אוצר:בית המדרש/כללי

אם השאלה שלכם לא מתאימה לאף אחת מהאפשרויות המוזכרות, תוכלו להעלות אותה לדיון בדף זה.

נא, נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה").

גובה תליית המזוזה

באיזה גובה יש לתלות על המשקוף? המיישיבון (שיחה) 21:18, 12 ביולי 2023 (IDT)

על פי הלכה: בשליש העליון של המזוזה, ולפחות במרחק של טפח מהמשקוף. למשל: פתח בגובה 180 ס"מ מינימום גובה 120 ס"מ נמדד מתחתית המזוזה, מקסימום גובה 170 ס"מ נמדד מהחלק העליון של המזוזה, כדי שישאר רווח בין המזוזה למשקוף של טפח שהוא כ-10 ס"מ.

על פי קבלה: תולים המזוזה בתחילת שליש העליון. לפי המשל הנ"ל תחתית המזוזה בגובה 120 ס"מ. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי

שם השם במלעיל

אני מחפש בבקשה שיטה שנוקטת ששם השם אין צריך לאומרו מלרע אלא אפילו מלעיל כי רבים מהמרוקאים עושים כן ואני לא מוצא מקור. המיישיבון (שיחה) 21:18, 12 ביולי 2023 (IDT) יורשה לי להעיר, מי הם 'רבים מהמרוקאים', מעולם לא שמעתי זקן או צעיר שאומר כך. אמר לי ידיד שכך אמר לו הרב חותא, ואשמח לדעת מדוע עלה על ליבו כדבר הזה. (ב.נ.)

מזיקין בזמן הזה בארץ ישראל

האם בזמנינו בארץ ישראל יש 'מזיקין' שהוזכרו פעמים רבות בגמרא ובהלכה, ומה המקור. המיישיבון (שיחה) 21:18, 12 ביולי 2023 (IDT)

דעת הר"מ שלעולם לא היו מזיקין והכל כוונות עמוקות, אמנם זה דעה מחודשת מאוד. והרבה מגדולי רבותינו כתבו שבוטלו השדים אך ישנם פעמים שהכוונה לכוחות טומאה שעדיין קיימים. פלוני (שיחה) 12:17, 12 בדצמבר 2023 (IST)

אכילת ביצה שלימה

האם יש מקור לכך למה שיש נהגו לא לאכול ביצה שלמה משום שכך דרך אבל? המיישיבון (שיחה) 21:18, 12 ביולי 2023 (IDT)

פתח התיבה של נח

באיזה צד היה הפתח של התיבה של נח? המיישיבון (שיחה) 21:18, 12 ביולי 2023 (IDT)

עיקם הכתוב כמה אותיות

הגמ' אומר בפסחים ג עמוד א לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו שהרי עקם הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו שנאמר (בראשית ז, ח) מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה.

לכאורה מפעם אחד שכתב התורה זה מלמד על על כולם הרי התורה כתוב מאה פעמים המילה טמא לא עקם הכתוב כמו בפשת נח וזה פלא עצום? (שואל במייל)

יעויין שם בגמרא בעמוד ב וברש"י, שאכן יש לשנות דרך קצרה, ולכן כתוב תמיד לשון טמא, ואעפ"כ עיקם הכתוב כמה פעמים להשמיענו שבשאר מקומות יכתוב לשון נקיה. המיישיבון (שיחה) 21:18, 12 ביולי 2023 (IDT)

אלכסנדר מוקדון

בירושלמי או באחד ממפרשיו מובא סיפור על אלכסנדר מוקדון שרצה לחקור את מצולות בים ולכן בנה צוללת ולקח עמו כלב חתול וכו', רציתי לדעת היכן זה מופיע?
וכן היכן מופיע הסיפור עם הנשר שהוא עלה עליו וטס למרומים? המיישיבון (שיחה) 21:18, 12 ביולי 2023 (IDT)

לעניין השאלה השנייה, עי' ירושלמי (עבודה זרה פ"ג ה"א): "אלכסנדרוס מוקדון כד בעא מיסק לעיל והוה סלק וסלק סלק עד שראה את העולם ככדור ואת הים כקערה", וז"ל פני משה (שם): "כד בעא מיסק לעיל. עשה דבר אחד וישב על הנשר להגביה עצמו למעלה ולראות על פני הארץ ככתוב בדברי הימים שלהם:" יהושע (שיחה) 22:02, 12 ביולי 2023 (IDT)

שאלה בענין שמיטת כספים

מי שהפקיד כסף לגמ"ח, באופן שאין הגמ"ח חייב באחריות הכסף אם מישהו לווה ואינו משלם, והתנו עמו שלא יוציא את הכסף מהגמ"ח עד אחרי שמיטה, והגמ"ח הלוה את הכסף לאחר לזמן קצר יותר, עם זמן פרעון לפני סוף שמיטה, [וגם המפקיד, וגם בעל הגמ"ח לא עשו פרוזבול], והלוה לא פרע את החוב עד שעברה שנת השמיטה, האם יכול לבקש את כספו בחזרה מהגמ"ח?
האם אומרים שמצד המפקיד כיון שאינו יכול לבקש את כספו בחזרה עד אחר שמיטה הוי כמלוה לעשר שנים דקיי"ל שאין שביעית משמטתו,
או שכיון שהגמ"ח הלוה את הכסף עבורו לאחר לזמן קצר, נחשב הגמ"ח כשלוחו להלואה זו, וזמן פרעון הלואה זו הוא לפני סוף שמיטה, שביעית משמטתו, והגמ"ח אינם יכולים לתבוע מהלוה הלואה זו, וא"כ גם המפקיד אינו יכול לבקש את כספו בחזרה מהגמ"ח.
או שיכול המפקיד לומר לגמ"ח למה פשעתם בי להלוותו בהלואה כזאת ששביעית משמטתו, ולמרות שלא קיבלתם אחריות אם מישהו לא משלם, אבל אם אינו משלם משום פשיעה שלכם אתם חייבים. ויהיו חייבים להחזיר לו את כספו.
או שיכול הגמ"ח לטעון שאנחנו לא פשענו כי קבענו עם הלווה זמן פירעון, שיפרע את החוב לפני שזה ישתמט, ובאשמתו זה נשמט, כי לא פרע את חובו בזמן, ואין לנו אחריות על חוב שהלוה לא שילם בזמן.
או שיכול המפקיד לטעון, כשראיתם שהלווה לא פרע את חובו בזמן, היה לכם לכתוב פרוזבול כדי שהחוב לא ישתמט, ולכן שוב זה באשמתכם שעכשיו כבר אי אפשר לגבות ממנו, ולכן אתם עדיין חייבים לי את כספי. המיישיבון (שיחה) 21:18, 12 ביולי 2023 (IDT)

האם זכה הגוי ביין שהופקר בערב פסח ??

מקרה אמיתי שקרה בכמה בתים בפסח האחרון,

כהקדמה לשאלה - כידוע בערב פסח חל זמן הביעור ליין ויש אומרים בערב שביעי של פסח לכן מנהג רבים הוא להפקיר את היין בערב פסח ומתכוונים שלא לזכות בו עד ערב שביעי של פסח, דבר נוסף יש רבים שנוהגים להשכיר את הארונות הנקיים שנשארים סגורים בפסח לגוי מיום י"ג ניסן בכדי לפטור אותם מחובת בדיקה לצאת דעת הסוברים שגם במקומות נקיים צריך בדיקה, עכשיו מה שקרה זה שהפקירו את היין בערב פסח ושמו אותו בארונות המושכרים לגוי, וכאן מתעוררת השאלה האם זכה בזה הגוי מדין קנין חצר שהרי בעה"ב לא התכוון לזכות בזה עד אחר הפסח והיין היה הפקר גמור, והארון היה שייך לגוי א"כ אולי זכה בזה הגוי מדין קנין חצר.

ויש בזה כמה נידונים מעניינים, האם נחשב כחצר המשתמרת בשביל הגוי או שלא מכיון שנחשב שאין לו גישה אל הארון, ואולי אדרבה אם השכירו לו את הארון חייבים לתת לו גישה אליו. ועוד אולי הגוי לא יכול לזכות בזה מכיון שלא היה בדעת בעה"ב להפקיר את הבקבוקים עצמם רק את היין וכן ביחס לקרטון א"כ כליו של בעה"ב מעכבים את זכיית הגוי.

ותן לחכם ויחכם עוד. יושב אהלים (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה

יפה!

יש כאן כמה נושאים שצריכים להיות מכוסים במרחב הערכים (העדיין-לא-מפותח-שלנו):

א. קנין חצר. בגוי. (שהרי אין שליחות בגוי ואם חצר מטעם שליחות לכאורה ל"ש קנין חצר בגוי. אבל כשעומד בצד חצרו אולי מועיל - ולכן כתב בשו"ע הרב הל' מכירת חמץ שאם מוכרים חמץ לגוי בקנין חצר כדאי שהערל יעמוד סמוך לחדר הנקנה). מקורות לנושא של קנין חצר בגוי: נתיבות המשפט בפתיחה לסי' ר. נודע ביהודה תניינא או"ח סי' סג. קצות החושן סי' קצד סק"ג. הגהות רעק"א לשו"ע חו"מ סי' ר'. פתחי תשובה יו"ד שכ סק"ה. חק יעקב סי' תמח ס"ק יד ועוד ועוד. לכאורה לגבי דברים שנכנסו אחרי המכירה כמו הנידון שלפנינו אין ציור שבו הגוי עומד בצד חצרו ולכן לא יקנה... [אמנם, ראה דבר חידוש בפתחי חושן (למהר"י בלויא) בכרך ח' (קנינים מכירה ומתנה) פרק יט סוף הערה טו, שדן לגבי שילוח הקן כשאחד ראה שהתחילו ציפרים לקנן במרפסת שלו המושכרת לגוי, אם יכול הישראל להפקיר כדי לקיים מצות שילוח הקן או שהעכו"ם כבר זוכה בזה. עיין שם וזה מעניין].

ב. אם כלי המקנה מעכבים את קנין החצר על תכולת הכלים (זה דבר שעשוי לעורר בעיה בכל מכירת חמץ שמבוססת על קנין חצר כשלא מוכרים את הכלים אלא רק את החמץ).

ג. בהנחה שהגוי לא מעוניין בכל זה. האם יש בעיה בעצם זה שהיין היה בבעלות מופשטת של גוי לכמה דקות? זה הופך את זה לסתם-יינם?

ד. האם מותר להפקיר פירות שביעית באופן שאפשר שיזכה בהם נכרי (מסתמא כשיקח נכרי - לא) אך לא יקח אלא יניח לישראל לקחת?

ואניח אף אני מקום לחכמים שיבואו אחרי ויחכמו עוד ועוד. שבת שלום אוצר האוצר (שיחה) 14:19, 14 באפריל 2023 (IDT)

מכתב את בעל המימרא. סיני ועוקר הרים (שיחה) 16:21, 14 באפריל 2023 (IDT)

שמעתי שאמנם רוב הרבנים שמשכירים את הארונות הנקיים וכדו' מצד מכירת יג כמו שנתבאר למעלה משכירים את כל שטח הארון, אבל יש רבנים שמשכירים רק את השטח שהחמץ נמצא עליו, וממילא באופן כזה וודאי שהגוי לא זכה ביין, ולכן חשוב לבדוק כיצד נוהג הרב בכל מקום. יושב אהלים (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה

שביעין חביבין

כתוב בגמרא שבעין חביבין לומר שהנולדין בחודש השביעי חביבין אצל בורא עולם שהרי במקום אחר כתוב לתקן עולם במלכות ש ד י שהם מקדימים לירד לעולם לתקנו ולכך חביבין הם אצל בורא עולם דרך רוב העולם תשעה ירחי לידה שאמרו על כרחך אתה נולד לפי זה אם נכון הוא לומר אחד שנולד לאחד עשר אינו חביב אך יותר קרוב לשלמות זאת נכון לומר זאת או אין הבדל בין נשמה זו לשאר נשמות מכיר כזה תזכו למצוות מראש גם אם אין תשובה ברורה אפשר לומר. שמעון (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה

שאלה מעניינת. האם מצינו בפוסקים התייחסות למציאות כזו? אוצר האוצר (שיחה) 14:10, 21 באוקטובר 2022 (IDT)

התחלת דברים ביום שני

שאלה שסבתא אחת שאלה אותי. אבא שלה היה אומר לא להתחיל דברים ביום שני לפי התורה. ידוע לכם משהו? תמצאו נא איזה סיבה מניחה את הדעת... (שאלה שהתקבלה במייל). המיישיבון (שיחה) 20:46, 31 במרץ 2022 (IDT)

ת. אביה כיוון לדעת תורה. יעויין שו"ע (יו"ד סימן קעט ס"ב) נהגו שאין מתחילין בשני ורביעי. ובט"ז הטעם, שהכוכבים הצומחים בהם הם קשים, וע"ע באר הגולה מתשובה להרמב"ן.

ובביאור הגר"א ציין לזוהר (פרשת פנחס רלד.), ושם מובא שהס"מ נברא ביום שני של מעשה בראשית, והלילי"ת נבראה ביום רביעי של מעשה בראשית, ולכך אין סימן טוב להתחיל איזה דבר רשות בשני ורביעי, לפי שאז נבראו הס"מ ובת זוגו.

ובשיורי ברכה (אות ג) ציין לדברי הרעיא מהימנא פרשת עקב (רעג.): והא תנינן שאין מתחילין בשני ואין מסיימין מרביעי. ובתחילת דרך חיים (למהר"ח ליפשיץ סימן א אות ב) כתב שהגם שאפשר להקל ביום שני, ביום רביעי נכון ליזהר. המיישיבון (שיחה) 20:46, 31 במרץ 2022 (IDT)

אולי אפשר להוסיף בזה דגם במעשה בראשית חזינן דמה שהתחיל בשני סיים רק בשלישי, ואולי טעם יש בזה. בן עזאי (שיחה) 02:47, 23 באוקטובר 2022 (IDT)

עשרה כרובים על ידי שלמה?

האם שלמה המלך עשה גם עשרה כרובים בבית קודש הקודשים או רק עשרה שולחנות ומנורות, והיכן הם עמדו, הכרובים.

בפסוק (מלכים א' ו כג) נאמר: וַיַּ֣עַשׂ בַּדְּבִ֔יר שְׁנֵ֥י כְרוּבִ֖ים עֲצֵי־שָׁ֑מֶן עֶ֥שֶׂר אַמּ֖וֹת קוֹמָתֽוֹ. וראה שם בהמשך הפסוקים אופן הצבתם בקדש הקדשים. ושם פסוק כט מבואר שהיו גם כרובים מצויירים על קירות קדש הקדשים. ראה גם ריטב"א (ב"ב צט.) שדן כלפי הסוגיא המבוארת שם אם עוסקת בכרובים הנצבים או בכרובים המצויירים. ונידונו כרובים אלו בסוגיית הש"ס בבבא בתרא (צט.) וביומא (נד:). וכן הוזכרו גם בסוכה (ה:)

ואמנם בספר אמונת חכמים לרבי אביעד שר שלום באזילה (פרק כג), כתב שבית המקדש הראשון נעשה באופן אחר, משונה לגמרי מן המשכן, והיו בו עשרה כרובים וכו'. ובמטפחת ספרים ליעב"ץ שם כתב שהוא שיבוש, כי לא היו שם רק עשרה מכונות וכיורות וכן מנורות ושולחנות, אבל כרובים לא נתחדשו שם, רק שנים שהיו עומדים בבית נוספים על של משכן שאותם היו בכפורת בלבד. והמליץ שאולי רצה לומר שהיו עשר אמות קומתם, וכן מקצות כנף לכנף עשר אמות, וטעה וכתב עשר כרובים.

ובטעם שלא עשה עשר כרובים כדרך שעשה עשר מנורות ושולחנות, אף שאין להקשות כן שהרי "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל", מכל מקום יש ליתן לכך טעם על פי מה שביאר המשך חכמה (שמות כז כ) לפי חשבון גודל חלל ההיכל בבית ראשון ביחס לחלל ההיכל במשכן, שמשום כך מוכרח היה להיות שם אחר עשר מנורות. ולכן עשה גם שולחנות עשרה, כי השולחן צריך להיות נוכח המנורה. ולפי זה מבואר היטב מדוע כרובים לא הוצרך לעשות עשרה. ואמנם כל דברי המשך חכמה שם רק לדעת הסוברים שבבית שני לא היו עשרה כרובים ועשרה שולחנות וכמו שכתב שם להדיא בדבריו, ודבר זה במחלוקת גדולה הוא שנוי. המיישיבון (שיחה) 00:26, 17 בינואר 2022 (IST)

עורבים במגיפה

מה המקור שבמגיפה אין הציפורים מצויים אלא העורבים מצויים יותר?

כך כותב רבינו חיים ויטאל (שער רוח הקודש, דרוש ג): ואמנם יש עוף ממונה להודיע גזירת רעב, ואחד על הדבר, ואחד על הארבה וכיוצא. כן יש ממונים על הטובות והבשורות הטובות... והעורב כולו בשורות רעות, ובפרט על הדבר ועל המגיפה... והגולדרינ"א - ציפור דרור, מבשר בשורות טובות, ובפרט על עצירת המגיפה. וכמעט שבכל זמן המגיפה אינה נמצאת בעיר שיש שם מגיפה. והביא על כך את הפסוק האמור בחורבן הבית (ירמיה ט ט) "מעוף השמים עד בהמה נדדו", שכיון שכל מטרת הציפורים לבשר את העומד לקרות, ממילא כשגלו ולא היה שם אדם לא היה צורך בהם. המיישיבון (שיחה) 00:09, 17 בינואר 2022 (IST)

עבודת הבכורים לעתיד לבוא

שאלה: האם כשיבוא המשיח הבכורים יעבדו בבית המקדש כמו כהנים, וא"כ מה המקור לזה?

בספר נתיבות ההלכה (פסח, עמוד 224) מובא שו"ת בענין זה מהגר"ח קניבסקי [נערך ע"י רבי אברהם חיים שציגל שליט"א מג"ש 'והגית' בישיבת חדרה קרית ספר, מחבר ספר 'דולה ומשקה']: שאלה: יש שמועה בשם מר"ן שליט"א שלעתיד לבוא תחזור העבודה לבכורים. מהו המקור לשמוע זו? תשובה: באור חיים בשם האר"י ז"ל. שאלה: האם הכוונה שרק בכורים יעבדו, או שגם בכורים וגם כהנים. תשובה: שניהם.

באור החיים (במדבר ג מה) מובא בשם חז"ל שלעתד לבא תשוב העבודה לבכורות. ובפרדס יוסף החדש (פרשת במדבר אות צד) הביא בשם ספר בית אב (פרשת במדבר) שהעיד בשם הגרי"ז מבריסק שאמר לו שלא נאמר דבר כזה בחז"ל ולא יתכן שתחזור העבודה לבוכרים. ובספר בית אב שם הביא שראה במפרש אחד שכתב שהמקור הוא בילקוט שמעוני שכל מקום שנאמר 'לי' הוא לעולם, ובכורים כתיב 'והיו לי הבכורים'. אמנם ט"ס נפל שם שכן כך נאמר גבי הלווים ולא גבי הבכורים, אך הכוונה היא לפסק 'לי יהיו' האמור בבכורים (במדבר ג יג).

ובפרדס יוסף שם הביא מחידושי מהרי"ו (או"ח סימן תע) שהביא מחלוקת אחרונים אם בכורות כהנים ולוים צריכים להתענות בערב פסח. וביאר על פי דברי האור החיים הנ"ל, שלכאורה כיצד מותר לצום בערב פסח הלא יש לחוש שמהרה יבנה בית המקדש ויום זה יהיה יום טוב ואסור לצום בו. אך כל הבכורים אין חשש כיון שיתחילו לעבוד בבית המקדש ויהיה להם זכרון שאסור לצום כשיבנה בית המקדש, משא"כ הבכורים הכהנים והלוים לא יהיה להם היכר ולכן אסורים בתענית. ובפרדס יוסף שם תמה על דבריו שהרי האור החיים לא נתכוון שתתבטל העבודה בכהנים אלא רק שהבכורים יחזרו לעבוד.

ובלא"ה צ"ב הרי אף קודם חטא העגל עבדו אותם בכורים כהנים ולויים, ואפילו לו יצוייר שיחזרו הבכורים לעבוד במקום הכהנים עדיין יהיו בכורים אלו בכלל העובדים, ומדוע לא יהיה להם היכר. המיישיבון (שיחה) 02:09, 16 בינואר 2022 (IST)

וכדברי האור החיים שם כן כתב גם בפירושו לבראשית (מט כח) שיעקב השתדל לקנות הבכורה מעשו, כדי שלא יהיה לעשו חלק בעבודה לעתיד לבא.

ובטעמא דקרא (בראשית מט ג) הביא מקור דברי האור החיים ממדרש רבה (ויק"ר ב) שכל משום שנאמר 'לי' אינו זז לעולם, ובבכורות כתיב 'לי כל בכור', ואף שלקח מהם הבכורה ע"כ שלעתיד לבוא תשוב אליהם ויתקיים מאמר 'לי'. אמנם בעמק הנצי"ב (בהעלותך פסקא לד ד"ה בכהנים) ביאר שקדושתם לענין פטר רחם תהיה קיימת לעולם, ולפי זה הקשו בקובץ עיון הפרשה (ענייני פדיון הבן אות כא; קובץ קמה פ' במדבר אות ו) מה מקור האור החיים.

עוד הביאו מקור אחר לדברי האור החיים, מדברי הספרא (ריש פרשת שמיני, מכילתא דמילואים, אות יז) באותה שעה זכה במתנות כהונה, וזה בנשיאת כפים, לו ולדורותיו עד שיחיו המתים. משמע שאחר שיקמו לתחיה תלקח העבודה מהם. אמנם אי אפשר שיהיה זה מקור דברי האור החיים שכן ממקור זה משמע שלעתיד לבוא רק הבכורים יעבדו ולא הכהנים.

ומה שנקט האור החיים בפשטות שלעתיד לבוא יעבדו עכ"פ גם הכהנים, הביאו שם ראיה לזה מסנהדרין (צ:) שם מביאה הגמרא מקור לתחיית המתים מדכתיב (במדבר יח כח) "ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן", וכי אהרן לעולם קיים, אלא מלמד שעתיד לחיות וישראל נותנין לו תרומה. הרי שאף אחר תחיית המתים ימשיך אהרן בעבודותו. אמנם דחו שם ע"פ דברי הבעל הטורים (במדבר ג ב) שאהרן היה בכור. ולפי זה יש לומר שתחזור לאהרן כבכור.

ועוד הביאו ראיה לזה מסוגיית הגמרא בתענית (יז:) וסנהדרין (כב:) שדנה הגמרא אם מותר לכהנים בזמן הזה לשתות יין ולגדל שער מטעם דחיישינן שמא יבנה המקדש, הרי משמע שלעתיד לבוא יעבדו הכהנים. ומאידך יש להעיר שמסוגיא זו משמע שלא יעבדו הבכורות, כי אם לא כן מדוע הוצרכה הגמרא לדון בדין כהנים דוקא ולא דנה בדין בכורים. ועיין אריכות גדולה בספר כרם אליעזר (נגעים, סימן לד) והוא מקור לקובץ הנ"ל, ונו"נ בכל הצדדים בענין זה. המיישיבון (שיחה) 02:30, 16 בינואר 2022 (IST)

תודה רבה. והיכן מבואר שבעבר הם היו עובדים בבית המקדש? ומתי וכיצד זה פסק? (השואל) המיישיבון (שיחה) 14:43, 16 בינואר 2022 (IST)

מציאת שידוך על יד באר המים

בכמה מקומות אצל אבותינו אנו רואים שמצאו את זיווגם ליד הבאר. אליעזר הלך לחפש את זיווגו של יצחק ליד באר המים, יעקב עשה זאת שוב עם רחל, וכן אצל משה שהציל את בנות מדין על יד באר המים ולבסוף הביא הדבר לזיווגו. מהו ביאור הענין? מצולות ים (שיחה) 13:17, 13 בנובמבר 2020 (IST)

יש על זה בזוהר משהו שצדיקים מצאו זיווגם על יד הבאר מים, והביאו ב' דוגמאות הנ"ל, [איני זוכר איפה זה כרגע]. בן עזאי (שיחה) 20:49, 14 באפריל 2021 (IDT)

אכן, זוהר בראשית (דף קנב.) ת"ח יעקב כד הוה יתיב על בירא וחמא מיא דסלקין לגביה ידע דתמן תזדמן ליה אתתיה, וכן במשה כד יתיב על בירא כיון דחמא דמיא סלקין לגביה ידע דאתתיה אזדמנת ליה תמן והכי הוה ליה ליעקב דתמן אזדמינת ליה אתתיה כמה דכתיב עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן ויהי כאשר ראה יעקב את רחל וגו' משה דכתיב (שמות ב עז) ויבאו הרועים ויגרשום וגו' ותמן אזדמנת ליה צפורה בגין דההוא באר גרמא לון, עכ"ל. וכ"ה במדרש רבה (שמו"ר א לב) וישב בארץ מדין וישב על הבאר, קלט דרך אבות, שלשה נזדווגו להם זווגיהם מן הבאר, יצחק יעקב ומשה, ביצחק כתיב ויצחק בא מבוא באר וגו', ועוד שנזדווגה רבקה לאליעזר למעין, יעקב וירא והנה באר בשדה, משה וישב על הבאר. {{שלמה מרלר (שיחה) 21:11, 13 ביולי 2023 (IDT)}}

בלי קשר לענין הזיווג (ואולי כן יש קשר, זאת התורה, כי מאיש לוקחה זאת, וכו') מעניין מה שהרמב"ן בפירושו על התורה (פרשת ויצא) כותב, וזה לשונו:

וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רובצים עליה. יאריך הכתוב בספור הזה להודיענו כי קווי ה' יחליפו כח, ויראתו תתן עוז. כי הנה יעקב אבינו בא מן הדרך והוא עיף, ויגל לבדו האבן אשר היו צריכים אליה כל הרועים, ושלשה עדרי צאן אשר להם רועים רבים ושומרים כלם רובצים עליה, אינם יכולים להניעה כלל. ולרבותינו בבראשית רבה גם בזה להם סוד רמז לעתיד, כי נזדמן לו ככה שנכנס בדרך הבאר, ולא נאספו כל העדרים רק שלשה מהם, ובא בזמן שהאבן על פי הבאר, והעדרים שומרים לה, וכל הענין המסופר כאן, להודיעו שיצליח בדרך הזה, ויצא ממנו זרע זוכה לרמז הזה. כי הבאר ירמוז לבית המקדש. ושלשה עדרי צאן, עולי שלשה רגלים. כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים, שמשם היו שואבין רוח הקדש, או שירמוז כי מציון תצא תורה שנמשלה למים, ודבר ה' מירושלם. ונאספו שמה כל העדרים, באים מלבא חמת עד נחל מצרים. וגללו את האבן והשקו, שמשם היו שואבין רוח הקודש. והשיבו את האבן, מונח לרגל הבא.

נועם (שיחה) 22:25, 14 באפריל 2021 (IDT)

יישר כח על דברי הזוהר. אבל גם הזוהר לא נותן טעם לדבר רק מצביע על הקשר שבין באר המים לשידוך, ועדיין צ"ב מה טיבו של דבר. ובזוהר מבואר יותר שענין הוא כשרואה שהמים עולים לקראתו אזי יודע שאשתו תזדמן לו, וזה צ"ב עוד יותר מה השייכות לדבר. והוא חידוש שהמים עלו לקראת משה. ואצל אליעזר שלא הוא החתן כי אם יצחק, אזי המים עלו לקראת אשתו רבקה. ויל"ע בזה. מצולות ים (שיחה) 01:19, 14 ביולי 2023 (IDT)

בלי קשר לענין זיווג דווקא, עי' בעל הטורים (בראשית טז ז): על עין המים. ב' במסורה דין ואידך הנה אנכי נצב על עין המים. שטוב הוא להתפלל על המים כדכתיב מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות ה', וכן התפלה נמשלה למים דכתיב שפכי כמים לבך: עכ"ל (וכמובן שלזיווג צריכים הרבה תפילות). בברכה, יהושע (שיחה) 01:43, 14 ביולי 2023 (IDT)

מסירת הסימנים על ידי רחל

אולי השאלה מוכרת אבל בכל זאת אני מעלה אותה גם כאן. איך יכלה רחל למסור את הסימנים ללאה, ובמילים אחרות איך היא יכולה לבגוד באמון שנתן בה יעקב (בין אדם לחבירו) בשביל שלא לבייש את אחותה (גם כן בין אדם לחבירו) ובפרט שמעשה זה נעשה עוד קודם נוצרה השאלה של הבושה שהרי מסרה לה את הסימנים עוד קודם אותו לילה. גם לומר שידעה שיעקב יסכים, אי אפשר, שהרי בדיוק בשביל כך הוא נתן את הסימנים כמבואר ברש"י שידע שלבן רמאי וינסה לתת לו את לאה. סיני ועוקר הרים (שיחה) 01:00, 30 באוקטובר 2020 (IST)

אצטט מספר לב שלום להגר"ש שבדרון (בראשית, פ' ויצא עמוד רסב) שעמד על שאלה זו, וכך כתב: ויש לנו להבין הלא בכדי להנצל מתרמית זו סיכמו יעקב ורחל על סימנים מוסכמים ולא חשו לבזיון לאה, ומדוע התחרטה רחל ברגע האחרון ומסרה את הסימנים ללאה כדי להצילה מבזיון. מעיקרא מאי קסברה ולבסוף מאי קסברה.

עוד יש להבין הרי רחל הסכימה עם יעקב על כל ענין הסימנים, והאיך היא מפירה את מה שסיכמו בלא ידיעת יעקב, והרי לכאורה אינה רשאית לבטל את ההסכם באופן חד צדדי.

ויישב שם שהיו רחל ויעקב סבורים שלבן יחליף את לאה ברחל רק אחר שמחת כלולותיהם וממילא לא תתבזה לאה, וכיון שלא כך היה חזרה בה רחל ואף הבינה שיעקב לא יסכים לנישואיה באופן שתבוש לאה. תורה לשמה (שיחה) 08:21, 30 באוקטובר 2020 (IST)

עוד על דרך זה בשיעורי הגרמ"ד הלוי על התורה (בראשית כט כה), וצ"ב דלכאורה לזה גופא ניתנו לה הסימנים ואיך מסרתן ללאה, והרי יעקב אבינו העלה בדעתו כל זה ומכל מקום נתן לה הסימנים כדי למנוע ההחלפה ומדוע עשתה רחל נגד ציוויו.

ויישב שם: ונראה דגם יעקב אבינו מעיקרא היתה דעתו שאם ימצא שהכניס לו את לאה ולא את רחל ויתברר זה עי, שלא תדע הסימנים לא היה משלח את לאה. דבאמת הסימנים לא נועדו למנוע את כניסת לאה תחת רחל, אלא כדי שלא יכניס לו לבן גוייה מן השוק, דהרי כמו שרימהו לבן לתת לו את לאה היה יכול להכניס לו גויה מן השוק במקום רחל. תורה לשמה (שיחה) 08:27, 30 באוקטובר 2020 (IST)

עי' בגמ' מגילה דף י"ג, תחילת עמוד ב', שהסימנים נועדו למנוע את כניסת לאה תחת רחל (ולא למנוע כניסת גוייה מן השוק). וכנראה זה בגלל שהיו מאוד דומות. נועם (שיחה) 23:19, 14 באפריל 2021 (IDT)

עד ששואלים על רחל למה גרמה לזה, שישאלו על לאה שעשתה כך בפועל, (ואף שרחל יותר צדיקה, מ"מ לאה גם היתה צדיקה, וכמו שכתוב שהיה עליה תביעה כלפי שמיא על כך שלא נשאה לעשיו כי אולי היתה מחזירתו למוטב). אבל התשובה היא פשוטה, גם רחל וגם לאה ידעו שהכל ענין של זמן, כי לבן בשום אופן לא יסכים לתת את הצעירה לפני הבכירה בחינם, ויעקב בשום אופן לא יוותר על נישואיו לרחל, ועל כרחך ישא בסוף גם את לאה וגם את רחל, וכל הנפ"מ האם זה יקרה במהירות וברמאות, או שיעקב יגלה האמת והכל יתעכב ויתעכב ותתבייש לאה וגם יעבוד עוד גם בסוף ויתחתן כאילו בשביל להתחתן עם אחותה שזו עוד בושה כפולה ומכופלת וכו' ובסוף "בשם האמת" הכל יהיה אותו דבר רק בתוספת עוגמת נפש לכל הצדדים, ובזה היה פשוט ללאה שעדיף להשאיר את זה כפי התכנית של לבן ולרחל שעדיף שאחותה לא תתבייש ויעבור במהירות וכו'. נועם (שיחה) 22:50, 14 באפריל 2021 (IDT)

ואגב, הרמב"ן בפירושו על התורה (בהמשך שם) כותב, וזה לשונו:

כי שנואה לאה. הנה לאה רמתה באחותה גם ביעקב, כי אם נאמר שנהגה כבוד באביה שאחז בה והכניסה אליו ואל תמר בו, היה לה להגיד או לרמוז כי היא לאה, אף כי היתה מתנכרת כל הלילה, ולפיכך לא הכירה עד שראה אותה בבקר, ולכן שנאה יעקב. והאלהים יודע כי להנשא אל הצדיק עשתה כן, ורחם עליה. וכך אמרו בבראשית רבה, כיון שראה יעקב מעשים שרמתה לאה באחותה נתן דעתו לגרשה. וכיון שפקדה הקדוש ברוך הוא בבנים, אמר, לאמן של אלו אני מגרש. וזה טעם וירא אלהים, כי חמל עליה, שלא יעזבנה. ויש אומרים, כי שתים נשים שהאחת אהובה מאד תקרא השניה שנואה כנגדה, כמו שאמר ויאהב גם את רחל מלאה, לא ששנאה. והיתה בושה בדבר, וראה אלהים את עניה.

נועם (שיחה) 22:58, 14 באפריל 2021 (IDT)

ולחזי זוזי ממאן נקט

(אני מניח מראש שבשאר הישיבות גם לומדים ב"מ, מקווה שזה נכון..) - בסוגיית ה"ולחזי זוזי" בוודאי ראיתם את התוס' בקידושין... בערך באמצע התוס' מופיע הגירסה של ר"ת. שר"ת גרס לא ידיע, כלומר בית דין. במסורת הש"ס משנה את גירסת ר"ת ללא ידע, כלומר המוכר לא ידע. מישהו הבין איך גירסת מסורת הש"ס מסתדרת עם הסוגייה? (אם המוכר לא ידע אז איבדנו את האוקימתא מתי המוכר מכריע שרצינו לחפש לשיטת ר"ת). תודה רבה! (אני אמור לשים את זה בדף של בבא מציעא או שבגלל שזו מסכת נלמדת אפשר לשים פה?) אליה גלמן (שיחה) 00:22, 1 באוקטובר 2020 (IDT)

תוכל לכתוב אותה פה אבל אולי כדאי לכתוב אותה בדף השיחה במקום הרלוונטי כי ככה יגיעו אליה גם בהמשך ביתר קלות והדברים ישתמרו. עכ"פ ראית מן הסתם שר' ישעיה פיק על הגליון מזכיר שהגהות אלו אינם לפי ביאור המהרש"א וסיים "וצ"ב", נראה שאף הוא התקשה כנ"ל. מי אדיר (שיחה) 01:16, 1 באוקטובר 2020 (IDT)

ועיין עוד עצמות יוסף ובקובץ שיטות קמאי בשם חידושי מהר"י בירב, ואצטט לשונו דווקא לאהבת הקיצור אולי יעלה ארוכה למר: יש טעות בגמראות והלשון מהופך בזה, ולפי זה גרסינן ולא ידע ולא גרסינן ולא ידיע. והטעם דהוי נאמן כיון דלא ידע לפי שמקחו בידו ואף על פי שאמר לא ידעתי ממי לקחתי ברצוני וממי בעל כרחי נאמן לומר לזה מכרתי כלומר לזה נתרציתי הואיל ומקחו בידו. וגם למטה גרסינן ולא ידע, עכ"ל. מי אדיר (שיחה) 01:21, 1 באוקטובר 2020 (IDT)

שאלה בכללי רש"י

הנה מצינו בלשון תורה ובלשון חכמים כמה כללים. למשל ו' במקום או. ו' במקום שין. שיש לשון כל שהכוונה לרוב. שלא שייך לשון כל על פחות מג'. ועוד. ועוד.
האם כללים אלו שייך לומר גם בלשון רש"י (ושאר ראשונים)? דב״ש (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה

יש ספר הנקרא כללי רש"י, הובא בסוף הגמרות ברכות בש"ס וילנא אחרי כללי הש"ס תבדוק שם. למה זה תשאל לשמי (שיחה) 10:56, 18 בספטמבר 2020 (IDT)

הפכו לגל של עצמות - כח העיניים

מצאנו שלשה מקומות (ואולי יותר) שחז"ל נתנו עיניהם באדם ועשאוהו גל של עצמות. ברשב"י שנתן עיניו באותו זקן שתמה על שטיהר את השוק בטבריה. ברבי יוחנן שנתן עיניו בתלמידו שלא האמין לדברי חז"ל עד שראה בעיניו המלאכים המנסרים אבנים טובות להניחם בשערי ירושלים. וברב ששת שנתן עינו באותו מין שהלך עמו לראות פני המלך. המכנה המשותף בין כל אלו הוא שלא השתמשו בעיניהם, רשב"י שנטמן במערה שלש עשרה שנה, רבי יוחנן שהיו ריסיו ארוכים והוצרך להרימם במזלג בכדי שיוכל לראות, ורב ששת שהיה עיוור. אי שימושם בכח הגשמי שבעין חיזק הכח הרוחני עד שיכלו בכח עיניהם להפוך אדם לגל של עצמות. ש"ס יידן (שיחה) 23:20, 9 במאי 2020 (UTC)

תיקון קל (אך כמובן לא מפריעה לדרשה היפה, ישר כוח!) רשב"י לא הפך לגל עצמות את הזקן אלא נח נפשיה, בגמרא כתוב גל של עצמות מייד אח"כ גבי יהודה בן גרים... (למרות שר"ת וכנראה גם רש"י גרסו גם ביהודה בן גרים נח נפשיה דהוה גברא רבה... תוס' שם ורש"י שם...) אליה (שיחה) 19:42, 17 במאי 2020 (UTC)

חיוב ממון בהריגה

האם אדם ההורג אדם יש עליו חיוב ממון ליורשיו וכל פטורו הוא מצד קים ליה בדרבה מיניה, או שאין כלל חיוב ממון ליורשים שהרי לא הזיקם. ונפקא מינה לצאת ידי שמים. ויעוי' בגמרא בבא קמא (מג.) 'המית שורי את פלוני או שורו של פלוני ה"ז משלם ע"פ עצמו, מאי לאו כופר, לא דמים' הרי מבואר שיש חיוב דמים על הריגה. שואלין ודורשין (שיחה) 17:10, 26 בדצמבר 2018 (UTC)

לכאורה החיוב הוא למת עצמו ולא ליורשים, (והיורשים זוכים בו כמו כל מה שזוכה יורש ממורישו) דמאי שנא חבלה באבר אחד מחבלה בכל גופו? אני לא זוכר מקורות. יהודה (שיחה) 17:55, 9 בספטמבר 2019 (UTC)

זה יהיה מפתיע מאד לדעת שישנה אפשרות להתחייב ממון לאישיות שכבר איננה קיימת? האם חיוב כופר הוא על הרגע קודם המיתה? זאת לא שמענו. מי אדיר (שיחה) 18:18, 9 בספטמבר 2019 (UTC)

ההגהות אשרי פרק שור שנגח סי' ד' כתב בפרוש שיש חיוב בידי שמים ליורשים ועוד נפק"מ גם בידי אדם דאי תפסו הירושים לא מפקינן מינייהו עיי' בקצו"ח סי' ת"י ד' שדן בזה בהרחבה (הגמ' ב"ק מ"ב ב' כתוב במפורש שכל החיוב כופר בא רק לאחר המיתה.)(אני לא יודע אם זה עדיין נפק"מ) פלוני 22:19, 5 בדצמבר 2021 (IST)

חידות תורניות

1. היכן מוזכר המושג "בסיס לדבר האסור" שלא בקשר לשבת?

ת. פסחים פג. אמר רב מרי בר אבוה א"ר יצחק עצמות קדשים ששימשו נותר מטמאין את הידים הואיל ונעשה בסיס לדבר האסור. סיני ועוקר הרים (שיחה) 14:52, 14 בפברואר 2021 (IST)

1. היכן מוזכר המושג "פסח שני" אך לא בקשר לפסח הנחגג בי"ד אייר?

ת. פסחים עח: נמנו עליו חבורה אחת וחזרו ונמנו עליו חבורת אחרת, ראשונים שיש להן כזית אוכלין ופטורין מלעשות פסח שני אחרונים שאין להם כזית אין אוכלין וחייבין לעשות פסח שני. והכוונה לפסח שני בי"ד ניסן שלא עלה להם הפסח הראשון. סיני ועוקר הרים (שיחה) 14:52, 14 בפברואר 2021 (IST)

1. היכי תימצי שאדם מקיים מצוה ודאית ואינו מברך עליה? (למרות האיסור החמור לקיים מצוה בלא ברכה וכדתנן ערום לא יתרום וכן שחוזר על זה מעורכי המלחמה אם סח בין תפילין של יד לראש ולא חזר ובירך כמו שכתב רשי שם).

תשובה: המחלל פרי שספק אם הוא מעשר שני או ספק אם רבעי הוא ודאי חייב בחילול אבל ברכתם שונה ואינו יכול לברך. גוטמן (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה

1. היכן מצינו חמש שש?

תשובה: יומא דף עא עמוד ב ויעשו את הכתנת שש ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעות שש ואת מכנסי הבד שש משזר, חמשה קראי כתיבי. כלומר, חמש פעמים כתוב שש. איציק.

בניית נשים את ביהמ"ק

ב'הלכות בית הבחירה' , שעיסוקן בהלכות בית המקדש ובנייתו, פוסק הרמב"ם; שאת בית המקדש אסור לבנות בלילה אלא רק ביום, שנאמר: "וביום הקים את המשכן" , מכאן דרשו רז"ל ביום ולא בלילה – מעלות השחר ועד צאת הכוכבים . וכן כותב הרמב"ם; שאת בית המקדש חייבים כולם לבנות, גברים ונשים , חוץ מתינוקות של בית רבן. וכן פוסק הרמב"ם ב'הלכות עבודת כוכבים וחוקות עובְדֵיה' , שכל מצוות עשה שהיא מזמן לזמן, ותלויה בזמן, ואינה תדירה כל כך- 'מצווה שהזמן גרמא' -שהזמן גורם לה להתקיים, הרי שנשים פטורות ממנה.

והנה קשה, שהרי בניית בית המקדש תלויה בזמן היא, שהרי בונים את בית המקדש רק בלילה ולא ביום, והנה בכל זאת פוסק הרמב"ם שנשים חייבות בבניית בית המקדש! אף על פי שנשים פטורות במצווה שהזמן גרמא.

תשובות:

ותירץ בעל במחבר ספר 'הר המוריה', שכוונת הרמב"ם היא שנשים חייבות רק לתת רכוש, ולכן אף על פי שזו מצווה שהזמן גרמא, הרי כיוון שכל השתתפותם מסתכמת אך ורק בהשתתפות ברכוש, הרי שחייבות הן בזה, או שמדובר רק לסעד ולהתכונן לבנייה, ולא לבנות ממש. וכן תירצו, שהפסוק ממנו לומדים על זמו עשיית הבנייה; "ואנחנו עושים במלאכה וגו', מעלות השחר ועד צאת הכוכבים", מדבר רק על ההכנה לבנייה, ולא בבנייה עצמה, שעליה נאמר "וביום הקים את המשכן". ולפי שמהתורה נוהגת ההכנה לבנייה גם בלילה, אינה מצוות עשה שהזמן גרמא, ולכן הנשים חייבות בבנית ביהמ"ק. ולכן גם גזרו שיעבדו רק מהנץ החמה ולא לפני .

-אנו רואים מחלוקת בין שתי התירוצים; לפי תירוץ 'הר המוריה', כן יש כאן מצוות עשה שהזמן גרמא אלא שלא עובדים ממש או שנותנים רכוש, אך התירוץ השני מבטל כלל את ההנחה שיש כאן בכלל מצוות עשה שהזמן גרמא.

מה דעתכם ע"כ? קולמוס (שיחה) 17:01, 9 באפריל 2021 (IDT)

צ"ע בכל הנושא, אבל דרך אגב, מה לגבי בית המקדש השלישי שיבנה במהרה בימינו אמן. יש תוס' באיזה מקום שמביאים מדרש שבית המקדש השלישי יבנה מאליו בידי שמים או משהו כעין זה? נועם (שיחה) 18:43, 14 באפריל 2021 (IDT)

עי' רש"י סוכה מא. ד"ה אי נמי, תוספות שם ד"ה אי נמי סמוך, ועי' ערוך לנר שם ד"ה אי נמי וכו'. יהושע (שיחה) 23:01, 14 באפריל 2021 (IDT)

תודה על המציאה! אז בעצם, לפי מסקנת תוס', מוכח מהמשנה שם להדיא כדברי המדרש שהם מביאים ש"מקדש העתיד בנוי ומשוכלל יגלה ויבא מן השמים שנאמר מקדש ה' כוננו ידיך", ולא עוד אלא שממש קבעו בש"ס הלכה על פי זה, לא כן? נועם (שיחה) 23:19, 14 באפריל 2021 (IDT)

יש את תשובת ה'מנחות חינוך' שאומנם אסור לבנות את ביהמ"ק בלילה, אך בפועל עשו זה כשר. ולכן זו אינה מצוות עשה שהזמן גרמא והנשים חייבות. קולמוס (שיחה) 20:46, 19 באפריל 2021 (IDT)

ואני לא מבין כלל את הקושיה; זה לא מ"ע שזמנה ביום, אלא שאסור לעשותה בלילה, וכמו שתירצו על מילה. שמש מרפא (שיחה) 14:01, 3 באפריל 2022 (IDT)

· מעבר לתחילת הדף