבל התשובה היא פשוטה, גם רחל וגם לאה ידעו שהכל ענין של זמן, כי לבן בשום אופן לא יסכים לתת את הצעירה לפני הבכירה בחינם, ויעקב בשום אופן לא יוותר על נישואיו לרחל, ועל כרחך ישא בסוף גם את לאה וגם את רחל, וכל הנפ"מ האם זה יקרה במהירות וברמאות, או שיעקב יגלה האמת והכל יתעכב ויתעכב ותתבייש לאה וגם יעבוד עוד גם בסוף ויתחתן כאילו בשביל להתחתן עם אחותה שזו עוד בושה כפולה ומכופלת וכו' ובסוף "בשם האמת" הכל יהיה אותו דבר רק בתוספת עוגמת נפש לכל הצדדים, ובזה היה פשוט ללאה שעדיף להשאיר את זה כפי התכנית של לבן ולרחל שעדיף שאחותה לא תתבייש ויעבור במהירות וכו'. [[משתמש:נועם|נועם]] ([[שיחת משתמש:נועם|שיחה]]) 22:50, 14 באפריל 2021 (IDT)
-:ואגב, הרמב"ן בפירושו על התורה (בהמשך שם) כותב, וזה לשונו:
-:'''כי שנואה לאה.''' הנה לאה רמתה באחותה גם ביעקב, כי אם נאמר שנהגה כבוד באביה שאחז בה והכניסה אליו ואל תמר בו, היה לה להגיד או לרמוז כי היא לאה, אף כי היתה מתנכרת כל הלילה, ולפיכך לא הכירה עד שראה אותה בבקר, ולכן שנאה יעקב. והאלהים יודע כי להנשא אל הצדיק עשתה כן, ורחם עליה. וכך אמרו בבראשית רבה, כיון שראה יעקב מעשים שרמתה לאה באחותה נתן דעתו לגרשה. וכיון שפקדה הקדוש ברוך הוא בבנים, אמר, לאמן של אלו אני מגרש. וזה טעם וירא אלהים, כי חמל עליה, שלא יעזבנה. ויש אומרים, כי שתים נשים שהאחת אהובה מאד תקרא השניה שנואה כנגדה, כמו שאמר ויאהב גם את רחל מלאה, לא ששנאה. והיתה בושה בדבר, וראה אלהים את עניה.
-:[[משתמש:נועם|נועם]] ([[שיחת משתמש:נועם|שיחה]]) 22:58, 14 באפריל 2021 (IDT)
-==ולחזי זוזי ממאן נקט==
-(אני מניח מראש שבשאר הישיבות גם לומדים ב"מ, מקווה שזה נכון..) - בסוגיית ה"[[בבלי/בבא מציעא/ב/ב|ולחזי זוזי]]" בוודאי ראיתם את ה[[תוספות/קידושין/עג/ב|תוס' בקידושין]]... בערך באמצע התוס' מופיע הגירסה של ר"ת. שר"ת גרס '''לא ידיע''', כלומר בית דין. במסורת הש"ס משנה את גירסת ר"ת ל'''לא ידע''', כלומר המוכר לא ידע. מישהו הבין איך גירסת מסורת הש"ס מסתדרת עם הסוגייה? (אם המוכר לא ידע אז איבדנו את האוקימתא מתי המוכר מכריע שרצינו לחפש לשיטת ר"ת). תודה רבה! (אני אמור לשים את זה בדף של בבא מציעא או שבגלל שזו מסכת נלמדת אפשר לשים פה?) [[משתמש:אליה גלמן|אליה גלמן]] ([[שיחת משתמש:אליה גלמן|שיחה]]) 00:22, 1 באוקטובר 2020 (IDT)
-[[קטגוריה:אוצר - בית המדרש|*]]
-:תוכל לכתוב אותה פה אבל אולי כדאי לכתוב אותה בדף השיחה במקום הרלוונטי כי ככה יגיעו אליה גם בהמשך ביתר קלות והדברים ישתמרו. עכ"פ ראית מן הסתם שר' ישעיה פיק על הגליון מזכיר שהגהות אלו אינם לפי ביאור המהרש"א וסיים "וצ"ב", נראה שאף הוא התקשה כנ"ל. [[משתמש:מי אדיר|מי אדיר]] ([[שיחת משתמש:מי אדיר|שיחה]]) 01:16, 1 באוקטובר 2020 (IDT)
-:ועיין עוד [[עצמות יוסף/קידושין/עג/ב|עצמות יוסף]] ובקובץ שיטות קמאי בשם חידושי מהר"י בירב, ואצטט לשונו דווקא לאהבת הקיצור אולי יעלה ארוכה למר: יש טעות בגמראות והלשון מהופך בזה, ולפי זה גרסינן ולא ידע ולא גרסינן ולא ידיע. והטעם דהוי נאמן כיון דלא ידע לפי שמקחו בידו ואף על פי שאמר לא ידעתי ממי לקחתי ברצוני וממי בעל כרחי נאמן לומר לזה מכרתי כלומר לזה נתרציתי הואיל ומקחו בידו. וגם למטה גרסינן ולא ידע, עכ"ל. [[משתמש:מי אדיר|מי אדיר]] ([[שיחת משתמש:מי אדיר|שיחה]]) 01:21, 1 באוקטובר 2020 (IDT)
-== שאלה בכללי רש"י ==
-הנה מצינו בלשון תורה ובלשון חכמים כמה כללים. למשל ו' במקום או. ו' במקום שין. שיש לשון כל שהכוונה לרוב. שלא שייך לשון כל על פחות מג'. ועוד. ועוד.{{ש}}
-האם כללים אלו שייך לומר גם בלשון רש"י (ושאר ראשונים)? {{לא חתם|דב״ש}}
-:יש ספר הנקרא כללי רש"י, הובא בסוף הגמרות ברכות בש"ס וילנא אחרי כללי הש"ס תבדוק שם. [[משתמש:למה זה תשאל לשמי|למה זה תשאל לשמי]] ([[שיחת משתמש:למה זה תשאל לשמי|שיחה]]) 10:56, 18 בספטמבר 2020 (IDT)
-== הפכו לגל של עצמות - כח העיניים ==
-מצאנו שלשה מקומות (ואולי יותר) שחז"ל נתנו עיניהם באדם ועשאוהו גל של עצמות. ברשב"י שנתן עיניו באותו זקן שתמה על שטיהר את השוק בטבריה. ברבי יוחנן שנתן עיניו בתלמידו שלא האמין לדברי חז"ל עד שראה בעיניו המלאכים המנסרים אבנים טובות להניחם בשערי ירושלים. וברב ששת שנתן עינו באותו מין שהלך עמו לראות פני המלך. המכנה המשותף בין כל אלו הוא שלא השתמשו בעיניהם, רשב"י שנטמן במערה שלש עשרה שנה, רבי יוחנן שהיו ריסיו ארוכים והוצרך להרימם במזלג בכדי שיוכל לראות, ורב ששת שהיה עיוור. אי שימושם בכח הגשמי שבעין חיזק הכח הרוחני עד שיכלו בכח עיניהם להפוך אדם לגל של עצמות. [[משתמש:ש&#34;ס יידן|ש&#34;ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש&#34;ס יידן|שיחה]]) 23:20, 9 במאי 2020 (UTC)
-:[[משתמש:ש"ס יידן|תיקון]] קל (אך כמובן לא מפריעה לדרשה היפה, ישר כוח!) רשב"י לא הפך לגל עצמות את הזקן אלא נח נפשיה, בגמרא כתוב גל של עצמות מייד אח"כ גבי יהודה בן גרים... (למרות שר"ת וכנראה גם רש"י גרסו גם ביהודה בן גרים נח נפשיה דהוה גברא רבה... [[תוספות/שבת/לג/ב|תוס' שם]] ו[[שיחה:תוספות/שבת/לג/ב|רש"י שם]]...)   [[משתמש:אליה גלמן|אליה]] ([[שיחת משתמש:אליה גלמן|שיחה]]) 19:42, 17 במאי 2020 (UTC)
-==חיוב ממון בהריגה==
-האם אדם ההורג אדם יש עליו חיוב ממון ליורשיו וכל פטורו הוא מצד קים ליה בדרבה מיניה, או שאין כלל חיוב ממון ליורשים שהרי לא הזיקם. ונפקא מינה לצאת ידי שמים. ויעוי' בגמרא בבא קמא {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/מג/א|מג.]]}} 'המית שורי את פלוני או שורו של פלוני ה"ז משלם ע"פ עצמו, מאי לאו כופר, לא דמים' הרי מבואר שיש חיוב דמים על הריגה. [[משתמש:שואלין ודורשין|שואלין ודורשין]] ([[שיחת משתמש:שואלין ודורשין|שיחה]]) 17:10, 26 בדצמבר 2018 (UTC)
-:לכאורה החיוב הוא למת עצמו ולא ליורשים, (והיורשים זוכים בו כמו כל מה שזוכה יורש ממורישו) דמאי שנא חבלה באבר אחד מחבלה בכל גופו? אני לא זוכר מקורות. [[משתמש:יהודה|יהודה]] ([[שיחת משתמש:יהודה|שיחה]]) 17:55, 9 בספטמבר 2019 (UTC)
-::זה יהיה מפתיע מאד לדעת שישנה אפשרות להתחייב ממון לאישיות שכבר איננה קיימת? האם חיוב כופר הוא על הרגע קודם המיתה? זאת לא שמענו. [[משתמש:מי אדיר|מי אדיר]] ([[שיחת משתמש:מי אדיר|שיחה]]) 18:18, 9 בספטמבר 2019 (UTC)
-:ההגהות אשרי פרק שור שנגח סי' ד' כתב בפרוש שיש חיוב בידי שמים ליורשים ועוד נפק"מ גם בידי אדם דאי תפסו הירושים לא מפקינן מינייהו עיי' בקצו"ח סי' ת"י ד' שדן בזה בהרחבה (הגמ' ב"ק מ"ב ב' כתוב במפורש שכל החיוב כופר בא רק לאחר המיתה.)(אני לא יודע אם זה עדיין נפק"מ) [[משתמש:פלוני|פלוני]] 22:19, 5 בדצמבר 2021 (IST)
-== חידות תורניות ==
-#היכן מוזכר המושג "בסיס לדבר האסור" שלא בקשר לשבת?
-::ת. פסחים פג. אמר רב מרי בר אבוה א"ר יצחק עצמות קדשים ששימשו נותר מטמאין את הידים הואיל ונעשה בסיס לדבר האסור. [[משתמש:סיני ועוקר הרים|סיני ועוקר הרים]] ([[שיחת משתמש:סיני ועוקר הרים|שיחה]]) 14:52, 14 בפברואר 2021 (IST)
-#היכן מוזכר המושג "פסח שני" אך לא בקשר לפסח הנחגג בי"ד אייר?
-::ת. פסחים עח: נמנו עליו חבורה אחת וחזרו ונמנו עליו חבורת אחרת, ראשונים שיש להן כזית אוכלין ופטורין מלעשות פסח שני אחרונים שאין להם כזית אין אוכלין וחייבין לעשות פסח שני. והכוונה לפסח שני בי"ד ניסן שלא עלה להם הפסח הראשון. [[משתמש:סיני ועוקר הרים|סיני ועוקר הרים]] ([[שיחת משתמש:סיני ועוקר הרים|שיחה]]) 14:52, 14 בפברואר 2021 (IST)
-#היכי תימצי שאדם מקיים מצוה ודאית ואינו מברך עליה? (למרות האיסור החמור לקייםן מצוה בלא ברכה וכדתנן ערום לא יתרום וכן שחוזר על זה מעורכי המלחמה אם סח בין תפילין של יד לראש ולא חזר ובירך כמו שכתב רשי שם).
-::תשובה: המחלל פרי שספק אם הוא מעשר שני או ספק אם רבעי הוא ודאי חייב בחילול אבל ברכתם שונה ואינו יכול לברך. {{לא חתם|גוטמן}}
-#היכן מצינו חמש שש?
-::תשובה: יומא דף עא עמוד ב ויעשו את הכתנת שש ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעות שש ואת מכנסי הבד שש משזר, חמשה קראי כתיבי. כלומר, חמש פעמים כתוב שש. איציק.
-==בניית נשים את ביהמ"ק==
-ב'הלכות בית הבחירה' , שעיסוקן בהלכות בית המקדש ובנייתו, פוסק הרמב"ם; שאת בית המקדש אסור לבנות  בלילה אלא רק ביום, שנאמר: "וביום הקים את המשכן" , מכאן דרשו רז"ל ביום ולא בלילה – מעלות השחר  ועד צאת הכוכבים . וכן כותב הרמב"ם; שאת בית המקדש חייבים כולם לבנות, גברים ונשים , חוץ מתינוקות של בית רבן.
-וכן פוסק הרמב"ם ב'הלכות עבודת כוכבים וחוקות עובְדֵיה' , שכל מצוות עשה שהיא מזמן לזמן, ותלויה בזמן, ואינה תדירה כל כך- 'מצווה שהזמן גרמא' -שהזמן גורם לה להתקיים, הרי שנשים פטורות ממנה.
-והנה קשה, שהרי בניית בית המקדש תלויה בזמן היא, שהרי בונים את בית המקדש רק בלילה ולא ביום, והנה בכל זאת פוסק הרמב"ם שנשים חייבות בבניית בית המקדש! אף על פי שנשים פטורות במצווה שהזמן גרמא.
-תשובות:
-ותירץ בעל במחבר ספר 'הר המוריה', שכוונת הרמב"ם היא שנשים חייבות רק לתת רכוש, ולכן אף על פי שזו מצווה שהזמן גרמא, הרי כיוון שכל השתתפותם מסתכמת אך ורק בהשתתפות ברכוש, הרי שחייבות הן בזה, או שמדובר רק לסעד ולהתכונן לבנייה, ולא לבנות ממש.
-וכן תירצו, שהפסוק ממנו לומדים על זמו עשיית הבנייה; "ואנחנו עושים במלאכה וגו', מעלות השחר ועד צאת הכוכבים", מדבר רק על ההכנה לבנייה, ולא בבנייה עצמה, שעליה נאמר "וביום הקים את המשכן". ולפי שמהתורה נוהגת ההכנה לבנייה גם בלילה, אינה מצוות עשה שהזמן גרמא, ולכן הנשים חייבות בבנית ביהמ"ק. ולכן גם גזרו שיעבדו רק מהנץ החמה ולא לפני .
--אנו רואים מחלוקת בין שתי התירוצים; לפי תירוץ 'הר המוריה', כן יש כאן מצוות עשה שהזמן גרמא אלא שלא עובדים ממש או שנותנים רכוש, אך התירוץ השני מבטל כלל את ההנחה שיש כאן בכלל מצוות עשה שהזמן גרמא.
-מה דעתכם ע"כ? [[משתמש:קולמוס|קולמוס]] ([[שיחת משתמש:קולמוס|שיחה]]) 17:01, 9 באפריל 2021 (IDT)
-:צ"ע בכל הנושא, אבל דרך אגב, מה לגבי בית המקדש השלישי שיבנה במהרה בימינו אמן. יש תוס' באיזה מקום שמביאים מדרש שבית המקדש השלישי יבנה מאליו בידי שמים או משהו כעין זה? [[משתמש:נועם|נועם]] ([[שיחת משתמש:נועם|שיחה]]) 18:43, 14 באפריל 2021 (IDT)
-::עי' [[רש"י/סוכה/מא/א|רש"י סוכה מא.]] ד"ה אי נמי, תוספות שם ד"ה אי נמי סמוך, ועי' ערוך לנר שם ד"ה אי נמי וכו'. [[משתמש:Sije|יהושע]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 23:01, 14 באפריל 2021 (IDT)
-:::תודה על המציאה! אז בעצם, לפי מסקנת תוס', מוכח מהמשנה שם להדיא כדברי המדרש שהם מביאים ש"מקדש העתיד בנוי ומשוכלל יגלה ויבא מן השמים שנאמר מקדש ה' כוננו ידיך", ולא עוד אלא שממש קבעו בש"ס הלכה על פי זה, לא כן? [[משתמש:נועם|נועם]] ([[שיחת משתמש:נועם|שיחה]]) 23:19, 14 באפריל 2021 (IDT)
-::::יש את תשובת ה'מנחות חינוך' שאומנם אסור לבנות את ביהמ"ק בלילה, אך בפועל עשו זה כשר. ולכן זו אינה מצוות עשה שהזמן גרמא והנשים חייבות. [[משתמש:קולמוס|קולמוס]] ([[שיחת משתמש:קולמוס|שיחה]]) 20:46, 19 באפריל 2021 (IDT)

אוצר:בית המדרש: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־07:07, 28 ביוני 2022

תפריט ניווט

חיפוש