ערך/מלך: הבדלים בין גרסאות בדף
←אם כהן יכול להיות מלך: תבניות ניווט, רווחים מיותרים |
|||
| (12 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
==אם למשה היה דין מלך== | ==אם למשה היה דין מלך== | ||
ע"ע [[ערך | ע"ע [[ערך/משה|משה]]. | ||
==אם כהן יכול להיות מלך== | ==אם כהן יכול להיות מלך== | ||
בירושלמי {{ממ|[[ירושלמי/הוריות/ג/ב|הוריות פ"ג ה"ב]]}} מבואר שאין מושחים כהנים למלכים מפני כמה טעמים. | בירושלמי {{ממ|[[ירושלמי/הוריות/ג/ב|הוריות פ"ג ה"ב]]}} מבואר שאין מושחים כהנים למלכים מפני כמה טעמים. | ||
ועיין חקרי לב {{ממ|[[חקרי לב/אורח חיים/קכ|או"ח סימן קכ]]}} שקשה איך יתכן שהיה משה מלך{{הערה|כמבואר בכמה מקומות, ע"ע [[ערך | ועיין חקרי לב {{ממ|[[חקרי לב/אורח חיים/קכ|או"ח סימן קכ]]}} שקשה איך יתכן שהיה משה מלך{{הערה|כמבואר בכמה מקומות, ע"ע [[ערך/משה|משה]].}} הרי משה היה כהן כמבואר בזבחים {{ממ|[[בבלי/זבחים/קא/א|קא.]]}}. | ||
וראו רמב"ן {{ממ|[[רמב"ן/בראשית/מט#י|בראשית פרק מ"ט פסוק י']]}} מה שהאריך בביאור עונש החשמונאים על שהחזיקו במלוכה אף שהיו כהנים. | |||
==אם מותר לישא גרושה== | |||
'''מלך. לישא גרושה.''' ירושלמי סנהדרין פ"ב שאסור. והרמב"ם השמיט ועי' המצויין בס' המפתח (פרנקל) שופטים עמ' תקמה-ד. | |||
==איסור אשתו לינשא לאחר== | |||
===אם שרי לארוסתו לינשא לאחר=== | |||
'''מלך. ארוסתו לינשא לאחר.''' עי' המצויין בס' המפתח (פרנקל) שופטים עמ' תקמה-ג. | |||
===אם אשתו שנשאה באיסור אסורה לאחר=== | |||
'''מלך. אשתו שנשאה באיסור כגון חייבי לאוין או ריבוי נשים מהו לינשא לאחר.''' עי' המצויין בס' המפתח (פרנקל) שופטים עמ' תקמה-ד. | |||
===גרושתו לינשא לאחר=== | |||
'''מלך. גרושתו לינשא לאחר.''' לכאו' אין חילוק מאלמנה. | |||
===פילגשו לינשא לאחר=== | |||
'''מלך. פילגשו לינשא לאחר.''' עי' המצויין בס' המפתח (פרנקל) שופטים עמ' תקמה-ד. | |||
==כבוד מלכים== | |||
משום כבוד מלכים דחינן איסורא דאורייתא ד{{עע|בל תשחית}} ואיסור {{עע|צער בעלי חיים}}. עי' תוספות {{ממ|[[תוספות/עבודה זרה/יא/א#עוקרין|עבודה זרה יא. ד"ה עוקרין]]}} וארעא דרבנן {{ממ|[[ארעא דרבנן/שלו|אות שלו]]}}{{הערה|הובאו במיזם חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/ראש השנה/י|ר"ה י]]}}.}}. | |||
==הסתפרות בכל יום== | |||
מלך מסתפר בכל יום {{ממ|ברייתא בגמ' [[בבלי/תענית/יז/א|תענית יז.]]; רמב"ם [[רמב"ם/מלכים/ב#ה|הל' מלכים ב, ה]]}}, ומתקן עצמו ומתנאה במלבושין נאים ומפוארים {{ממ|רמב"ם [[רמב"ם/מלכים/ב#ה|שם]]}}, שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/לג#יז|ישעיה לג יז]]}} "מלך ביפיו תחזינה עיניך" {{ממ|רבי אבא בר זבדא [[בבלי/תענית/יז/א|שם]]; רמב"ם [[רמב"ם/מלכים/ב#ה|שם]]}}. | |||
יש שביארו שאין הכוונה שחייב להסתפר בכל יום, אלא בא לאפוקי מדין כהן גדול המסתפר מערב שבת לערב שבת, ומדין כהן הדיוט המסתפר אחת לשלושים יום, משא"כ מלך יכול להסתפר בכל יום שירצה {{ממ|עובר אורח [[עובר אורח/רנח|סימן רנח]] בשם אחיו}}{{הערה|שם=חדשתעניתיז|הובא במיזם חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/תענית/יז|תענית יז]].}}}}. אמנם במאסף ישורון {{ממ|כרך לה{{הערה|שם=חדשתעניתיז}}}} העיר חכם אחד שמלשון הברייתא משמע שדין 'מלך מסתפר בכל יום' שוה לדין כהן גדול המסתפר מערב שבת לערב שבת ולדין כהן הדיוט המסתפר בכל שלושים יום, וכשם שדין כה"ג וכהן הדיוט היינו בדוקא, ה"ה מלך מסתפר בכל יום דוקא, וכן משמע מפסק הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/מלכים/ב#ה|שם]]}}. | |||
ובספר אדני פז{{הערה|שם=חדשתעניתיז}} מפרש מסתפר בכל יום, רצ"ל בכל יום שצריך לספר. | |||
==אם יש לו דין ציבור== | |||
בשו"ת הרשב"א {{ממ|[[שו"ת הרשב"א/א/קמח|ח"א סי' קמח]]}} נקט שיש למלך דין ציבור, ועי' מה שהעיר עליו בערוך לנר {{ממ|[[ערוך לנר/יבמות/נ/א|יבמות נ.]] בתוס' ד"ה משלו}}{{הערה|הובאו במיזם חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/יבמות/נ|יבמות נ]]}}.}}. | |||
==מלך שהוא גם תלמיד חכם, אם יכול למחול על כבודו== | |||
בבכורי דוד {{ממ|בספר פרדס יוסף, סוף כרך ג'}} כתב על פי דברי התוספות {{ממ|[[תוספות/סנהדרין/יט/א#ינאי|סנהדרין יט. ד"ה ינאי [הראשון]]]}} דעשה דכבוד תורה עדיף מכבוד מלך, דאם כן יש לומר שאם הוא מלך ותלמיד חכם, ואז העשה דכבוד מלך טפל לעשה דכבוד התורה, אם כן מיגו דמצי למחול לכבוד התורה מחול נמי לכבוד מלכות. | |||
==ראו גם== | |||
{{עע|מלכות}} | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־11:07, 5 בנובמבר 2025
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
מלך
אם למשה היה דין מלך[עריכה | עריכת קוד מקור]
ע"ע משה.
אם כהן יכול להיות מלך[עריכה | עריכת קוד מקור]
בירושלמי (הוריות פ"ג ה"ב) מבואר שאין מושחים כהנים למלכים מפני כמה טעמים.
ועיין חקרי לב (או"ח סימן קכ) שקשה איך יתכן שהיה משה מלך[1] הרי משה היה כהן כמבואר בזבחים (קא.).
וראו רמב"ן (בראשית פרק מ"ט פסוק י') מה שהאריך בביאור עונש החשמונאים על שהחזיקו במלוכה אף שהיו כהנים.
אם מותר לישא גרושה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מלך. לישא גרושה. ירושלמי סנהדרין פ"ב שאסור. והרמב"ם השמיט ועי' המצויין בס' המפתח (פרנקל) שופטים עמ' תקמה-ד.
איסור אשתו לינשא לאחר[עריכה | עריכת קוד מקור]
אם שרי לארוסתו לינשא לאחר[עריכה | עריכת קוד מקור]
מלך. ארוסתו לינשא לאחר. עי' המצויין בס' המפתח (פרנקל) שופטים עמ' תקמה-ג.
אם אשתו שנשאה באיסור אסורה לאחר[עריכה | עריכת קוד מקור]
מלך. אשתו שנשאה באיסור כגון חייבי לאוין או ריבוי נשים מהו לינשא לאחר. עי' המצויין בס' המפתח (פרנקל) שופטים עמ' תקמה-ד.
גרושתו לינשא לאחר[עריכה | עריכת קוד מקור]
מלך. גרושתו לינשא לאחר. לכאו' אין חילוק מאלמנה.
פילגשו לינשא לאחר[עריכה | עריכת קוד מקור]
מלך. פילגשו לינשא לאחר. עי' המצויין בס' המפתח (פרנקל) שופטים עמ' תקמה-ד.
כבוד מלכים[עריכה | עריכת קוד מקור]
משום כבוד מלכים דחינן איסורא דאורייתא ד*בל תשחית ואיסור *צער בעלי חיים. עי' תוספות (עבודה זרה יא. ד"ה עוקרין) וארעא דרבנן (אות שלו)[2].
הסתפרות בכל יום[עריכה | עריכת קוד מקור]
מלך מסתפר בכל יום (ברייתא בגמ' תענית יז.; רמב"ם הל' מלכים ב, ה), ומתקן עצמו ומתנאה במלבושין נאים ומפוארים (רמב"ם שם), שנאמר (ישעיה לג יז) "מלך ביפיו תחזינה עיניך" (רבי אבא בר זבדא שם; רמב"ם שם).
יש שביארו שאין הכוונה שחייב להסתפר בכל יום, אלא בא לאפוקי מדין כהן גדול המסתפר מערב שבת לערב שבת, ומדין כהן הדיוט המסתפר אחת לשלושים יום, משא"כ מלך יכול להסתפר בכל יום שירצה (עובר אורח סימן רנח בשם אחיו)[3]. אמנם במאסף ישורון (כרך לה[3]) העיר חכם אחד שמלשון הברייתא משמע שדין 'מלך מסתפר בכל יום' שוה לדין כהן גדול המסתפר מערב שבת לערב שבת ולדין כהן הדיוט המסתפר בכל שלושים יום, וכשם שדין כה"ג וכהן הדיוט היינו בדוקא, ה"ה מלך מסתפר בכל יום דוקא, וכן משמע מפסק הרמב"ם (שם).
ובספר אדני פז[3] מפרש מסתפר בכל יום, רצ"ל בכל יום שצריך לספר.
אם יש לו דין ציבור[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשו"ת הרשב"א (ח"א סי' קמח) נקט שיש למלך דין ציבור, ועי' מה שהעיר עליו בערוך לנר (יבמות נ. בתוס' ד"ה משלו)[4].
מלך שהוא גם תלמיד חכם, אם יכול למחול על כבודו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בבכורי דוד (בספר פרדס יוסף, סוף כרך ג') כתב על פי דברי התוספות (סנהדרין יט. ד"ה ינאי [הראשון]) דעשה דכבוד תורה עדיף מכבוד מלך, דאם כן יש לומר שאם הוא מלך ותלמיד חכם, ואז העשה דכבוד מלך טפל לעשה דכבוד התורה, אם כן מיגו דמצי למחול לכבוד התורה מחול נמי לכבוד מלכות.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |