ערך/מלך

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי מלך

אם למשה היה דין מלך

ע"ע משה.

אם כהן יכול להיות מלך

בירושלמי (הוריות פ"ג ה"ב) מבואר שאין מושחים כהנים למלכים מפני כמה טעמים.

ועיין חקרי לב (או"ח סימן קכ) שקשה איך יתכן שהיה משה מלך הרי משה היה כהן כמבואר בזבחים (קא.).

וראו רמב"ן (בראשית פרק מ"ט פסוק י') מה שהאריך בביאור עונש החשמונאים על שהחזיקו במלוכה אף שהיו כהנים.

אם מותר לישא גרושה

מלך. לישא גרושה. ירושלמי סנהדרין פ"ב שאסור. והרמב"ם השמיט ועי' המצויין בס' המפתח (פרנקל) שופטים עמ' תקמה-ד.

איסור אשתו לינשא לאחר

אם שרי לארוסתו לינשא לאחר

מלך. ארוסתו לינשא לאחר. עי' המצויין בס' המפתח (פרנקל) שופטים עמ' תקמה-ג.

אם אשתו שנשאה באיסור אסורה לאחר

מלך. אשתו שנשאה באיסור כגון חייבי לאוין או ריבוי נשים מהו לינשא לאחר. עי' המצויין בס' המפתח (פרנקל) שופטים עמ' תקמה-ד.

גרושתו לינשא לאחר

מלך. גרושתו לינשא לאחר. לכאו' אין חילוק מאלמנה.

פילגשו לינשא לאחר

מלך. פילגשו לינשא לאחר. עי' המצויין בס' המפתח (פרנקל) שופטים עמ' תקמה-ד.

כבוד מלכים

משום כבוד מלכים דחינן איסורא דאורייתא ד*בל תשחית ואיסור *צער בעלי חיים. עי' תוספות (עבודה זרה יא. ד"ה עוקרין) וארעא דרבנן (אות שלו).

הסתפרות בכל יום

מלך מסתפר בכל יום (ברייתא בגמ' תענית יז.; רמב"ם הל' מלכים ב, ה), ומתקן עצמו ומתנאה במלבושין נאים ומפוארים (רמב"ם שם), שנאמר (ישעיה לג יז) "מלך ביפיו תחזינה עיניך" (רבי אבא בר זבדא שם; רמב"ם שם).

יש שביארו שאין הכוונה שחייב להסתפר בכל יום, אלא בא לאפוקי מדין כהן גדול המסתפר מערב שבת לערב שבת, ומדין כהן הדיוט המסתפר אחת לשלושים יום, משא"כ מלך יכול להסתפר בכל יום שירצה (עובר אורח סימן רנח בשם אחיו). אמנם במאסף ישורון (כרך לה) העיר חכם אחד שמלשון הברייתא משמע שדין 'מלך מסתפר בכל יום' שוה לדין כהן גדול המסתפר מערב שבת לערב שבת ולדין כהן הדיוט המסתפר בכל שלושים יום, וכשם שדין כה"ג וכהן הדיוט היינו בדוקא, ה"ה מלך מסתפר בכל יום דוקא, וכן משמע מפסק הרמב"ם (שם).

ובספר אדני פז מפרש מסתפר בכל יום, רצ"ל בכל יום שצריך לספר.

אם יש לו דין ציבור

בשו"ת הרשב"א (ח"א סי' קמח) נקט שיש למלך דין ציבור, ועי' מה שהעיר עליו בערוך לנר (יבמות נ. בתוס' ד"ה משלו).

מלך שהוא גם תלמיד חכם, אם יכול למחול על כבודו

בבכורי דוד (בספר פרדס יוסף, סוף כרך ג') כתב על פי דברי התוספות (סנהדרין יט. ד"ה ינאי [הראשון]) דעשה דכבוד תורה עדיף מכבוד מלך, דאם כן יש לומר שאם הוא מלך ותלמיד חכם, ואז העשה דכבוד מלך טפל לעשה דכבוד התורה, אם כן מיגו דמצי למחול לכבוד התורה מחול נמי לכבוד מלכות.

ראו גם

*מלכות

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף