שו"ת הרא"ש/מט/ג: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(ביטול הסתרת שולי הגליון) |
||
| (13 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}{{הועלה אוטומטית}}'''שו"ת הרא"ש כלל מט - סימן ג'''</noinclude> | |||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{ | |||
ואין ליתן לכהנת בכור בהמה ולא פדיון הבן דאמרינן פרק הזרוע | '''וכן''' פטר חמור נוהג בזמן הזה וצריך לפדותו מכהן בשה ואפי' כחוש שוה כל דהו ואם פודהו בשאר דברים צריך לפדותו בשויו וקודם שיפדנו אסור בהנאה לא רצה לפדותו עורפו בקופיץ מאחוריו ומצות פדיה קודמת דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לד#כ|שמות לד כ]]}} ואם לא תפדה וערפתו. והכהנים והלויים פטורין בפדיון פטר חמור.ואין ליתן לכהנת בכור בהמה ולא פדיון הבן דאמרינן פרק הזרוע {{ממ|[[בבלי/חולין/קלא/א|חולין קלא.]]}} עולא יהיב מתנתא לכהנת אלמא קסבר עולא כהן ואפי' כהנת איתיביה רבא לעולא מנחת כהנת נאכלת מנחת כהן אינה נאכלת ואי אמרת כהן אפילו כהנת הא כתיב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/ו#טז|ויקרא ו טז]]}} וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל אמר ליה רבי אהרן ובניו כתיב בפרשה אלמא דפשיטא ליה כל היכא דכתיב אהרן ובניו אמרינן כהן ולא כהנת ובפרשת במדבר סיני {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/ג#נא|במדבר ג נא]]}} כתיב ויתן משה את כסף הפדויים לאהרן ולבניו ואיתקש בכור אדם ובכור בהמה טמאה. ודלא כפרש"י{{הערה|לפנינו אינו ברש"י וכן העיר מעדני יום טוב {{ממ|על הלכות פדיון הבן לרא"ש הנדפסות בסוף מסכת בכורות, אות נ}} וכתב שיש לגרוס דלא כפר"י והיינו דברי התוס' בקידושין שם {{ממ|[[תוספות/קידושין/ח/א#רב|ד"ה רב]]}}, וכן העיר בחידושי הגהות על הטור במה שהביאו הב"י והב"ח שם כדברי הרא"ש.}} ז"ל בפ"ק דקידושין {{ממ|[[בבלי/קידושין/ח/א|ח.]]}} גבי הא דרב כהנא שקל סודרא לפדיון הבן דרב כהנא לא היה כהן אלא בשביל אשתו שהיתה כהנת. | ||
{{שולי הגליון}}<noinclude> | |||
{{שולי הגליון}} | |||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}[[קטגוריה:פדיון הבן]]</noinclude> | |||
[[קטגוריה:פדיון הבן]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:08, 27 בפברואר 2021
שו"ת הרא"ש 
מט ג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שו"ת הרא"ש כלל מט - סימן ג
וכן פטר חמור נוהג בזמן הזה וצריך לפדותו מכהן בשה ואפי' כחוש שוה כל דהו ואם פודהו בשאר דברים צריך לפדותו בשויו וקודם שיפדנו אסור בהנאה לא רצה לפדותו עורפו בקופיץ מאחוריו ומצות פדיה קודמת דכתיב (שמות לד כ) ואם לא תפדה וערפתו. והכהנים והלויים פטורין בפדיון פטר חמור.ואין ליתן לכהנת בכור בהמה ולא פדיון הבן דאמרינן פרק הזרוע (חולין קלא.) עולא יהיב מתנתא לכהנת אלמא קסבר עולא כהן ואפי' כהנת איתיביה רבא לעולא מנחת כהנת נאכלת מנחת כהן אינה נאכלת ואי אמרת כהן אפילו כהנת הא כתיב (ויקרא ו טז) וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל אמר ליה רבי אהרן ובניו כתיב בפרשה אלמא דפשיטא ליה כל היכא דכתיב אהרן ובניו אמרינן כהן ולא כהנת ובפרשת במדבר סיני (במדבר ג נא) כתיב ויתן משה את כסף הפדויים לאהרן ולבניו ואיתקש בכור אדם ובכור בהמה טמאה. ודלא כפרש"י[1] ז"ל בפ"ק דקידושין (ח.) גבי הא דרב כהנא שקל סודרא לפדיון הבן דרב כהנא לא היה כהן אלא בשביל אשתו שהיתה כהנת.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |