שו"ת הרא"ש/פט/טו: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←top: החלפות באמצעות AWB) |
מ (←top: סדר בתבניות הניווט) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}{{הועלה אוטומטית}}'''שו"ת הרא"ש כלל פט - סימן טו'''</noinclude> | ||
'''תשובת''' שאלה ראובן קנה סחורה באלף ומאתים זהובים בא שמעון ונשתתף עמו שיטול רביע הריוח ושיתן רביע המעות בסחורה ואם יהיה הפסד שיפסיד הרביע ושוב בא לוי ונשתתף עם ראובן ברביע הסחורה וכן עשה גם יהודה בשלשתן נתן רביע בסחורה נתזלזלה הסחורה ועמדה על שמונה מאות זהובים בא שמעון אצל ראובן ובקשהו שיפטרנו מן השותפות מכאן ולהבא ויפרע מאה זהובים שהפסיד כבר ברביע ולא אבה ראובן כי ירא פן תוזיל עוד הסחורה ונתפשר שמעון עם ראובן ונתן לו מאה וחמישים זהובים ופטר ראובן לשמעון מהשותפות וכן עשה גם לוי ונשאר יהודה שותף ראובן ברביע ונמכרה הסחורה בשמונה מאות זהובים ועתה תובע ראובן מיהודא שיפרע מאה זהובים המגיעים לחלקו בהפסד הסחורה שהוזלה ד' מאות ויהודה משיב לא הפסדת כל כך כי ראובן ושמעון נתנו לך שלש מאות נמצאת הסחורה עליך בט' מאות זהובים ונמכרה בשמונה מאות זהובים אין בה הפסד אלא מאה מזה אתן הרביע וראובן השיב מה יש לך ממה שקבלתי מלוי ושמעון שנתנו יותר על חלק הפסדם הלא בשביל אותם ק' זהובים נכנסתי בספק שאם תזלזל הסחורה ותעמוד על ד' מאות זהובים הייתי אני מפסיד שלש מאות שבעים וחמש זהובים ואתה לא תפסיד כי אם חלק רביע שלך נמצא שאין לך להרויח כלום במה שנתנו הם יותר מחלקם ותפרע מחלקך מאה זהובים כי לא נכנסת במקום לוי להפסיד בחלקם אם תוזל עוד הסחורה גם לא תטול במה שנתנו הם יותר מחלק הפסדם וגם אם לא נסתלק שמעון ולוי היית פורע בהפסד ק' זהובים ועתה שנסתלקו ונתנו ק' זהובים לפי דבריך תטול באותן ק' שבעים וחמש זהובים ואני רק כ"ה ועתה אינך רוצה לפרוע אלא כ"ה רביע של ק' זהובים המופסדים ואיפכא מסתברא שאני ראוי להשתכר בסלוקם יותר ממך כי היו שותפי ולא שותפך אלא ודאי אין לך חלק כלל באותן ק' זהובים שנתנו הם כדי לפטרם מהשותפות כי נשתתפת עמי ברביע הסחורה אם תמכר ביוקר ובהפסד אם תוזל אבל במה שהכנסתי עצמי בספק עם שאר שותפי קרוב לשכר וקרוב להפסד אם הרוחתי בזה אין זה מענין הסחורה כי לא נתיקרה אלא דבר חצוני הוא כאדם שמכניס עצמו בספק להשתכר או להפסיד ואפשר אם מתחלה נשתתפנו כל ארבעתנו יחד היית יכול לומר כיון שאי אפשר להם להסתלק בלא דעתי מה שעשית עמהם אחרי שיש בו ריוח אני אומר ששלוחי היית כדין שותפין כל מה שישתכר אחד מהם בעסק הסחורה השכר לאמצע ואם היה בו הפסד היית אומר לתקוני שדרתיך ולא לעוותי אבל בנדון זה לא היה לך עסק עמהם ולא הם עמך אלא אני שתפתי כל אחד מהם לבדו עמי ומה שעשיתי לעצמי עשיתי הן לשכר הן להפסד ואי אפשר לך לומר שבשליחותך עשיתי כיון שאין לך עסק עמהם והייתי יכול לסלקן בלא דעתך ואף אם תאמר שלא הייתי יכול לסלקן בלא דעתך כיון שנשתתפת באחרונה ומצית למימר מזלא דארבעה גרם כדאמרינן גבי תרי דעבדי עיסקא מכל מקום אינה טענה לזכות בריוח שעשיתי כבר כך יראה שהדין עם ראובן בטענות שכתבתי אמנם לפי שכתוב בשטר שעשה ראובן ליהודה כששתפו עמו וכל מה שיזדמן ריוח מכל דבר מכל זה אחר שיוציאו הוצאה יחלקו אלו השלשה שותפין כפי מה שיתבאר על זה יש לדון אם זה הלשון כולל כל הריוח שיזדמן אף מה שנתנו קצת מן השותפין או שמא דוקא מה שיגבו מהמצוי ונראה דוקא שלא היה דעתם אלא במה שירויחו בעיקר השכירות שהוא המס אבל אם הרויח שותף אחד עם חברו לזה לא היה דעתם כלל אשר בן הרב ר' יחיאל זצ"ל. | '''תשובת''' שאלה ראובן קנה סחורה באלף ומאתים זהובים בא שמעון ונשתתף עמו שיטול רביע הריוח ושיתן רביע המעות בסחורה ואם יהיה הפסד שיפסיד הרביע ושוב בא לוי ונשתתף עם ראובן ברביע הסחורה וכן עשה גם יהודה בשלשתן נתן רביע בסחורה נתזלזלה הסחורה ועמדה על שמונה מאות זהובים בא שמעון אצל ראובן ובקשהו שיפטרנו מן השותפות מכאן ולהבא ויפרע מאה זהובים שהפסיד כבר ברביע ולא אבה ראובן כי ירא פן תוזיל עוד הסחורה ונתפשר שמעון עם ראובן ונתן לו מאה וחמישים זהובים ופטר ראובן לשמעון מהשותפות וכן עשה גם לוי ונשאר יהודה שותף ראובן ברביע ונמכרה הסחורה בשמונה מאות זהובים ועתה תובע ראובן מיהודא שיפרע מאה זהובים המגיעים לחלקו בהפסד הסחורה שהוזלה ד' מאות ויהודה משיב לא הפסדת כל כך כי ראובן ושמעון נתנו לך שלש מאות נמצאת הסחורה עליך בט' מאות זהובים ונמכרה בשמונה מאות זהובים אין בה הפסד אלא מאה מזה אתן הרביע וראובן השיב מה יש לך ממה שקבלתי מלוי ושמעון שנתנו יותר על חלק הפסדם הלא בשביל אותם ק' זהובים נכנסתי בספק שאם תזלזל הסחורה ותעמוד על ד' מאות זהובים הייתי אני מפסיד שלש מאות שבעים וחמש זהובים ואתה לא תפסיד כי אם חלק רביע שלך נמצא שאין לך להרויח כלום במה שנתנו הם יותר מחלקם ותפרע מחלקך מאה זהובים כי לא נכנסת במקום לוי להפסיד בחלקם אם תוזל עוד הסחורה גם לא תטול במה שנתנו הם יותר מחלק הפסדם וגם אם לא נסתלק שמעון ולוי היית פורע בהפסד ק' זהובים ועתה שנסתלקו ונתנו ק' זהובים לפי דבריך תטול באותן ק' שבעים וחמש זהובים ואני רק כ"ה ועתה אינך רוצה לפרוע אלא כ"ה רביע של ק' זהובים המופסדים ואיפכא מסתברא שאני ראוי להשתכר בסלוקם יותר ממך כי היו שותפי ולא שותפך אלא ודאי אין לך חלק כלל באותן ק' זהובים שנתנו הם כדי לפטרם מהשותפות כי נשתתפת עמי ברביע הסחורה אם תמכר ביוקר ובהפסד אם תוזל אבל במה שהכנסתי עצמי בספק עם שאר שותפי קרוב לשכר וקרוב להפסד אם הרוחתי בזה אין זה מענין הסחורה כי לא נתיקרה אלא דבר חצוני הוא כאדם שמכניס עצמו בספק להשתכר או להפסיד ואפשר אם מתחלה נשתתפנו כל ארבעתנו יחד היית יכול לומר כיון שאי אפשר להם להסתלק בלא דעתי מה שעשית עמהם אחרי שיש בו ריוח אני אומר ששלוחי היית כדין שותפין כל מה שישתכר אחד מהם בעסק הסחורה השכר לאמצע ואם היה בו הפסד היית אומר לתקוני שדרתיך ולא לעוותי אבל בנדון זה לא היה לך עסק עמהם ולא הם עמך אלא אני שתפתי כל אחד מהם לבדו עמי ומה שעשיתי לעצמי עשיתי הן לשכר הן להפסד ואי אפשר לך לומר שבשליחותך עשיתי כיון שאין לך עסק עמהם והייתי יכול לסלקן בלא דעתך ואף אם תאמר שלא הייתי יכול לסלקן בלא דעתך כיון שנשתתפת באחרונה ומצית למימר מזלא דארבעה גרם כדאמרינן גבי תרי דעבדי עיסקא מכל מקום אינה טענה לזכות בריוח שעשיתי כבר כך יראה שהדין עם ראובן בטענות שכתבתי אמנם לפי שכתוב בשטר שעשה ראובן ליהודה כששתפו עמו וכל מה שיזדמן ריוח מכל דבר מכל זה אחר שיוציאו הוצאה יחלקו אלו השלשה שותפין כפי מה שיתבאר על זה יש לדון אם זה הלשון כולל כל הריוח שיזדמן אף מה שנתנו קצת מן השותפין או שמא דוקא מה שיגבו מהמצוי ונראה דוקא שלא היה דעתם אלא במה שירויחו בעיקר השכירות שהוא המס אבל אם הרויח שותף אחד עם חברו לזה לא היה דעתם כלל אשר בן הרב ר' יחיאל זצ"ל. | ||
<noinclude> | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
גרסה אחרונה מ־23:07, 27 בפברואר 2021
שו"ת הרא"ש 
פט טו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שו"ת הרא"ש כלל פט - סימן טו
תשובת שאלה ראובן קנה סחורה באלף ומאתים זהובים בא שמעון ונשתתף עמו שיטול רביע הריוח ושיתן רביע המעות בסחורה ואם יהיה הפסד שיפסיד הרביע ושוב בא לוי ונשתתף עם ראובן ברביע הסחורה וכן עשה גם יהודה בשלשתן נתן רביע בסחורה נתזלזלה הסחורה ועמדה על שמונה מאות זהובים בא שמעון אצל ראובן ובקשהו שיפטרנו מן השותפות מכאן ולהבא ויפרע מאה זהובים שהפסיד כבר ברביע ולא אבה ראובן כי ירא פן תוזיל עוד הסחורה ונתפשר שמעון עם ראובן ונתן לו מאה וחמישים זהובים ופטר ראובן לשמעון מהשותפות וכן עשה גם לוי ונשאר יהודה שותף ראובן ברביע ונמכרה הסחורה בשמונה מאות זהובים ועתה תובע ראובן מיהודא שיפרע מאה זהובים המגיעים לחלקו בהפסד הסחורה שהוזלה ד' מאות ויהודה משיב לא הפסדת כל כך כי ראובן ושמעון נתנו לך שלש מאות נמצאת הסחורה עליך בט' מאות זהובים ונמכרה בשמונה מאות זהובים אין בה הפסד אלא מאה מזה אתן הרביע וראובן השיב מה יש לך ממה שקבלתי מלוי ושמעון שנתנו יותר על חלק הפסדם הלא בשביל אותם ק' זהובים נכנסתי בספק שאם תזלזל הסחורה ותעמוד על ד' מאות זהובים הייתי אני מפסיד שלש מאות שבעים וחמש זהובים ואתה לא תפסיד כי אם חלק רביע שלך נמצא שאין לך להרויח כלום במה שנתנו הם יותר מחלקם ותפרע מחלקך מאה זהובים כי לא נכנסת במקום לוי להפסיד בחלקם אם תוזל עוד הסחורה גם לא תטול במה שנתנו הם יותר מחלק הפסדם וגם אם לא נסתלק שמעון ולוי היית פורע בהפסד ק' זהובים ועתה שנסתלקו ונתנו ק' זהובים לפי דבריך תטול באותן ק' שבעים וחמש זהובים ואני רק כ"ה ועתה אינך רוצה לפרוע אלא כ"ה רביע של ק' זהובים המופסדים ואיפכא מסתברא שאני ראוי להשתכר בסלוקם יותר ממך כי היו שותפי ולא שותפך אלא ודאי אין לך חלק כלל באותן ק' זהובים שנתנו הם כדי לפטרם מהשותפות כי נשתתפת עמי ברביע הסחורה אם תמכר ביוקר ובהפסד אם תוזל אבל במה שהכנסתי עצמי בספק עם שאר שותפי קרוב לשכר וקרוב להפסד אם הרוחתי בזה אין זה מענין הסחורה כי לא נתיקרה אלא דבר חצוני הוא כאדם שמכניס עצמו בספק להשתכר או להפסיד ואפשר אם מתחלה נשתתפנו כל ארבעתנו יחד היית יכול לומר כיון שאי אפשר להם להסתלק בלא דעתי מה שעשית עמהם אחרי שיש בו ריוח אני אומר ששלוחי היית כדין שותפין כל מה שישתכר אחד מהם בעסק הסחורה השכר לאמצע ואם היה בו הפסד היית אומר לתקוני שדרתיך ולא לעוותי אבל בנדון זה לא היה לך עסק עמהם ולא הם עמך אלא אני שתפתי כל אחד מהם לבדו עמי ומה שעשיתי לעצמי עשיתי הן לשכר הן להפסד ואי אפשר לך לומר שבשליחותך עשיתי כיון שאין לך עסק עמהם והייתי יכול לסלקן בלא דעתך ואף אם תאמר שלא הייתי יכול לסלקן בלא דעתך כיון שנשתתפת באחרונה ומצית למימר מזלא דארבעה גרם כדאמרינן גבי תרי דעבדי עיסקא מכל מקום אינה טענה לזכות בריוח שעשיתי כבר כך יראה שהדין עם ראובן בטענות שכתבתי אמנם לפי שכתוב בשטר שעשה ראובן ליהודה כששתפו עמו וכל מה שיזדמן ריוח מכל דבר מכל זה אחר שיוציאו הוצאה יחלקו אלו השלשה שותפין כפי מה שיתבאר על זה יש לדון אם זה הלשון כולל כל הריוח שיזדמן אף מה שנתנו קצת מן השותפין או שמא דוקא מה שיגבו מהמצוי ונראה דוקא שלא היה דעתם אלא במה שירויחו בעיקר השכירות שהוא המס אבל אם הרויח שותף אחד עם חברו לזה לא היה דעתם כלל אשר בן הרב ר' יחיאל זצ"ל.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |