ראשי תיבות בבלי/ברכות/יט/א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הכנה ליצירת ראשי תיבות)
 
מ (←‏top: יצירת ר"ת באופן אוטומטי באמצעות AWB)
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
ואי ס"ד דלא ידעי כי אמר להו מאי הוי אלא
{{רת הוראות}}
מאי דידעי למה לי' למימר להו לאחזוקי ליה
ו{{רת|אי}} ס{{רת|}} ד{{רת|לא}} י{{רת|דעי}} כ{{רת|י}} א{{רת|מר}} ל{{רת|הו}} מ{{רת|אי}} ה{{רת|וי}} א{{רת|לא}} מ{{רת|אי}} ד{{רת|ידעי}} ל{{רת|מה}} ל{{רת|י'}} ל{{רת|מימר}} ל{{רת|הו}} ל{{רת|אחזוקי}} ל{{רת|יה}} ט{{רת|יבותא}} ל{{רת|משה}} א{{רת|מר}} ר{{רת|בי}} י{{רת|צחק}} כ{{רת|ל}} ה{{רת|מספר}} א{{רת|חרי}} ה{{רת|מת}} כ{{רת|אלו}} מ{{רת|ספר}} א{{רת|חרי}} ה{{רת|אבן}} א{{רת|יכא}} ד{{רת|אמרי}} ד{{רת|לא}} י{{רת|דעי}} ו{{רת|איכא}} ד{{רת|אמרי}} ד{{רת|ידעי}} ו{{רת|לא}} א{{רת|יכפת}} ל{{רת|הו}} א{{רת|יני}} ו{{רת|הא}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} פ{{רת|פא}} ח{{רת|ד}} א{{רת|ישתעי}} מ{{רת|ילתא}} ב{{רת|תריה}} ד{{רת|מר}} ש{{רת|מואל}} ו{{רת|נפל}} ק{{רת|ניא}} מ{{רת|טללא}} ו{{רת|בזעא}} ל{{רת|ארנקא}} ד{{רת|מוחיה}} ש{{רת|אני}} צ{{רת|ורבא}} מ{{רת|רבנן}} ד{{רת|קודשא}} ב{{רת|ריך}} ה{{רת|וא}} ת{{רת|בע}} ב{{רת|יקריה}} א{{רת|מר}} ר{{רת|בי}} י{{רת|הושע}} ב{{רת|ן}} ל{{רת|וי}} כ{{רת|ל}} ה{{רת|מספר}} א{{רת|חר}} מ{{רת|טתן}} ש{{רת|ל}} ת{{רת|למידי}} ח{{רת|כמים}} נ{{רת|ופל}} ב{{רת|גיהנם}} ש{{רת|נא'}} [[תנ"ך/תהלים/קכה#ה|ו{{רת|המטים}} ע{{רת|קלקלותם}} י{{רת|וליכם}} ה{{רת|'}} א{{רת|ת}} פ{{רת|ועלי}} ה{{רת|און}} ש{{רת|לום}} ע{{רת|ל}} י{{רת|שראל}}]] א{{רת|פילו}} ב{{רת|שעה}} ש{{רת|שלום}} ע{{רת|ל}} י{{רת|שראל}} י{{רת|וליכם}} ה{{רת|'}} א{{רת|ת}} פ{{רת|ועלי}} ה{{רת|און}} ת{{רת|נא}} ד{{רת|בי}} ר{{רת|'}} י{{רת|שמעאל}} א{{רת|ם}} ר{{רת|אית}} ת{{רת|למיד}} ח{{רת|כם}} ש{{רת|עבר}} ע{{רת|בירה}} ב{{רת|לילה}} א{{רת|ל}} ת{{רת|הרהר}} א{{רת|חריו}} ב{{רת|יום}} ש{{רת|מא}} ע{{רת|שה}} ת{{רת|שובה}} ש{{רת|מא}} ס{{רת|לקא}} ד{{רת|עתך}} א{{רת|לא}} ו{{רת|דאי}} ע{{רת|שה}} ת{{רת|שובה}} ו{{רת|הני}} מ{{רת|ילי}} ב{{רת|דברים}} ש{{רת|בגופו}} א{{רת|בל}} ב{{רת|ממונא}} ע{{רת|ד}} ד{{רת|מהדר}} ל{{רת|מריה:}} ו{{רת|אמר}} ר{{רת|'}} י{{רת|הושע}} ב{{רת|ן}} ל{{רת|וי}} ב{{רת|כ}} מ{{רת|קומות}} ב{{רת|ית}} ד{{רת|ין}} מ{{רת|נדי'}} ע{{רת|ל}} כ{{רת|בוד}} ה{{רת|רב}} ו{{רת|כולן}} ש{{רת|נינו}} ב{{רת|משנתנו}} א{{רת|מר}} ל{{רת|יה}} ר{{רת|'}} א{{רת|לעזר}} ה{{רת|יכא}} א{{רת|מר}} ל{{רת|יה}} ל{{רת|כי}} ת{{רת|שכח}} נ{{רת|פק}} ד{{רת|ק}} ו{{רת|אשכח}} ת{{רת|לת}} ה{{רת|מזלזל}} ב{{רת|נטילת}} י{{רת|דים}} ו{{רת|המספר}} א{{רת|חר}} מ{{רת|טתן}} ש{{רת|ל}} ת{{רת|למידי}} ח{{רת|כמי'}} ו{{רת|המגיס}} ד{{רת|עתו}} כ{{רת|לפי}} מ{{רת|עלה}} ה{{רת|מספר}} א{{רת|חר}} מ{{רת|טתן}} ש{{רת|ל}} ת{{רת|למידי}} ח{{רת|כמים}} מ{{רת|אי}} ה{{רת|יא}} ד{{רת|תנן}} ה{{רת|וא}} ה{{רת|יה}} א{{רת|ומר}} א{{רת|ין}} מ{{רת|שקין}} ל{{רת|א}} א{{רת|ת}} ה{{רת|גיורת}} ו{{רת|לא}} א{{רת|ת}} ה{{רת|משוחררת}} ו{{רת|חכמים}} א{{רת|ומרים}} מ{{רת|שקין}} ו{{רת|אמרו}} ל{{רת|ו}} מ{{רת|עשה}} ב{{רת|כרכמית}} ש{{רת|פחה}} מ{{רת|שוחררת}} ב{{רת|ירושלים}} ו{{רת|השקוה}} ש{{רת|מעיה}} ו{{רת|אבטליון}} ו{{רת|אמר}} ל{{רת|הם}} ד{{רת|וגמא}} ה{{רת|שקוה}} ו{{רת|נדוהו}} ו{{רת|מת}} ב{{רת|נדויו}} ו{{רת|סקלו}} ב{{רת|ית}} ד{{רת|ין}} א{{רת|ת}} א{{רת|רונו}} ו{{רת|המזלזל}} ב{{רת|נטילת}} י{{רת|דים}} מ{{רת|אי}} ה{{רת|יא}} ד{{רת|תנן}} א{{רת|}} י{{רת|הודה}} ח{{רת|ס}} ו{{רת|שלום}} ש{{רת|עקביא}} ב{{רת|ן}} מ{{רת|הללאל}} נ{{רת|תנדה}} ש{{רת|אין}} ע{{רת|זרה}} נ{{רת|נעלת}} ע{{רת|ל}} כ{{רת|ל}} א{{רת|דם}} ב{{רת|ישראל}} ב{{רת|חכמה}} ו{{רת|בטהרה}} ו{{רת|ביראת}} ח{{רת|טא}} כ{{רת|עקביא}} ב{{רת|ן}} מ{{רת|הללאל}} א{{רת|לא}} א{{רת|ת}} מ{{רת|י}} נ{{רת|דו}} א{{רת|ת}} א{{רת|לעזר}} ב{{רת|ן}} ח{{רת|נוך}} ש{{רת|פקפק}} ב{{רת|נטילת}} י{{רת|דים}} ו{{רת|כשמת}} ש{{רת|לחו}} ב{{רת|ית}} ד{{רת|ין}} ו{{רת|הניחו}} א{{רת|בן}} ג{{רת|דולה}} ע{{רת|ל}} א{{רת|רונו}} ל{{רת|למדך}} ש{{רת|כל}} ה{{רת|מתנדה}} ו{{רת|מת}} ב{{רת|נדויו}} ב{{רת|}} ס{{רת|וקלין}} א{{רת|ת}} א{{רת|רונו}} ה{{רת|מגיס}} ד{{רת|עתו}} כ{{רת|לפי}} מ{{רת|עלה}} מ{{רת|אי}} ה{{רת|יא}} ד{{רת|תנן}} ש{{רת|לח}} ל{{רת|ו}} ש{{רת|מעון}} ב{{רת|ן}} ש{{רת|טח}} ל{{רת|חוני}} ה{{רת|מעגל}} צ{{רת|ריך}} א{{רת|תה}} ל{{רת|התנדות}} ו{{רת|אלמלא}} ח{{רת|וני}} א{{רת|תה}} ג{{רת|וזרני}} ע{{רת|ליך}} נ{{רת|דוי}} א{{רת|בל}} מ{{רת|ה}} א{{רת|עשה}} ש{{רת|אתה}} מ{{רת|תחטא}} ל{{רת|פני}} ה{{רת|מקום}} ו{{רת|עושה}} ל{{רת|ך}} ר{{רת|צונך}} כ{{רת|בן}} ש{{רת|מתחטא}} ל{{רת|פני}} א{{רת|ביו}} ו{{רת|עושה}} ל{{רת|ו}} ר{{רת|צונו}} ו{{רת|עליך}} ה{{רת|כתוב}} א{{רת|ומר}} [[תנ"ך/משלי/כג#כה|י{{רת|שמח}} א{{רת|ביך}} ו{{רת|אמך}} ו{{רת|תגל}} י{{רת|ולדתך}}]] ו{{רת|תו}} ל{{רת|יכא}} ו{{רת|הא}} א{{רת|יכא}} ד{{רת|תני}} ר{{רת|ב}} י{{רת|וסף}} ת{{רת|ודוס}} א{{רת|יש}} ר{{רת|ומי}} ה{{רת|נהיג}} א{{רת|ת}} ב{{רת|ני}} ר{{רת|ומי}} ל{{רת|האכילן}} ג{{רת|דיים}} מ{{רת|קולסין}} ב{{רת|לילי}} פ{{רת|סחים}} ש{{רת|לח}} ל{{רת|יה}} ש{{רת|מעון}} ב{{רת|ן}} ש{{רת|טח}} א{{רת|למלא}} ת{{רת|ודוס}} א{{רת|תה}} ג{{רת|וזרני}} ע{{רת|ליך}} נ{{רת|דוי}} ש{{רת|אתה}} מ{{רת|אכיל}} א{{רת|ת}} י{{רת|שראל}} ק{{רת|דשים}} ב{{רת|חוץ}} ב{{רת|משנתנו}} ק{{רת|אמרינן}} ו{{רת|הא}} ב{{רת|רייתא}} ה{{רת|יא}} ו{{רת|במתני'}} ל{{רת|יכא}} ו{{רת|הא}} א{{רת|יכא}} ה{{רת|א}} ד{{רת|תנן}} ח{{רת|תכו}} ח{{רת|וליות}} ו{{רת|נתן}} ח{{רת|ול}} ב{{רת|ין}} ח{{רת|וליא}} ל{{רת|חוליא}} ר{{רת|'}} א{{רת|ליעזר}} מ{{רת|טהר}} ו{{רת|חכמים}} מ{{רת|טמאים}} ו{{רת|זהו}} ת{{רת|נורו}} ש{{רת|ל}} ע{{רת|כנאי}} מ{{רת|אי}} ע{{רת|כנאי}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} י{{רת|הודה}} א{{רת|מר}} ש{{רת|מואל}} מ{{רת|למד}} ש{{רת|הקיפוהו}} ה{{רת|לכות}} כ{{רת|עכנאי}} ז{{רת|ה}} ו{{רת|טמאוהו}} ו{{רת|תניא}} א{{רת|ותו}} ה{{רת|יום}} ה{{רת|ביאו}} כ{{רת|ל}} ט{{רת|הרות}} ש{{רת|טיהר}} ר{{רת|}} ו{{רת|שרפום}} ל{{רת|פניו}} ו{{רת|לבסוף}} ב{{רת|רכוהו}} א{{רת|פילו}} ה{{רת|כי}} נ{{רת|דוי}} ב{{רת|מתני'}} ל{{רת|א}} ת{{רת|נן}} א{{רת|לא}} ב{{רת|כ}} מ{{רת|קומות}} ה{{רת|יכא}} מ{{רת|שכחת}} ל{{רת|ה}} ר{{רת|'}} י{{רת|הושע}} ב{{רת|ן}} ל{{רת|וי}} מ{{רת|דמה}} מ{{רת|ילתא}} ל{{רת|מילתא}} ו{{רת|ר'}} א{{רת|לעזר}} ל{{רת|א}} מ{{רת|דמה}} מ{{רת|ילתא}} ל{{רת|מילתא:}} נ{{רת|ושאי}} ה{{רת|מטה}} ו{{רת|חלופיהן:}} ת{{רת|}} א{{רת|ין}} מ{{רת|וציאין}} א{{רת|ת}} ה{{רת|מת}} ס{{רת|מוך}} ל{{רת|ק}} ו{{רת|אם}} ה{{רת|תחילו}} א{{רת|ין}} מ{{רת|פסיקין}} א{{רת|יני}} ו{{רת|הא}} ר{{רת|ב}} י{{רת|וסף}} א{{רת|פקוהו}} ס{{רת|מוך}} ל{{רת|ק}} א{{רת|דם}} ח{{רת|שוב}} ש{{רת|אני:}} ש{{רת|לפני}} ה{{רת|מטה}} ו{{רת|שלאחר}} ה{{רת|מטה:}} ת{{רת|}} ה{{רת|עוסקים}} ב{{רת|הספד}} ב{{רת|זמן}} ש{{רת|המת}} מ{{רת|וטל}} ל{{רת|פניהם}} נ{{רת|שמטין}} א{{רת|חד}} א{{רת|חד}} ו{{רת|קורין}} א{{רת|ין}} ה{{רת|מת}} מ{{רת|וטל}} ל{{רת|פניהם}} ה{{רת|ן}} י{{רת|ושבין}} ו{{רת|קורין}} ו{{רת|הוא}} י{{רת|ושב}} ו{{רת|דומם}} ה{{רת|ם}} ע{{רת|ומדים}} ו{{רת|מתפללין}} ו{{רת|הוא}} ע{{רת|ומד}} ו{{רת|מצדיק}} ע{{רת|ליו}} א{{רת|ת}} ה{{רת|דין}} ו{{רת|אומר}} ר{{רת|בון}} ה{{רת|עולמים}} ה{{רת|רבה}} ח{{רת|טאתי}} ל{{רת|פניך}} ו{{רת|לא}} נ{{רת|פרעת}} מ{{רת|מני}} א{{רת|חד}} מ{{רת|ני}} א{{רת|לף}} י{{רת|הי}} ר{{רת|צון}} מ{{רת|לפניך}} ה{{רת|'}} א{{רת|להינו}} ש{{רת|תגדור}} פ{{רת|רצותינו}} ו{{רת|פרצות}} כ{{רת|ל}} ע{{רת|מך}} ב{{רת|ית}} י{{רת|שראל}} ב{{רת|רחמים}} א{{רת|מר}} א{{רת|ביי}} ל{{רת|א}} מ{{רת|בעי}} ל{{רת|יה}} ל{{רת|אינש}} ל{{רת|מימר}} ה{{רת|כי}} ד{{רת|ארשב}} ו{{רת|כן}} ת{{רת|נא}} מ{{רת|שמיה}} ד{{רת|רבי}} י{{רת|וסי}} ל{{רת|עולם}} א{{רת|ל}} י{{רת|פתח}} א{{רת|דם}} פ{{רת|יו}} ל{{רת|שטן}} ו{{רת|אמר}} ר{{רת|ב}} י{{רת|וסף}} מ{{רת|אי}} ק{{רת|ראה}} ש{{רת|נאמר}} [[תנ"ך/ישעיה/א#ט|כ{{רת|מעט}} כ{{רת|סדום}} ה{{רת|יינו}}]] מ{{רת|אי}} א{{רת|הדר}} ל{{רת|הו}} נ{{רת|ביא}} [[תנ"ך/ישעיה/א#י|ש{{רת|מעו}} ד{{רת|בר}} ה{{רת|'}} ק{{רת|ציני}} ס{{רת|דום]]:}} ק{{רת|ברו}} א{{רת|ת}} ה{{רת|מת}} ו{{רת|חזרו}} ו{{רת|כו':}} א{{רת|ם}} י{{רת|כולים}} ל{{רת|התחיל}} ו{{רת|לגמור}} א{{רת|ת}} כ{{רת|ולה}} א{{רת|ין}} א{{רת|בל}} פ{{רת|רק}} א{{רת|חד}} א{{רת|ו}} פ{{רת|סוק}} א{{רת|חד}} ל{{רת|א}} ו{{רת|רמינהו}} ק{{רת|ברו}} א{{רת|ת}} ה{{רת|מת}} ו{{רת|חזרו}} א{{רת|ם}} י{{רת|כולין}} ל{{רת|התחיל}} ו{{רת|לגמור}} א{{רת|פילו}} פ{{רת|רק}} א{{רת|חד}} א{{רת|ו}} פ{{רת|סוק}} א{{רת|חד}} ה{{רת|כי}} נ{{רת|מי}} ק{{רת|אמר}} א{{רת|ם}} י{{רת|כולין}} ל{{רת|התחיל}} ו{{רת|לגמור}} א{{רת|פי'}} פ{{רת|רק}} א{{רת|חד}} א{{רת|ו}} א{{רת|פילו}} פ{{רת|סוק}} א{{רת|חד}} ע{{רת|ד}} ש{{רת|לא}} י{{רת|גיעו}} ל{{רת|שורה}} י{{רת|תחילו}} ו{{רת|אם}} ל{{רת|או}} ל{{רת|א}} י{{רת|תחילו:}} {{שומר דף בבלי|העומדים}}
טיבותא למשה אמר רבי יצחק כל המספר
אחרי המת כאלו מספר אחרי האבן איכא  
דאמרי דלא ידעי ואיכא דאמרי דידעי ולא
איכפת להו איני והא אמר רב פפא חד
אישתעי מילתא בתריה דמר שמואל ונפל
קניא מטללא ובזעא לארנקא דמוחיה שאני
צורבא מרבנן דקודשא בריך הוא תבע ביקריה
אמר רבי יהושע בן לוי כל המספר אחר
מטתן של תלמידי חכמים נופל בגיהנם
שנא' [[תנ"ך/תהלים/קכה#ה|והמטים עקלקלותם יוליכם ה' את פועלי האון שלום על ישראל]] אפילו
בשעה ששלום על ישראל יוליכם ה' את פועלי האון תנא דבי ר' ישמעאל אם
ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום שמא עשה
תשובה שמא סלקא דעתך אלא ודאי עשה תשובה והני מילי בדברים שבגופו
אבל בממונא עד דמהדר למריה: ואמר ר' יהושע בן לוי בכמקומות בית
דין מנדי' על כבוד הרב וכולן שנינו במשנתנו אמר ליה ר' אלעזר היכא אמר
ליה לכי תשכח נפק דק ואשכח תלת המזלזל בנטילת ידים והמספר אחר מטתן
של תלמידי חכמי' והמגיס דעתו כלפי מעלה המספר אחר מטתן של תלמידי
חכמים מאי היא דתנן הוא היה אומר אין משקין לא את הגיורת ולא את
המשוחררת וחכמים אומרים משקין ואמרו לו מעשה בכרכמית שפחה
משוחררת בירושלים והשקוה שמעיה ואבטליון ואמר להם דוגמא השקוה  
ונדוהו ומת בנדויו וסקלו בית דין את ארונו והמזלזל בנטילת ידים מאי היא
דתנן א"ר יהודה חס ושלום שעקביא בן מהללאל נתנדה שאין עזרה ננעלת
על כל אדם בישראל בחכמה ובטהרה וביראת חטא כעקביא בן מהללאל אלא
את מי נדו את אלעזר בן חנוך שפקפק בנטילת ידים וכשמת שלחו בית דין
והניחו אבן גדולה על ארונו ללמדך שכל המתנדה ומת בנדויו ב"ד סוקלין
את ארונו המגיס דעתו כלפי מעלה מאי היא דתנן שלח לו שמעון בן שטח
לחוני המעגל צריך אתה להתנדות ואלמלא חוני אתה גוזרני עליך נדוי אבל
מה אעשה שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך כבן שמתחטא
לפני אביו ועושה לו רצונו ועליך הכתוב אומר [[תנ"ך/משלי/כג#כה|ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך]]  
ותו ליכא והא איכא דתני רב יוסף תודוס איש רומי הנהיג את בני רומי
להאכילן גדיים מקולסין בלילי פסחים שלח ליה שמעון בן שטח אלמלא תודוס
אתה גוזרני עליך נדוי שאתה מאכיל את ישראל קדשים בחוץ במשנתנו
קאמרינן והא ברייתא היא ובמתני' ליכא והא איכא הא דתנן חתכו חוליות
ונתן חול בין חוליא לחוליא ר' אליעזר מטהר וחכמים מטמאים וזהו תנורו
של עכנאי מאי עכנאי אמר רב יהודה אמר שמואל מלמד שהקיפוהו הלכות
כעכנאי זה וטמאוהו ותניא אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר ר"א ושרפום
לפניו ולבסוף ברכוהו אפילו הכי נדוי במתני' לא תנן אלא בכמקומות היכא
משכחת לה ר' יהושע בן לוי מדמה מילתא למילתא ור' אלעזר לא מדמה מילתא  
למילתא: נושאי המטה וחלופיהן: ת"ר אין מוציאין את המת סמוך לקואם
התחילו אין מפסיקין איני והא רב יוסף אפקוהו סמוך לקאדם חשוב
שאני: שלפני המטה ושלאחר המטה: ת"ר העוסקים בהספד בזמן שהמת
מוטל לפניהם נשמטין אחד אחד וקורין אין המת מוטל לפניהם הן יושבין וקורין
והוא יושב ודומם הם עומדים ומתפללין והוא עומד ומצדיק עליו את הדין ואומר
רבון העולמים הרבה חטאתי לפניך ולא נפרעת ממני אחד מני אלף יהי רצון
מלפניך ה' אלהינו שתגדור פרצותינו ופרצות כל עמך בית ישראל ברחמים
אמר אביי לא מבעי ליה לאינש למימר הכי דארשבוכן תנא משמיה
דרבי יוסי לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן ואמר רב יוסף מאי קראה שנאמר
[[תנ"ך/ישעיה/א#ט|כמעט כסדום היינו]] מאי אהדר להו נביא [[תנ"ך/ישעיה/א#י|שמעו דבר ה' קציני סדום]]: קברו את
המת וחזרו וכו': אם יכולים להתחיל ולגמור את כולה אין אבל פרק אחד או
פסוק אחד לא ורמינהו קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור אפילו
פרק אחד או פסוק אחד הכי נמי קאמר אם יכולין להתחיל ולגמור אפי' פרק
אחד או אפילו פסוק אחד עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו:  
{{שומר דף בבלי|העומדים}}
 
 
 
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: ברכות]]

גרסה אחרונה מ־23:06, 30 ביולי 2020

ראשי תיבות בבלי TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png יט TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
צל"ח
פתח עינים
רש"ש
בית נתן
מסילות הברזל
בן יהוידע
בניהו
שיח השדה

מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת


עמוד זה נועד לשינון הדף באמצעות חשיפת ראשי התיבות בלבד. כדי להיזכר בהמשך המילה ניתן להדגיש ולחשוף אותה באמצעות הסמן ('עכבר')

ואי ס דלא ידעי כי אמר להו מאי הוי אלא מאי דידעי למה לי' למימר להו לאחזוקי ליה טיבותא למשה אמר רבי יצחק כל המספר אחרי המת כאלו מספר אחרי האבן איכא דאמרי דלא ידעי ואיכא דאמרי דידעי ולא איכפת להו איני והא אמר רב פפא חד אישתעי מילתא בתריה דמר שמואל ונפל קניא מטללא ובזעא לארנקא דמוחיה שאני צורבא מרבנן דקודשא בריך הוא תבע ביקריה אמר רבי יהושע בן לוי כל המספר אחר מטתן של תלמידי חכמים נופל בגיהנם שנא' והמטים עקלקלותם יוליכם ה' את פועלי האון שלום על ישראל אפילו בשעה ששלום על ישראל יוליכם ה' את פועלי האון תנא דבי ר' ישמעאל אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום שמא עשה תשובה שמא סלקא דעתך אלא ודאי עשה תשובה והני מילי בדברים שבגופו אבל בממונא עד דמהדר למריה: ואמר ר' יהושע בן לוי בכ"ד מקומות בית דין מנדי' על כבוד הרב וכולן שנינו במשנתנו אמר ליה ר' אלעזר היכא אמר ליה לכי תשכח נפק דק ואשכח תלת המזלזל בנטילת ידים והמספר אחר מטתן של תלמידי חכמי' והמגיס דעתו כלפי מעלה המספר אחר מטתן של תלמידי חכמים מאי היא דתנן הוא היה אומר אין משקין לא את הגיורת ולא את המשוחררת וחכמים אומרים משקין ואמרו לו מעשה בכרכמית שפחה משוחררת בירושלים והשקוה שמעיה ואבטליון ואמר להם דוגמא השקוה ונדוהו ומת בנדויו וסקלו בית דין את ארונו והמזלזל בנטילת ידים מאי היא דתנן א יהודה חס ושלום שעקביא בן מהללאל נתנדה שאין עזרה ננעלת על כל אדם בישראל בחכמה ובטהרה וביראת חטא כעקביא בן מהללאל אלא את מי נדו את אלעזר בן חנוך שפקפק בנטילת ידים וכשמת שלחו בית דין והניחו אבן גדולה על ארונו ללמדך שכל המתנדה ומת בנדויו ב סוקלין את ארונו המגיס דעתו כלפי מעלה מאי היא דתנן שלח לו שמעון בן שטח לחוני המעגל צריך אתה להתנדות ואלמלא חוני אתה גוזרני עליך נדוי אבל מה אעשה שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך כבן שמתחטא לפני אביו ועושה לו רצונו ועליך הכתוב אומר ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך ותו ליכא והא איכא דתני רב יוסף תודוס איש רומי הנהיג את בני רומי להאכילן גדיים מקולסין בלילי פסחים שלח ליה שמעון בן שטח אלמלא תודוס אתה גוזרני עליך נדוי שאתה מאכיל את ישראל קדשים בחוץ במשנתנו קאמרינן והא ברייתא היא ובמתני' ליכא והא איכא הא דתנן חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא ר' אליעזר מטהר וחכמים מטמאים וזהו תנורו של עכנאי מאי עכנאי אמר רב יהודה אמר שמואל מלמד שהקיפוהו הלכות כעכנאי זה וטמאוהו ותניא אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר ר ושרפום לפניו ולבסוף ברכוהו אפילו הכי נדוי במתני' לא תנן אלא בכ"ד מקומות היכא משכחת לה ר' יהושע בן לוי מדמה מילתא למילתא ור' אלעזר לא מדמה מילתא למילתא: נושאי המטה וחלופיהן: ת אין מוציאין את המת סמוך לק"ש ואם התחילו אין מפסיקין איני והא רב יוסף אפקוהו סמוך לק"ש אדם חשוב שאני: שלפני המטה ושלאחר המטה: ת העוסקים בהספד בזמן שהמת מוטל לפניהם נשמטין אחד אחד וקורין אין המת מוטל לפניהם הן יושבין וקורין והוא יושב ודומם הם עומדים ומתפללין והוא עומד ומצדיק עליו את הדין ואומר רבון העולמים הרבה חטאתי לפניך ולא נפרעת ממני אחד מני אלף יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתגדור פרצותינו ופרצות כל עמך בית ישראל ברחמים אמר אביי לא מבעי ליה לאינש למימר הכי דארשב"ל וכן תנא משמיה דרבי יוסי לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן ואמר רב יוסף מאי קראה שנאמר כמעט כסדום היינו מאי אהדר להו נביא שמעו דבר ה' קציני סדום: קברו את המת וחזרו וכו': אם יכולים להתחיל ולגמור את כולה אין אבל פרק אחד או פסוק אחד לא ורמינהו קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור אפילו פרק אחד או פסוק אחד הכי נמי קאמר אם יכולין להתחיל ולגמור אפי' פרק אחד או אפילו פסוק אחד עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו:
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף